כתבת השער עם סיגל שחמון
(צילום: ירון שרון)
"גיל 50 הוא קצת מלחיץ, אני מודה, אבל אני לא מרגישה שייכת אליו. לא בפנים, בחוץ קצת, אבל בסוף מה שאני מרגישה הוא זה שקובע", אומרת סיגל שחמון ומוסיפה: "בוא נקרא לזה 40 עם עשר שנות ניסיון".
במבט ראשון, ולמען האמת גם שני, שלישי ורביעי, לא הייתם מאמינים ששחמון חוגגת בימים אלו יום הולדת 50. אז מה הסוד? "גנטיקה, ספורט, תזונה ומים, וקצת בוטוקס אם אפשר", היא אומרת בחיוך גדול ומיד מבהירה: "עכשיו אני בלי, ובאתי ככה ליום הצילום ולא קרה כלום. הייתה לי תאונת בוטוקס לפני כמה זמן, צנחו לי העיניים והיה לי מאוד קשה לראות את עצמי שתומת עין, ואין מה לעשות. את צריכה לחכות שזה יעבור. אז עכשיו זה כל כך עבר, שמהפחד לא עשיתי עוד פעם. אשכרה מפחדת".
את אוהבת את מה שאת רואה במראה?
"אני תמיד אומרת תודה על הכל, ויש ימים שאני אוהבת נורא ויש ימים שאני נראית לעצמי פתאום האישה הזו בת ה-50 שלפעמים אני נבהלת ממנה, ואז אני ישר הולכת ל'אוי, תכף 60'. זה כזה".
חשבת פעם על הגיל הזה? מה יהיה כשתגיעי אליו?
"כשהייתי צעירה וראיתי נשים בנות 50, הן נראו לי הכי לא אקטואליות בשום מובן, והנה אני כאן ואומרת איך לא הבנתי שום דבר? עכשיו אני מרגישה הכי אקטואלית. אני חושבת שיש היום המון מודעות ויש עזרה מכל מיני בחינות שאפשר לעזור לעצמנו ואנשים חיים יותר זמן ונראים יותר טוב. אני רואה סביבי נשים שנראות נהדר וזה כיף גדול".
אז אחרי שהצלחנו להתגבר על כמה טוב היא נראית - ובאמת שזה לא קל - נזכיר שמדובר באחת מאייקוני הניינטיז הבלתי נשכחים. שחמון התמודדה במה שהיה למעשה תוכנית הריאליטי הראשונה בישראל, תחרות נערת "גלגל המזל", הפסידה את התפקיד לרות גונזלס אך הייתה הפייבוריטית של ארז טל, שלקח אותה לעבוד לצידו ב"העולם המופלא", ובהמשך החליפה את גונזלס בתפקיד הנחשק.
למה בכלל הגעת ל"גלגל המזל"? רצית להיות דוגמנית? שחקנית?
"הייתי דוגמנית, והתקשר אליי הסוכן שלי דאז ואמר שיש אודישנים. אמרתי לו 'ככה אתה מעריך אותי? שאני אגלגל אותיות?' אבל הוא אמר לי, 'תקשיבי, זו תוכנית בפריים טיים בערוץ 2, לכי תדעי לאן זה יתגלגל משם, תשני על זה'. אכן ישנתי על זה, קמתי בבוקר ואמרתי למה לא, בוא".
כאמור, היא לא זכתה, אבל נשאה חן בעיניי טל. "ארז התקשר אליי בשנית, אמר לי 'אני עושה את העולם המופלא ואני צריך כתבת שטח, אני רוצה שתבואי'". גם היום השניים שומרים על קשר, בערך, כלומר, כשהמנחה מצליח לזהות אותה. "הוא פשוט לא כל כך מזהה אותי, כי הוא לא רואה טוב. כל פעם שאנחנו מתראים אני אומרת לו 'סיגל שחמון, זוכר?'. אנחנו כבר צוחקים על זה".
12 צפייה בגלריה
"פונים אליי גם צעירים מאוד, בני 30 ומשהו, ודווקא להם יש יותר אומץ מכל גבר אחר"
(צילום: אור דנון)
"גלגל המזל" הייתה טירוף מוחלט. איך מתמודדים עם הצלחה כזו בין לילה?
