"זה מרגש בטירוף כי קח עשר שנים אחורה וכל כך רציתי כתבת שער ב'פנאי פלוס'", אומר בחיוך גדול ידידיה ויטל (38), "אבל הייתי צריך לשחרר המון דברים בעשור האחרון".
אם הייתי מראיין את ידידיה של לפני עשור, מה הייתי מקבל?
"שאלה טובה. זו בדיוק הייתה התחלה של תהליך, יצאתי מהארון בריאיון ראשון".
אתה זוכר את היום הזה?
"ברור. ב-2014 העליתי פוסט לאינסטגרם, תמונה ביחד עם הבן זוג שלי ולראשונה אמרתי לעולם 'זה ארז ואנחנו ביחד'".
איך הייתה ההרגשה?
"לא נשמתי! באמת שרעדתי מפחד. זה קרה אחרי שכבר היינו שבע שנים בזוגיות. הוא עדיין בן זוגי מזה 15 שנה".
ידידיה ויטל בריאיון מיוחד לכבוד חודש הגאווה
(צילום: אוראל לוי)
מועד הריאיון עם ויטל לא נבחר במקרה – חודש הגאווה חל ממש בימים אלו וכפי שהוא מספר, ויטל עשה בשנים האחרונות דרך ארוכה: מכוכב נוער ענק שהסתתר בארון, לשחקן בוגר ומצליח, איש משפחה מסור ואייקון גאה ודעתן שלא חושש להביע את משנתו. אבל כשרק החל את דרכו בתעשייה בשנת 2005, כשלוהק לסדרה חדשה בערוץ הילדים אשר נקראה "השמינייה" – ויטל בן ה-21 כנראה לא העלה על דעתו שקרוב לעשרים שנה לאחר מכן יהיה במקום שבו הוא נמצא כיום.
"החזקתי המון דלתות של המון ארונות שהיו לי בחיים", הוא מספר. "נכנסתי לתעשיית הבידור בגיל מאוד צעיר והסוכנים המליצו לי להשקיט את זה. 'לא צריך לשקר אבל גם לא צריך להדגיש את זה'. כאלו אמירות".
ואיך הרגשת עם עצמך באותה תקופה?
"אני חושב שחייתי עם המון פיצול. הייתי כוכב ילדים מאוד גדול ונתתי שם את כל הלב והנשמה. אבל הייתי מאוד רחוק ממשהו מאוד מרכזי בעצמי".
אתה מצטער על זה?
"יש רגעים שאני מצטער על זה, אבל אני גם יודע שזה לא יכול היה להיות אחרת. לכל אחד יש את הסיפור והקצב הפרטי שלו, וזה גם קשור לעולם ולסביבה שמשתנה".
באותן שנים כוכב ילדים יכול היה לצאת מהארון?
"בתקופת 'השמינייה', כוכב ילדים בוודאות לא יכול היה לצאת מהארון. אני זוכר שהתראיינתי אצל אסי עזר בתוכנית 'אקזיט'. הוא גם היה אז בארון ואני הייתי מגה בארון. אני זוכר את המבטים בינינו, שאומרים 'שנינו יודעים אחד על השני' ושנינו סותמים, מבינים שעכשיו אנחנו בתפקיד אלילי נוער".
אמרו לך אל תהיה נשי מדי, אל תחצין את הנשיות?
"כן, אמרו לי את זה. אני זוכר איך היו מדברים על גברים אחרים יותר מוחצנים ממני, והיו אומרים לי 'אתה לא צריך להיות כמוהו'. כמו אזהרה ממלהקים או במאי כזה או אחר. אני חושב שזה הפריע לי כשחקן במשך המון זמן. בסופו של דבר אם שחקן לא מחובר לעצמו, לאיכות שלו ולכוח שלו, נוצר פער בינו לבין עצמו והיכולת שלו להיות שחקן טוב מאוד מוגבלת".
