(צילום: אריק מרמור)
השחקנית גאיה שליטא כץ עשתה שינוי משמעותי בחייה בחודשים האחרונים - אחרי שנולדה וחיה כל חייה בתל אביב, היא עברה למושב, ובגיל 33, היא גם בעיצומו של היריון ראשון. המהפך, כך נראה, עשה לה טוב - ולא רק לעור הפנים. "זה מאתגר ומדהים להצטלם כך", היא אומרת וחיוך רחב עולה על פניה הזוהרות, "אני רוצה לתעד את הרגע הזה במיטבו".
את הידיעה על ההיריון היא שיתפה באינסטגרם בחודש דצמבר האחרון, כשהעלתה תמונות של הבייבי באמפ, וכתבה: "סתם דאמפ מהחודשים האחרונים. הכי רגיל בלי בשורה מרגשת או משהו מיוחד ממש שקורה מלא זמן ואני מסתירה. לא בתמונות - הקאות כל צחצוח שיניים". הפוסט זכה לאלפי לייקים ומאות תגובות מפרגנות. "זה היה כזה מטורף! כל היום שלי היה סביב זה, ולא דמיינתי. זה היה מאוד מרגש".
אלא שלצד האופוריה מהסטטוס החדש, שליטא כץ גם מאוד מפוכחת בנושא, לעיתים אפילו חוששת. "יש המון תוכן מפחיד סביב היריון", היא אומרת ומספרת שמהרגע שהגיעה לגיל 30 היא מטורגטת בנושא. "קשה להימנע מזה כשאת אישה, ושומעים גם הרבה סיפורים. אני בכלל חושבת שאנחנו בתקופה שנשים מאוד מספרות על הקשיים ומשתפות וזה מדהים מצד אחד, כי אתה רוצה שהדברים הקשים יישמעו. מצד שני, להיות עכשיו בצד שאשכרה צריך להיכנס להיריון וללדת ילד, זה מאוד מאוד מפחיד. החודש הראשון של ההיריון שלי היה חודש המודעות ללידה שקטה והפלות, וזה כל מה שראיתי בחודש הראשון".
לא חשבת להניח את הטלפון בצד?
"אי אפשר! את קוראת, את נכנסת לזה, עוד סיפור ועוד סיפור וזה מפחיד. בהתחלה היה לי ממש ניתוק, לקח לי זמן ועכשיו אני מרגישה יותר משוחררת. מה שיהיה יהיה, טפו טפו טפו".
כאמור, בימים אלה שליטא כץ ובן זוגה היוצר דור מוסקל מתגוררים במושב, כפר ידידיה ליתר דיוק, אחרי שנים בהן גרו בתל אביב. "לא הייתה החלטה שאנחנו עוזבים את תל אביב. גרנו בדירה שהיינו צריכים לצאת ממנה, דור כבר חשב על זה והיה לנו ניסיון כושל לפני כמה שנים, והתחלנו לחפש מקומות. אנחנו עם שני כלבים, והמחשבה על שני כלבים ותינוק בתל אביב הלחיצה. ומה, כל החיים אני אגור בתל אביב? בא לי לנסות לגור מחוץ לעיר. יכול להיות שמבחינה אסטרטגית זה לא הזמן הכי טוב בעולם כשההורים שלי צריכים לנסוע אליי כדי לעזור לי".
זה דורש אומץ לעשות כזה צעד?
"כן, אבל באיזה שהוא שלב הגעתי למסקנה שאני צריכה לחיות את חיי פשוט איך שאני רוצה. התבגרתי. אני פתאום חושבת שתל אביב שגדלתי בה זו לא תל אביב של היום. מצד אחד יש לי חסד נעורים שאני שומרת לה ואני מאוהבת בה ואני מרגישה בה הכי בבית בעולם, אבל היא מאוד השתנתה וילד שיגדל כאן זה לא כמו הילדות שלי. הכל מאוד מאוד יקר ובלי סיבה. בכל מקום יש שליחים על קורקינטים, והעיר כולה נמצאת בבנייה. אנחנו לא הצלחנו למצוא שום דירה שאין תמ"א ליד או שלא נצטרך לפנות אותה עוד שנה, לא מצאנו מקום אחד של שקט".
אז עכשיו את מושבניקית?
