בימים בהם "שיחות הברזייה" (כפי שנקראו בעבר) נסובות לא פעם סביב העונה הנוכחית של "האח הגדול", מפתיע לשמוע את בוגרת העונה הקודמת, מאיה בצלאל-עסיס, מודה שהיא לא צופה בריאליטי המדובר. "אני חושבת שהפורמט מיצה את עצמו. הרגשתי שמה שהיה סקסי ומדליק בעונות הראשונות, בעונה שלי ובעונות האחרונות כבר לא", היא אומרת בכנות האופיינית לה ומוסיפה עוד שמן למדורה: "גם בעונה שלי לא צפיתי. זה הרגיש לי כמו לצפות במשחק כדורגל כשאתה כבר יודע מה התוצאה וזה לא כיף. אני כבר יודעת הרי איך זה יסתיים".
יש לך מסקנות מהפורמט? מאשימה את העריכה?
"אני לא חושבת שהעריכה גמרה אותי כמו שאתה טוען, כי עובדה שיש אנשים שפוגשים אותי ברחוב ואומרים לי שהם אהבו אותי בתוכנית. זה שיש כמה טוקבקיסטים שפחות התחברו והציגו אותי כמישהי שהיא כוחנית - בסדר... לקחתי את זה בחשבון כשחתמתי על החוזה".
בצלאל עסיס מבהירה: "היה את המשא ומתן הכלכלי שמאוד התעקשתי לקבל את סכום הכסף שרציתי, והיה את המשא ומתן שעשיתי עם עצמי על היתרונות והחסרונות שבהליכה לריאליטי והידיעה שיכולים להוציא אותי ככה ויכולים להוציא אותי אחרת. לקחתי את זה בחשבון. אני לא באתי ל'האח הגדול' במטרה להתפרסם. לא באתי שיגלו אותי. אני הגעתי כאשת תקשורת שרוצה לחוות את זה מהצד השני ומישהי ששילמו לה, זו הייתה עבודה".
כך, בלי למצמץ או לחשוב פעמיים, בצלאל עסיס אומרת את האמת שלה ולא בפעם הראשונה. כל מי שמכיר אותה - בין אם מתוכנית הרדיו שלה "מעירים את המדינה" עם קותי סבג ובין אם מהשתתפותה בריאליטי "האח הגדול" – יודע שהיא לא שומרת כלום בבטן. "זו תכונה לא אופיינית לסלבס", היא אומרת וממקדת את מעמדה בתעשייה - כפי שהיא תופסת אותו: "אני אשת תקשורת וזה לא מתכתב עם כל עולם ההשקות, האירועים והתיוגים ואני פחות חווה את זה. אני יותר מתייחסת לעצמי כמישהי שהיא מובילת דעת קהל אמיתית, אבל בלי קוד הקופון. מישהי שבאמת קמה בבוקר ואומרת את דעתה על דברים, ואני נמצאת בעמדה שהיא בעייתית, כי לקום כל בוקר ולהגיד את דעתי זה גם טריקי, כי כולם רוצים לשמוע רק מחמאות ושרק תאהב אותם ולפעמים אתה צריך לתת גם ביקורת".
האמת שלך גם פגעה בך?
"זה לא פוגע בי. אתה יודע מתי אני נפגעת? כשאני לא נאמנה לעצמי, כשאני אומרת דברים כדי למצוא חן - שם אני נפגעת. כשאני אומרת שאני לא אגיד כי אולי זה יהרוס או יפגע במישהו - שם אני נפגעת. בגלל זה אני מעדיפה לבוא ולהגיד את האמת שלי, כמו שהיא, ואם אחר כך אתה מתבאס עלי, זה שלך, אבל אני אחיה עם עצמי".
בצלאל עסיס אמנם לא אומרת את זה מפורשות, אבל אין ספק שהיא מתייחסת לתקופה שלה בבית המפורסם. לטובת מי שלא צפה, נספר כי היא הייתה אחת הדיירות הבולטות בעונה הקודמת, אך למרות שסומנה כמי שתגיע עד הגמר, היא הייתה החמישית לעזוב את הבית (וראתה את אורן חזן זוכה בפרס הגדול).
