עדן דניאל גבאי רגיל לקבל תגובות מפרגנות ממושאי החיקוי שלו, אבל את מה שלנסרין קדרי היה להגיד לו, הוא ממש לא צפה. לקראת אירועי חודש הגאווה, הזמרת המצליחה פנתה אליו עם הצעה יוצאת דופן – להתארח בשיר שעמדה להקליט במיוחד. "התרגשתי בטירוף", הוא נזכר. "הסוכנת שלי חייגה אלי ואמרה לי 'עדן אתה קולט? אתה הולך להוציא שיר עם נסרין'. הייתי בהלם".
איך היה המפגש ביניכם?
"הייתי בטוח שזה ייפול ברגע האחרון, שיקרה שם איזה משהו, זה לא הגיוני. פגשתי אותה והיא הייתה מהממת והכי מצחיקה בעולם. היה לנו כיף ביחד, גם בהקלטות וגם בצילומי קליפ, היה מטורף".
אתם הולכים להופיע איתו?
"במצעד, כן. הולך להיות מהמם. עם הפאה והכל. אמאל'ה אני מדמיין את עצמי עם הפאה על הפרצוף, אני הולך לסבול ברמות מהחום".
היא מככבת אצלך בעמוד.
"חד משמעית, אהבתי את נסרין עוד הרבה לפני הסרטונים, הרבה לפני שהתחלתי הייתי שומע שירים שלה, אז היום להוציא שיר איתה זה וואו".
קדרי היא רק כוכבת אחת מני רבות שזכו לחיקוי של גבאי. בשנה האחרונה הוא הפך לאחד מאושיות הרשת המצליחות במדינה, עם יותר מ-350 אלף עוקבים באינסטגרם ובטיקטוק, שהעניקו מיליוני לייקים לסרטונים שלו. אבל עם כל הכבוד לסלבס אותם הוא מחקה, הראשונה שזכתה לכבוד הייתה אמא שלו.
כשצילמת את הסרטונים של "דברים שאמא שלי עושה", חשבת שהם יביאו כל כך הרבה התעניינות והצלחה?
"האמת שלא. גם אמא שלי התפרסמה בעל כורחה, זה מצחיק. אבל לא חשבתי שזה יתפוס כזו תאוצה".
כשהתחלת עם זה, השאיפה הייתה להגיע למקום שבו אתה נמצא עכשיו?
"חד משמעית, החלום שלי מגיל קטן היה להיות שחקן. הייתי באודישנים, נרשמתי לסוכנויות והיה 'לא, לא, לא'. מלא לא. אז אמרתי לעצמי שהרשת היא במה מספיק גדולה כדי שאוכל להביא בעזרתה את הכישרון שלי לידי ביטוי, וזה עבד".
"עבד" זה בלשון המעטה - ההצלחה הוויראלית של גבאי הפכה אותו לכוכב עולה גם מחוץ לכותלי הרשת והביאה לו תפקיד משחק ראשון ונחשק במיוחד בעונה הבאה של "המפקדת", סדרת הלהיט של התאגיד. "הרבה שואלים פתאום 'אתה חתום היום? איפה אתה חתום?'" הוא אומר בחיוך.
פספסו את הרכבת.
"כן, מה לעשות".
המון שחקנים מגיעים לאודישנים, עובדים מאוד קשה, ואתה סוג של נכנסת בדלת האחורית.
"תראה, גם אני כמו כולם עשיתי אודישנים, פשוט ידעתי למנף את זה למקום נכון ולקחת את הרשת למקום שיכול לעזור לי. תמיד אמרתי שאם המלהקים לא אוהבים אותי, אז אני אהיה המלהק של עצמי".
סרטוני הליפ סינק שגבאי עושה כל כך מוצלחים ומדויקים, עד שנראה שמושאי החיקוי שלו, החל מקדרי ועד אופירה אסייג, רואים בחיקויים שלו אות של כבוד. וגבאי בהחלט משקיע, עם סטיילינג של פאות, איפור וכל מה שמסביב: "כולם פרגנו האמת, אביבית, ליהיא ונעמה, כולן הרימו, ממש אהבו".
איך התחיל כל העניין של האיפור והפאות?