9 צפייה בגלריה
"היו מדברים על הומואים יותר מוחצנים ממני, ואמרו לי 'אתה לא צריך להיות כמוהם"'. לוק: House of Jaffa
(צילום: עדי אורני)
"השמינייה" שודרה במשך שלוש עונות והייתה הצלחה ענקית שהפכה את שחקניה, ביניהם עדי הימלבלוי, מיכאל אלוני, דון לני גבאי, דני לשמן והילי ילון, לכוכבי הנוער הכי גדולים של אותה תקופה.
החברים מהסדרה ידעו עליך בזמן הצילומים?
"החברים מ'השמינייה' ליוו אותי בכל התהליכים הכי חשובים של החיים שלי, גדלנו ביחד ולא סתם אנחנו כולנו בקשר קרוב. זה הכי קרוב שיש לי לחברים מהגדוד, מהצבא, באמת. עברנו ביחד חוויה מטלטלת, מגבשת, זהותית שלא עברתי בתעצומות כאלה מאז, וזה קושר אותנו עד היום. הם ראו אותי עובר את כל השלבים האלה.
"אחת השיחות הראשונות שהיו לי עם חבר סטרייט שיצאתי בפניו מהארון הייתה עם מיכאל אלוני. ישבתי איתו בבר וסיפרתי לו שאני ממש מאוהב במישהו והוא חיבק אותי וממש שמח בשבילי".
בזמן ש"השמינייה" שודרה, לא היו רשתות חברתיות.
"לא היה פייסבוק, היו בלוגים של תפוז. גם לא היה VOD. ילדים היו חוזרים הביתה בשעה שתיים וחצי לראות את הפרק החדש. עידן אחר של טלוויזיה".
קח אותי לתקופה ההיא, מה היה שם מבחינת הקהל?
"אי אפשר היה ללכת ברחוב. היו המון מוצרים נלווים שלנו והיו לנו הרבה אירועי חתימות על ספרים בקניונים, והקניונים היו נסגרים".
הרגשת סופרסטאר?
"כוכב. אבל הרגשתי את הצד הלא טוב של זה, חוסר יכולת לנשום. אבל מהר מאוד התחלתי ללמוד משחק בניסן נתיב, והלימודים היו מפלט עבורי. שלוש שנים של לימודים, בתוך בועה, שם לא משנה שאתה כוכב, זה לא מעניין אף אחד, וזה מאוד עזר לי לשמור על פרופורציה, זה מאוד הגן עלי. אמנם זה גרם לי להגיד 'לא' לפסטיגל פעמיים ולמאה אלף הנחיות..."
ולא מעט כסף.
"אוף, הפסדתי מלא כסף בשביל ללמוד משחק. אמרתי 'לא' להמון כסף כדי ללמוד".
אחרי ש"השמינייה" ירדה מהאוויר, ויטל בנה לעצמו רזומה צפוף ומרשים בטלוויזיה ובתיאטרון – בו הוא מגלם בימים אלו בחור חרדי בהצגה "בבצ'יק" של תיאטרון בית ליסין - אבל התפקיד המפתיע ביותר שלקח על עצמו היה בסדרה "תמיד אותו חלום" שיצרו איתן פוקס ושירי ארצי, שם גילם מלכת דראג. לא משהו שציפו אז, בשנת 2009, מכוכב ילדים שהיה עמוק בארון.
"הייתי חרד מלקחת את התפקיד הזה", הוא מספר. "אמרתי לסוכנת שלי שזה מוחצן ומוגזם, ושאני לא רוצה לעשות אותו. והיא - דווקא זו שנטעה בי את החרדות - אמרה לי 'זה תפקיד אופי טוב מאוד אז אל תוותר עליו. רק אל תתראיין על זה'. ובאמת לא התראיינתי".
איך היו הצילומים?
"זה הציף אותי מאוד, זה היה מאוד קשה. דראג זה דבר שאני מאוד אוהב, תמיד אהבתי. בגיל 15-16 הייתי עושה מופעי דראג בבית הספר. אז מה קרה אתה שואל? נהייתי כוכב ילדים, התפרסמתי וחזרתי ברוורס שמונים קילומטר לארון".