"אני חושבת שבאתי עם בסיס טוב מאוד, גם עם המשפחה שלי וגם עם עצמי. להתחיל קריירה בגיל 24 - הייתי מאוד מבושלת מבפנים. ידעתי מי אני, מה הגבולות שלי, מה אני לא מוכנה לעשות, איך אני לא מוכנה שידברו אליי, הייתי נורא ברורה. אני זוכרת שבגיל 24 נסעתי למילאנו לדגמן, ואז לא היה את 'מי טו'. צלמים הרשו לעצמם לומר לבקש כל מיני דברים, ואף אחד לא הטריד אותי כי הייתי נורא ברורה, המסר שלי היה ברור. אני זוכרת שיצאתי על איזה צלם אחד שאמר 'תפתחי קצת את החולצה, זה יותר סקסי'. אמרתי לו 'תפתח אתה את החולצה!'. מה פתאום שאפתח את החולצה? אני יכולה להיות סקסית גם עם גולף".
מאיפה האומץ?
"אני עיראקית מבית עיראקי".
לא מובן מאליו שתגידי דבר כזה לצלם אופנה.
"לא, כי לא מעניין אותי לטפס בשום סולם ככה. מעניין אותי לטפס בסולם בזכות מי שאני, לא בזכות איך שאני נראית".
לאחר "גלגל המזל" שחמון התגלגלה לעוד תפקידי הנחיה רבים בכמה מהתוכניות המצליחות של התקופה: "המבצר" לצידו של אקי אבני, תוכנית השידוכים "החצי השני" לצד נתי רביץ וכמובן האירוויזיון שנערך בארץ בשנת 1999, אותו הנחתה ביחד עם דפנה דקל ויגאל רביד (והייתה חלק מאבן דרך משמעותית בתחרות – הפעם הראשונה שבה לא היה צמד מנחים אלא שלישייה). לאחר מכן הנחתה את תוכניות הבוקר "סיגליות", "משהו טוב" ו"לחיות טוב", עשתה קמפיינים והייתה נוכחת על מסך הטלוויזיה באופן יומיומי.
יוצא לך לראות דברים שעשית פעם?
"לא, ממש לא. אין לי כמעט שום דבר מהעבר, שום חומרים. אולי קופסה אחת עם מלא קלטות וידיאו שלא המרתי וכנראה גם לא אמיר, אולי הילדים שלי יעשו את זה יום אחד".
הילדים שלך מודעים לכך שאמא שלהם הייתה כוכבת?
"לא באמת. הם שואלים אותי 'כמו מי היית?', הם רואים שניגשים אליי ברחוב אבל הם לא חיים את זה, זה גם לא מעניין אותם בכלל".
איך הם מגיבים כשאנשים ברחוב ניגשים לפעמים לאמא שלהם, שמכירים אותה?
"נראה לי שהם סבבה עם זה כי זה מאוד עדין ומאוד נעים. אנשים שניגשים נותנים מלא אהבה, והילדים שלי עומדים ומסתכלים מהצד, זה מביך אותם. אני בכלל מביכה אותם, כי הם בגיל הזה שהכל מביך אותם, בטח אמא שלהם".
איזו מין אמא את?
"אובססיבית קצת, נודניקית. לא משחררת, דאגנית. נגיד אתמול בים, הבן הקטן שלי גולש אז אני רצה למציל ואומרת לו שיסתכל עליו, ואני יושבת עם מצלמה כי אני לא רואה אותו, אז אני מקרבת עם המצלמה לראות שזה הוא. קשה לי, אני היסטרית. ואם הם יוצאים בלילה אז אני ערה עד שהם באים. היסטרית".
ככה היו גם ההורים שלך איתך?
"כן, העתקתי את זה אחד לאחד. רק שאני הייתי מוגבלת בשעות ואת הילדים שלי אני לא מגבילה".
