עידו ברטל לשער Pplus
בשבוע שעבר הגיע עידו ברטל לפרמיירה של הסדרה החדשה בה הוא משתתף, "ריקוד האש", עם דייט לא שגרתי – בנו יהלי בן השמונה. "הוא רצה לבוא", אומר השחקן בפשטות. "אמרתי לו 'יהלי, יש לי פרמיירה', והוא מיד אמר 'בטח, אני בא איתך'. הוא כבר ממש גדול והוא ילד אדיר. אני בא איתו למקומות והוא יכול להישאר לשיחת נפש עם מישהו ולא לשים עליי".
בסדרה של yes ברטל מגלם את בנו הצעיר של האדמו"ר מפאיירסלוב שהולך לעולמו ומוריש את מקומו לבנו הבכור, בגילומו של יהודה לוי. "הסדרה נפתחת בהחלטה מי הולך להיות האדמו"ר הבא, ויהודה הוא הבן הבכור אז הוא אמור להיות האדמו"ר אחריו באופן טבעי וחוקי", מספר ברטל בלי ספויילרים, ומבהיר שלמרות העיסוק בעולם החרדי - הוא הצליח למצוא קווי דימיון בינו ובין בן דמותו, ישראל (שרוליק). "נראה לי שהמקום הזה של האנדרדוג. אני, בתור שמן לשעבר, שעד גיל 21 הייתי מאוד מאוד שמן, אני חושב שתמיד ארגיש האנדרדוג, שתהיה לי תחושה שאני צריך להוכיח משהו".
היית ילד שמן?
"אני עדיין ילד שמן".
עדיין?
"לגמרי. אני עדיין ילד שמן, שפשוט במקרה רזה ב-50 קילו".
באיזה מובן?
"בכל המובנים, ביחסים שלי עם אוכל גם היום, בתקשורת שלי עם העולם, בדברים שאני תמיד מזכיר לעצמי. אני יודע שרזיתי, אני יודע שאני בחור רזה, אני לא השמן ההוא, אבל תמיד יהיה לי מבט על העולם דרך איזה פילטר מסוים. זה לא שאני אסתכל במראה ואראה שמן, אין לי את ההפרעות האלה, את הרוב הצלחתי לטשטש. אבל יש איזה פילטר אחר לעולם שאני חושב שהוא יותר בריא. אני חושב שאם הייתי גדל כבחור צעיר וחתיך כזה, אולי הייתי מפסיד הרבה שיעורים שלמדתי. נראה לי שזו הדרך הכי טובה להגדיר את זה".
מי שלא מכיר אותך, לא יכול לדעת שהיית שמן.
"להרבה אנשים יש סוג של רושם ראשוני כזה עליי, שיש בי משהו שנראה ישר מתנשא, תופס תחת. בסדר, זה מראה לך בדיוק כמה הדיון הזה חשוב, כמה אנחנו מנתחים את העולם ממקום חיצוני ולא מהדברים שחשובים באמת. קורה שהרבה פעמים יושבים איתי לשיחה ואומרים לי 'לא דמיינתי אותך ככה', ובסדר, אני גם מבין את זה.
"זה אחד השיעורים שלמדתי אגב, שאנחנו מנתחים את העולם בצורה מאוד שטחית וזה כמעט אף פעם לא כמו שזה נראה. עם הגיל אתה מבין שאתה לא יכול לשלוט במה שיחשבו עליך, אז פשוט תשתדל לחיות עם עצמך בשלום כי זה גם ככה הדבר היחיד או כמעט היחיד שחשוב".
15 שנה חלפו מאז שברטל הופיע על מרקע הטלוויזיה לראשונה, בטלנובלה "בובות". מאז הוא שיחק בכמה מהסדרות המצליחות לנוער ולמבוגרים, ביניהם "אליפים", "ניורק", "תאג"ד" ו"שעת נעילה", ובתיאטרון בהצגות כמו "אביב מתעורר", "הקמצן" ו"עלובי החיים", וזו רק רשימה חלקית. ועדיין, נדמה שהתפקיד שלו ב"ריקוד האש" העלה אותו ל"ליגה של הגדולים".
"זה באמת ככה, כמו שאמרת. לא עשיתי דבר כזה אף פעם והסדרה הזאת - זה משהו שאין דברים כאלה, זה אחר. הטקסט, הדימויים שיש שם... רמה שונה ומיוחדת בקטע הכי טוב בעולם. הדיבור איתה, אי אפשר לזייף מולה. זו התחושה, שהיא רואה אותך כמו רנטגן. מהפרויקטים האלה שאתה אומר 'איזה כיף להיות חלק ממשהו כזה'. זו זכות".
כמה יצא לך ללמוד על המגזר החרדי עבור או בזכות התפקיד?
