(עריכה: דיוויד וכניש | צילום: חגי דקל)
"מה שאני עושה כל החיים זה להילחם למען הנשיות שלי ולמען הזהות שלי וזה מטורף שאני מהווה דוגמה לנשים אחרות בתור טרנסג'נדרית", אומרת לנו רומי אברג'יל הנרגשת, בצילומי השער שלה ל-Pplus. העיתוי לא מקרי – השבוע צוין יום האישה הבינלאומי ומי יותר מתאימה לחגוג את הנשיות שלה, מכוכבת הרשת בת ה-19, שבעשור האחרון נלחמת עבור ההתאמה המגדרית שלה. "מהרגע שנולדתי, מהרגע שאני זוכרת את עצמי, רק חיכיתי להיות שלמה עם עצמי ולסיים את התהליך הזה ובחודשים האחרונים אזרתי אומץ ועשיתי את זה".
בדצמבר האחרון העלתה רומי פוסט לאינסטגרם ובו תמונה שלה לאחר שעברה ניתוח נישוי פנים. בהמשך עברה גם הגדלת חזה. "בגיל 11 הגעתי להבנה שאני בעצם טרנסג'נדרית וכך התחיל המסע שלי, לאחר שנתיים הפכתי לטרנסג'נדרית הראשונה בישראל שהחלה בהליך הורמונלי בגיל 13 ומאז התקדמתי בתהליך שלי לאט ובזהירות", כתבה באינסטגרם.
את ממש רגע אחרי הניתוח, הצלקות עוד טריות. כואב?
"מרוב שרציתי את זה ומרוב שהרגשתי שזו הדרך היחידה שלי להיות שלמה עם עצמי, אז הכאב הפיזי כבר לא מעניין. הוא מינימלי לעומת ההעצמה הנפשית שזה עשה לי. זה שינה אותי לגמרי בתור בן אדם, ההסתכלות העצמית שלי נהייתה מטורפת, פתאום יש לי ביטחון להסתכל על עצמי".
מה את יכולה לספר לנו על התהליך שעברת בחודשים האלה?
"זו פעם ראשונה שאני באמת עוברת תהליך כירורגי, כל השנים הייתי רק בטיפולים הורמונליים ונטו לבוש. תמיד נראיתי אישה אבל לא כמו שחלמתי להיות. בחודשיים האלה לקחתי את זה צעד קדימה וזה מפחיד - בכל זאת, מדובר בניתוחים פלסטיים לא פשוטים. אבל זה עשה לי רק טוב לנפש שלי".
כשהתעוררת מהניתוח, מה הדבר הראשון שעבר לך בראש?
"הדבר הראשון שחשבתי עליו כשהתעוררתי היה 'זהו. זה מאחורי'. במשך שנים חלמתי לעשות את זה ודחיתי ואפילו התכחשתי לזה, כי יש בזה משהו נורא מפחיד. כשהתעוררתי חשבתי לעצמי 'איזה אומץ יש לך'".
לא פחדת?
"זה מלחיץ אבל פחד לא היה לי כי אין ממה לפחד. זה משהו שאני בחרתי לעשות. אף אחד לא הכריח אותי לעבור את הניתוחים האלה, אף אחד לא אמר לי 'את חייבת'. אני רציתי בשביל השקט הנפשי שלי, והפחד היחיד היה לא לאהוב את התוצאה. אבל עכשיו אני מסתכלת על עצמי במראה וזה מושלם. ככה חלמתי להיראות. לא נולדתי אישה, לא נולדתי נקבה, אז הייתי צריכה לעשות דברים כדי לגרום לעצמי להגיע למודל נשיות שחלמתי עליו, וכמעט סיימתי, נשאר לי רק הניתוח הסופי של ההתאמה המגדרית שאני רוצה לעשות בתאילנד. אני מאמינה שהשנה אסיים, כי הבטחתי לעצמי שבשנת 2021 אני מסיימת הכל".
אברג'יל עלתה לכותרות כשנודע שמשרד הבריאות מאשר לה לקבל טיפול הורמונלי לפני גיל 16. היא הייתה בת 13 ויצאה מהארון בפני אמה שנה וחצי קודם לכן. מאז היא הופיעה בתוכנית הנוער "הבנים והבנות", נבחרה לאחת מ-20 הצעירים המשפיעים בישראל מתחת לגיל 20, השתתפה בסדרה הדוקומנטרית "טרנסקידס", הייתה הטרנסג'נדרית הראשונה שהתגייסה לצה"ל כאישה והופיעה בסדרה הדוקומנטרית "המהפכה הגאה". לאורך כל הדרך, אברג'יל מתעדת את עצמה לרשתות החברתיות, משתפת בתהליכים שהיא עוברת ועונה על שאלות של בני נוער.
את סמל להרבה צעירים. מרגישה את האחריות?
"כן, אני יודעת שהמון מסתכלים על התהליך שאני עוברת ולוקחים ממנו דוגמה. כשאני הייתי קטנה לא הייתה לי מישהי כמוני להסתכל עליה ולשאוב ממנה השראה, והיום אני רואה מה זה עושה לילדים שעוקבים אחרי בטיקטוק ובאינסטגרם, כמה כל מילה שאני אומרת נכנסת להם למוח".
למה חשוב לך כל כך לשתף?
"אין סיבה להסתיר את זה, אני חושבת שאלו דברים שהציבור צריך לראות ולשאוב מהם השראה, כדי שגברים ונשים לא יפחדו לעשות מה שגורם להם להרגיש טוב יותר עם עצמם".
איזה טיפ אפשר לתת למי שמתחיל עכשיו תהליך כזה?
