לפני כשבועיים, אלין כהן לבשה שמלה לבנה, דאגה לאיפור ולשיער והגיעה לאולם שאותו עיצבה לעילא. מרחוק אפשר היה לחשוב שמדובר בחתונה בהפתעה, אבל בינתיים כהן חגגה את רק האירוסין שלה לבן הזוג, יזם הנדל"ן בר לוי. החתונה, למקרה שדאגתם, עדיין בתכנונים קדחתניים, כי כמו כל דבר שכהן עושה בעשור האחרון, גם את האירוע הזה היא תעשה הכי בגדול.
"עדיין לא סגרנו תאריך", היא מגלה בפודקאסט "הברזייה" של מגזין הסופ"ש של ynet, "אבל אנחנו מקווים שזה יקרה בקרוב. זה יהיה לכיוון הקיץ, אבל לא שיא הקיץ. אני לוקחת בחשבון את החום. אני הולכת עכשיו לחתונות, כולם מזיעים, כולם סובלים. יש לי בראש איזה ויז'ן לגבי היום הזה ואיך אני רוצה שהוא יהיה. אני עוד לא יודעת אם זה יצא לפועל, אבל יש איזה חלום. אני גם רוצה להתחשב במשפחה, יש לנו צד מאוד דתי".
יש מצב לחתונה בהפרדה?
"אני עוד לא יודעת להגיד, אבל יש לי שאיפה למשהו כזה. אחי עשה חתונה חילונית, כמו של רובנו כיום, וסבא שלי היה רק בחופה ועם העיניים למטה. הוא מאוד דתי וצדיק ומאוד חשוב לי שהוא יהיה גאה בכל מה שאני עושה, אז יש לי רצון וחלום שהוא יוכל להסתכל עליי בעיניים בגאווה, בלי פחד שיהיה איזה משהו חשוף או שיהיו אנשים פחות צנועים ברחבה. מבחינתו זה מאוד חשוב ואני מכבדת את זה, אז אני חושבת איך אני מפצחת את זה".
פודקאסט הברזייה – אלין כהן
כמה את מתרגשת לקראת החתונה?
"אני חושבת שזה הרגע שלו חיכיתי כל חיי. תמיד הייתי הילדה הזו ששאלו אותה מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה והיא ישר ענתה 'אמא'. המהות שלי זה להקים משפחה, זה יותר חשוב לי מהכול. להקים את הקן שלי, את המשפחה שעליה חלמתי. אז אני מאוד מאוד מתרגשת".
האירוסים הגיעו יחסית מהר. היו לך בעבר מערכות יחסים יותר ארוכות מזו, והפעם אחרי עשרה חודשים כבר התארסתם.
"כשזה זה – זה זה. אין לי תשובה אחרת לענות. מבחינתי בר הוא כל מה שחיכיתי וציפיתי ורציתי ואיחלתי לעצמי. אני מאחלת לכל אחת גבר כזה. מהצד זה נראה מהר, רק עשרה חודשים, אבל מבחינתי זה מרגיש שזה הרגע הכי נכון והכי מתאים, במיוחד כשלשנינו יש השקפת חיים זהה".
בעצם התארסתם לפני שעברתם לגור ביחד.
"כבר סגרנו חוזה לדירה, התחלנו שיפוצים, ולקח לנו הרבה זמן לשפץ - כמעט שלושה חודשים - אז יצא שהתארסנו, חזרנו מדובאי ועברנו לגור ביחד. זה לוח הזמנים שיצא לנו.
"אני יודעת שזאת החבילה שלי, שזו אהבת חיי, זה הגבר שאני רוצה ואם יש דברים שפחות מתאימים לי, אני יודעת שנעבוד עליהם - וככה גם הפוך. לא היה לי בראש את המחשבה לעבור לגור ביחד ולבדוק שזה עובד. אני יודעת שזה זה, וגם הוא יודע, אז ידענו שגם אם ניקלע לקשיים אנחנו בשיח מאוד מאוד פתוח. אם יש משהו שאני אוהבת בזוגיות שלי ושל בר זה התקשורת בינינו, אז ברור לי שאם יש דברים שלא נאהב, נדבר עליהם ונפתור אותם".
כמה היית מופתעת מההצעה.
"בדייט הראשון עם בר, אמרתי לו: 'אני לא יודעת לאן זה ילך, אבל שתדע שאם בשנה הקרובה אני לא מקבלת טבעת, זה לא יתקדם'".
