כתבת השער של דין מירושניקוב
(צילום: חגי דקל)
"אני הכי מאושר בעולם עכשיו, אמיתי. לפעמים אני הולך ברחוב וסתם מחייך", אומר דין מירושניקוב במבוכה קלה, אבל מודה שהוא מצא את הנחלה. "אני מאחל את זה לכל אחד".
בגיל 33, השחקן שמח מאי פעם. בשבוע שעבר, אחרי שנתיים של זוגיות, הוא כרע על ברך אחת והציע נישואים לחברתו אני חנין, באירוע שתיכנן כבר חודשיים קודם לכן. "היא חשבה שהיא עושה לי מסיבת הפתעה ליום ההולדת, ולא ידעה שבעצם אני הולך להציע לה. אתה מבין כמה זה גאוני? היא הביאה את כל החברים, עשתה את כל העבודה הקשה, ארגנה הכל, ובסוף אני בא ושולף טבעת".
כמה היית לחוץ?
"וואו, אתה לא מבין. אמרתי לעצמי 'מה זה?' כאילו הייתי על במות, העברתי הרצאות וכמה אנשים כבר היו, 50? מה זה בשבילי. וכשהגעתי לרגע האמת התבלבלו לי המילים. חודשיים כל לילה תירגלתי מה אני הולך להגיד ופתאום כשהגעתי אני שומע שקט, וזה מלחיץ! כולם מסתכלים ובסוף זה לא היה מה שתכננתי אבל דיברתי מכל הלב".
עברה לך בראש המחשבה שהיא יכולה להגיד לא?
"ברור שיש חשש, בסופו של דבר אנחנו שני אנשים שונים לגמרי. כשאני עליתי מאוקראינה לארץ, היא רק נולדה. יש בינינו הפרש של עשור ופתאום לחבר שני אנשים ברגע אחד, שמע, פחדתי שהיא תיבהל. אבל זה היה רגע מדהים כשהיא אמרה לי 'כן' וחיבקה אותי. מההתרגשות אחר כך הסתובבתי עם הקופסה ביד איזה חמש דקות, לא הצלחתי לעזוב אותה".
מירושניקוב ידוע כאחד הגברים הלוהטים בביצה הישראלית, וגם יצא עם לא מעט מפורסמות (ואלמוניות) לאורך השנים, אך מבהיר כי ברגע שזה "זה", פשוט יודעים. "אני לא יכול להסביר את זה, פתאום התעוררתי וידעתי מה אני רוצה ובאותו יום כבר גנבתי לה טבעת כדי להכין לה טבעת אירוסים". ואם זה לא מספיק, הוא גם מצטט חבר טוב ואומר: "כשזה כן, כל מה שהיה אולי, אתה מבין שזה לא". ומה עכשיו? חתונה, אבל לא בלחץ ובטח לא ברבנות. "זה לא יהיה טקס דתי", הוא אומר נחרצות, ומבהיר: "אני לא יכול להכניס לאותה משוואה דת ואהבה".
הוא החל לדגמן בגיל 16, אך הפריצה הגדולה שלו הגיעה בשנת 2013, כששיחק בסדרה המצליחה "השמינייה" שבה גילם את דמותו של דניס גלר. בהמשך נבחר לגלם את דמותו של נועם פולצ'ק החובש הדתי בסדרה "תאג"ד" ומאז הקריירה שלו רק צברה תאוצה. הוא שיחק ב"פולמון", "פלאשבק", "כפולה" ו"התחנה", השתתף בתוכניות הריאליטי "גולסטאר" ו"נינג'ה ישראל", ובקרוב צפויים לעלות לאקרנים שני סרטים בכיכובו. במקביל, הוא גם מעביר הרצאות על הפוסט-טראומה שממנה הוא סובל בעקבות פציעה בצבא. למרות הקורונה ששיתקה את עולם התרבות בשנה האחרונה, מירושניקוב לא נח ויותר מזה, הוא לא מרגיש צורך להתנצל על העשייה שלו.
"לפעמים אני מרגיש שאלה שעבדו בתקופת הקורונה צריכים להתנצל על זה, ואני לא רוצה להתנצל אלא לבוא ולהגיד שדווקא מהקושי חיפשתי את הפתרונות", הוא אומר ומסביר: "אם לפני הייתי מופיע מול תלמידי בית ספר חמש או שש פעמים בשבוע, פתאום הכל התבטל וצריך לחשוב מה עושים. לקחתי את עצמי בידיים והפכתי את ההרצאה מפרונטלית לזום וגיליתי שיש פה עולם גדול יותר. אני יכול לדבר עם הילדים אחד על אחד". עם זאת, כמובן שהוא מחכה לחזרה המלאה לבמות, ושהקהל סוף-סוף יראה את הסרטים בכיכובו.
"אני מתרגש מזה מאוד. 'מתחתנת' הוא סרט קומדיה קליל שאני משחק בו עם הילה סעדה, והסרט השני הוא דרמה של ניצן גלעדי. אני אמנם לא יכול לספר עליו יותר מדי, אבל לתחושתי עשינו שם דברים שלא נעשו עדיין בישראל".
הוצאת לאחרונה גם שיר, "שייך".
