בשיתוף רנואר
מעיין אדם על הקולקציה החדשה שלה
(צילום: אוראל לוי)
בחודש שעבר מעיין אדם חגגה את יום הולדתה ה-35 וכל מה שהיא ביקשה כשכיבתה את הנרות שעל העוגה, זה "שהכל יישאר אותו דבר, רק עם ילד. וכולם אמרו לי שזה אוקסימורון, זה לא יכול להיות אותו דבר עם ילד".
עד שאדם תהיה בהיריון עם ילד משלה, היא מסתפקת בלידה של פרויקט חדש וחשוב במיוחד עבורה - השקת קולקציית בגדי ים בעיצובה לחברת האופנה "רנואר". לטובת הקמפיין, היא גייסה את העוקבות הנאמנות שלה מהאינסטגרם. "כולן עוקבות שלי, לא דוגמניות מקצועיות. בהתחלה חששתי שהן יתביישו, אבל מאות נרשמו ומאוד קיוו להיבחר", מספרת המולטי טאלנט, שמתחזקת את אחד החשבונות הפעילים והחזקים ביותר בתעשיית הבידור. "לכל אחת יש את הסיפור שלה עם הגוף שלה ולא משנה איך היא נראית היום. הדרך שהן עברו כדי להגיע ליום צילום, הן קראו לזה פוטותרפי - ריפוי באמצעות צילום".
אדם, שקראה לקולקציה The Now Revolution, מסבירה למה מדובר באג'נדה אמיתית עבורה ומספרת על הפעם ההיא כשהייתה בת 12 ולא הסכימה שאבא שלה יצלם אותה בבגד ים. רגע אחרי, היא מספרת על תקרית שהותירה בה צלקת עד היום: "בכיתה ח' הייתי 65 קילו, והיה לי אגן וחזה וכתפיים והייתי גדולה בגוף יחסית לחברות שלי. ויום אחד נכנסתי לכיתה באיחור כרגיל, וילד מהכיתה שלי צועק לי ליד כל הכיתה 'מעיין, לאן את טסה?' ואני אומרת לו לשום מקום, והוא עונה לי 'אז למה התחת שלך מזוודה?'" היא נזכרת וניכר בה שלמרות שעברו 20 שנה, הפצע לא הגליד. "באותו יום הפסקתי לאכול למשך חודשיים. זה היה לפני החופש הגדול וזו הייתה אנורקסיה לכל דבר. ירדתי 15 קילו בחודשיים, זרקתי אוכל, העלמתי, שיקרתי, המחזור שלי הפסיק לי לשנים אחר כך והיו צריכים להחזיר לי אותו בגלולות, יש כל מיני מחלות שמלוות אותי עד היום שקשורות בפיריון". היא לוקחת עוד נשימה ומוסיפה: "כולן מתוסבכות במקום כזה או אחר".
אדם מבהירה: "כשהגעתי לרנואר אמרו את המילה 'שגרירה', ואני אמרתי שאני רוצה להיות השגרירה של העוקבות שלי. אני רוצה לשמוע מה הן צריכות, מה חסר להן, מה בא להן ולהיות החוט המקשר. בסוף, בעולם המסחרי הזה, אם את לא יוצקת תוכן ומשמעות לתוך הדברים - נשחקת לך הנשמה. בפרויקט כזה את לא יכולה לעבוד עליו מהמקום המסחרי, את פשוט לא יכולה".
את המפגש עם אדם אנחנו מנצלים גם כדי לבשר לה שהיא נכנסה השנה לרשימת "50 היפים והנכונים" של Pplus. "זה הזוי לי. אני עדיין מעיין 'תחת מזוודה' מנהריה, בלי הרבה חברים, שלא מצליחה בלימודים, והדברים האלה לא נתפסים. אתה לא יכול להכיל את כמות האהבה בעולם הזה... גם לא את השנאה. מה לי ולזה?"
את מרגישה יפה ונכונה?
"אולי הייתי משנה את השם בעתיד. הייתי רוצה חשובה, חכמה וחשובה, יש דבר כזה? לא הייתי ביפים ולא הייתי בנכונים ולא הייתי במקובלים והבנים אף פעם לא רצו אותי, ובסוף איזה כיף לי, אני בזוגיות עם הגבר הכי שווה שיש, אני ברשימה הכי שווה שיש, אני בעבודה הכי שווה שיש, עם סיפוק ומשמעות שבאים איתה".
ואם כבר היא העלתה את הנושא, אי אפשר שלא לשאול את אדם על הזוגיות עם יובל צלנר והאם המילה "חתונה" על הפרק. "זה נורא מעניין את כולם", היא אומרת בחיוך ומבהירה: "אני במקום אחר בחיים. עזוב את זה ששנינו גרושים. חתונה זה לא אומר נצח.
"אני לא פוסלת חתונה, אבל לא יכולה להתחייב שזו תהיה חתונה מסורתית. משהו ביובל נותן לי שקט וביטחון ותחושת מחויבות. החתונה הראשונה שלי הייתה מתוך חרדת נטישה. כל כך רציתי את הטבעת כאישור לזה שהוא לא ילך, שהוא לא יעזוב, ועם יובל אני לא צריכה את האישור הזה. אני רואה לו בעיניים, מרגישה את זה בכל שנייה שאני איתו".