"אני מושבניקית! אגב, כפר ידידיה נמצא בעמק חפר, ממש ליד נתניה".
את מוצאת את עצמך אומרת את זה הרבה?
"אתה שומע שזה מונוטוני? אומרת לחברים 'תבואו ברכבת זה רק חמש תחנות. 40 דקות נסיעה'".
עכשיו, אחרי הצעד המשמעותי הזה, שליטא כץ ובן זוגה מקבלים גם לא מעט שאלות על השלב הבא ביחסים. בית במושב יש, שני כלבים יש, ילד בדרך. אז מה עם חתונה? ובכן, כנראה שלא בקרוב. "זה לא על הפרק כרגע. חתונות מביכות אותי. אני חושבת שמתישהו אנחנו כן נעשה מסיבה. ברבנות אנחנו בטוח לא נעבור, לא נדרוך שם. קשה לי ממש עם המוסד הזה. ההורים שלי למשל לא נשואים והם ביחד כבר 35 שנה".
"אני באמת חושבת שהרבה אנשים מבינים את זה שחתונה זה לא ערבון לשום דבר ובטח שלא לזוגיות טובה או יחסים ארוכי טווח. יש לי חברות שהתחתנו והתגרשו חצי שנה אחרי. חתונה לא דחופה לי. אני לא אומרת שזה לא יקרה לעולם, יכול להיות שמתישהו נבחר לעשות את זה ויבוא לנו אבל כרגע זה לא על הפרק".
הפריצה הגדולה של השחקנית לעולם הבידור הישראלי הייתה אי שם בשנת 2012, כשגילמה את דמותה של אלה-לי בסדרת הנוער המצליחה "החממה". מאז היא שיחקה ב"מטומטמת", ב"ויקי ואני", לקחה חלק בהצגות תיאטרון רבות ואף הפכה לתסריטאית, אך עבור מאות ואלפי המעריצים של "החממה", היא לעד תהיה אלה-לי. "הסדרה הזו היא משהו שיישאר איתי לנצח, אני מבינה את זה, אני מכילה את זה ואני מחבקת את זה באהבה", היא אומרת אך מודה שיש צדדים מאוד לא פוטוגנים שמתלווים לתואר "כוכבת נוער".
"זה גם חלום וזה גם חלום בלהות. זה יכול להיות מאוד מפחיד והדברים האלה, הסדר גודל של הדברים שעשינו - הופעות בהיכל מנורה בפני 8,000 אנשים, אלו חוויות מטורפות שאני לא אשכח לעולם, ואלו היו חוויות חיוביות. כשאתה יוצא עם ואן ומלא ילדים דופקים על האוטו בטירוף, אתה מרגיש כאילו אתה 'הביטלס'".
ואיפה החלום בלהות?
"החיים היום-יומיים. כשזה נכנס ולא משאיר מקום אם את צעירה, או עוד לא יודעת איך לקחת לעצמך את המקום הזה. אז הרגשתי מאוד מאוזנת ובסדר, אבל אני חושבת שבמבט לאחור זה טילטל אותי מאוד".
עדיין שואלים אותך על "החממה"?
"כן, מלא. שואלים אותי על זה, מחכים לעוד עונה. צר לי אבל לא תהיה".
בחודשים האחרונים הביצה געשה ורעשה בעקבות הגילוי כי מלהקים מחפשים כוכבי רשת ולא רק שחקנים לסדרות חדשות. שליטא כץ, בוגרת בית הספר למשחק של ניסן נתיב, לא מתרגשת מהסערה ומציעה דרך נוספת לראות את המצב. "אני באמת חושבת שאני מכירה את כל המלהקות שיש היום, הייתי באודישנים אצל כולן. זה לא נכון שמחפשים רק כוכבי רשת, כל סדרה שקיימת לוקחת גם שחקנים וגם אנשים כדי לתת איזה הגנבה, ליהוק מיוחד. משהו שיימכור כמובן, זה העידן. אני לא חושבת שאנשים לא מקבלים צ'אנס. ברור שאם לא נותנים את האפשרות בכלל להיבחן זה בעייתי, אבל אני חושבת שכל הזמן רוצים פנים חדשות כמו בסדרה 'המפקדת' שכל השחקניות היו חדשות. אנשים רוצים את התוכן הזה וזו טעות ללהק רק אנשים מוכרים".
