"כשכתבתי לפני ארבע שנים את הפוסט 'את חיי אני אחלוק עם גבר', לא חשבתי על עצמי לרגע כי לא הייתי צריך את זה. החברים שלי ידעו, המשפחה שלי ידעה. הייתי במין תפיסה כזו של 'עכשיו אין לי כוח לדבר על זה' לאורך כל כך הרבה זמן, ואז פתאום – זה היה בזמן המחאה על חוק האימוץ – זה בער בעצמותיי. זה הרתיח אותי! ממש נעלבתי ואמרתי 'לא, צריך לעשות פה משהו'".
מה העליב אותך?
"אותו דבר שהעליב אותך, זה מעצבן. אבל באותה נשימה אני מרגיש שמאז היה איזשהו תהליך, הייתה התפכחות של הרבה עיניים. תסתכל עכשיו על הכנסת שלך, יש שם לפחות ארבעה אנשים על הקשת הלהט"בית, שבעיניי זה מבורך. זה גורם לנראות ולקירוב לבבות ואולי גם לחקיקה".
חסר פה בעיניך קירוב לבבות?
"לגמרי, אני חושב שאסור לנו ללכת למקומות של 'אנחנו' ו'הם'. אסור לנו ללכת למקומות האלו. אנחנו מיקשה אחת, אנחנו אזרחי מדינת ישראל והעולם הזה. אני יודע שאני נשמע פלצן רצח, אבל אם אתה שואל אותי במה אני מאמין - בזה אני מאמין. אין בי שום כעס לאף אחד מהצדדים".
כי אתה גם אמצע.
"זה חלק מזה, בגלל שאני מרגיש באמצע, בגלל שאני מזדהה עם שני העולמות, בגלל שגדלתי על ברכי שבט אחד ועכשיו אני חלק משבט אחר, אני סוג של יצור כלאיים ויכול להיות שיש פה איזשהו גשר, ששווה לדבר עליו".
דניאל מורשת מודל 2021 מציג גירסה בוגרת, מפוכחת ואולי אפילו פייסנית יותר לחיים. כוכב הנוער שגדל בבית דתי וסיפר בראיונות עבר כי יצא מהארון בגיל 14 בפני הוריו ובאותה שנה כבר פתח קופת חיסכון כדי שיהיה לו מספיק כסף לפונדקאות, מסתכל על התהליכים שקורים בחברה עם המון אופטימיות. "אתה מסתכל על ההיסטוריה כולה, בוא נגיד משהו כמו ארבעת אלפים שנה, שזה היה עניין מוקצה. ופתאום בעשרים שנים קרה איזה משהו, ואני חושב שעוד טיפה סבלנות ויהיה בסדר. אפשר לראות את זה עכשיו עם ההחלטה של בג"ץ" (הפסיקה שקובעת שזוגות בני אותו המין יוכלו להביא ילד בפונדקאות בישראל תוך שישה חודשים – ב.ז.).
הוא בן 27 בסך הכל אבל עובד מגיל 13. התפקיד הראשון היה בסדרת הילדים "האי", אחר כך בסדרות "כאן גרים בכיף" ו"החולמים", ואז "גאליס" ו"כדברא" הפכו אותו לכוכב של ממש לצד הופעות חוזרות ונשנות בפסטיגל. בימים אלו הוא עושה את המעבר לעולם המבוגרים בצורה חלקה למדי, בעונה השנייה של שבאבניקים ב-HOT (ימי ראשון ושני בשעה 20:15). כשקיבל את הזימון לאודישן, היה בטוח שסוף סוף הרקע הדתי יוכל לבוא לידי ביטוי על המסך, אלא שאז הוא גילה שבמקום לשחק חרדי, הוא לוהק לתפקיד ההיפסטר החילוני. "זה קטע כי נורא התלהבתי לשחק דתי ואז אני קולט שמדובר בבחור חילוני למהדרין שבמקום לטוס לטיול שלו אחרי צבא לומד יהדות בקטע בודהיסטי בישיבה חילונית בירושלים. אמרתי שמעניין איך זה יעבור, ואם זה יתלבש טוב כי תמיד אומרים לי שאני נראה נורא דתי באופי שלי".
הגעת למקום טוב – יש לך גם מהדתיות וגם מהחילוניות, אתה רק צריך לבחור.
"אני מעדיף את האמצע, את הבין לבין. אני מאוד מזדהה עם העולם שבאתי ממנו ושנולדתי לתוכו וכן היה מעבר באמצע לכיוון יותר פרוגרסיבי, ליברלי, עוד כל מיני מילים גבוהות, אבל בסופו של דבר אני חושב שמצאתי את המקום שבו לא ויתרתי על הזהות שאיתה נולדתי והזהות שלי היום. זה איפשהו שם באמצע, זה ממש לא שחור או לבן".
איפה הדת פוגשת אותך בחיי היום יום?