מלחיץ להגיד דבר כזה על הדייט הראשון.
"אני מאוד כנה לגבי מה שאני רוצה בחיים. הוא ענה לי 'אין בעיה, אני באותו ראש', אז לקחתי בחשבון שזה יכול לקרות הקיץ. זה היה הכי מרגש בעולם, הוא השקיע הרבה וזה ריגש אותי מאוד. אני רוצה להביא ילדים לשבת בשולחן שישי שבעלי מקדש ושיש ילדים עלינו, זו מהות החיים. מבחינתי אני שם, זה מה שתמיד חלמתי עליו".
כמה ילדים אתם רוצים?
"מה שבורא העולם יביא, ברוך השם, תודה רבה. אני רוצה חמישה ילדים, תמיד רציתי. ושיהיו רק בריאים".
קים אור אזולאי התחתנה לאחרונה, נועה קירל תתחתן בקרוב, עכשיו גם את. אתן מאוד צעירות.
"24 זה גיל צעיר בעינייך? בעיניי זה לא כזה צעיר. מבחינתי זה הגיל האולטימטיבי. אני גם חושבת שאין גיל, וגם אם הייתי מוצאת את בר בגיל 19 הייתי מתחתנת איתו אז. זה עניין של מוכנות נפשית, מוכנות זוגית. טוב לי, אני רוצה להקים את הבית שלי, אין לי מה לחפש בחוץ, וזה מדהים ויפה שכל כך הרבה נשים צעירות מוצאות את שאהבה נפשן בגיל כזה. אני רואה את זה כמשהו יפה, אני לא חושבת שזה צעיר באופן מוגזם.
"המטרה שלשמה אנחנו מתחתנים היא הקמת משפחה. תמיד חלמתי להיות אמא צעירה, חלמתי להיות האמא שאמא שלי עבורי. זכיתי לגדול בבית הכי מדהים בעולם, אני זוכה לזה עדיין, ההורים שלי הכי מדהימים שיש, תמיד מפרגנים לי. זה מוזר להגיד את זה, אבל הם בחיים לא אמרו לי לא, תמיד היו לצידי".
אי אפשר להצליח ככה ולהקים מותג בגיל 15 בלי הגב של ההורים.
"הייתה לי תמיכה מדהימה מההורים שלי, עד היום, בכל מעשה ידיי. גם כשזה היה לא הגיוני - איך ילדה בת 15 תפתח מותג איפור ותצליח? - ההורים שלי מאוד האמינו בי. עד היום הם תומכים בי לאורך כל הדרך".
"זה היה מדהים שיכולתי לעזור למשפחה שלי"
כהן אומנם רק בת 24, אבל היא מככבת בתעשייה כבר מעל לעשר שנים. ב-2015 היא השתתפה בעונה השלישית של התוכנית "הבנים והבנות" בערוץ הילדים ומיד אחרי שהודחה, התחילה להעלות תכנים ליוטיוב, בעיקר סרטוני הדרכה לאיפור. כהן שיתפה שאת הידע הרב בנושא היא צברה אחרי שבגיל שמונה עברה תאונת אופניים קשה, שהותירה צלקות בראשה. בניסיון להסתיר אותן, היא פתחה טכניקות איפור שאותן העבירה לגולשות. ההצלחה של הסרטונים הייתה פנומנלית ובאופן טבעי התפתחה לשיתופי פעולה עם חברות האיפור המובילות בתחום. די מהר כהן הבינה שהיא לא חייבת להיות רק פרזנטורית של מותגים אחרים, ובגיל 15 כבר הייתה הבעלים של חברת איפור הנושאת את שמה. מוצרי האיפור שלה הפכו לאובססיה וכהן נכנסה לרשימת 40 הצעירים המבטיחים עד גיל 40 של העיתון "גלובס" ולרשימת 30 הצעירים המבטיחים של השנה מתחת לגיל 30 של מגזין "פורבס". אך כמובן שכל ההצלחה הזו הגיעה עם תג מחיר.
"אני הגשמתי ועשיתי דברים שילדים אחרים חולמים עליהם, אז הייתה בזה הגשמה עצמית, אבל גם לא חוויתי דברים שהייתי רוצה לחוות", היא משתפת. "אם היית לוקח אותי היום אחורה, יכול להיות שהייתי אומרת 'רגע, אני יכולה להזיז את הפגישה עם הדיוטי-פרי כדי ללכת לגדנע', אבל אז לא עשיתי את זה. למרות זאת, עשיתי בגרויות וסיימתי בהצטיינות, יש לי חברות שגדלו איתי עוד מהגן, וזה כיף לראות שאנשים חווים איתך את כל הדרך".