12 צפייה בגלריה
"רציתי לצחוק בקול רם, ואז אמרו לי 'מה פתאום לצחוק בקול רם? זה לא עובד בטלוויזיה'"
(צילום: אור דנון)
לשחמון שני בנים, אלדד בן ה-17 ועידן בן 14, אותם הביאה לעולם עם בעלה לשעבר, איש העסקים עופר אמיר. כשהייתה בחודש החמישי להיריון עם עידן, נפרדה מאמיר וכשנה לאחר מכן השניים התגרשו. זוגיות אחרת מפורסמת הייתה לה עם אקי אבני לפני יותר מעשרים שנים, אבל מערכת היחסים שהפכה אותה לכוכבת מדורי הרכילות, הייתה דווקא עם גבר אנונימי יחסית, יוסי צוברי, שהיה נשוי לחברה טובה שלה. השמועות אמרו שהיא פירקה את נישואיהם, שחמון הכחישה אז ומכחישה גם היום. "רכילות היא מקום מאוד רע שאני אכלתי ממנו קש לא פעם ולא פעמיים והכותרות היו גם שקר, שזה היה הכי קשה לי", היא אומרת והעלבון ניכר עליה, למרות שחלפו מעל לעשר שנים. "הייתה פעם שאפילו חשבתי לתבוע איזה עיתון שכתב עליי כתבה שרובה הייתה בדיה. כתבו שיצאתי עם הבעל של החברה הכי טובה שלי, מה שלא היה ולא נברא", היא פוסקת נחרצות.
היא עשתה לך נזק?
"בטח שהיא עשתה לי נזק. היו קמפיינים שהייתי צריכה לקבל והם נבהלו מזה. בסוף החזירו לי אותם כי אמרתי להם צאו לסקר שוק ותראו אם משהו השתנה".
אמרו שאת הורסת משפחות?
"נגיד. אז כמובן שהסקר הראה דברים אחרים וקיבלתי את העבודה, אבל נכנסו לי לחיים, למה אני אוכלת, למה אני כזו רזה, אמרו שאני אנורקסית. השמועות היו אינסופיות. עם השנים למדתי פחות לקרוא טוקבקים וגם להבין מי כותב אותם. אנשים מספרים עליך דברים שהם לא בדיוק יודעים וזה משהו שצריך נורא להיזהר ממנו. אני קיבלתי שיעור מטורף ברכילות. אני לא מעיזה לדבר על אנשים או לשפוט את הבחירות שלהם כי לא הייתי במקום שלהם, אני לא יודעת מי הם או מה הם עברו בחיים".
נשים פונות אלייך? מבקשות עצות?
"יוצא לי לדבר עם נשים שמתבשלות על גירושים. אני מגלה שיש המון נשים שמפחדות, אם מעצמאות כלכלית, אם זה מהלבד, אם זה מהתגובה של הילדים. אני תמיד ממליצה להילחם על משפחה כמה שאפשר ולעשות הכל לפני שמפרקים אותה, אבל אם ניסיתם ושום דבר לא קורה – עדיף שהילדים יגדלו על מודל של אהבה, כי אנחנו המודל היחיד של הילדים. מה שהם רואים אצלנו זה הזוגיות היחידה שהם רואים, ואם היא תהיה טובה, זה מה שהם יבחרו לעצמם, ואם היא לא תהיה טובה, זה גם מה שהם יבחרו לעצמם. אני תמיד אומרת שבתור הורים, אחריות אחת שיש לנו היא להיות שמחים ושלמים, כדי שהם יוכלו לקחת את זה ולהעתיק את זה לחיים שלהם. כי לרוב אנחנו מעתיקים את ההורים בין אם נרצה ובין אם לא".
הילדים שלך הכירו את הגברים שיצאת איתם?
"את בן הזוג שאיתו הייתי במשך שבע שנים בוודאי שהם הכירו, אבל הם לא יפגשו מישהו שאני יוצאת איתו רק שבועיים-שלושה".
הם גם צריכים לאשר את בן הזוג של אמא?
"בוודאי, לא יקרה מצב שהם לא יאהבו אותו ואני כן. אני רוצה שהם יאהבו אותו והוא אותם, זה מאוד חשוב".
בשנים האחרונות שחמון רווקה, אבל למרות שהיא רוצה אהבה, היא יודעת היום כי היא לא מוכנה להתפשר. "חמש שנים כבר שאין אהבה אבל יש אהבה עצמית", היא אומרת בחיוך, ומבהירה: "אני יודעת מה אני רוצה ובא לי לבחור מדויק. בא לי שתהיה לי זוגיות ארוכת ימים וידעתי לא מעט כאלה, כנראה במחסום של השנה השביעית אני נשברת", היא צוחקת ומוכיחה שהיא באמת מתייחסת להכל בהומור.