כשאת מגיעה לאודישן שואלים אותך כמה עוקבים יש לך באינסטגרם?
"לא נתקלתי בזה".
את אוהבת את האינסטגרם?
"כן, אני מאוד אוהבת את העמוד שלי. אני אוהבת לעלות דברים ולפעמים אני זונחת אותו".
והזיוף שקיים באינסטגרם?
"ברור לי שזה קיים. אני עשיתי לעצמי חוק שאני פשוט לא שמה יותר פילטרים על תמונות. קלטתי שזה פשוט דופק לי את המוח, לי עם עצמי. שכל אחד יעשה מה שטוב לו. האינסטגרם הוא פלטפורמה שיש בה דברים מאוד חיוביים וזה נותן להרבה אנשים יכולות לתקשר עם הקהל בצורה מאוד פשוטה וישירה ואנשים רוצים לזכור את הטוב, להראות שטוב להם. זה משהו בבסיס שלנו שרוצה להראות שטוב, שסבבה. וברור שיש הרבה דברים מזוייפים. בואו, כל סלפי שמישהי מעלה כשהיא בוכה, ברגעים הקשים, יש בזה גם זיוף".
11 צפייה בגלריה
"שואלים אותי על 'החממה' כל הזמן, מחכים לעוד עונה. צר לי אבל לא תהיה"
(צילום: רותם לבל)
מה את חושבת על שחקניות שהפכו למשפיעניות רשת?
"מי שעושה את זה טוב, עושה את זה טוב. מי שעושה את זה מזוייף - עושה את זה מזוייף וזה לא עובד. יש אנשים שזה עובד אצלם מדהים ויודעים לשתף את החיים שלהם בצורה אותנטית. שום דבר לא אותנטי לגמרי וזה ברור, וכל דבר מהונדס, בטח ברשת. ברגע שאתה צריך לברור מתוך כמה טייקים זה מהונדס".
את תפתחי מצלמה ותבכי?
"לא נראה לי שאני אעשה את זה אבל אני כן אכתוב על דברים קשים שעברו עלי, או אגיב לדברים שלפעמים אנשים פחות ירשו לעצמם להגיב. אני כן מנסה לא לסנן את עצמי באופן מוחלט אבל שוב, קשה לי עם שימוש ציני בפלטפורמה הזו. בתקשורת יש כל הזמן שימוש ציני בלייצר משהו שהוא יותר חזק, יותר מסעיר, יותר מטורף... טיקטוק זה כבר הקיצוניות. יש בזה משהו שעושה לי אנטי, אני לא אגיד שלא".
כמעט ולא רואים אותך בהשקות ואירועים.
"לא, זה פחות מי שאני. דברים שחשובים לי של אנשים שאני אוהבת אז אני הולכת. אין לי בעיה עם הדבר הזה ואני חושבת שיש אנשים שמתפרנסים מהדבר הזה ממש מדהים, אבל אני לא מוצאת את עצמי במקומות האלה".
11 צפייה בגלריה
"זה לא נכון שמחפשים רק כוכבי רשת, כל סדרה שקיימת לוקחת גם שחקנים וגם אנשים כדי לתת איזה הגנבה"
(צילום: רותם לבל)
אפשר להגיד שאת לא חלק מהמשחק?
"אני חושבת שהבנתי את המשחק ואת התעשייה בגיל מאוחר מדי, קצת אחרי שבחרתי לא להיות במשחק. בשיא הכנות, אני לא לוקחת חלק בדבר הזה, לא הבנתי אותו עד הסוף. לא הבנתי עם מי אני צריכה לדבר או מה אני צריכה לעשות. אני לא כזו שנכנסת לחדר ויודעת מי אנשי המפתח ולאן אני צריכה ללכת. קשה לי להתחנף, לבוא ולהציע את עצמי".
חושבת שאם היית מתחנפת היית מצליחה יותר? מתקדמת יותר?
"אני בטוחה שכן. אני חושבת שאם הייתי מתחנפת יותר והולכת לכל מיני מקומות עם האנשים הנכונים יכול להיות שהייתי במקום אחר. אבל אני מרגישה כל כך סבבה עם הדברים שאני עושה, ובאמת שאני מאוד אוהבת לחיות גם את החיים שלי וגם את הקריירה במקביל. תקופות שהקריירה 'אכלה' לי את החיים האישיים הן תקופות מאוד קשות. תקופות של המון סטרס שהובילו אח"כ למצב נפשי לא טוב, חרדות. אני בן אדם שחייב איזון".