שילמת מחיר על האמת שלך. הייתי בטוח שאת תגיעי לגמר.
"אני אגיד לך מה, 'האח הגדול' זו חוויה שרציתי לחוות בתור מי שתמיד מראיינת את האנשים שמשתתפים. אני מגישה תוכנית רדיו עם זוכה 'האח הגדול', יש בי את יצר הסקרנות שרציתי לחוות את זה. באתי לשם עם האמת שלי ומצד אחד קיבלתי המון מחמאות והמון אנשים שלא הבינו מה קרה שהודחתי - ומהצד השני קיבלתי ביקורת וזה בסדר. בתור מי שמעבירה ביקורת זה בסדר גם לדעת לקבל אחת כזו".
קיבלת כאפה?
"לא, אני לא קיבלתי את הכאפה. אני חושבת שלמשפחה שלי ולבעלי היה קשה להתמודד עם החשיפה והביקורת, בי זה לא נגע. חשוב לי המאזינים שלי, האנשים שרואים אותי ברחוב ואומרים לי בפנים את האמת, הרבה יותר מאשר איזה טוקביקסט חסר תמונה. נכנסתי למישהו שכתב עלי משהו לא יפה כדי לראות מי זה, ואין לו תמונה, אין לו עוקבים, אז למה שזה יגרום לי להרגיש רע?"
את קוראת טוקבקים? יש לך אומץ?
"כן, למה לא? יש גם המון מחמאות ופירגון עלי, מדי פעם יש משהו שלילי".
בימים אלה בצלאל עסיס עסוקה באריזות לקראת המעבר שלה ושל בעלה רועי ושני ילדיהם לקריית גת - עיר הולדתה. היא עצמה הגיעה לתל אביב כדי לנסות להתברג בתעשיית הבידור - הרבה לפני שהרשתות החברתיות נכנסו לתמונה - ואחרי 17 שנה בעיר, החליטה לארוז הכל ולהדרים חזרה. "אתם מכירים אותי כקריית גתית שבאה לתל אביב עם נינט", היא אומרת בחיוך, "אבל קנינו בית, זכינו במחיר למשתכן והחלטנו ללכת על זה בגדול. הדבר שהכי גרם לנו לעשות את המהלך הזה, זה ההורים שלי. רצינו שהילדים שלנו יגדלו ליד סבא וסבתא. פתאום כשאתה הורה זה לא מספיק לך להיות עם הילדים, אתה רוצה שהם יגדלו בסביבה חמה ועוטפת ושגם אני אצליח ליהנות מההורים שלי. אומרים לי שאני עוברת כדי שאמא שלי תעזור לי, אז לא, אני עוברת כדי שאני אעזור לאמא שלי. אני רוצה להסיע אותה לשוק, לסחוב לה את השקיות".
לפני שבע שנים, איך היית מגיבה אם הייתי אומר לך שתעברי לקרית גת?
"הייתי אומרת לך ש'בחיים לא'. אבל כן, יש משהו בזה שאתה הופך למשפחה, הילדים והבית הם בראש סדר העדיפויות. אתה רוצה לתת להם מקום קבוע".
ולא רק הקרבה למשפחה עומדת מאחורי המעבר הדרמטי – כפי שבצלאל עסיס אמרה, בעלה והיא זכו בהגרלת המחיר למשתכן ובצלאל לא מהססת לשתף כמה היא שמחה. "זה דבר מבורך, אני גאה בזה שזכיתי", היא אומרת ומבהירה כי העובדה ששניהם אנשים עובדים לא מקלה עליהם כלכלית בעיר היקרה בעולם.