"הייתה הרבה מאוד הקפדה והיו על הסט הרבה מאוד אנשים שזו הייתה המטרה שלהם, להשגיח על הכול מבחינת גינונים ולהגיד כמו שצריך את התפילות ואפילו לשבת בצורה נכונה. שייראה אותנטי ונכון ולא יחטא לאמת. מצד שני, לאורך כל הדרך רמה לא רצתה שאנחנו נביא גינונים שהם לא שלנו, שנהיה איזו דמות שרחוקה מאיתנו, תמיד היא חיפשה את 'ריקוד האש' שלנו, את הניגון של הלב שלנו. אני חושב שזה משהו שאני רואה הרבה על שחקנים אחרים - לא על עצמי, אין לי רנטגן לעצמי, אצלי אני רואה רק פגמים ומה אני לא אוהב - אבל אצל אחרים, אני רואה שיש פשוט אמת גדולה מאוד וזה משהו שרמה תמיד חיפשה. אז למדנו הרבה על העולם, דאגנו להיות במסגרת שלו ולהישאר אנחנו, זה משהו שהיה מאוד חשוב".
10 צפייה בגלריה
"אחד ה'יתרונות' בתור אבא גרוש זה שבימים שבהם אתה עם הילד, אתה עם הילד. אול אין, אחד על אחד"
(צילום: דניאל קמינסקי)
שינית את הדעה שלך באופן מסוים על המגזר החרדי?
"מעולם לא הייתה לי דעה שלילית על מהגזר, אבל למדתי עליו הרבה. אי אפשר להגדיר את הסדרה הזו כסדרה על חרדים, נקודה. מי שרואה אותה מבין שהסיפור אמנם מתרחש בעולם החרדי אבל הוא על דברים שמעסיקים את כולנו. אם זו הייתה סדרה על העולם החרדי נטו, לא נראה לי שחילונים היו יכולים להתחבר אליה. מתחברים כאן למשהו עמוק שהסדרה מספרת דרך העולם הזה, שזו קדושה ושונות שיותר מעניינת אותנו. אלו דברים שאנחנו לא מכירים מהיום-יום, אז יש עוד איזה נדבך של עניין וסקרנות שפותחים זכוכית מגדלת לעולם אחר, אבל הנושאים שם הם של הלב, ולזה כל אחד כמובן מתחבר".
מה היו האתגרים בתפקיד כזה?
"אני חושב שבדיוק זה, האחריות הזו של הדמות שאני משחק שם. אני ויהודה משחקים בנים ממשפחה דתית מאוד יוקרתית וטהורה, וזה מה שהיה לי מאוד קשה. לקחת אחריות על איך אני מביא כזו דמות. מה לי ולזה? הבחורצ'יק החילוני מתל אביב, איך אני מביא את הדבר הזה? אבל שוב, זה מיד התנקה מהשולחן. רמה תמיד אמרה 'אני לא רוצה שום דבר, אל תציירו לי פה דמויות, גינונים, בכי וקינה שאתם מכירים'. פתאום בגיל 37 אתה יכול להגיד 'וואלה, לקחו אותך לתפקיד, כנראה שמשהו בך התאים ואולי פשוט תירגע ותהיה שם'".
הקריירה של ברטל בהחלט נמצאת כעת בשיאה וחווה לבלוב יצירתי, אך בנוסף לתפקידו על המסך הקטן, מי שירצה לראות אותו אחד על אחד יכול להגיע למופע היחיד שלו בו הוא עושה מאש-אפים לקלאסיקות ישראליות עם שירים מוכרים. אם לא ידעתם, Uptown Funk יכול להשתלב באופן מוצלח למדי עם "ציירי לך שפם", ומי חשב ש"האם להיות בך מאוהב" מתלבש כמו כפפה על היד של Girls Like You.
10 צפייה בגלריה
"אם הייתי גדל כבחור צעיר וחתיך כזה, אולי הייתי מפסיד הרבה שיעורים שלמדתי"
(צילום: דניאל קמינסקי)
"זה התחיל במקרה, כשישבתי בבית והיה שיר בטלוויזיה שהתחבר עם צלצול טלפון של מישהי שירדה במדרגות מחוץ לבית שלי. אמרתי שנעשה לזה שילוב והיו המון תגובות. קלטתי שיש איזה עניין ומשם התחיל רצף של מלא שילובים".
ומשם זה צמח להופעה של ממש.
