"פעם אמרתי שלא אעשה פסטיגל. הרבה בתפיסה שלי השתנה מאז ודברים שלא הייתי מוכן לעשות פעם, שיניתי את דעתי לגביהם. הייתי מאוד מקובע - תן לי לשיר, לא צריך קליפים לא צריך כלום, והיום אני מבין ששיר טוב לא מספיק".
למה? מה קרה פתאום?
"כי אני מבין שזו התעשייה, זו הקריירה שלי, זה מה שנועדתי לעשות. כשאמרתי על הפסטיגל זה כי אמרו לי שצריך לרקוד. עכשיו מה אני ארקוד? אני זמר, לא רקדן. והנה, היום אני רוקד בקליפים. הכל השתנה, דברים שקרו אז הם לא דברים שקורים היום. גם בסגנון, המוזיקה מאוד שינתה כיוון. יש דברים שבאים יחד, נגיד אם פעם לא הייתי קם להתאמן, היום קמים לרוץ כי זו הדמות והפרסונה שלך".
מאיפה באה המודעות, מהאינסטגרם?
"מהכל. מלהביט בעצמי במראה ולהבין שצריך שינוי. פעם שנאתי להשקיע בסטורי. הייתי רואה את אשתי מצלמת אוכל וחושב שזה מגוחך והיום אני בסרט הזה, משקיע בתמונות. העולם השתנה. כשאתה משתף משהו אישי הצופה מאוד מתחבר אליך, אתה מכניס אותו לחיים שלך וזה משהו שלא עשיתי עד היום. הבנתי שבא לי לשתף את החיים שלי".
מאור אדרי של שנת 2021 מציג מודל אחר מזה שהכרנו עד היום. רגוע יותר, פייסן וחשוף מבעבר. אולי אלו השנים שהפכו אותו לכזה, ואולי זו האבהות הטרייה לריף אברהם בן החודשיים וחצי, שגם גורמת לו להתרפק על הטייטל החדש.
"בחודשיים האחרונים גיליתי שאני מאוד אבהי. קשה לי להירדם ואני מוצא את עצמי עד חמש, שש לפנות בוקר, מסתכל עליו ולא נרדם", הוא אומר בהתרגשות. "להיות אבא זה הדבר הכי טוב שיכולתי לקבל. בין כל החלומות שהיו לי על הגשמה וקריירה, תמיד היה לי חלום לבנות בית עם משפחה וילדים, ועכשיו כשזה סוף סוף קורה, הגשמתי את החלום הכי גדול שלי".
העייפות משפיעה על העבודה?
"בטח, כי כשיש חוסר שעות שינה הקול לא אותו דבר, האנרגיות, למרות שעל הבמה הכל משתנה, זה כן מפריע. אבל אשתי גם יודעת ששינה זה הא' ב' שלי ולא נוגעים בזה".
מה זאת אומרת?
"היא יודעת שאם אני מופיע בערב אז היא נותנת לי את השקט שלי בבוקר, יוצאת איתו לטייל ומשתדלת לשמור על השקט. זה הכי טוב שיכולתי לקבל והיא הכי מפרגנת בעולם. היא גם ידעה מההתחלה לאן היא נכנסת והיה ברור שבעבודה שלי לא נוגעים. הרבה אנשים חושבים שמופיעים 50 דקות ולוקחים על זה עשרות אלפי שקלים וזהו, אבל זה לא ככה. 24 שעות לא מספיקות. אני כל יום יוצא מהבוקר לאולפנים, לפגישות, לצילומים, לחפש את השיר הבא, הרבה מחשבה מושקעת בעבודה וזה הרבה לחץ ועבודה נפשית".
אז אי אפשר להגיד שאתם מתחלקים שווה בשווה בגידול הילד.
"אני נותן מעצמי את המקסימום שאני יכול לתת. אני לא יודע אם זה חצי חצי אבל אני משתדל לעזור כמה שניתן. למשל, למדתי להחליף חיתולים. לא ראיתי את עצמי עושה את זה אף פעם וכשהוא נולד רציתי לנסות ועשיתי את זה בכיף, באהבה ענקית".
אדרי גם מספר על רגע הלידה עצמה בהשתאות, כשאשתו נאור פוני הביאה לעולם את בנם הקטן. "עמדתי לידה ואמרתי לה 'תלחצי' ופתאום אני רואה ראש מתחיל לצאת. זה היה הדבר הכי מטורף שראיתי בחיים שלי! קיבלתי סחרחורת והייתי צריך שיחזיקו אותי רגע, זה היה מרגש ומיוחד".
