חן אהרוני לפיפלוס - כתבת השער
(צילום: ירון שרון )
"הייתי ילד מאוד ביישן ונשי, היו צוחקים עליי מלא בבית ספר. אני זוכר את עצמי בוכה מתגובות של ילדים שהיו רודפים אחריי הביתה, או שלא היו מזמינים אותי למקומות מסויימים", אומר חן אהרוני. "שנים שהמילה 'הומו' מאוד הפחידה אותי, כי ככה היו קוראים לי מכיתה א'". הוא לוקח נשימה עמוקה ומוסיף: "אלו דברים שמעולם לא סיפרתי. באמת עברתי תהליך מטורף של שחרור מאז שיצאתי מהארון". אהרוני חושב עוד רגע, מהרהר ואומר בהשלמה: "רק עכשיו אני מחבק את הסיפור הזה, אני מבין שזה חלק בלתי נפרד מהזהות שלי כבנאדם וכאומן".
ברשותכם, נחזור רגע אחורה במנהרת הזמן: השנה – 2007 וחן אהרוני הוא נער בן 17, תלמיד בכיתה י"א, שהופך להיות אחד מכוכבי הריאליטי הכי מדובר של אותם ימים, "כוכב נולד". הוא לא זכה במקום הראשון, למעשה אפילו לא עלה לגמר, אבל הצליח להשאיר רושם על מדינה אחת קטנה במזרח התיכון.
"לקח לי מלא זמן לשחרר את המקום הזה שכשמזהים אותי ברחוב, כשאומרים 'היי, הנה חן אהרוני', שלא צוחקים עליי, שלא אומרים, 'היי, זה ההומו הזה'. היה לי קשה להכיל בגיל 17 את האהבה של אנשים כי אני לא אהבתי את עצמי, אני לא הייתי שלם. מבחינתי, אם היו מדברים עליי, זה לא טוב. לקח לי המון זמן להשלים עם מי שאני", הוא אומר בצער על התקופה המדוברת בחייו.
בהמשך הוא הוציא אלבום בכורה שזכה להצלחה, השתתף בקדם אירוויזיון, ניסה את מזלו ב"דה וויס" ו"האקס פקטור" הבריטיות, חזר לארץ והוציא אלבום, השתתף ב"הכוכב הבא לאירוויזיון" בעונה בה זכתה נטע ברזילי והוציא עוד אלבום, אבל הסיקור הגדול הגיע בינואר 2019, כשהעלה פוסט לאינסטגרם ובו בישר כי הוא פאנסקסואל. "את 2019 אני בוחר להתחיל באמת, בדיוק, בחיוך ובקבלה", כתב בפוסט שהפך ויראלי והוסיף: "במשך שנים סירבתי לשים על עצמי טייטל, להגדיר... ידעתי שאני חייב להקשיב ללב שלי... עד שהגיעה ההארה, אני פאנסקסואל".
היום, הוא כבר יודע להגיד שהלחץ מבחוץ הכריע אותו. "בגיל העשרה הבנתי שאני אוהב בנים, אני לא זוכר רגע אחד מסויים אבל הפעם הראשונה שהתאהבתי בגבר הייתה בגיל 16 והייתי בזוגיות שמונה שנים איתו, עד גיל 24, ושנינו היינו בארון והסתרנו את מערכת היחסים שלנו. עד שטסתי לבריטניה כדי לברוח מפה".
איך זה מרגיש לחיות שמונה שנים בהסתרה, בלי אפילו לשתף תמונות ברשתות?
"מזל שאז הייתה פחות מודעות כי לא היו רשתות חברתיות. מה שאני חוויתי - הייתי ילד והייתי מאוד מאוהב ומצד שני גם התפרסמתי פתאום כשאנחנו שנה יחד והכל קורה ואתה לא רוצה לפספס שום דבר. מצד אחד הייתי מאוד מרצה ודאגתי לו מאוד, כי זה שאני רוצה להיות כוכב ורוצה להיות מפורסם, לא צריך לבוא על חשבון הבנאדם שאני הכי אוהב בעולם, במיוחד אם הוא לאו דווקא רוצה שכל המדינה תדבר עליו. בנוסף לכל אלה יש לך את הסטיגמה בראש שכדי להיות הפרפקט פופ סטאר שאתה מדמיין שאתה רוצה להיות, אתה לא יכול להיות הומו, אי אפשר, זה לא מושלם".
מישהו אמר לך את זה או שאתה אמרת לעצמך?
"היו כאלו שאמרו לי את זה. אבל גם אתה בעצמך חושב ככה. אמרו לי בתעשייה שאם אצא מהארון אני אהרוס לעצמי את הקריירה. היה לי מנהל שלא נזכיר את שמו שממש חסם אותי בגופו מלצאת מהארון ועיכב לי את התהליך של היציאה בשנתיים".