"ישבתי הרבה בישיבות עם גדולי התעשייה, עם אנשי עסקים גדולים ואדירים, והמון פעמים הקטינו אותי. אמרו לי 'רגע, אבל את ילדה בת 15, מה את יודעת?', אבל תמיד ידעתי שאני טובה לא פחות מהם, ושאולי אני לא צריכה את התואר במנהל עסקים כדי להוכיח שאני אשת עסקים לא פחות טובה מהם"
כמה פירגון מקבלת ילדה בת 15 שיוצאת לדרך כזו כתלמידה בבית ספר?
"כשהייתי בבית ספר והתחלתי בתוכנית 'הבנים והבנות', הייתי בכיתת מחול ותיאטרון. לצערי לא קיבלתי שם את הפירגון שציפיתי לו. הצילומים היו בחופש הגדול וכשהתוכנית עלתה הייתי בהתרגשות לחזור לבית ספר ושכל הבנות יפרגנו לי ויהיה לי כיף, וזה לאו דווקא מה שקרה. לפני זה הייתי ילדה מאוד מקובלת ואהובה, ופתאום אף אחת לא רצתה להיות איתי וכשהתחלקו לזוגות בשיעור ריקוד, לא בחרו בי. לקחתי את זה מאוד קשה".
ההיגיון אומר שדווקא כשאת מפורסמת, ירצו להתקרב אליך יותר.
"זה מה שאני חשבתי שיקרה וזה לא קרה. לא התמודדתי עם זה ועברתי בית ספר. הרגשתי שהמצב החברתי שלי השפיע עליי בכל דבר שעשיתי, בין אם זה להיות הרקדנית הכי טובה או לנסות ללמוד הכי טוב. כשהגעתי לבית הספר החדש קיבלו אותי בזרועות פתוחות. המנהלת, המורות וכולם תמכו בי בכל דבר שעשיתי. עברתי למגמת שיווק, אז כל מה שלמדתי מימשתי במותג שלי, ואפילו לעבודת הגמר שלי בחרתי במותג והייתי מצטיינת".
ואיך קיבלו אותך בתעשייה? ילדה צעירה שמצליחה ככה?
"אם אני אגיד שתמיד הייתה לי קבלת פנים חמה, אני אשקר. אבל התקשורת תמיד תמכה בי ועל זה אני תמיד אודה. קיבלתי את המקום ואת האפשרות לדבר ולהביע את עצמי ותמכו בי בכל דבר שעשיתי, וזה לא מובן מאליו, במיוחד כשאת ילדה קטנה. ישבתי הרבה בישיבות עם גדולי התעשייה, עם אנשי עסקים גדולים ואדירים, והמון פעמים הקטינו אותי, אמרו לי 'רגע, אבל את ילדה בת 15, מה את יודעת?'. אבל תמיד ידעתי שאני טובה לא פחות מהם, ושאולי אני לא צריכה את התואר במנהל עסקים כדי להוכיח להם שאני אשת עסקים לא פחות טובה מהם".
מתי התחלת לראות כסף מהדבר הזה?
"התחלתי לראות כסף כבר מהיוטיוב. את כל הכסף שלי חסכתי ומההתחלה זה היה עסק משפחתי. לא כולם יודעים את זה, מוזר שאני פותחת את זה ככה, אבל בתחילת דרכי המצב הכלכלי של המשפחה היה פחות טוב. במודע וברצון, בחרתי שהכסף ילך לבית".
אז כל מה שרווחת מהיוטיוב בעצם נתת להורים?
"היה לי חלום לפתוח מותג איפור והייתי צריכה לשים איקס כסף כדי להקים את המותג שלי. חלק מהכסף הגיע מההורים שלי וכולם עבדו איתי, אז מבחינתי השם של העסק שלי הוא 'אלין כהן', אבל לכולם יש חלק בעסק הזה. זה הדבר שאני הכי גאה בו היום – שהייתה לי את האפשרות בגיל צעיר לעזור למשפחה שלי, וכל פעם שעשיתי את זה, הייתי ילדה הכי מאושרת עלי אדמות. זה היה מדהים שיכולתי לעזור למשפחה שלי".
איך הקושי הכלכלי שהזכרת בא לידי ביטוי?