נזכיר שאדרי ופוני התחתנו בספטמבר לפני שנה, בעיצומה של הקורונה במתכונת מצומצמת במיוחד. השניים היו ביחד שלוש שנים, נפרדו לרגע אחרי שהודיעו על האירוסים, אך חזרו זה לזרועותיה של זו. בריאיון שהעניק אדרי ל"7 לילות", סיפר שהם היו בטיפול זוגי וזה שינה את החיים שלהם לגמרי. "למדנו להכיל אחד את השנייה ולהבין. היום אם אנחנו מתווכחים, זה נגמר תוך חמש דקות".
הייתה לכם תקופה לא קלה וילד ראשון זו טלטלה ליחסים.
"לגמרי, זה משנה את היחסים לגמרי. אשתי גם בסוג של דיכאון אחרי לידה וזה לא פשוט. כל יום יש אפ אנד דאון ובוכה ואנחנו רבים על שטויות. אני מנסה להרגיע אותה אבל אני מרוקאי והפתיל שלי קצר, אז אני מנסה להשתלט על עצמי ולהבין שזה דיכאון. אבל עם כל הקושי, זה מעצים את הזוגיות. יצרנו חיים במשותף".
אדרי בן ה-32 הוא זמר מוכר בישראל, נמצא כבר עשור בתעשיית המוזיקה הים תיכונית ובאמתחתו להיטים גדולים שהקפיצו את חובבי הז'אנר, ביניהם "לב קבור", לא כואב לה", "כמו פעם", "אללה מעק", וכמובן, My Name Is Maor Edri. בנוסף, הוא עשה את קיסריה והיכל נוקיה, הוציא אלבומי סולו, כיכב בסדרה "שנות ה-80" והוביל את קמפיין מצעד הגאווה של תל אביב ב-2019. ועדיין, אם אדרי ילך בקניון, לא בטוח בכלל שתהיה התנפלות לסלפי כמו על החבר הטוב משה פרץ או הקולגות אייל גולן וליאור נרקיס. הוא מבחינתו מודה שלקח את תקופת הקורונה באיזי מבחינת קריירה, ובעיקר היה עסוק בעצמו. "בשנה וחצי האחרונות נכנסתי לסוג של חרדות, לקחתי את הזמן, והחלטתי שאני עוצר כרגע עם היצירה. הראש שלי לא היה במקום ורציתי להקדיש את כול כולי לבית, אז בחרתי לעצור, לנשום, לתכנן מסלול מחדש ולחזור נקי".
אתה שם את עצמך באותה קטגוריה עם משה פרץ, אייל גולן ועומר אדם?
"אני שם את עצמי ברמה שלי כיוצר, כמוזיקאי. מי שמחליט בסופו של דבר זה רק הקהל. אני לא יכול להעיד על עצמי אבל אני חושב שאני במקום טוב. אני לא בתחרות עם אף אחד ברמה האישית, אבל ברור שיש תחרות בתחום וזה לא סוד, רואים אותה. כל אחד מנסה להראות למי יש יותר גדול, ואני החלטתי לקחת מזה צעד אחורה. היה לי תקופה שגם אני הייתי בסרט הזה, אם מישהו עושה מופע גדול – אני פותח קיסריה, מישהו עושה משהו אחר - היכל התרבות. אבל החלטתי לעצור שניה, להבין שאנחנו עושים מוזיקה ולא במלחמה עם אף אחד ואני ממליץ לכל האמנים לאמץ את הראייה הזאת".
מה חשבת על היציאה של שרית חדד מהארון?
"סוף סוף היא שיחררה את זה. לא הייתי במקום שלה אבל אני חושב שזה סוג של מועקה שהיא סחבה איתה שנים ועכשיו אפשר לנשום לרווחה. יצא לי לקרוא קצת תגובות, ואנשים כתבו 'מה חדש?'. אנשים ידעו, והם מחבקים אותה ואם היא תפתח מופע כולם יגיעו. אני לא חושב שזה יפגע בה כלכלית כמו שחשבו פעם כי אנחנו בתקופה ובזמנים שלא מייחסים לזה כל כך חשיבות.
"פעם אולי זה היה, אתה יודע, כשנכנסתי לעולם המוזיקה יצא לי להיתקל בהמון הומואים ולסביות, סטייליסטים ומאפרים, ובהתחלה - אני לא אשקר - באתי מרמלה, עיר עתיקה, וקיבלתי רגליים קרות. נבהלתי כשסטייליסט הכניס לי חולצה למכנסיים אמרתי שאני אסתדר לבד. אבל התבגרתי והבנתי שכולם בני אדם ובסופו של יום אדם בוחר את הדרך שלו והולך לישון עם מי שהוא מחליט בלילה".