"זה משהו שסלדתי ממנו בהתחלה, כי יצאתי מהארון והיה לי חשוב להוכיח שלא כל הומו שם פאות ולא כל הומו מתאפר. אבל אני דווקא כן מההומואים שעושים את זה וזה סבבה, אני אוהב לשים פאות, אני אוהב להתאפר.
"פעם כשהייתי שם פאה הייתי מתרגש, הייתי אומר 'וואו איזה מגניב זה', היום זה חלק מהיום-יום שלי, עבודה, זה נהיה חלק ממני. אני לא מרגיש שזה מוזר או שונה".
למה הייתה הסלידה הראשונית?
"תמיד ברחתי מעצמי, מהנשיות שלי. במיוחד כשהייתי בארון, דיברתי בקול כזה, 'אח שלי'. כשיצאתי מהארון הבנתי שאני לא יכול לרצות אנשים כל הזמן. אמרתי שאני אוהב את זה, את איך שזה נראה עליי, זה נראה נדיר בעיניי".
היה חשש שיעבירו עליך ביקורת בגלל זה?
"פחדתי שיגידו 'הוא לא מספיק גברי'. בכללי, הקהילה הזו מאוד שופטת, שופטת שומן, שופטת נשיות, שופטת הכול. 'אתה שעיר מדי, אתה פה, אתה שם, אתה זה'. אי אפשר לרצות. אבל ברגע שהאישיות שלך כובשת, לא משנה מה אתה, אתה תהיה מושך ובזה אני מאמין".
עברת שינוי ענק. עד לפני כמה שנים היית בארון, עכשיו אתה בפרונט, כולם רואים אותך.
"ברחתי מזה במשך כל כך הרבה שנים, עד שהיום אני נכנס לזה בכל הכוח. אודמים, פאות, שיר גאווה, דגלים, אני הכי רוצה לדחוף את זה בפנים של כולם.
"ראיתי לפני כמה זמן פוסט באיזה אתר, של 'יום גאווה שמח', והיו בו תגובות מזעזעות, מחרידות, של הומופוביה. ובדיוק בשביל זה נועד החודש הזה, אני הכי רוצה לדחוף את זה לכולם בפנים ולהראות להם שאנחנו כאן. יש מצעד והוא יישאר פה לנצח עד שתקבלו, עד שהילדים שלכם יפנימו שיש דברים כאלו ולא יהיו תגובות מסריחות ברשת. אלה דברים שממש מעצבנים אותי, ממש".
הדור הצעיר של היום לא מקבל ופתוח יותר לדעתך?
"אני חושב שלא יראו את זה על הדור הזה, זה יהיה בולט יותר בדור של הילדים שלהם. ההורים של הדור הנוכחי, הם אלה שלא מקבלים. אני חושב שאנחנו נראה את השינוי הזה שכל כך מחכים לו בעוד כמה שנים, כשלדור הזה יהיו ילדים, כי זה עניין של חינוך. ברגע שנחנך את הילדים שלנו לאהבת חינם, החודש הזה לא כל כך יפריע לאנשים".
איך היו החיים שלך לפני היציאה מהארון?
"זו הייתה תקופה ממש לא טובה. אני ממש מכחיש אותה, כי אני לא רוצה לחזור לשם. אני בן אדם חרדתי והיו לי הרבה חרדות אז. הייתי בן אדם אחר, הייתי כבוי, מאוד חסר ביטחון. בקושי היו לי חברים, פחדתי שהם יגלו".
הסתרת מכולם?
"מאוד. התחבאתי, לא הייתי חבר של עצמי, פשוט לא אהבתי את עצמי. אני לא חוזר לשם".
הייתה איזו מחשבה או חלום של לצאת מהארון עבור משהו מסוים?
"כן, הייתה מחשבה כזו, בשביל להעלות את הטיקטוקים שאני עושה מגיל קטן. תמיד שאלו אותי למה אני לא מעלה את הסרטונים. פחדתי שבגלל שהמימיקות נשיות, יקלטו עלי ולא הייתי מסוגל, התביישתי, לא סבלתי את עצמי".
מתי שחררת מזה?
"רק כשיצאתי מהארון".
איך זה היה?
"זה קרה בצורה זוועתית. יש לי חברה טראנסית מאוד טובה, חבר שהפך לאישה. ובמשפחה שאלו אותי למה אני מסתובב איתה, 'אתה סטרייט, מה יש לך לעשות עם טראנסית?'. מהכעס על הבורות וחוסר ההבנה שלהם, התעצבנתי ופשוט אמרתי להם 'אני הומו!'"