"נכון. תראה, אף פעם לא אמרתי שאני זמר או משהו, אבל לשיר זה עוד תחום במשחק ובשנים האחרונות אני גם לוקח שיעורי פיתוח קול. אני מבין שדרך המוזיקה אפשר להעביר הרבה מאוד מסרים. השיר מדבר על זה שכל אחד באיזשהו זמן בחיים מרגיש לא שייך. אני הרגשתי לא שייך כשעליתי לישראל ואני יכול להגיד לך שאמא שלי עד היום מרגישה לפעמים לא שייכת. וכל כך הרבה ילדים מרגישים לא שייכים, בכל כך הרבה תחומים. מישהו שמן, רזה, עם גשר בשיניים או שלא עשה צבא, שמאלני, ערבי, אנחנו מתייחסים אליהם כטייפקאסט ולא מסתכלים בעיניים של בן האדם. וברגע שמכירים מישהו באמת, כל המסכות יורדות".
אתה כבר מרגיש שייך?
"אני חושב שאחרי העדות שלי ביום השואה וההתפרקות שהייתה לי כשירדתי מהבמה - אני זוכר את עצמי מסתכל על אמא שלי ורואה אותה בוכה ואומר לעצמי 'אוקיי, יש לי אישור לבכות', הרגשתי שם שייכות. הרגשתי בבית שלי ומוגן. אבל זה לוקח זמן, אתה יודע שעד גיל 25 התביישתי לדבר ברוסית? החלום שלי הוא שכל מי שמרגיש קצת שונה, יגיע למסקנות האלה כמה שיותר מהר".
כאמור, מירושניקוב מדבר מניסיון וחווה על בשרו את תחושת השונות. אבל היום, אחרי עבודה של לא מעט שנים, הוא יודע לנטרל את רעשי הרקע ולא ליפול למקומות הידועים והמוכרים כמו הטוקבקים. "זה פחות מעניין אותי עכשיו. אנשים שקוראים כל טוקבק - זה ממש להתעלל בעצמך, כאילו, למה לעשות את הדבר הזה?"
הוא חושב עוד רגע ומוסיף: "אחד הדברים שהבנתי השנה, זה לדעת שכל דבר טוב נגמר וגם כל דבר רע נגמר. אני הולך ברחוב עכשיו ומרגיש הכי טוב שיש, אבל מוכן לזה שתהיה עוד מעט ירידה וזה בסדר, זה חלק מהמקצוע הזה".
אם כבר מדברים על המקצוע, אתה מרגיש לפעמים שהתקשורת ממליכה כוכבים חדשים רק כדי להפיל אותם?
"אני יכול להבין את העניין סביב שחקן חדש או כוכב ריאליטי שיוצא עכשיו מאיזו תוכנית. זו דמות חדשה שרוצים להכיר אותה וזה בסדר. אני יודע שאני עובד כל הזמן וכשזה יצא – אני כותב סדרה כבר ארבע שנים למשל – זה יהיה בום".
ציינת כוכבי ריאליטי, גם אתה השתתפת בלא מעט תוכניות.
"בוא נדבר דוגרי: העונה השנייה של תאג"ד זכתה בפרס סדרת הדרמה היומית הטובה, נכון? ואני אחד מששת השחקנים המובילים בשתי העונות, אם תעתיק את ההצלחה הזו לארצות הברית, איך הם חיים? כמו מלכים. עכשיו אני לא אגיד לך שעשיתי ריאליטי רק בשביל כסף, עשיתי ריאליטי גם כדי לחשוף את עצמי ולהראות את מי שאני ולהראות אותי עצבני, כועס, מאוהב, הכל. למזלי, זכיתי להיות בקצה של הריאליטי לפני שהוא הפך למפלצת. בן אדם שנכנס עכשיו לריאליטי צריך הרבה ביצים".
פחדת שההשתתפות בריאליטי תוריד ממך כשחקן?
"אני מודה שלפני שהפרקים שודרו הייתי לחוץ, כי אתה לא באמת זוכר מה אמרת שם. הרבה פעמים כשאתה בסוף הריב אתה מוציא כל כך הרבה עצבים ואז שואל את עצמך, על מה רבנו? ולפעמים צריך לשמור את הכביסה המלוכלכת בבית".
10 צפייה בגלריה
"לא עשיתי ריאליטי רק בשביל הכסף, אלא גם כדי לחשוף את עצמי ולהראות את מי שאני"
(צילום: איתן ברנט)
ייצוג דין מירושניקוב: סוכנות ADD
יחסי ציבור: נתנאל מויאל
צילום: איתן ברנט
סטיילינג: כינרת מנור
איפור: ענבל שומר
הפקה: ערן רחמני
ע.סטיילינג: גאיה שמש, קרן שרביט
לבוש:
לוק 1
חולצה פרחונית, שרשרת ומכנס בורדו: מעוז דאהן נובוריש
נעליים: אוסף פרטי
לוק 2
לוק ספורטיבי ורוד ונעליים: אוסף פרטי
שרשרת: מעוז דאהן נובוריש
לוק 3
ז'קט זהב, חולצה שחורה ומכנס לבן: מעוז דאהן נובוריש
שרשרת: AINKER
נעליים וגרביים: אוסף פרטי
לוק 4
ז'קט צהוב+ דגמי OFF WHITE לפקטורי 54
חולצת טי שירט: VALENTINO לפקטורי 54
לוק 5
ג'ינס עם קרעים: אוסף פרטי
שרשרת: AINKER