אם לא היית הולך הופך לשחקן, יש מצב שהיית יוצא מהארון הרבה לפני?
"זאת שאלה שאני לא יודע לענות עליה. זה לא שהמשחק החזיר אותי לארון, זה הפרסום, 'השמינייה'. אתה כוכב של ילדות קטנות וכאילו 'זה לא מתאים'. פחדתי מאוד שזה יקטלג אותי ויהרוס לי את הקריירה. המון מחשבות כאלה, שהיום אני רואה כמה הן לא רלוונטיות. שחקנים שצעירים ממני בעשור, בראיון הראשון שלהם בעיתון כבר מדברים על הבן זוג שלהם".
ועכשיו אתה בחזרות להצגה חדשה בה אתה משחק בחור חרדי.
"אני משחק שוב פעם בחור חרדי, בפעם השנייה. עם הלוק והשם שלי - הייתי אמור לשחק עם כיפה כל היום, זה שלא שיחקתי ב'סרוגים' או ב'שטיסל' זו תקלה! להצגה קוראים 'בבצ'יק', זה מחזה שכתב יהונתן אינדורסקי היוצר של 'שטיסל' וזה מחזה מקסים ומלא הומור ומתח, מעשייה חסידית על משפחה שיש לה מסעדה של אוכל יהודי ואני הגיבור שעומד לרשת אותה ואני מגלה שיש עליה קללה - כל גבר שמגיע לגיל 57 במשפחה שהוא הבעלים של המסעדה, מת. ועכשיו צריך לנסות להסיר את הקללה הזו. זה קצת כמו הצגת ילדים למבוגרים.
"אני משחק בתיאטרון בית ליסין כבר קרוב ל-15 שנים, ההצגה הקודמת שלי "הנאהבים והנעימים" שהייתה הצגה להט"בית מדהימה, הביאה המון קהל צעיר לתיאטרון. זה היה עיבוד מודרני וצעיר לסיפור אהבה הומוסקסואלי בין שני נערי ישיבה של יצחק בשביס זינגר. ראיתי המון צעירים, הרבה הומואים ולסביות צעירים שבאו לראות את ההצגה, שבאו פתאום לתיאטרון. בני עשרים ומשהו, בני שלושים".
וחובשי כיפה היו?
"המון חובשי כיפה הגיעו, אני חושב שזה מסקרן אותם".
9 צפייה בגלריה
"נהייתי כוכב ילדים, התפרסמתי וחזרתי ברוורס שמונים קילומטר לארון". לוק: Cos
(צילום: עדי אורני)
כאמור, הרגע המכונן של היציאה מהארון התרחש בשנת 2014, צעד מאוד לא מובן מאליו עבור אישיות ציבורית, בטח לא כזה עם קהל מעריצים צעיר ברובו. "עשיתי אז הצגה בבית ליסין עם אגם רודברג. כדי לקדם אותה התראיינתי לכתבת שער ל'ידיעות אחרונות' והבנתי שזה הזמן לדבר".
איך היו התגובות?
"היה הרבה עניין סביב היותי כוכב נוער. אני לא חושב שהיה קודם כוכב נוער שיצא מהארון. היו אמנם סלבס גדולים ממני שיצאו, אבל לא כאלו שפונים לילדים. אבל התגובות היו בעיקר חיוביות. נדמה לי כשבן אדם הולך עם האמת שלו ומספר על עצמו כמו שהוא, הוא לרוב יקבל אהבה. וגם אם תהיה קצת שנאה או עין עקומה, האהבה תהיה חזקה יותר".
פתחת דלת להרבה אנשים בתעשייה.
"אני שומע את זה לפעמים וזה מאוד מרגש אותי, אבל אני לא היחיד. אני חושב שהמון אנשים פותחים את הדלתות ביחד, ואני נורא שמח להיות אחד מהם".