11 צפייה בגלריה
"שום דבר לא אותנטי לגמרי, בטח ברשת. ברגע שאתה צריך לברור מתוך כמה טייקים זה מהונדס"
(צילום: רותם לבל)
את עדיין נהנית מהמקצוע? נהנית לשחק?
"הייתי צריכה הפסקה קטנה עכשיו בגלל ההיריון, אבל תכלס כבר לפני החלטתי לעזוב את התיאטרון ואמרתי שאני עושה סטופ. עוד מהתקופה של 'החממה', כשהחלטתי ללכת ללמוד תסריטאות ולשלב בין משחק לכתיבה ולהתקדם כיוצרת, כבר אז היה לי את הגרעין הזה שאומר שאני חייבת לעשות עוד משהו חוץ ממשחק. זה חשוב לנפש ולתחושה שלי כבן אדם. ואז כל פעם בגלל שהעבודה היא בפרויקטים אז אתה נשאב פנימה ודברים שאני רוצה לעשות נדחקים הצידה כי זה הכי קל. ותיאטרון זה דבר מאוד שוחק, לנסוע ערב ערב להופעות בוואן ברחבי הארץ... אז הייתה לי בקורונה תובנה שאני באמת צריכה רגע לעשות הפסקה כדי לפנות זמן לעצמי".
מה הלאה מבחינתך? חוץ מהלידה כמובן.
"זה הולך לקרות! אני בפרויקטים מאוד גדולים של כתיבה שאני מרגישה שמאוד מתאימים לזמן של אחרי חופשת לידה. תיאטרון אני אצטרך עוד הפסקה טובה. הרבה זמן חיכיתי להיריון ולהיות אמא, ודווקא כשזה התחיל להתקרב וגם דור נהיה מוכן, והתחיל להיות אמיתי, חטפתי רגליים קרות ונלחצתי. עכשיו אני בתחושה שמהרגע שנכנסתי להיריון, הרבה דברים שהיו בהולד לפני זה מתחילים פתאום לקרות וזה מפתיע. אני מרגישה שמשהו נפתח אצלי, אולי כי כל כך רציתי את זה ושמתי את זה בצד בשביל כל מיני דברים. גם המזל וגם משהו אצלי השתחרר, טפו טפו רק שהכל יהיה בסדר".
11 צפייה בגלריה
"אני לא שמה יותר פילטרים על תמונות באינסטגרם. קלטתי שזה פשוט דופק לי את המוח"
(צילום: רותם לבל)
11 צפייה בגלריה
"בהתחלה היה לי ממש ניתוק מההיריון, לקח לי זמן ועכשיו אני מרגישה יותר משוחררת"
(צילום: רותם לבל)
11 צפייה בגלריה
" כשאתה יוצא עם ואן ומלא ילדים דופקים על האוטו בטירוף, אתה מרגיש כאילו אתה 'הביטלס'"
(צילום: רותם לבל)
צילום: רותם לבל
סטיילינג: נועה רנרט
ע. סטיילינג: מאי מולכו
איפור: איציק וקיל
שיער: עמנואל שישפורטיש
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אריק מרמור
ייצוג גאיה שליטא כץ: סוכנות ניב עשת כהן
צולם ב –White Villa Tel Aviv - הוילה הלבנה (שד' בן ציון 25 ת"א)
קרדיטים לבוש:
לוק שער: סריג חום Khait - פקטורי 54, עגילים - וולבר
לוק 1: בלייזר נייבי - תמר נתנאלי
לוק 2: שמלה כתומה – ורנר, שרשרת - ספיר בכר
לוק 3: חזיה - פטיט פואה, תחתוני סריג - ורנר, קרדיגן – Frett
לוק 4: סריג ורוד וטייץ סרוג jacquemus - פקטורי 54, תכשיטים - ספיר בכר
לוק 5: שמלה לבנה ועגילים - וולבר, נעליים - הלגה
לוק 6: שמלת סטרפלס - love me two times
לוק 7: טופ פרדה שחור - הלגה, עגילים - ספיר בכר
לוק לראיון וידאו: אפרת שנהר