"אתה רואה מה קורה עם מחירי השכירות בתל אביב, אם עכשיו אני עוזבת את הדירה שלי ומחפשת דירה להשכרה זה עוד שלושת אלפים שקלים. אנחנו זוג צעיר שעובד מאוד קשה וזה שהצלחנו לקנות בית זה לא מובן מאליו. לאנשים יש את התפיסה שאם אתה עובד בטלוויזיה אז אתה עשיר, יש לך מלא כסף. לא יודעים שהחיים פה יקרים בטירוף, אם זה קניות בסופר, מוניות, בילויים. יוקר המחייה הוא מטורף ובסוף, אנחנו רוצים להעניק עתיד מסוים לילדים שלנו ולנו. אנחנו גאים בנו שעשינו את זה".
יש כאלה שיראו בזה כהפסד? רצית לכבוש את תל אביב ובסוף את חוזרת לקרית גת?
"לא באתי לתל אביב במטרה לכבוש אותה, אני הגעתי לתל אביב במקרה. הייתי בת 21, סיימתי צבא ועשיתי עבודה מעודפת ב'אינטל'. הגעתי לבקר את נינט טייב בתל אביב, מפה לשם היא ורן דנקר נפרדו והשתנו חיי, נשארתי בתל אביב".
כזכור, טייב זכתה בגמר כוכב נולד הראשון ב-2003, הפכה לסנסציה לאומית ונשארה בביצה מאז. בצלאל עסיס, שהייתה הבסטי, זוכרת את תקופת הרווקות של השתיים בתחילת שנות ה-20 שלהן לחיוב ואף מגדירה אותה כ"טירוף". "מילדה שהכירה את קריית גת והספסל בשכונה, הגעתי לשבת ב'קנטינה' עם הזמרים הכי גדולים במדינה ומנות של שרימפסים".
סקס, סמים ורוקנרול?
"איפה? היינו ילדות מה זה טובות. גם לא היה אז רוקנרול... היה את השיר 'הייתי מלאת אהבה...'".
למרות שבשנים האחרונות טייב ובצלאל עסיס פחות בקשר, הדעה של מגישת הרדיו לא השתנתה. "נינט מושלמת, היא מהממת. היא הולכת עם האמת שלה ושרה את השירים שבא לה לשיר".
היא גם שילמה מחיר מאוד כבד על האמת שלה.
"זה דיון רחב, למה מאמי לאומית לא יכולה לשיר רוקנרול? מי נתן את הטייטל? איך מאמי לאומית צריכה להתנהג? אני זוכרת את נינט שהיא הכי מאמי בעולם, הצטלמה עם כל מי שרצה ברחוב, ועד היום היא הכי מאמי שיש. אבל היא מאמי שעושה רוקנרול ומנגנת על גיטרה חשמלית".
את משמיעה אותה בתוכנית שלך?
"לא. לצערי לא, כי השירים באנגלית, אבל אם יהיה שיר בעברית שהוא מספיק טוב למאזינים אני אשמיע אותו".
את טייב היא אולי לא משמיעה, אבל תוכנית הרדיו של בצלאל עסיס שהיא מגישה לצד סבג, מספקת לצופים מערכת יחסים מאוזנת בין שני קצוות שמדברים על הכל. "קותי משלים אותי", היא אומרת בחיבה. "לפעמים אתה רואה תוכנית עם מנחה בעל דעה מסוימת, כשהוא מביא פאנליסטים עם אותה דעה כמו שלו, והכל דעה אחת, אני לא אוהבת את זה. אני אוהבת שקותי ואני, כל אחד מאיתנו, מביא ומביע את הדעה שלו. אני חושבת שאנחנו מנהלים שיח שהוא פייר גם כלפי המאזינים וגם כלפי עצמנו. אנחנו לא נריב ואנחנו לא נתלהם, גם אם אנחנו לא חושבים אותו דבר, והמאזינים יכולים להתחבר למה שבא להם".