בשנת 2018 הפכו ויטל ובן זוגו להורים לבתם אורה, שהביאו לעולם בהורות משותפת. "בחרנו להביא את אורה עם אישה מהממת בשם איילת, שהיא האמא של אורה. הרבה שואלים אותי 'אתם בקשר איתה?' או 'היא רואה את הילדה?', כל מיני שאלות מצחיקות ואני צריך להסביר שאנחנו מגדלים את אורה בהורות משותפת, שזה שני בתים - חצי שבוע אצל אמא וחצי שבוע אצל אבא ואבא. זה מה שהיא מכירה מהיום שהיא נולדה. זה כמו הורים גרושים, רק בלי החלק המכוער של להתגרש".
איזה מן אבא אתה?
"אני אבא מאוד מאוד אוהב, מאוד מסור. היא בת בכורה ועדיין יחידה, ואנחנו מאוד מגוננים".
יש מחשבות על עוד ילדים?
"יש המון מחשבות והמון רצון. אני רוצה שלושה ילדים, עובדים על זה. להביא ילדים זה לא רק קל, זה גם קשה".
אתה מרגיש שאתה מייצג את הקהילה הגאה?
"עצם זה שאני חי את חיי עם בן הזוג שלי, עם הילדה שלנו, עם האמא של הילדה שלנו, מקים משפחה מסוימת... לנוכחות שלי בעולם יש משמעות פוליטית, ואם יש לה גם תהודה, כי אני עומד על במה ואנשים מתעניינים במה שאני עושה, יש לזה אקסטרה משמעות.
"לאחרונה זה אפילו גרם לי לעלות לדבר בכנסת בוועידת הצעירים על מצב הלהט"בים בישראל ועל הרפורמה המשפטית, שעשויה להיות לה השפעה מאוד שלילית על הקהילה הלהט"בית בישראל".
אתה חושש?
"בטח שאני חושש. אני מפחד ששיוויון לא יהיה ערך עליון. בתוך דמוקרטיה, שיוויון זה ערך בסיסי ביותר וברגע שמערכת המשפט מנוטרלת, קל מאוד להפוך את הערך הזה למשני. זו סכנה גדולה לא רק להומואים, ללסביות, טרנסים ובי, אלא לכל מיעוט בחברה הישראלית. מי שלא מבין את זה מפספס משהו מאוד מרכזי".
מה דעתך על אמנים שבוחרים לא להביע דעה פוליטית?
"אני מכבד כל אחד ואת הגבולות שלו, אבל מודה שלאחרונה, כשהדמוקרטיה הישראלית בסכנה של ממש, אז לשתוק - בטח כשיש לך השפעה, מרגיש כמו חטא. אבל אני לא יכול להתערב לאחרים בחטאים שלהם".
אבל אתה מבין את החשש של אמנים להכעיס את הקהל שלהם?
"המחשבה שאומנים צריכים רק לבדר... התגובות שרואים מתחת לפוסטים 'יאללה, אל תכניס פוליטיקה', זה פשוט בדיחה בעיניי. אם האומנות שלהם מעניינת אותי אז אני נמשך אליה ורוצה לדעת מי הם. וזה כולל גם לדעת מה הם חושבים ומה הם עושים, ואיך הם רואים את החיים. ואם זה לא מעניין אותי, אני יכול לא להקשיב".
9 צפייה בגלריה
"חייתי עם המון פיצול. הייתי כוכב ילדים גדול אבל מאוד רחוק ממשהו מרכזי בעצמי". לוק: Northern Star
(צילום: עדי אורני)
ואפרופו להקשיב, יש לך פודקאסט חדש.
"בזמן הקורונה המפלט שלי היה להאזין לפודקאסטים, הרבה כאלה שנוגעים לתרבות קווירית ולהטב"קית בעולם. זה פתח לי את הראש ועניין אותי נורא והבנתי שאין את זה בישראל. גייסתי את המרכז הגאה ואת רדיו תל אביב וממש היום, ה-8 ביוני, הוא יוצא וקוראים לו 'המניפה'".
מה מחכה לנו שם?