"אף פעם ההורים שלי לא באו ואמרו לי 'אלין, תקשיבי, חסר אחת, שתיים, שלוש', אבל כילדה את רואה, ותמיד אמרתי - 'מה שצריך, אני כאן', גם בגיל צעיר. זה מההתחלה היה ככה. אבא שלי היה אחד מעורכי הדין הכי מצליחים בחדרה ובסביבה והוא ויתר על זה. הוא אמר 'הילדה שלי חולמת, אז אני אחלום איתה', ואני רואה בזה הקרבה גדולה. גם אמא שלי הקריבה, גם אחים שלי, שבמקום להגשים את עצמם אמרו 'יש לנו כאן אחות שחולמת ורוצה ואנחנו רואים כאן פוטנציאל לעסק משפחתי, אז אנחנו איתה יד ביד'. אז אני מאוד מעריכה את זה, וזה עסק משפחתי לכל דבר".
"הסיטואציה ששברה אותי הייתה כשהגעתי לריאיון והשאלה הראשונה הייתה, 'נו, אלין, עשית שפתיים?' ויצא לי 'לא', באינסטינקט. ידעתי באותו רגע שנכנסתי למערבולת שיהיה לי קשה לצאת ממנה. זה 'לא' שאני מצטערת עליו מאוד"
עשור מאז שכל זה קרה, המצב הכלכלי מן הסתם השתפר פלאים, ואת החזקת את כל המשפחה כלכלית.
"אני לא רואה את כ'אני החזקתי', 'אני הקמתי'. זה לא היה קורה בלעדיהם. אני לא לוקחת את הקרדיט אליי, זה שלנו. 'אלין כהן קוסמטיקס' זה של כולם וזה מרגש אותי".
מתי הבנת שזה מותג מצליח?
"מההתחלה ידעתי שאני לא עוצרת עד שאני מצליחה. הדרך שלי הייתה מלאה בקשיים. גדלתי והצלחתי, אבל גם טעיתי ונכשלתי והכול היה לעיני המצלמות. אבל תמיד ידעתי שלא משנה מה, יש לי חלום ואני אגשים אותו".
מה היה השלב שבו נכשלת?
"זו שאלה שקשה לענות עליה, אבל אני מרגישה שכן עברתי דברים שהשפיעו עליי, כמו למשל כל נושא השפתיים שהיה לי כילדה מאוד קשה, אבל אני היום לוקחת עליו אחריות מלאה".
בוא נדבר על נושא השפתיים. מה בדיוק היה שם?
"עשיתי הגדלת שפתיים בגיל 17-16, משהו כזה. ידענו במשפחה שזה נושא שיעלה ושישאלו אותי עליו, ותמיד ההורים שלי אמרו, 'אלין, אם שואלים אותך, את לא משקרת, את אומרת את האמת'. הסיטואציה ששברה אותי הייתה כשהגעתי לריאיון והשאלה הראשונה הייתה, 'נו אלין, עשית שפתיים?' ויצא לי 'לא', באינסטינקט. ידעתי באותו רגע שנכנסתי למערבולת שיהיה לי קשה לצאת ממנה. הרגשתי איזושהי פגיעות - זו השאלה הראשונה שאת שואלת אותי? תשאלי אותי איך אני, שנייה תתחשבי בסיטואציה. אז יצא לי 'לא' באינסטינקט, וזה 'לא' שאני מצטערת עליו מאוד. זה 'לא' שהמשכתי אותו. אמא שלי אמרה לי 'אלין, תעצרי עם זה' ולא הקשבתי".
יום אחד התפרסם אייטם עם תמונה שלך בגיל עשר ותמונה שלך מבוגרת יותר, עם שפתיים מלאות. מה עבר לך בראש כשראית את זה?
"התמונות תמיד היו בחוץ, כל אחד שרצה למצוא את התמונות שלי כילדה היה יכול למצוא אותן, הן היו לי גם באינסטגרם. מה שהיה לי קשה זה שהאייטם יצא, לא נתנו לי הרבה זמן תגובה. נפתח איזשהו עמוד בדוי בשם 'כל האמת על אלין כהן', והיה כתוב שם 'אלין עשתה ניתוח אף', 'אלין עשתה סיליקון בתחת', אלין עשתה שפתיים', 'אלין אומרת שבזכות האודמים שלה השפתיים גדלות' - שזה דבר שבחיים לא אמרתי. הרגיש לי שהידיעות שיצאו התבססו על עמוד שלא היה מושג מי עומד מאחוריו. זה היה לי מאוד קשה, אבל אני לוקחת אחריות מלאה על הדבר הזה. אני חושבת שלא הבנתי כילדה את גודל האחריות שיש לי. כל האנשים מסביבי ניסו להסביר לי שיום יבוא וזה יתפוצץ עליי. היום אני מבינה. הסברתי את הסיטואציה והתנצלתי בפני הקהל – סלחו לי".