בהקשר הזה, בצלאל עסיס לא מהססת לדבר על הנעשה במדינה בשנים האחרונות. ובאופן ספיציפי, מערכת הבחירות החמישית בשלוש שנים. "זה מחריד בעיניי. לא מבינים כמה זה עולה לנו האזרחים, וכמה אנחנו צריכים ממשלה שתתפקד, ויחוקקו פה חוקים שיעזרו לנו לצמוח ולגדול, אז במקום זה עוד פעם בחירות. ומה יהיה? בדיוק אותו הדבר. עד שלא ישנו את שיטת הבחירות, תמיד יהיה כאן את המרדף ל-61 מנדטים".
למי את מצביעה?
"אני עוד לא יודעת. ב'אח הגדול' אמרו שהצבעתי למרצ, אני לא הצבעתי למרצ בכלל. הראו קטע מאודישן שצולם מזמן, ומאז עברנו כמה מערכות בחירות. בפעם הלפני אחרונה הצבעתי למרב מיכאלי".
מאיה השמאלנית?
"יכולים להגיד. אני לא אוהבת את זה ששמאלני זו מילת גנאי. רוב האנשים אומרים 'שמאלני-אוהבת ערבים', זו האנלוגיה שיש להם. שמאל, בראש ובראשונה, זה זכויות מיעוטים, זה כל הנושא החברתי-כלכלי שחשובים לנו האזרחים וזו הסיבה שאנחנו בשמאל. אני תמיד הרגשתי שיש מספיק אנשים שדואגים לביטחון המדינה. תמיד רציתי שזוגות גייז יוכלו להתחתן בארץ, זה היה בראש סדר העדיפויות שלי. תמיד רציתי שידאגו לאוכלוסיות מקופחות, לפריפריה, לנשים. וזה דברים שהשמאל מקדם. אבל מה שקרה שעשו כזה שם לשמאל. ערבים שווה שמאל, אין קשר".
בצלאל מוסיפה: "כל החיים הייתי בנוער מרצ, 'דור שלם דורש שלום', 'השומר הצעיר'. בתור ילדים לא דיברנו פוליטיקה. בשנים האחרונות פוליטיקה הפכה להיות מאוד מיינסטרימית. בתקופה שלנו זה היה למבוגרים. אני הלכתי להדליק נרות בכיכר רבין כשהוא נרצח, ומי ידע שהשמאל עכשיו מדליקים נרות? זה לא היה האישיו בכלל. אני הצבעתי תמיד לאנשים שאני האמנתי בהם. היום אנשים אומרים 'אני אוהב את חיילי צה"'ל', אתה יודע מה זה מראה לי? שאין לך משהו חשוב להגיד. כי כולם אוהבים את החיילים, אז אם אתה כל הזמן אומר את זה - כנראה שאין לך משהו אחר להציע ואתה פשוט רוצה את מחיאות הכפיים. כי זה מאוד בסיסי לאהוב את חיילי צה"ל".
אז למה בפריפריה מצביעים עדיין לימין?
"אני מאמינה שהם מצביעים לליכוד כי זה הרגל של שנים והליכוד ידע לגרום לאותם אנשים להתפקד אליהם. אי אפשר גם לקחת מהליכוד שהם דאגו להרבה דברים, כל מה שקשור לקיפוח, למזרחים".
כשאת רואה תוכנית כמו פריפריה אימפריה, את לא מרגישה שצוחקים עליהם?
"אני מתה על התוכנית הזאת. זה באמת הן. כשאני ראיתי אותה זה היה כמו לראות את הנשים מקריית גת שאני מכירה, שהן דופקות לוקים, והכל בראוותנות ואני אוהבת את זה. אתה יודע ממה נהניתי? מזה שלא מראים את הפריפריה מסכנה. כי כל הזמן כשאתה רואה פריפריה, זה הסיפור על ההוא שאין לו איפה לגור והוא עובד במפעל ומרוויח ארבעת אלפים שקל. וזה נכון מצד אחד, אבל מצד שני יש גם הרבה שחיים ברמת חיים גבוהה כמו בתכנית ואני נהניתי לצפות בזה".
את הרגשת פעם קיפוח?