"אני מדבר עם אנשים ונשים ומה שביניהם מהקהילה הלהט"בקית. מי הם, מה הם, איך הם הגיעו למה שהם עושים ואיך הזהות הקווירית שלהם פוגשת אותם בכל זה. זה לא שאני רק מראיין, אנחנו מדברות, שואלים שאלות, ומתגלים המון דברים. השיחות הן נורא מלוכלכות ואישיות ועם זאת פוליטיות, ונראה לי שזה הולך להיות מדהים".
9 צפייה בגלריה
"עצם זה שאני חי עם בן הזוג שלי והילדה שלנו, מקים משפחה, לנוכחות שלי בעולם יש משמעות פוליטית". לוק: Cos
(צילום: עדי אורני)
ואם אנחנו כבר עוסקים בפרויקטים חדשים ומסקרנים, חייבים להזכיר את החידוש המפתיע ל"השמינייה" עליו הכריזו לאחרונה, בכיכובו של קאסט חדש שכולל בעיקר כוכבי טיקטוק.
הידיעה על החידוש עוררה כצפוי לא מעט כותרות ורעש – שברובו הגיע ממעריצי הסדרה המקורית שלא התלהבו לשמוע על הגרסה החדשה. "גיורא חמיצר יצר את הסדרה הזו והוא יודע מה הוא עושה", אומר ויטל בטון מפויס. "אני סומך עליו שכל ניסיון שלו, שווה לנסות אותו. הוא דיבר איתנו, עם רוב השחקנים של 'השמינייה' המקורית על הרצון שלו להביא את הסדרה לטיקטוק, שיש לו רעיון מהפכני, והוא אכן עושה את זה, לא כמו שציפיתי, אבל הוא עושה את זה".
למה ציפית?
"קודם כל הוא דיבר איתנו, אז חשבתי שהוא רוצה שניקח בזה חלק".
היית לוקח בזה חלק בכזה דבר?
"אני לא יודע מה זה כזה דבר. ב-2013 כבר היה חידוש אחד בערוץ הילדים, וזה היה אחלה אבל לא היה כמו שזה יכול היה להיות, ולעשות את זה שוב זו שאלה של מתי ואיך".
יש לכם קבוצת וואטסאפ משלכם? מה היה ביום שהודיעו על הקאסט החדש?
"וואו...כן. היינו קצת בהלם. הליהוק הפתיע אותנו. אני חושב שהקאסט החדש מגניב ויש משהו מעניין בלראות את הבחירה החדשה. צריך לזכור שכשהשמינייה לוהקה ב-2005, גם לא היינו שחקנים, אלא חבורה של ילדים בני 20, שרובם לא שיחקו מעולם בעצם. אז מה ההבדל? יש הרבה מרירות כזאת בקרב שחקנים על כוכבי טיקטוק, ואני לא שותף לה. כשהגעתי לבית ספר למשחק היו כאלה שאמרו 'טוב, הוא מהטלוויזיה, קיבלו אותו כי הוא כוכבן'. האם זה נכון? אני מאמין שלא. ערוץ הילדים היה אז פלטפורמה להיות בה 'כוכבן' והיום טיקטוק זה הפלטפורמה הזאת. ואתה יודע משהו? הטיקטוק דורש יותר יצירתיות, כי יוצרי תוכן באמת צריכים להבין מה מעניין, מה מגניב. הם מאוד אקטיביים ולא פסיביים וזה מאוד מגניב, אני מעריך אותם לאללה".
בימים אלו ויטל משחק בסדרה "שקשוקה" (כאן חינוכית), בה הוא והשחקן יורן דוידי מגלמים זוג נשוי ואבות לילדה. "הנה רגע, שבעזרת ייצוג טלוויזיוני מה זה פשוט, יש אבא ואבא בסדרת ילדים. לא מדברים על זה שיש הומואים, יש ילדה שהיא אחת הגיבורות בסדרה ויש לה שני אבות, זהו! זה נתון מהפרק הראשון של הסדרה, זה מעולם לא היה נושא לדיון בסדרה. הם פשוט האבות שלה וזהו.
