(צילום: ניצן דרור)
זה לא הבייבי בום הקלאסי של הקורונה - לירן כוהנר ובעלה גיא גיאור תכננו את ההיריון הזה, כי התוכנית היא משפחה ענקית בצמוד קרקע במושב וצריך להספיק. בינתיים יש סגר, הפרנסה נלקחה והחיים ב"סטופ כדור הארץ", אז כוהנר קמה כל בוקר, מתלבשת ומסתדרת כאילו היא יוצאת, אופה עוגיות מחומוס, משחקת "מפורסמים" עם החברות ומתבאסת על המדינה שלנו, שהלכה אחורה במקום להתקדם.
היריון שני
"בהיריון הזה משהו קרה לי ונהייתי מכונת אוכל אנושית, זה לא קרה לי בהיריון הראשון. בחודשים הראשונים הייתי חייבת לאכול כל הזמן, ולא בגלל שהייתה לי בחילה או משהו, פשוט תיאבון בריא בלי סיבה. קיבלתי את זה באהבה למרות שזה קשה, אני אדם שמאוד אכפת לו מה הוא מכניס לגוף ופתאום איבדתי ושחררתי כל רסן, ברמה של לאכול לחמניית חלה ענקית באמצע הלילה. זה לא דברים שאני עושה בדרך כלל, ולא בגלל המשקל. אני לא נשקלת כמה שנים, וגם לא יודעת כמה עליתי עכשיו בהיריון. אני לא צריכה את המשקל בשביל זה, אני פשוט מסתכלת במראה.
"ההבדל העיקרי בין ההיריון הראשון לשני הוא שיש לי עוד ילדה בת שנתיים בבית. אחר הצהריים אני נעשית עייפה, אבל שיה בדיוק קמה משנת צהריים מאוד אנרגטית ואין ברירה. אה, ויש גם את עצם הזנב, היא כואבת לי בטירוף, ברמה של ציר. אמרו לי שזה בגלל שהאגן מתרחב אבל אולי אני צריכה ללכת לבדוק את זה.
"נכנסתי להיריון עם פרוץ הקורונה ועכשיו אני בחודש חמישי. זה לא ה'בייבי בום' הקלאסי, שנראה לי שלגמרי קרה פה, כי זה נראה כאילו כולם בהיריון, אבל אני וגיא באמת רצינו ותכננו. אחרי שיה אי אפשר לא לרצות לעשות עוד מלא כאלה, ואני רוצה הרבה ילדים. בא לי משפחה ענקית עם חמישה־שישה ילדים, זה מה שבא לי. אני גדלתי במשפחה עם אחים בהפרשים מאוד גדולים: אני בת 31, אחי בן 26 ואחותי בת 18, אז ידעתי שאני רוצה הפרשים ממש קטנים בין הילדים. אז נכון, שיה היא גורה קטנה שאני עוד צריכה לחתל אבל ידענו שאנחנו חייבים לתקתק, אז זה בא בקורונה, וזה בא לנו בטוב.
"הדבר היחיד הוא שאני נשמרת הרבה יותר אולי מאחרים. אני לא יוצאת למה שהוא לא בגדר חובה. קניות בסופר אני עושה און ליין, מימי הולדת של חברים שיש בהם הרבה אנשים אני נמנעת ואפילו לראיון בטלוויזיה מעדיפה לסרב. בגדול ברור שאני יכולה להידבק בסוף מאיזה טכנאי שמגיע אליי הביתה, אבל אני ממזערת סיכונים. אני לא כל כך מפחדת על עצמי, בסופו של דבר. אני מאמינה שמה שתתפקסי עליו, יגדל, אז אם אני אתמקד בפחדים שלי, הם רק ילכו ויתעצמו, ואם אני אומר 'הכול בסדר, זה המצב', אני אתמודד עם זה".
קורונה
"אני חושבת שהגעתי הרבה יותר משוחררת לסגר השני, והבנתי שבמקום לשבת ולהתמרמר על המצב אני אנסה לעשות מהלימון לימונדה. אני מנסה להתרכז ביתרונות שהם המון זמן משפחתי עם שיה, ביתי בת השנתיים וחודשיים. לפני זה היא הייתה בגן, וביליתי איתה רק אחר הצהריים, ופתאום יש לנו המון זמן יחד. היה לי המון זמן להתרכז בעצמי ואפשרתי לעצמי לטפל בעצמי, לעשות עבודה אישית. דברים שאני לא מוצאת להם זמן במרוץ. עשו לי 'סטופ כדור הארץ' והייתי מוכרחה. למזלי, אני עובדת ביצירת תוכן, אז עכשיו, כששיה בשנ"צ, או כשאני מוצאת לה איזה סידור, זה מה שאני עושה. באינסטגרם או בבלוג ביוטיוב שלי 'מחוברים להורים' שבקרוב יחזור.