"קודם כל להיות בטוחים במאה אחוז שרוצים לעשות את התהליך הזה, כי הוא קשה מאוד ונמשך כל החיים. ולא להיות לבד. אני באמת ממליצה לפנות לאגודת מעברים ולאיגי (ארגון נוער גאה - ב"ז) ולאיש מקצוע שיכול לעזור, כי זה תהליך שדורש הרבה חוזק נפשי. צריך גם למצוא דמות בוגרת שתעזור וסביבה תומכת. למזלי היה לי חוסן נפשי ואמא תומכת".
את יצאת מהארון בגיל 11. סבלת מבריונות?
"כן, זה התחיל כבר כשהייתי ילד קטן וסבלתי מחרם. גדלתי במסגרת דתית, הגבולות וההבדלים בין בנים ובנות היו ברורים מאוד וכולם היו צוחקים עליי שאני מתנהגת בצורה נשית. הייתי מביאה בובות והיו זורקים לי אותן, וכשהתחלתי את התהליך עברתי למסגרת חילונית ולסביבה תומכת יותר".
יש אנשים שלא תמכו בך? התרחקו אפילו?
"אני אגיד לך את האמת, לא היו אנשים שייקחו צעד אחורה, כי באותה תקופה הייתי לבד, לא היו לי חברים. דווקא אחרי שיצאתי מהארון, זה קירב אליי אנשים כי בן אדם שמשדר ביטחון, אנשים רוצים להתקרב אליו. ברור שיש את אלה שלא מקבלים את זה, אבל מה לעשות, לא נוכל לשנות את העולם".
גם אנשים בתוך המשפחה?
"אבא שלי מהרגע הראשון לא תמך בי ולא קיבל אותי. הוא בא מסביבה בה זה לא מקובל ולא ציפה שתצא לו ילדה. אבל בחרתי לשים את זה מאחורי ולהתקדם קדימה. שוחחתי איתו כמה פעמים בתקופה האחרונה אבל הוא אף פעם לא היה אבא בשבילי, אז זה לא כל כך רלוונטי. ברור שבסופו של דבר יש קשר דם, אז כן צריך לסלוח מתישהו, אבל אבא זה לא".
חווית טרנספוביה?
"בטח, בעיקר בבית הספר, כששפטו אותי לפי הזהות המגדרית שלי, אבל גם במקומות עבודה שלפני כמה שנים ניסיתי להתקבל אליהם - מסעדות, תחנות דלק וכו', שפשוט ראו מה רשום בתעודת הזהות – ובזמנו היה כתוב זכר – ובאה להם אישה. והם אומרים שלא מתאים. מקום אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה ובאיזשהו שלב מתחילים לאבד תקווה. בגלל זה המון נשים מהקהילה מגיעות למצבים ולמקומות לא טובים, כי לא נותנים לנו הזדמנות אמיתית לממש את עצמנו. אבל אני מאמינה שככל שהשנים עוברות, יש יותר מודעות ובזכות אנשים כמוני שבאים ומשתפים את מה שהם עוברים, טרנסג'נדרים הם כבר לא טאבו. זה משהו נורמלי ולגיטימי ורואים שאנחנו בני אדם כמו כולם, אבל כן, חוויתי המון טרנספוביה גם ברשתות".
מה כותבים?
"יש המון תגובות טובות, ולפעמים הן אפילו מתעלות על הרעות, אבל כל תגובה רעה מורידה. אני מקבלת גם הרבה הצעות מגברים ששולחים לי הודעות כמו 'איזה יפה את', 'אפשר להיות איתך?' ואפילו 'אפשר להיות איתך תמורת תשלום? אני אשלם לך מה שאת רוצה'. אני יודעת שזה גברים שבאים בקטע של להיות פעם אחת עם טרנסג'נדרית, אבל אני לא מישהי שתלך עם בן אדם כדי שישלם לה או שתלך עם מישהו שיסתיר אותה. כשאני אצא עם מישהו זה יהיה הכי בחוץ והכי מדובר ותמונות באינסטגרם, כי אין מה להתבייש ואני לא מישהי שצריכים להתבייש בה אלא להפך, אני גאווה ענקית".
מה המסר שלך לכל אותם נערים נערות שמסתכלים עליך?
"קודם כל תפסיקו לשפוט אנשים על פי החיצוניות שלהם, לפני שאתם מכירים אותם. תפסיקו לשפוט על פי סטיגמות ודעות קדומות. אני יכולה להגיד שזה שעברתי תהליך כזה או אחר ממש לא מוריד ממני או משנה אותי בתור בן אדם. זה לא מונע ממני להשיג עבודה, ללכת לצבא, לעשות בגרויות, למצוא אהבה... פשוט עברתי תהליך וזהו, אני בן אדם רגיל. אז אל תפחדו לשתף, לדבר, לבקש עזרה, ותהיו גאים בעצמכם כמו שאני גאה בעצמי".
ייצוג רומי אברג'יל: רונן אור צרפתי ניהול אומנים
צילום: ערן לוי
קריאייטיב: משה אברמוב
הפקה: ערן רחמני
שיער ופאות: עידן בקשי
איפור: רועי אוחיון במוצרי איל מקיאג'
סטיילינג: זוהר מאירי
ע. סטיילינג: עמית גאוטה
צולם במלון קראון פלאזה, הירקון 145, תל אביב
לבוש:
חליפה לבנה עם סיומת נוצות: Berko White
שמלה תכלת עם פרנזים: ניב קרן, תכשיטים Noritamy
שמלה כתף אחת: Berko white, תכשיטים Noritamy
שמלה מכופתרת: Berko White, תכשיטים Noritamy
בגד גוף תחרה: Brunnei show room, תכשיטים Noritamy