"כן. אני לא אשקר, יש מקומות שעדיין קיים בהם קיפוח. מהצד השני אני לא נותנת לזה לנהל אותי, כי אם אתה מספיק טוב אז הקיפוח יעבור לידך".
אם שם המשפחה שלך היה רוזן, ולא בצלאל-עסיס, היית במקום אחר?
"לא. אני לא חושבת שזה קשור לשם משפחה, אלא יותר לדברים שאתה משדר. אם היית מסתכל עליי, ואתה לא מכיר אותי, והייתי מספרת לך שאני צמחונית - 'מה לא נראה?' לפעמים לאנשים יש סטריאוטיפ, דעה קדומה על מישהו וזה בכלל לא קשור למה שהוא מציע או למה שהוא מביא.
"אני לא יכולה להתעלם מזה שיש מקומות שהקיפוח עדיין קיים. אני אתן לך דוגמה, עולם הפרסום. אני מרגישה שיש דברים שייקחו אנשים יותר בהירים וזה אפילו לא קשור לאשכנזים-מזרחיים, זה לא קשור לשם משפחה. ירצו לפרסם בנק אז ייקחו מישהו עם עור פנים בהיר".
אם כבר מראה חיצוני - את נראית מדהים, עשית מהפך.
"ממש לא, עשיתי גמילה מסוכרים ומפחמימות כי הרגשתי שאי אפשר לעצור יותר בכל קיוסק ולקנות מגנום או לעבור בכל מאפייה ולהיכנס. זה ממש ניהל אותי, הסיפור של האוכל. חשוב לי להגיד שעפתי על עצמי בכל משקל - לפני ואחרי, זה לא היה האישיו. האישיו היה לעבור ליד מאפייה ולהמשיך הלאה, שאני לא חייבת להיכנס.
מיה לנדסמן סיפרה על גזענות של שמנות, הרגשת את זה?
"אני לא, אבל אני חייבת להגיד שאף פעם לא ראו בי שמנה. אתה ראית בי שמנה? לצורך העניין גם כשאני מרזה לא אומרים לי ואני עשרים קילו פחות. כי אני אף פעם לא הבאתי את המשקל שלי לפרונט. אני לא צריכה לעלות תמונה שלי בבגד ים, אני פשוט הולכת לים בבגד ים. אני לא צריכה לעלות פוסט 'הנה אני בבגד ים'".
את לא תעלי תמונה בבגד ים?
"אני אעלה. אני גולשת על גלים בים אבל אני לא אוהבת הטרנד הזה שעולים פה על גלים, רואים מחאה וכולם עולים על הגל הזה, אני פחות אוהבת. תמיד אהבתי להיות מיוחדת. יש מספיק אנשים שעושים את המחאה הזו אז אני אחשוב על משהו משלי להביא. אני הולכת לים עם בגד ים ויש לי בפיד תמונות עם בגד ים פשוט לא כתבתי 'עכשיו אני הולכת לעלות תמונה בבגד ים'".
מה חשבת על המקרה של עדן בן זקן?
"כאישה זה לא צריך לקרות, וכל אחת שתלבש ותעשה מה שבא לה. מי הם אותם מגיבים שגרמו לה למחוק את התמונה? אני הייתי מעלה עוד אחת וכותבת 'נשמות, לא אהבתם? עכשיו הגיע הזמן לאהוב'".
צילום: רן יחזקאל
סטיילינג: אורי לשם
איפור ושיער: אסף מלמד
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אוראל לוי
קרדיטים לבוש
לוק שער: ג'קט מנומר - דנה סידי , שרשרת - C clair
לוק שני: ג'קט לבן פסים - נעמי פלוס, עגילים - C clair
לוק שלישי: שמלה - Northern Star, תכשיטים - Tzofit jewelry , נעליים - אלדו
לוק רביעי: חצאית וחולצה - נעמי בוטיק, תכשיטים - C clair
לוק חמישי (תמונה בשחור לבן): ג'קט בז' - נעמי פלוס, תכשיטים - C clair