אחרי שנפרד מבן הזוג, אהרוני ניסה "לחזור לתלם". "חזרתי מלונדון, מ'האקס פקטור' ועם כמה שמערכת היחסים הייתה מדהימה, זה מאוד סגר אותי. הסטייט אוף מיינד של הארון סגר אותי. ופתאום התאהבתי באישה והיה לנו חיבור מדהים".
נמשכת אליה מינית?
"כן, היה לנו מדהים. הייתה לנו שנה שאמרתי לעצמי אולי אני נורמלי, זה נוראי להגיד את זה אבל חשבתי שאני מציל את עצמי. שמחתי נורא, אבל בסוף זה לא מה שחיפשתי".
היום אתה רואה את עצמך כגיי?
"אתה יכול לקרוא לי גיי, אני זורם על הכל. אני מגדיר את עצמי חן".
למה אני מרגיש שאתה עדיין מפחד להגיד את המילה הזאת, להכריז שאתה הומו?
"אני לא מפחד להגיד שאני הומו, אני חי חיים הכי הומואים שיש. מבחינתי אני מרשה לעצמי להיות הכי משוחרר ולחיות את החיים הכי חופשי שיש".
מחפש משפחה וזוגיות עם גבר?
"כן, נראה לי. אני מאחל לעצמי לאהוב. הרבה זמן לא אהבתי ולא הייתי פתוח לזוגיות ולהתמסר לאהבה. אני מניח שאני אהיה עם גבר, כי זה מה שאני מחפש. אתה יודע, הייתי צריך לגלות הכל מחדש, כולל אתרי היכרויות. ניסיתי הכל, טינדר, גריינדר, התנהגתי כמו הומואית מתחילה. רציתי להוריד חשיבות עצמית. שנים שאני חי כ'חן אהרוני' ולא בא לי את המקום הזה של 'מה יגידו' ואם זה מתאים שיראו אותי שם או לא".
מתי סיפרת להורים?
"עברתי תהליך עם ההורים שלי. הם לא אהבו את זה בהתחלה ופחדתי לאכזב אותם, שהם יתביישו בי. הרגשתי שכל עוד אני לא מדבר על זה מחוץ לכותלי הבית אז הכל בסדר, ואני קיבלתי את הסידור הזה וזה גם היה טוב עבור בן הזוג שלי לשעבר כי הוא היה בקטע שבבית אנחנו זוג ומה זה משנה מה קורה בחוץ".
9 צפייה בגלריה
"יש לך סטיגמה בראש שכדי להיות הפרפקט פופ סטאר, אתה לא יכול להיות הומו"
(צילום: ערן לוי)
אהרוני חושב עוד רגע ומוסיף: "לקח להורים שלי זמן לקבל את הסיטואציה. גם הפרסום עשה את שלו, היו עליי הרבה שמועות ודיבורים מאחורי הגב שכמובן הגיעו אליי, וזה גורם לך עוד יותר להתכווץ וכאילו להכחיש". היום, כשהוא חושב על הסיטואציה הנוראית בה היה לכוד, הוא ממש מצטמרר. "זה היה שקר על שקר שסיפרתי, ואתה פשוט מסרס את עצמך. וזה הופך להיות כדור שלג. מדבר נורא קטן, זה הופך לאישיו גדול. בדיעבד למדתי מזה, זה שיעור. הייתי מאוד שמח לעשות את זה מוקדם יותר, אבל זה הסיפור שלי ואני לא מתבייש בו יותר ואני חושב שלמדתי על עצמי המון דברים בדרך".
מה למדת למשל?
"אני תמיד מסביר על היציאה מהארון, למה צריך לצאת - כי נפתח לך איזה ערוץ במוח. הלוואי והייתי יכול להסביר את זה לאנשים. חייתי כל כך הרבה שנים בתוך הארון שאני יכול ממש לשים את האצבע על הפילטר הזה שמתנתק לך מהדיבור, תדר שפתאום אין לי במה להתבייש. אני בחוץ. ובגלל זה המוזיקה נכנסה לתוך זה. חוויתי את עצמי בשנתיים האחרונות מאז שיצאתי מהארון כמו שבחיים לא חוויתי את עצמי. פתאום הבנתי מי אני, מה אנשים רואים. פעם הייתי מסתכל על עצמי בצורה עקומה, הייתי שופט את עצמי לחומרה. זה הגיע למצב שלא הייתי יכול לראות ראיונות שלי, כל תנועה הייתה מזעזעת אותי".
ממה פחדת כל כך? שיגלו את הסוד שלך?