מה היו התגובות?
"אחותי ואמא שלי, הבנות של המשפחה, קיבלו את זה יותר קליל. אח שלי חרדי, אז הוא חי את החיים שלו ואני את שלי. אנחנו מדברים אבל לא על הדברים האלה. אני יכול להבין, זה עניין של דורות. הוא חונך ככה. אני לא אבוא אליהם הביתה עם הבן זוג שלי לצורך העניין, אני אכבד. יש אנשים שהם יותר ליברלים ויש פחות וזה בסדר. ידעתי שאבא שלי יהיה הבעייתי בסיפור".
איך הוא קיבל את זה?
"בדרמטיות. הוא אמר לי 'תמיד ידעתי, אבל הכחשתי', התחיל לבכות ודרמה טורקית".
איך הקשר ביניכם היום?
"היום אנחנו פשוט לא מדברים על זה. הוא גאה בסרטונים שלי, הוא אוהב, צוחק, אנחנו נפגשים. הוא אבא שלי בסופו של דבר, כן יקבל או לא יקבל, הוא אבא שלי בין אם הוא רוצה ובין אם אני רוצה, אנחנו משפחה".
היה לך חשוב שהוא יקבל את זה?
"היה לי חשוב בהתחלה, עד שזה היה און אנד אוף. אמרתי לו 'אבא, אני אוהב אותך, אם אתה רוצה להיות איתי בקשר - תהיה, אבל אני לא נשאר בארון'. הוא אמר 'אבל אל תדבר על זה בסטורי', ואמרתי לו שכן אדבר על זה בסטורי בין אם זה מתאים לו או לא ושאני אוהב אותו. אז הוא מקבל את זה בעל כורחו, זה המצב. אני לא אשנה את עצמי כדי שהוא ירגיש יותר טוב, אין מה לעשות".
אתה חושב שההצלחה של הסרטונים שלך עזרה לשיפור היחסים?
"חד משמעית כן, כי מאז שהייתי קטן הוא תמיד אמר לי 'איזה מוכשר אתה, תעשה עם זה משהו', והיום הוא גאה, שולח סרטונים ואומר לי 'ראיתי את הכתבה שלך וממש התרגשתי'. היום הוא הרבה יותר מכיל מפעם.
"הוא גם מספר את זה לאנשים, ולפעמים הם אומרים לו 'גם הבן שלי הומו, וגם ההוא'... הם הופכים את זה ליותר מקובל, אז הוא לא לוקח את זה כמו שהיה בהתחלה".
הקהל שלך צעיר, אני מניח שאתה מהווה עבורם דוגמה.
"נכון, יש גם אימהות שעוקבות אחרי, והרבה כותבות לי על הילדים שלהן. אני אומר להן 'תכילו, תדברו, אל תשאלו אותו שאלות מביכות', כמו הדברים שעשו לי. די, בואו נתקדם. לא צריך לעשות מכל דבר אישיו".
מה היית רוצה להגיד לנערים ונערות שקוראים את הכתבה ומזדהים?
"אני תמיד אומר שייקחו את הזמן, לי זה עזר. אני לא אגיד לכם כמו כולם 'פשוט תעשו את זה, תהיו גאים', לא. תחכו, תתבשלו עם עצמכם וברגע שתקבלו את עצמכם תעשו את זה. זה חשוב".
את השינוי הגדול שהביאה היציאה המבורכת מהארון, גבאי בחר לסמל בעזרת קעקוע הולם של פרפר מתעופף, ואיתו קעקוע נוסף של נושא מהותי אחר בחייו: כדורים נגד חרדות.
אלו חרדות שעברו כבר?
"לא, הן קיימות ועוד יישארו. בן אדם חרד יישאר חרד לא משנה מה. היום אני כבר לא חרד מזה שאני הומו בארון, אבל חרד מכל מיני דברים אחרים. מהמצב בעולם, מהקורונה, אני חרד מהכול. גם על עצמי, מבחינת זוגיות בעתיד, ילדים שמאוד חשוב לי שיהיו לי בעזרת השם. אני חושב על העתיד בעיקר".
ואלו חרדות ברמה של לקחת כדורים?