אמרת שלקחת זמן לעצמך השנה, ספר קצת איך עברה עליך תקופת הקורונה.
"מצד אחד התחתנתי וזה היה הכי שמח, ומצד שני, יומיים אחרי זה איבדתי את אבא שלי, שהיה איש מאוד דומיננטי ואני מרגיש את החוסר שלו גם היום. מי שאומר שהזמן הוא תרופה הוא שקרן, הוא לא יודע כלום".
גם כלכלית בטח היה לא קל.
"אבא שלי לימד אותי לשמור אגורה לבנה ליום שחור. זה המזל שלי. זה מה שהשאיר אותי עם הראש מחוץ למים. אני לא חי חיים מפונקים, לא בליין ותכשיטים, וילות ושופוני. חייתי בצניעות וידעתי שזה מה שיש לי ואני צריך לשמור כי אני רוצה בית ומשפחה, אבל ברור שהרגשתי את זה. שמע, אנחנו החזרנו המון כספים לאנשים שביטלו אירועים".
אדרי חושב עוד רגע ומוסיף בכנות: "כסף נגמר בסוף, ופה נכנס עניין החרדות. מה יהיה אחרי הקורונה? אנשים נכנסו לקשיים כלכליים, יהיה להם אפשרות להביא אותי להופעה? אני משתף אותך במחשבות שדיברתי עם אשתי. בחתונה, די.ג'יי זה חובה, צלם זה חובה, קייטרינג זה חובה, זמר – זה לא חובה. אנשים יביאו אותי? זו הייתה החרדה שלי ואני בטוח שזה החשש של כולם".
איך החרדה באה לידי ביטוי?
"שכבתי במיטה ולא יצאתי מהחדר. עברתי מקופסת סיגריות ביום לשתיים. מעשן, הולך לאולפן, חוזר, אוכל וישן. לא באמת מתעניין בכלום. דיכאון. עד שיום אחד, אחרי תקופה ארוכה, קמתי על עצמי, אמרתי 'תתעורר'. המוות של אבא שלי השפיע עליי מאוד ואחותי ואמא שלי הוציאו אותי מזה. אחותי אמרה לי 'אבא לא היה רוצה שתהיה עצוב. לך תגשים את עצמך, הוא מרגיש את הצער שלך גם אם תעשה את מה שאסור'. אז הקמתי את עצמי על הרגליים".
בתקופה הזאת עלתה בך המחשבה לחפש פרנסה אחרת?
"לא הייתי צריך תודה לאל, אבל אם הייתי מגיע למצב כזה – כן, הייתי קם ועושה משהו. בגלל זה אני מצדיע למושיק עפייה על הצעד המדהים שעשה. בנאדם עם אגו שאומר 'אני זמר, אני לא יכול לצאת לעבוד במשהו שיראו אותי' לא יכול לפרנס את המשפחה שלו".
ואחרי הקורונה היומן התמלא?
"בן לילה. זה גם מה שהחזיר אותי לחיים. זו החותמת. עד הקורונה היו הרבה דברים שלקחנו כמובן מאליו. כשאתה יוצא לעבודה, אפילו כשאתה עושה את מה שאתה אוהב, לפעמים אתה מאבד את זה. וכשבאה שנה כמו קורונה, אתה מקבל שתי סטירות לפנים ואומר תן לי את הבמה ויהיה מה. אם פעם היה מצב שהיו 'רק' 20 איש ברחבה וזה היה מבאס אותי, היום גם חמישה לא יבאסו".
צילום: אור דנון
סטיילינג: שני לסרי
איפור: אלכס סיבקוב
שיער: זיו טאבו
הפקה: ערן רחמני
ע. סטיילינג: סתיו ציוני
צילום וידאו: אריק מרמור
קרדיטים לבוש:
לוק 1
חליפת ג'ינס - Levi’s לבית factory 54, חולצה לבנה - H&M;, נעליים - H&M;, צמידים - a-d jewelry
לוק 2
פוטר - Levi’s לבית factory 54, מכנסיים - Levi’s לבית factory 54
לוק 3
גולף - H&M;, מכנסיים - הוגו בוס, שרשרת - a-d jewelry
לוק 4
ג'קט עור - דיזל, גולף - H&M;, מכנסיים - הוגו בוס, תכשיטים - a-d jewelry
לוק 5
סריג - הוגו בוס, חולצה מכופרת לבנה - Zara