"ברור שלצד זה יש פחדים מהדבר המוזר הזה שנחת עלינו. אני לא מנותקת, זה משהו שאנחנו לא מכירים ולא יודעים מה יהיו ההשלכות שלו. מהר מאוד הפסקתי לראות חדשות. היו כמה ימים ראשונים שבאמת לא הבנו מה קורה, כשהודיעו על סגירת הגנים בפעם הראשונה הרגשתי שזה סוגר עליי. אבל אני יודעת שלצפות בחדשות נון סטופ זה רק עושה לי רע. החדשות שלנו נעות בין קורונה לרצח של נשים, אנחנו חיים בפאקינג 2020 ואלו החדשות שלנו. נראה שהלכנו לאחור, לא טכנולוגיה ולא מעמד האישה, רק מגפה ורצח. זה לגמרי מנותק מרוח התקופה, וזה עצוב. לא ברור איך ולמה זה קרה לנו, וזה עצוב".
אינסטגרם
"נכון, התרגלנו לחשוב שאינסטגרם זה חופשות מהממות ובגדי ים, ועכשיו אין את זה. זה הרבה יותר קל שיש לך נופים מהממים מאחורייך, אבל אפשר גם לקבל תוכן אחר. הקהל שעוקב אחריי מקבל ממני עכשיו הרבה תוכן אחר. שלשום עשיתי לייב משותף עם הקואוצ'רית שלי, ושיתפתי בתהליך שאני עוברת איתה כבר שנתיים. אני לא יודעת אם הייתי עושה את זה בתקופה אחרת, אבל בשורה התחתונה זה נותן המון ערך. זה לא מכניס לי כסף, אבל זה פותח את הראש ואת הלב. מכורח העובדה שלאנשים יש הרבה זמן פנוי עכשיו והם הרבה יותר בניידים שלהם, הם גם צורכים יותר תוכן וברגע שאתה מייצר תוכן טוב, יהיו לך צופים. אז כן, שמתי לב שעלו מאוד הצפיות והאינטראקציות, והיו הרבה יותר בקשות למתכונים ושאלות על תהליכים אישיים. ולא רק זה, פתאום אני מעלה גם תכנים מצחיקים כמו איזה טיק טוק הזוי שבא לי לעשות באותו רגע, כי צריך גם בריחה".
קושי
"אני וגיא כבר כמעט שמונה שנים יחד, וכמו כל זוג, אף פעם לא היינו בכזה מצב כמו עכשיו, ששנינו הרבה מאוד בבית, יחד. ברור שיש רגעים של עצבים, אנחנו בסיר לחץ ואין מושג מה הולך לקרות מחר. זו רכבת הרים גם לזוגיות, עם ילדה קטנה בבית, היריון והרבה אחריות. כל אחד רוצה לשמור על השפיות והעבודה שלו בתוך הדבר הזה וזה יוצר מתח. אני מאמינה שיהיו הרבה מאוד פרידות וגירושים בתקופה הזו, אבל גם הרבה הריונות. אני מאחלת לכולם לצלוח את זה".
בן או בת
"יש לנו זוג חברים מבוגרים מאיתנו, פרופ' איתמר רז ואשתו לירז, זוג מדהים, והוא כמו האבא השני של גיא. הם התארחו אצלנו לארוחת ערב בתחילת ההיריון והם סיפרו לנו על החוויות שלהם מהלידה של הילדה האחרונה שלהם, בתקופה שעוד לא ידעו לפני הלידה אם זה בן או בת. פתאום אני וגיא הסתכלנו אחד על השנייה ואמרנו: 'איזה מגניב זה לא לדעת' והחלטנו לא לדעת. תכלס לא משנה לי אם יצא בן או בת, מה זה חשוב, אבל עד חדר הלידה אני לא אדע מה יש לי. אני חושבת שכולם צריכים לעשות את זה, זה מגניב לאללה. בכל בדיקה אני מזכירה לרופא שלא יגלה לנו. יכול להיות שלגיא יש איזו משאלה כמוסה שייצא בן, באולטרה סאונד הוא רואה דברים שאני לא רואה, אבל ברור שהוא ישמח ממה שיבוא. זה שאנחנו לא יודעים, זה מייצר קצת אקשן במשפחה, עושים הימורים וכאלה, זה מצחיק".