את עדיין מאמינה באהבה?
"אני תמיד מאמינה באהבה, ולעולם לא אפסיק. אני חושבת שזו האנרגיה שהכי מזיזה את העולם, בטח שאותי. אני אדם שקם, נושם ואוכל אהבה. אז עכשיו זו אהבה שאני מביאה מתוך עצמי".
אמרת אהבה עצמית, תמיד אהבת את עצמך ככה?
"לא, בכלל לא אהבתי את עצמי ולמדתי לעשות את זה רק לאחרונה. החבר הראשון שלי בגיל 16 נורא הוריד לי את הביטחון. לא הבנתי שהחברים שלי הורידו לי את הביטחון כי הם לא הצליחו להתמודד איתי. האמנתי להם שאני פשוט לא מספיק, ולקח לי המון שנים להבין שאני אחלה, שהכל בסדר איתי.
"עכשיו אני חושבת שהבחירות שלי תהיינה אחרות, כי אני לא מחפשת ממקום חסר, אלא ממקום שלם, לכן אני נמצאת לבד כל כך הרבה זמן, כי אני מאוד שלמה ומאוד טוב לי. ואם מישהו יבוא הוא יצטרך לעשות 'אפגרייד' לדבר הזה, כלומר זה לא יכול להישאר באותה רמה ובטח לא להוריד. זוגיות צריכה להרים!".
12 צפייה בגלריה
"יש ימים שאני נראית לעצמי פתאום האישה הזו בת ה-50 שלפעמים אני נבהלת ממנה". סיגל שחמון
(צילום: אור דנון)
מי גבר החלומות שלך? את מי את מדמיינת?
"אני מדמיינת גבר-גבר, איש חכם, אינטליגנט, זורם, חתיך, שיש על מה לדבר איתו וחי את עולם המודעות והתודעה".
גברים ישראלים יודעים להתחיל עם נשים?
"זה קטע, כי בארץ הגברים שפונים אליי הם או צעירים מאוד, בני 30 ומשהו, ודווקא להם יש יותר אומץ מכל גבר אחר. זה מצחיק. והמבוגרים בודקים, רוצים לראות אם אני מסתכלת. כאילו מחכים לראות אם אני אגש. אני לא אגש. כי אני אומרת, אם אין לו מספיק אומץ להתחיל איתי גם לא יהיה לו מספיק אומץ להיות איתי, אז הוא לא מעניין".
באינסטגרם כותבים לך, מתחילים איתך?
"כן, אבל שום דבר לא יוצא מזה. אני גם פחות רוצה גבר שנמצא במדיות החברתיות".
מה עם שידוכים? מנסים לשדך לך?
"אני לא יוצאת לדייטים, אין לי כוח לזה - לשבת מול מישהו וללרלר לו את כל חיי, נדיר שזה קורה. אני אומרת לאנשים שאוהבים אותי, 'יש לכם מישהו להכיר לי? אל תגידו לי אפילו, תזמינו לערב חבר'ה אותו ואותי, ואם יהיה מישהו שימצא חן בעיניי, אל תדאגו אני אשאל'".
12 צפייה בגלריה
"נכנסו לי לחיים, למה אני אוכלת, למה אני כזו רזה, אמרו שאני אנורקסית"
(צילום: אור דנון)
אחרי שנים על המסך, היא החליטה לחשב מסלול מחדש ובשנים האחרונות היא עדיין מגיעה לבתים של אנשים, אבל לא דרך הטלוויזיה אלא באופן אישי, בתור מעצבת פנים. על הסבת המקצוע היא החליטה בגיל שאחרים אולי יגידו שהוא יחסית מאוחר, אבל שחמון מוכיחה שעם רצון ותשוקה, אפשר לגלות עולמות חדשים ולשנות את החיים, ובכלל לא משנה בני כמה אתם. "מה שקרה הוא שלאורך הזמן הייתי אמונה על התוכן יחד עם העורכת, ממש מעורבת. ועם השנים הבנתי שיש מרואיינים שמגיעים ואני פחות מקשיבה להם ופחות מעוניינת, ובתור מנחה זה ניכר, ולא רציתי להיות על המסך כשאני לא מרותקת למי שיושב מולי".