"זיהתה אותי פעם מהסדרה ילדה שאמרה לי 'גם לי יש אבא ואבא' בעיניים נוצצות ובכזה אושר. אמרתי לעצמי 'משהו בעולם מסתדר'".
ב-2005 היה יכול להיות דמות של הומו ב"השמינייה"?
"לצערי לא. לקח זמן עד שנהיו דמויות להט"ביות בסדרות נוער, אבל בסוף זה קרה".
כשאתה גדלת היה לך רול מודל במדיה?
"כשאני גדלתי הייצוגים ההומוסקסואלים והלהט"בים היו מעטים ובעיקר 'שלילים'. אני זוכר את זלמן שושי מתראיינת במעגל של דן שילון, אני זוכר את הסדרה 'פלורנטין' שהפכה את עולמי. היה שם סיפור של אהבה ותשוקה אנושית, אני זוכר את הריגוש בלראות את הסצנות של תומר ואיגי. וכמובן דנה אינטרנשיונל, שזו מישהי שכשהיא הפכה לכוכבת בשנות התשעים, מבחינתי זה היה כאילו מישהו שומר עלי בעולם".
היום אתה חושב שיש מספיק יצוג?
"אני חושב שהוא גדל מאוד. האם זה 'מספיק'? אני לא חושב שיש כזה דבר יותר מדי. הומואים ולסביות הם לא הרוב, והם גם לא יהיו. בא לי להגיד את זה לשמחה רוטמן ולסמוטריץ' - אנחנו לא נהיה הרוב, זה לא יקרה. תמיד נשאר מיעוט. אז להוריד את הלחץ, כל אחד יהיה מה שהוא, החברה מורכבת ממיליון צבעים, ואם יהיה לה רק צבע אחד היא תיחנק ותמות".
מה היית רוצה לומר לידידיה של לפני עשור?
"ידידיה, זה מה זה בקטנה, פשוט תעלה את התמונה הזאת לאינסטגרם ותתחיל לדבר על מה שבאמת מעסיק אותך. וכמה אהבה תקבל, כמה הצעות יבואו. כי זה באמת מה שקורה".
מה היית ממליץ לאומן בארון לעשות?
"בשלב הזה של החיים, בא לי להגיד לו 'ממי, איפה את?' זה מרגיש לי כבר לא רלוונטי".
הוא חושב לרגע ומחדד: "אני מתנצל אם זה טון של לעג. זה תמיד קשה כשאתה בארון, ולכל אחד יש את הנסיבות האישיות שלו. אבל זה עידן שאני רואה אנשים שלא מתעסקים בנושא של הארון, זה כבר הפך לנון אישיו".
ולסיום, יש לך מסר לחודש הגאווה?
"זה זמן מצוין להזכיר לכולם שאנחנו כאן - טרנסיות, טרנסים, הומואים, לסביות, אנחנו כאן כל הזמן. לא צריך לשתוק 11 חודשים ואז חודש אחד לצרוח. אפשר לדבר בקול ברור ותקיף ושמח וחשוף ושקוף כל השנה, ואז חודש אחד - להרים!"
9 צפייה בגלריה
"בא לי להגיד לשמחה רוטמן ולסמוטריץ' – הלהט"בק לא יהיו רוב, זה לא יקרה. תמיד נשאר מיעוט"
(צילום: עדי אורני)
צילום: עדי אורני
סטיילינג: חומי פולק
איפור שיער: ליאור גרין (ל״סולו״ במוצרי ״לייבל אם״ ו״סוטיס״)
הפקה: ערן רחמני
עוזרת צלם: הדר בן דור
עוזרת סטיילינג: ניב אהרוני
צילום וידאו: אוראל לוי
יצוג ידידיה ויטל: איילה ברק
קרדיטים לבוש:
לוק 1 ו-2: House of Jaffa
לוק 3: Cos
לוק 4: Northern star
לוק 5: Cos
לוק 6: דורון אשכנזי