רומנטיקה
"נכון ששנינו בבית עכשיו כל היום, אבל אנחנו עובדים ועסוקים ולכל אחד יש את העולם המלא שלו. ובערב אין יותר דייטים ואין מסעדות, אז אנחנו מנסים לייצר את זה. יש לנו את הקפסולה שלנו, חברה שלי ליקי ובעלה הדר. הם גרים ממש מולנו, ואת ארוחות שישי אנחנו עושים יחד, אבל בגדול גיא ואני מנסים ליצור לנו זמן קבוע יחד, שהוא רק שלנו. פעם בשבוע אנחנו עושים דייט בבית, מזמינים אוכל או מכינים, מתלבשים יפה ושמים טלפונים בצד, חוץ מהזמן שבו אנחנו מעלים סטורי. זה נחוץ".
סטייל
"אין לאן להתלבש, ובכל זאת, בכל בוקר אני קמה, מתלבשת ומסדרת את השיער כאילו אני יוצאת החוצה. גם בימים שאני לא אני מתה על זה, אני מרגישה שזה משאיר אותי חיונית ושפויה. את הפיג'מה אני לובשת רק בלילה, אני מרגישה שלהסתובב כל היום בפיג'מה זה דאונר. רק לציפורניים עוד לא מצאתי פתרון, אני לא רוצה להראות לך את הציפורניים ברגליים שלי עכשיו, לא יקרה".
לידה בימי קורונה
"הלידה הראשונה שלי הייתה וואו, חווייתית. לא ידעתי שיורדים לי המים, היה לי טפטוף וחשבתי שזו בריחת שתן. גיא ואני הגענו על אופנוע לאיכילוב בתשע בערב עם כפכפים ומפתחות ביד. כמות הרשימות שהייתה על הלוח והתיקים שהיו מסודרים ליד הדלת, הכול נשאר בבית. אני בכלל רציתי ללדת בבריכה, אבל אז עלה לי החום ונתנו לי אנטיביוטיקה, והתוכנית ירדה לטמיון. בסוף היה אפידורל והייתה לידה מהממת, אבל המסקנה שלי היא שאני לא עושה תוכניות. אני זורמת עם מה שיבוא, כי לא בא לי להתבאס מהשינוי. הדבר שבאמת מטריד אותי היא שאמא שלי לא תוכל להיות איתי בחדר לידה, כי אני יודעת שכרגע מכניסים רק מלווה אחד וגם נשארים עם מסכה כל הלידה. בלידה הראשונה גיא ואימא שלי היו איתי וכל המשפחה עודדה מבחוץ. הפעם, בעיקר שזה לידת חורף ומי יודע מה יהיה פה בחורף, זה כנראה לא ייראה אותו דבר".
הפגנות
"אני בעד שכל בן אדם ישמיע את קולו. המצב פה לא כיפי ולא מזהיר ומשרה אווירה של מועקה, ואני מקווה שהוא ישתנה ומהר. אני לא חושבת שמתפקידי להגיד ביבי או לא ביבי, אבל המצב פה מחורבן ודברים לא קורים כמו שהם צריכים לקרות במדינה מתוקנת וזו לא רק הקורונה. זה גם האלימות נגד נשים ואיך הסגר מתנהל והדאגה לאזרחים שנשארים ברחוב בלי אוכל. ברור שמשהו רע קורה כאן וצריך שינוי, ולא צריך לשבת בחיבוק ידיים. זה ממלא אותי אופטימיות שאנשים מפגינים, שלמישהו אכפת ושיודעים שלא ככה מתנהלת מדינה. תראי את כל העולם מסתדר, כולל סין שמשם הגיעה הקורונה, ורק אנחנו בהזיה המתמשכת הזאת".
הריאיון המלא עם לירן כוהנר וכתבות נוספות, בגיליון "פנאי פלוס" החדש - עכשיו בדוכנים!
כוהנר היא הפרזנטורית הישראלית של מותג הפרימיום הטבעי לטיפוח השיער, Authentic Beauty Concept שמחזיק באג'נדה אקולוגית וטבעונית.
צילום: דודי חסון
הפקה: טל קליינבורט
סטיילינג: אלין זידקוב ל-ArtBook
שיער: שי בוטה במוצרי אוטנטיק ביוטי קונספט
איפור: נועה לוי
ע. הפקה: שובל תשובה
חולצה וחצאית: אמריקן וינטג׳