"אני חושב שבן אדם שנולד לבית שהוא לא דתי, לתוך מסגרת עם ערכים מסויימים, נסיבות החיים שלו שונות וכשאתה נולד לתוך זה, גדל את זה וממש יונק מזה, זה נמצא לך אוטומטית בוורידים. אתה יכול לשאול כל דתל"ש שתפגוש, משהו משם עדיין נשאר בך. אם זה ארוחות שישי עם המשפחה המורחבת, אם זה בית כנסת בכיפור או שמירת כשרות. אני שומר כשרות ולא חושב שאוותר על זה בחיים. אני לא באמת יכול להסביר את זה, אפשר לקרוא לזה הרגל או סוג של מסורת, אבל כשאני חושב על הסבים שלי שכולם היו רבנים בפולין, אני אומר - מי אני שאעצור את זה? זה משהו שחייב להישאר ואני מבין שאני סוג של חוליה בתוך שרשרת ארוכת שנים, אז זה נשאר שם ואני חושב שזה תמיד יישאר שם".
ומצד שני, הדת מוקיעה את הקהילה הלהט"בית. סיפרת לי שכילד, כשהיית רואה בעיתון תמונות של מצעדי גאווה זה היה עושה לך קווץ' בלב.
"אני לא חושב שהיא מוקיעה. אני חושב שיש תהליכים מאוד ארוכים שקורים לאט. אני בחרתי את החופש לחיות לפי ראות עיניי ולפי האמת שלי וגם אם לאנשים יש תפיסות מסויימות, זה תהליך וזה לוקח זמן ואנחנו לגמרי בדרך לשם. אף אחד לא הוקיע אותי. אני מסתכל על המשפחה המורחבת שלי שחלקם גרים ביהודה ושומרון, אני אוהב אותם והם אוהבים אותי מאוד והם מכירים את בן הזוג שלי ואוהבים אותו והכל בסדר. זו החוויה האישית שלי וברור שיש חוויות אחרות, אבל אני חושב שלכל אחד יש את הדרך שלו ובסופו של דבר אני חושב שיהיה בסדר".
כשאתה יצאת מהארון, זה היה "הכל בסדר" מהרגע הראשון או שלקח זמן?
"אני לא יודע מה עבר על כל אחד בנפרד ואתה יודע מה? זה גם לא מעניין אותי עד הסוף. אני חושב שברגע שהלכתי עם האמת שלי, לא משנה כמה הסביבה – גם אם היו לה דעות קדומות - ברגע שהאנשים סביבי ראו שהאמת שלי היא כל כך חזקה זה כבר לא עניין אותם. החוויה שלי, מי שאני והאמת שלי זה מה שהוליך אותי כל הזמן, כך שלא יצא לי אף פעם לחוות מהסביבה הקרובה שלי גילויים של חוסר קבלה, להיפך".
על בן זוגו הוא לא מעוניין להרחיב יותר מדי. לא כי הוא נגד החשיפה, פשוט כי המעמד מביך אותו והוא לא מרגיש בנוח. "הוא יהרוג אותי שאני מדבר על זה", הוא צוחק, ומסכים לומר שהוא סטודנט להנדסת חשמל, הם בזוגיות כבר שנתיים, הכירו דרך חברים וכיום גרים ביחד, עושים קידוש בימי שישי ואפילו מדליקים נרות בשבת. "זה כיף גדול שיש שני עולמות שחיים בתוך בית אחד וכל אחד מביא את העולם שלו וזה יוצר איזושהי השלמה שאני מברך עליה מאוד".
זה קל יותר או קשה יותר לצאת עם מישהו מעולם שונה כל כך?
"אני חושב שזה קל יותר. זה גם מאוד מצחיק אותי איך שלא היה לו שום מושג לגבי העולם שלי לפני. הוא לא הכיר אותי – אולי הוא שמע את השם, אבל לא הכיר באמת והוא עשה ממש מחקר! הוא יודע דברים שאפילו אני כבר לא יודע על המקצוע הזה, על איך העולם הזה עובד, על איגודים של שחקנים, על תיאטראות, על חברות הפקה... כל מיני דברים כאלה. ועכשיו איך אני יכול לעשות את זה גם עבורו? בתורת הקוונטים אין מצב שאני אצליח לשלוט, אבל אני מנסה. בודק שהוא לומד למבחנים וכזה".
כיום הוא מסיים צילומים לתפקיד בסדרה "שישו ושמחו", שלטובתה העלה כעשרה קילוגרמים במשקלו ("ביקשו ממני להעלות במשקל ועפתי על זה"), ותכף יתחיל חזרות להצגה מוזיקלית בשם "התחנה" בתיאטרון חיפה, המבוססת בחופשיות על נסיבות חייו של עמית סגל. "אני חושב שהוא איש מבריק. איש שהוא גאון ואני מוצא את עצמי מזדהה מדי פעם עם הפרספקטיבה שלו והאופן שבו הוא מנגיש מציאות. לפעמים אני לא מסכים איתו אבל יש לו יכולת ורבלית שאפשר רק לקנא בה".
זה מדבר אליך?
"שמע, אני לא יודע להגיד אבל כן לקחתי קורסים של כתיבה. אין לי ספק שאמצא את עצמי בכיתה באוניברסיטה באיזשהו שלב".
מלמד?
"כן. איזה לא סקסי זה, הא?"
ייצוג דניאל מורשת: ייצוג 1 - אמנים ויוצרים
צילום: רן יחזקאל
סטיילינג: ליאת מורשת
איפור, שיער: מתן סבג
הפקה: ערן רחמני
קרדיטים לבוש:
אוברול - AMERICAN VINTAGE
חולצה - HEROIC
HEROIC
מכנסיים - ARIEL BASSAN.
חולצה - אוסף פרטי
ARIEL BASSAN