"אלה חרדות ברמה שכשמדברים על זה, אז אני אומר 'שניה, אני הולך לשירותים' והולך לשירותים ומרים רגליים כדי לא להתעלף".
מה למשל מלחיץ אותך בזוגיות?
"מאוד מוזר לי לראות את עצמי בזוגיות. אני מדמיין את זה וזה מכניס אותי לחרדה. אני אומר, 'זה יקרה, זה יהיה, זה יבוא?' ואז כשמשהו קורה, אני מיד אומר 'לא עכשיו, מה הקשר?' זה פחות הזוגיות כמו שזה הנושא של הילדים, אתה מבין? היום כל דבר הוא מאוד מורכב, במיוחד בקהילה הגאה. מאוד חשוב לי שיהיו לי ילדים, מאוד".
אני מניח שמתחילים איתך באינסטגרם, שולחים הודעות? איך זה עובד?
"מתחילים, אבל אני תמיד חושב קודם 'לא הוא פשוט מפרגן לי, הוא ממש אוהב את הסרטונים', מוזר לי לעכל את זה".
ואתה נפגש, יוצא לדייטים?
"כן נפגש, מדבר. זה תמיד נעצר באיזשהו שלב, בשלב שבו זה מוזר לי או שאין לי מספיק זמן או שיורד לי".
מה אתה מחפש בגבר?
"חוש הומור ממש חשוב לי, פירגון. שיהיה קצת אדיש, אחד שירגיע אותי. רופא! שיטפל בי כשיכאב".
דיברת קודם על השיפוטיות שיש בתוך הקהילה הגאה. איך זה משפיע עליך?
"שמעתי אלף פעמים 'אם תתחטב, יהיה לך גוף'. אז לא, אני לא אתחטב כדי שיהיה לי גוף, אני אוהב את עצמי. הקהילה גרמה לי לחוסר ביטחון עם הגוף שלי. אני לא רוצה להרגיש ככה ואני לא נותן לזה מקום. אוטומטית בגריינדר ובכל האפליקציות אני אשים תמונה שלי בלי חולצה כדי שיראו שזה הגוף. לא נאה לך תחליק שמאלה, הכול טוב".
זו גישה נהדרת, אבל לא מובנת מאליה. צריכים להיות חזקים כדי להתמודד עם ההערות האלה.
"תראה, כל אחד יכול לשנות בעצמו משהו כדי להרגיש יותר טוב עם עצמו, אבל אני לא אשנה בעצמי משהו כדי להתאים לך וכדי שאתה תרגיש יותר בנוח. בטח לא עבור בן הזוג שלי או מישהו שאני רוצה להכיר".
כשנועה קירל ירדה קצת במשקל, היו הרבה הערות סביב זה.
"תמיד יש לאנשים מה להגיד, במיוחד שאתה כל כך מוכר. אני לא בסיטואציה של נועה קירל אבל תמיד דיברו עליה והיא מושלמת בכל מצב. גם על אגם בוחבוט אמרו 'תראה איך היא השתנתה מאז בית הספר למוזיקה'. כן, היא הייתה אז בת שלוש בערך, היא גדלה מאז".
יש סיכוי שתרצה גם אתה לעשות שינוי בעתיד?
"יכול להיות. כשארגיש שמשהו מפריע לי, אני אשנה. הרגשתי שהסנטר מפריע לי אז עשיתי חומצה היאלורונית, אני כן משנה ואם בא לי לשנות אז אשנה. כרגע זה משהו שאין לי סבלנות וזמן אליו. בא לי לאכול סופלה שוקולד במקס ברנר ואני אוכל אותו וזהו, שם זה יישאר. די, נמאס לי מהשיפוטיות בקהילה. בגלל זה אני לא נכנס לזה".
איך עובד העניין של אפליקציות ההיכרויות? אנשים הרי רואים ומכירים אותך.
"נכון. 'וואי, אתה לא הטעם שלי אבל אתה פשוט קורע מצחוק', תודה. מבטל התאמה. שאלת אם בא לי זוגיות כרגע, אם אני מחפש את זה - אז אני אגיד תשובה נדושה: כשזה יבוא, זה יבוא. כרגע אני לא יודע. פשוט שיבוא, אני לא רודף אחרי זה".
יוצא לך לפעמים לשאול את עצמך אם רוצים לדבר איתך רק כי אתה מוכר?