"זה הפך להופעה, אבל אני חייב לתת את הקרדיט הזה לעוקבים. נוצרה קהילה של הדבר הזה והעוקבים שלי הם אלו שאמרו לי לצאת להופיע, שהם רוצים לראות את זה בלייב. אמרתי להם, 'וואלה יודעים מה, בואו נראה אתכם'. פתחתי כמו איזה משוגע ארבע הופעות. כולן נמכרו סולד אאוט, תוך ארבעה ימים. לא האמנתי שזה באמת קורה. חטפתי התקף חרדה כמעט, העליתי סטורי שלי מתייפח שנגמרו הכרטיסים כי לא האמנתי שזה באמת קורה, המעבר הזה לא כל כך פשוט ועוד לעבור מהרשת להופעה, ולמלא מקומות... אבל מאז התחיל רצף והיו כבר איזה 15 הופעות".
הבנתי שיש דיבור גם על הופעות בחו"ל.
"זה עדיין לא סגור. יש הרבה עניינים שצריך לסגור, אז אני לא רוצה להגיד סתם 'אני הולך להופיע בחו"ל, אני אומר את האמת".
זה מאוד שונה ממה שעשית עד היום.
"מאוד מאוד שונה. התפקיד הראשון שלי בתיאטרון היה ב"אביב מתעורר" עם נינט, אי שם לפני 10 שנים. אז תמיד שרתי, גם בילדות, אבל אף פעם לא דמיינתי שאני אעשה את המעבר הזה, להופיע ולפתוח קופות. אבל אני חייב להגיד שזה הכי כיף בעולם, זה ממלא כשאתה מביא משהו שהוא שלך, מפיק אותו ומרים אותו. זו הייתה כזו יוזמה של 'אני מתאבד על זה', וזה קרה. אין דבר יותר טוב מזה".
10 צפייה בגלריה
"גם אם היו מתחילות איתי שתי בחורות ביום, לא הייתי אומר את זה. אי אפשר לא לצאת דוש כשאתה אומר דבר כזה"
(צילום: דניאל קמינסקי)
אתה מרגיש שהמצאת את עצמך מחדש באיזשהו אופן?
"לא יודע אם המצאתי את עצמי מחדש, אני חושב ששחקנים היום מבינים שצריך להרחיב את היריעה כל הזמן ולהיות אמנים, יוצרים. אני לא רואה את זה כלהמציא מחדש, אלא למתוח את הגבולות".
בקריירה שלך היו הרבה מאוד פרוייקטים שמזוהים עם תוכן לנוער. הייתה לך שאיפה להגיע לקהל בוגר יותר?
"זה אולי ישמע פלצני, אבל השאיפה שלי היא לבטא את עצמי בצורה הכי טובה. יש תפקיד שעשיתי ב'אליפים', של אמוץ הרשע, וזה אחד התפקידים שהכי זוכרים לי עד היום. כנראה הכנסתי בו איזושהי רשעות, שאנשים אומרים לי 'אני זוכר אותך, פחדתי ממך'. גם היום באמת עושים דברים כל כך איכותיים לילדים ולנוער, שזה באמת לא וייב של 'אני רוצה לעשות דברים לבוגרים כדי לקבל תו איכות'. מאז ומתמיד עשיתי את שניהם: יצאתי מבית הספר וישר נכנסתי לבית ליסין, שיחקתי במקביל בהצגות ובסדרות לילדים ולמבוגרים, תמיד היה לי איזון מהבחינה הזו. תמיד היה לי חשוב שהתפקידים שלי ימלאו אותי ושאני אבטא את עצמי וזה פחות שינה שלי לאיזה ז'אנר הם מתייחסים".
מי שיכול לתת לברטל ביקורת בונה על הדרך בה הדור הצעיר רואה אותו, הוא כמובן בנו מאשתו לשעבר יסמין ארגמן. מאז, השניים הספיקו להתגרש וחולקים משמורת משותפת על יהלי.
רוב הדיון על סגירת יום הצילום שלנו היה סביב "אני צריך להספיק לאסוף את יהלי".
"תראה, אני גרוש ויש לי משמורת משותפת, אז אני חושב שאחד ה'יתרונות' בתור אבא גרוש זה שבימים שבהם אתה עם הילד, אתה עם הילד. אני איתו, אול אין, אחד על אחד, מתעקש לקחת אותו כמעט תמיד. אתמול היה לי יום צילום וההורים שלי אספו אותו, אז התבאסתי, כי אתה רוצה את זה, יש לך את הזמן שלך איתו אז בא לך להיות איתו".
10 צפייה בגלריה
"אנחנו מנתחים את העולם בצורה שטחית וזה כמעט אף פעם לא כמו שזה נראה"
(צילום: דניאל קמינסקי)
איזה אבא אתה?
"אני לא יודע. אני משתדל להתייחס ליהלי בצורה מאוד בוגרת, לא ליילד אותו, איך אומרים? לא להפוך אותו לילד, לא לדבר אליו כמו ילד. לדבר בגובה העיניים, לדבר איתו על החיים כמו שהם. לשים גבולות אבל גם לזרום איתו, להשתטות איתו".