"באיזשהו שלב כבר לא פחדתי יותר מהשמועות. לאנשים כבר לא היה איכפת ובתוך תוכי ידעתי שאני אצא מהארון בסופו של דבר. חיכיתי לאהבה שאני לא אוכל לעמוד בפניה ותגרום לי לצאת מהארון. אבל כשאתה בארון קשה מאוד לאהוב את עצמך והייתי צריך להתאהב בעצמי. עברתי תהליך ארוך עם לשחרר, ובשנייה ששחררתי התחלתי תהליך של לאהוב את עצמי".
9 צפייה בגלריה
"היו עליי הרבה שמועות מאחורי הגב שכמובן הגיעו אליי וגרמו לי רק להכחיש"
(צילום: ערן לוי)
כפי שאהרוני עצמו אומר, המוזיקה הפכה לחלק אינטגרלי מהיציאה שלו מהארון. אם בעבר ניסה לשדר את תדמית כוכב הפופ חובב הנשים שדמיין כל השנים, היום הוא כבר מקבל את עצמו באהבה וזה ניכר בשירים שלו. באלבום החדש הוא כבר שר כאמן מחוץ לארון, ורבים מנושאי השיר הם בלשון זכר. בנוסף, יש לו שני מופעים חדשים בספרדית (27-28.6 ברדינג 3) שהם תולדה של התהליך שעבר – והוא מודה בכך בפה מלא. "פעם הייתי מתבייש להודות שאני יודע ספרדית וגדלתי על 'המורדים' וטלנובלות, כי אם הייתי אומר שאני אוהב, היו אומרים לי שאני 'שיא ההומו'".
אז גם אתה היית מאוהב בפקונדו ארנה?
"הוא היה הקראש הראשון שלי".
אתה חושב שישראל מוכנה לכוכב פופ גיי?
"אני לא יודע וזה לא מעניין אותי, אני מוכן להציג את עצמי במאה. אני חוגג את עצמי והמוזיקה שלי מדברת עליי ועל מה שאני חווה. נכון, אני מהקהילה ומדבר על מה שעובר עלי בתור גיי, אבל גם בתור בן אדם, זה משהו שקורה לכולם ללא הבדל בזהות המינית".
יש היום הרבה אמנים מצליחים שהם בארון, מה אתה חושב על זה?
"בהצלחה, אני לא מאמין בזה היום. קשה לי לראות אמנים שהם בארון, אני לא כועס עליהם כי אני יודע כמה זה קשה לעבור את השלב הזה. והלוואי ויכולתי להסביר להם... הדבר הכי חשוב זה אתה, איך אתה מרגיש עם עצמך. בתהליך האישי שלי, אני יכול להגיד שראיתי את האור".
כיום, בחודש הגאווה, הוא מתייחס אל עצמו לראשונה כאמן שנמנה על הקהילה הגאה, ומודה שמעל הכל, יש בזה הקלה גדולה. "קשה לי להיות משוחרר ולהרשות לעצמי להיחשף. אני מאוד מעריך היום את הקהילתיות, שיש מקומות לקהילה. במשך שנים הייתי יוצא למקומות ואתה מרגיש בין כל הסטרייטים האלה שאתה שונה, שאתה מיעוט. והיום כשאתה יוצא למקומות ויש ערבות הדדית וחברויות בקהילה, ואני מת על זה שזה קיים".
מה היית רוצה להגיד לאותם ילדים שיושבים בבית ונמצאים באותו מקום שאתה היית בו לפני כמה שנים טובות?
"אני חושב שפשוט לקפוץ למים. אני יודע, זה הדבר הכי מפחיד שיש, אבל זה כל כך שווה את זה. לכל אחד יש את הזמן שלו, אבל ברגע שזה קורה - משהו נפתח אצלך, שאי אפשר להסביר אותו".
אהרוני חושב עוד רגע ומוסיף: "כשאתה מתפרסם אתה רוצה להישאר כמו שהתפרסמת. יש גם איזשהו איחול שתמיד אומרים לך להישאר אותו דבר. ואני אומר להפך, אל תפחדו להשתנות, לנסות דברים חדשים ולקחת את עצמכם לקצה ולהיות אחרת. אני לא מפחד להשתנות ולהיות כל יום מישהו אחר".
צילום: ערן לוי
סטיילינג: איתי בצלאלי ועומר יהב
איפור: נוי סויסה
שיער: אסי שדה
הפקה: ערן רחמני
ניהול אישי וייצוג חן אהרוני: Stardust - מורן לוינזון
יחסי ציבור: ויקטוריה סנדלר
צולם בדייב לוינסקי מקבוצת מלונות בראון, נחלת בנימין 85, תל אביב.
9646*
קרדיטים לבוש
חולצה אבן, חולצה חומה - Moi
מכנסיים לבנים - עומר יהב
חולצה אפורה, מכנסיים שחורים - שגיא ציפורן