"זה משהו שעדיין לא למדתי להבין. אני קולט את שמשהו פישי רק אחרי כמה שיחות או הודעות".
מבאס כשזה קורה.
"מעליב. זהו, זה מה שאני? כשמישהו מתחבר אלי ואומר לי 'נו, בוא נעשה טיקטוק ביחד', 'תעלה אותי לסטורי', 'למה לא תייגת', 'שתף את הסטורי'. די! תן לי להתחבר אליך, אני לא יודע איך קוראים לך. לחברים שלי אני הכי מפרגן בעולם, אני הכי ארים להם שיעלו איתי למעלה, הלוואי, אבל אני עוד לא מכיר אותך. אנשים שלא דיברו איתי בחיים, כותבים לי 'יפה שלי, הוצאתי שיר חדש'. לא דיברת איתי מעולם, אז מה אם הוצאת שיר חדש?"
מה אתה עונה להם?
"אני לרוב מסנן או מסביר יפה שאני פחות מפרסם. תכלס זה נכון. מספיק שתפרסם מישהו אחד וזה יגרור שרשרת. אני צריך לקדם דברים שלי, אני לא MTV. אז אני מפרגן לחברים הקרובים קרובים שלי ומצמצם את זה".
אז כבר הספקת לחוות את הצביעות של עולם הבידור.
"בתעשייה אני כבר מבין מתי צבועים איתי ומתי לא. כשזה מגיע לגברים ולזוגיות, אני לא יודע מתי אני הטעם שלהם, אם מתחברים אלי כי הם באמת מעוניינים או מאינטרס אחר".
ואם כבר מדברים על חברויות בתעשייה, יש לך כמה חברים מוכרים מאוד, נועה קירל, שחר טבוך. אתם קבוצה של כוכבים שהם גם חברים טובים. יש פירגון?
"המון! שחר מפרגן לי תמיד, שירלי לוי, ליאל אלי, אוראל צברי, כולם. אלו אנשים שזה נובע אצלם ממקום אמיתי, מכל הלב. (אין עין צרה). כשהראיתי לשחר את הקליפ עם נסרין הוא באמת התרגש, ראית שיש לו דמעות בעיניים. אלה חברים שבאמת מפרגנים. אבל לפני כל החברים מהתעשייה, יש לי את החברות שלי מהבית שאני חייב להן הכול, אני מאוהב בהן. הן החברות הכי טובות שלי, המשפחה שלי".
מה הלאה? יש חשש שההצלחה תדעך, או שתהיה תחושת מיצוי?
"פחדתי מזה בהתחלה, אבל אני פה כבר שנתיים וזה עוד לא עבר, חמסה טפו. אני תמיד ממציא את עצמי מחדש. יש לי גם את העיצוב גרפי שלמדתי, אז יש לי במה להיאחז, אין לי חרדות לגבי מקצוע לעתיד. אבל אני מאמין בקהל שלי, אני יודע שאם מישהו עשה לי עוקב ואני אשעמם אותו הוא לא יפסיק לעקוב. הקהל שלי נאמן לי ואני נאמן לו, ובלי קהל אין הצגה ואני בלעדיו כלום".
צילום: רן יחזקאל
סטיילינג: אורי לשם
איפור ויער: אדיר פימה
הפקה: ערן רחמני
ע. סטיילינג: שי מיכאל
צילום וידאו: אוראל לוי
ייצוג עדן דניאל גבאי: SPOT - סוכנות טאלנטים ויוצרי תוכן
קרדיטים לבוש:
לוק שער: חליפה - פומה, מעיל - YANKY & NATAF, שרשרת - גלית רוזן
לוק 2: חולצה - טרמינל x, מכנסיים - טרמינל x, מעיל - SBK sarahbkarmi
לוק 3: חולצה כתומה - H&M;, חולצת ג'ינס - האוס אופ גאפה, מכנסיים - זאדיג, תכשיטים - גלית רוזן
לוק 4: מכנסיים וחולצה צהובה - ליוויס, מעיל - פומה, גרביים - טרמינל x, נעליים - H&M;, טבעות - גלית רוזן
לוק 5: מכנסיים וחולצה - פומה, גרביים - טרמינל x, נעליים - טרמינל x, תכשיטים - גלית רוזן