איזה אבא הוא היה אומר שאתה?
"לא יודע. זו שאלה מאוד טובה. אני מקווה שהוא היה אומר אבא טוב. מעניין".
אתה נראה אבא מגניב, קול כזה.
"אני מקווה. אני לא תופס את עצמי ככה, אז אני רק יכול לקוות שהוא רואה את הדברים האלה".
היית רוצה עוד ילדים?
"נראה לי שכן, הייתי רוצה עוד ילדים. בא לי עוד אחים או אחיות ליהלי, זו התשובה הקלה. התשובה היותר מורכבת היא שזה לא פשוט ואני מקווה שתהיה את הקונסטלציה הנכונה והנוחה לעשות את זה. החיים ייקחו אותנו לאן שייקחו, ואם זה לזוגיות שתפתח את הדלת לעוד ילדים, זה יקרה".
יהלי רוצה אחים?
"אני אגיד לך מה, הוא ממש טוב עם ילדים קטנים, בקטע שמתאהבים בו. הוא הילד הגדול בחבר'ה שלי, אז כל הילדים הקטנים מתים עליו. אני רואה את זה מהצד וחושב לעצמי שהוא יהיה אח גדול אדיר. בינתיים הוא לא בא ואומר לי 'אבא, בא לי אח או אחות', אז אני לא יודע. אבל הוא בטוח היה רוצה".
10 צפייה בגלריה
"שחקנים היום מבינים שצריך להרחיב את היריעה כל הזמן. למתוח את הגבולות"
(צילום: דניאל קמינסקי)
בניגוד להרבה כוכבים אחרים, החיים האישיים שלך לרוב לא מתנוססים על גבי מדורי הרכילות. בגוגל למשל אין הרבה מידע אישי עליך.
"תשאל. אני אענה על הכל".
אתה נחשב רווק מבוקש? מתחילות איתך הרבה?
"איך אפשר לענות על שאלה כזאת בתור הבנאדם ששואלים עליו?"
אם נגיד מתחילות איתך שתי בחורות ביום, זה הרבה.
"גם אם היו מתחילות איתי שתי בחורות ביום, לא הייתי אומר את זה בראיון, כי אי אפשר לא לצאת דוש כשאתה אומר דבר כזה. אני רווק".
נשאל את זה ככה, מתחילות איתך?
"מתחילות איתי וגם אני מתחיל".
איך אתה מתחיל?
"שואל 'מה העניינים?'... סתם, אין לי מתודה. זה 2022, ברור שמתחילות, מתחילות כי לבנות יש אומץ לדבר, מי שמעוניינת".
בעולם החרדי הכל זה דרך שידוכים. היית מסכים?
"שידוכים זה קשוח, לא ידוע אם הייתי מסכים. יכול להיות שכן אבל זה לא בהכרח יעבוד וזו נראית לי בעיה. דייט ראשון אתה תעשה לפני שאתה פוסל את זה, אבל לחיות חיים שלמים עם מישהו? בתור גרוש זה לא פשוט, זה לא קל. אז יכול להיות שהייתי מסכים לקונספט, לא בטוח שהייתי מצליח לחיות אותו".
10 צפייה בגלריה
"יהלי יהיה אח גדול אדיר. בינתיים הוא לא מבקש אח או אחות קטנים"
(צילום: דניאל קמינסקי)
10 צפייה בגלריה
"הייתי רוצה עוד ילדים, זו התשובה הקלה. התשובה היותר מורכבת היא שזה לא פשוט"
(צילום: דניאל קמינסקי)
10 צפייה בגלריה
"שידוך? יכול להיות שהייתי מסכים לקונספט, לא בטוח שהייתי מצליח לחיות איתו"
(צילום: דניאל קמינסקי)
צילום: דניאל קמינסקי
סטיילינג: איה מלמד
איפור, שיער: אילנה פיצ'חזה
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אוראל לוי
ייצוג עידו ברטל: ADD
קרדיטים לבוש:
חולצה שחורה ומכנסיים שחורים עם זהב - Nouveauriche dog
חולצה לבנה - H&M;, ג'ינס - אמריקן וינטג', נעליים - ואנס, משקפי שמש - קרולינה למקה
ז'קט - Mirza, טבעות - ALLERS, משקפי שמש - קרולינה למקה
ז'קט צבעוני - Monalizabeth, גופיה - דלתא, מכנסיים שחורים - קסטרו
מעיל פרווה (סינתטית) - אוסף פרטי, גופיה - דלתא, ג'ינס- H&M;, משקפי שמש - קרולינה למקה
חליפה אדומה - Monalizabeth
מעיל פרווה - אוסף פרטי, גופיה - דלתא, כובע - champion לסטורי
ז'קט עור- Mirza, חולצה לבנה - H&M;