והיום את עושה שפתיים?
"עברתי תהליך עם עצמי. הייתי ילדה מאוד מוחצנת, אני חושבת שזה קשור לתאונה שלי, שבגלל הקרחת שהייתה לי כילדה והצלקת הגדולה על הראש, היה לי חוסר ביטחון. נשענתי על עולם הביוטי, כי זה היה לי קל - לשים את העדשות הכי כחולות ולעשות את השפתיים הכי עבות וכשהרגשתי שהחזה שלי קטן אז עשיתי הגדלה ולא עניין אותי מה אחרים אומרים".
"אבא שלי אמר לי, 'למה להפסיק עם המותג? איך את מסוגלת לעשות את זה? כולנו מתפרנסים מזה, זה עסק משפחתי'. עניתי שאני רוצה שזה יהיה בדרך שלי ואני מרגישה שאני צריכה את הזמן שלי לעצמי. היה בא לי ללכת לבית קפה עם חברות וללכת לסרט ולקום בשמונה בבוקר ולא בשש כמו חיית עבודה כל יום, והיה בא לי להיות ילדה, להכיר את עצמי באמת"
איזה הליכים קוסמטיים את עושה היום?
"אחרי שבע המסות עדיין יש חומר בשפתיים, אבל אני לא מרגישה שאני רוצה לעשות שפתיים או שאני רוצה להמיס עוד, אני אוהבת את התוצאה. בוטוקס – לא. כן היה בא לי לעשות עצמות לחיים כשהייתי קטנה, אז עשיתי ומאז לא עשיתי את זה שוב. בכל מקרה, אם ישאלו אותי היום מה אני עושה, אני לא שקר, אני אגיד את האמת".
זה די פופולרי היום.
"כולן עושות, זה ממש לא בושה. אומנם הוצאתי את החזה ועשיתי המסה, אבל אני מאמינה שאם יש משהו שאת מרגישה שאת רוצה לשנות, תשני. אבל בעיניי צריך לחכות עד אחרי צבא כדי לקבל החלטות שאין חזור מהן. לדוגמה, את הגדלת החזה עשיתי בגיל צעיר. היום החזה שלי קטן ואני מתה עליו, אבל יש לי צלקות. אני גאה בצלקות האלה, כי הן חלק מהמסע שלי, אבל אני באמת מאמינה שצריך להגיע לאיזשהו גיל לפני שמחליטים".
"אנשים מתחברים לאנשים שנמצאים בשיא"
קצת כצפוי, אחרי שלוש שנים של עבודה מסביב לשעון, כהן התחילה לחוות הרהורי חרטה. "זה התחיל כשהתגייסתי. פתאום ראיתי שאני לא כמו כולם. הם נהנים מהפשטות, הם נהנים לשבת ולדבר, ואני לא חוויתי את זה. התחלתי לעבוד בגיל מאוד צעיר, אני לא יודעת מה זה ללכת לסרט וליהנות, וזה היה לי קשה, היה לי כואב. הבנתי ששום שער ושום כסף ושום קמפיינים לא שווים אם אני לא מכירה את אלין האמיתית. אני מכירה את אלין שיודעת לשבת בפגישות עסקים ולהיות תותחית ולהראות לכולם שאולי אני קטנה אבל אני שחקנית נשמה ואני אהיה הכי טובה, אבל אני לא מכירה את עצמי. בנקודה הזו היה לי מאוד קשה. הלכתי להורים שלי ואמרתי להם שאני נמצאת במצב נפשי לא פשוט, שאני מרגישה שאני לא מכירה את עצמי, שאני צריכה את הזמן שלי. ההורים שלי אמרו לי 'אין בעיה, קחי חודש-חודשיים, מה שאת צריכה, אנחנו לצידך ואיתך', ואמרתי להם שאני חושבת שזה ייקח קצת יותר. ואז גם אמרתי להם שאני מפסיקה עם הכול, עם כל קמפיין שיש לי, עם כל עבודה שיש לי, עם כל ערוץ מדיה שיש לי, והכי חשוב - עם המותג. אבא שלי אמר לי, 'למה עם המותג? איך את מסוגלת לעשות את זה? כולנו מתפרנסים מזה, זה עסק משפחתי'. עניתי שאני לא רוצה שזה יהיה ככה. שאני רוצה שזה יהיה בדרך שלי ואני מרגישה שאני צריכה את הזמן שלי לעצמי. היה בא לי ללכת לבית קפה עם חברות וללכת לסרט ולקום בשמונה בבוקר ולא בשש כמו חיית עבודה כל יום, והיה בא לי להיות ילדה, להכיר את עצמי באמת.