היית מלכת תוכניות הבוקר במשך שבע שנים, איך החלטת בוקר אחד שאת כבר לא רוצה טלוויזיה?
"כשהתחלתי את הקריירה, רציתי להיות בטלוויזיה עם ג'ינס וטי-שירט, כי רציתי להיות אני. רציתי לצחוק בקול רם, ואז אמרו לי 'מה פתאום לצחוק בקול רם? זה לא עובד בטלוויזיה', ו'מה פתאום ג'ינס? את צריכה ללבוש שמלה עם נצנצנים'. כאילו לקחו אותי, שאני בן אדם נורא משוחרר ומצחיק וקליל והמליכו אותי, טלוויזיה ממלכתית כביכול. שנים הייתי זו שיושבת ומראיינת בשפה גבוהה, אבל את סיגל האמיתית – רק מי שסביבי מכיר באמת".
לא הקשיבו לך? גם כשביקשת להיות אחרת?
"לא, כי זה בכלל לא היה אז. נגיד, הנחייה כמו של רותם סלע - שאני מתה על ההנחייה שלה, היא אומרת מה שעובר לה בראש ועושה את זה - ככה באתי, בגישה של תנו לי להיות אני, ולא נתנו לי להיות אני. אז לאט-לאט נסגרתי, הפכתי להיות מישהו שמאוד מעורב בכל מה שקורה, כל ליין אפ, כל מי שמתראיין, ידעתי הכל והייתי מעורבת בהכל, אבל בסוף, שמתי על עצמי איזו דמות של מגישה".
12 צפייה בגלריה
"אני לא יוצאת לדייטים, אין לי כוח לזה - לשבת מול מישהו וללרלר לו את כל חיי"
(צילום: אור דנון)
ואז הפכת למעצבת פנים.
"זה נורא עוזר לי שהייתי מראיינת, תחשוב שאתה יושב עם מישהו שלא ראית בחיים ובחמש דקות אתה צריך להוציא ממנו את כל הפנינים שרק אפשר. זה נתן לי המון כלים לבוא ללקוחות ולהקשיב להם. יש לי קשב מעולה, אני מבינה מהר מאוד מה הם רוצים".
הם מבקשים סלפי?
"לא, האמת שיכול להיות איזה משפט בהתחלה של 'יואו, איזה קטע'. תוך שנייה הם שוכחים שאני סיגל שחמון כי אני בכלל לא חיה את השם הזה".
איך את מגיבה כשאומרים לך שגדלו עלייך?
"זה מצחיק אותי נורא, אני ישר מרגישה נורא מבוגרת. מה זה גדלת עליי, גדלת איתי".
לסיום, איך הולכות להיראות חגיגות ה-50?
"סולידיות סולידיות סולידיות. אני וחברה בתל אביב, בלי שום תכנון".
מי החברה, תגלי לנו!
"שרון חזיז! היינו צריכות לנסוע ליוון וביטלנו כי הייתה קורונה והיא הייתה אדומה. ואז היינו צריכות לנסוע לסיני והייתה המלחמה, בסוף לתל אביב. אז אני לא מתכננת שום דבר. אמרתי לה שאני לא רוצה כלום, לא רוצה לחגוג. רק לקום בבוקר ללכת לים".
את מאושרת סיגל?
"מאוד! ברוך השם, אני במקום טוב בחיים שלי, ואני רק רוצה שהכל ישאר כמו שהוא. ואם אפשר אהבה, אז גם אהבה"
צילום: אור דנון
סטיילינג: זוהר מאירי
איפור: מתן סבג
שיער: אבישי מסטי
הפקה: ערן רחמני
קרדיטים לבוש:
שמלה ורודה: אסיה
חולצה לבנה מכופתרת, מכנסי ג'ינס בהיר: h&m;, תכשיטים: ביסמבול
שמלה ניוד: אפרת שנהר, צמיד: דנה וגנר, נעליים: אלדו
שמלה אדומה: אפרת שנהר, צמיד דנה וגנר