"ההורים שלי תמכו בתהליך הזה. הדבר הראשון שעשיתי היה להיכנס לניתוח, להוציא את השתלים מהציצים, כי אני לא צריכה את זה ואני יפה גם בלי. אחרי זה נכנסתי לעוד רופא ועשיתי את המסת השפתיים. עשיתי שבע המסות כי רציתי שהם ירדו כמה שיותר. התחלתי איזשהו מסע חיצוני מתוך רצון להתנקות, לא להישען על זה יותר, ואז זה עבר למסע אישי עם עצמי. לא הייתי צריכה להתגייס, היה לי פרופיל 21 עם כל מה שעברתי בחיי, אבל אמרתי 'לא מעניין אותי, אני מעלה את הפרופיל שלי, עד שאני אוכל להתגייס', והעליתי. היה לי חשוב לחוות צבא כמו כולם, זו החובה שלי כאזרחית במדינה".
איך המשפחה הגיבה לזה שאת אומרת 'אני סוגרת את העסק' ובעצם הורדת על כולם את השלטר.
"היה להם קשה בהתחלה, אבל דווקא בזמן שאני הייתי בשפל שלי מבחינה נפשית, הקורונה הגיעה ואמא שלי תרוממה. גם האחים שלי התרוממו, כל אחד גילה את עצמו. עד עכשיו כולם היו למען אלין, ודווקא כשאלין לא יכלה, כולם גילו את עצמם. זה ריגש ושימח אותי ונתן לי אוויר".
חזרת עם המותג אחרי שנתיים של הפסקה, ואז אחרי פחות מחודש התחילה המלחמה.
"היו לי מחסנים של סחורה במיליונים, היה לי לו"ז לשנה. השקנו את זה בגדול והתחלנו ביג טיים, עשינו השקה מפוארת, ואז בום - מלחמה. אני תמיד אומרת, מי אני בכלל שהתלונן? איך אפשר בכלל להתלונן? מבחינתי זה משהו כל כך קטן, פצפון במה שחווינו כמדינה, אז אני לא מתלוננת. הבאתי סחורות במיליונים, אבל מכרתי את זה בהמשך".
אתם משפחה גדולה ודומיננטית, היו לכם כל מיני סוכנים לאורך הדרך. קשה לנהל אתכם?
"תמיד היו כל מיני אנשים בדרך שתמכו, אבל עיקר הניהול שלי היה על ההורים שלי וזה מטורף - איך הורים הצליחו לעזור לילדה שלהם להגיע למקום הזה? זה לא תמיד היה פשוט וההורים שלי באמת דומיננטיים ואני שמחה על זה, כי זה מגיע ממקום של שמירה. במהלך כל הקריירה שלי ראיתי בנות שעושות סמים, שמגיעות לבד ברכבות, עולות על טרמפים, וזה מפחיד".
הייתה תחושה שלפעמים את אאוטסיידרית בתעשייה.
"אף פעם לא הייתי אאוטסיידרית ואם כן, זה היה מבחירה. תמיד בחרתי בשקט ובשלווה שלי. אין מה לעשות, אנשים מתחברים לאנשים שנמצאים בשיא. התעשייה הזו מאוד אינטרסנטית, אתה תראה חיבורים שלאו דווקא אמיתיים אלא לשם המצלמה ולשם הקהל. אני אף פעם שיחקתי במשחק הזה, גם כשניסו להכניס אותי להיות חלק ממנו, זה לא עניין אותי. אני מסתכלת על בן אדם כבן אדם, וזה לא מעניין אותי מה הוא עושה - היום אתה מקבל תפקיד, מחר אני מקבלת תפקיד. אני מאמינה בחיבורי נשמות ובחיבורי אנשים, וכמו שאתה קם לעבודה והולך ופוגש קולגות ואתה מתחבר אליהן ואתה מוצא חברים לחיים, ככה גם קרה לי בתעשייה הזו, אבל אף פעם לא הייתי חלק ממשחק למען המצלמה".
