על מי תדברו הכי הרבה בשנה הקרובה?
מדי שנה עולה ב-Pplus פרויקט ההבטחות הגדולות של עולם הבידור. מדובר במסורת שהחלה עוד בימי המגזין "פנאי פלוס", ומאז שהעיתון המודפס הלך לעולמו, היא חיה ובועטת אצלנו באופן דיגיטלי.
כעת, לקראת השנה העברית החדשה שבפתח, בחרנו את הכוכבים העולים הכי מבטיחים – הצעירים הכישרוניים ביותר, שהולכים "להתפוצץ" בחודשים הקרובים בכל מקום: ברשת, על מסך הטלוויזיה וגם באולמות הקולנוע.
רגע לפני החג, קבלו את נבחרת ההבטחות שלנו לשנת תשפ"ג: האנשים שאנחנו מסמנים בתור הדור הבא של תעשיית הבידור. אלו שבפעם הבאה שתראו אותם בנייד, על הבמה או בקמפיין נחשב, תוכלו להגיד שידעתם שהם יצליחו, ובגדול. צפו:
פרויקט ההבטחות של Pplus תשפ"ג: טליה ברטפלד, דיוויד סליחוב ומור דימרי
(צילום: אריק מרמור, אסף מגל)
מי אני: טליה ברטפלד, קומיקאית בת 21 מחולון
כשטליה ברטפלד פגשה את חנה לסלאו בצילומי הסדרה "מי שמע על חווה ונאווה", היא קיבלה מהכוכבת האייקונית מזכרת: "ביום הראשון לצילומים היא הדביקה אותי בקורונה. עשינו סצנה אחת ביחד והיא הדביקה אותי, אבל אם כבר להידבק אז מחנה לסלאו".
זה בדיוק סגנון ההומור הכל-כך מצחיק של ברטפלד, היא ספק עצמה, ספק דמות מוגזמת – קצת מגוחכת, קצת לוזרית, כזו שלא יודעת לקרוא סיטואציות חברתיות – אבל קורעת מצחוק. קרוב ל-33 אלף עוקבים באינסטגרם כבר מכירים וצוחקים, וגם מי מכם שראה את סדרת הנוער "לבד בבית" של כאן חינוכית כבר מכיר אותה.
היית ילדה כוכבת, הופעת באירועים משפחתיים?
"ממש לא. מאוד רציתי להיות בפסטיגל אבל אמא אמרה שאני שרה מכוער. כשעליתי לתיכון אמרתי שאני אנסה להצליח לבד, אבל הייתי גרועה, עשיתי אודישנים זוועה".
והנה את מככבת ברשימת ההבטחות שלנו. אם הייתי אומר לך את זה לפני שש שנים?
"הייתי שמחה, הייתי אומרת 'יאללה, בטח'. תמיד האמנתי בעצמי".
איך היה בתיכון? היית מקובלת?
"לא, הייתה לי חברה אחת, ובתיכון כבר כמעט ולא הגעתי לבית ספר. ברגע שהתחלתי עם המשחק, החלטתי שאני עושה רק את זה".
מתי זה השתנה?
"התגייסתי לתיאטרון צה"ל ונהיינו קבוצה כזו של חברים. התחלנו לעשות סרטונים מצחיקים והם מאוד תפסו. ההומור הפך לחלק חשוב בחיים שלי, ברגע שהבנתי כמה כיף זה לעשות צחוקים מדברים בעולם התחלתי לצחוק על הכל".
חלק נכבד בהצלחה שלה, ברטפלד מייחסת לסוכנת שלה זוהר יעקובסון: "היא ראתה אותי לא מלוטשת ואמרה 'זאתי - בואי, בואי אלינו'. סימנה אותי, לקחה אותי והרימה אותי. חיכיתי לזה מלא. מאז שהייתי בת 15 חשבתי שאני אחלה גם כשהייתי גרועה, ואז אחרי ארבע שנים כשמישהו סוף-סוף רואה, זה כזה 'הו, מישהו מבין, תודה רבה'".
לא כל התגובות טובות תמיד ברשת.
"כן, בהתחלה, כשהכל עוד היה קטן יחסית היו רק תגובות טובות כי אנשים ראו ואהבו. אבל ככל שהקהל גדל יש גם יותר דעות חלוקות".
לצד ההצלחה הוויראלית היא יצאה מגבולות הרשת והחלה לפגוש את הקהל בלייב, בהופעות הסטנדאפ שלה. את ההחלטה להביא את עצמה לקדמת הבמה, היא עשתה כשהרגישה תקועה במקום: "התחלתי עם זה לפני שנה, לפני שעוד התקבלתי למשהו. ראיתי שכל החברים שלי מתקבלים לדברים ואמרתי 'אני אעשה את זה לבד'. עליתי על במה והתחלתי להופיע".
היית המופע חימום של תום אהרון.
"כן, הופענו מחוץ לתל אביב, פגשתי קהלים מכל הארץ, קהל ששונה ממני בטירוף. למדתי ממנו המון".
לא קל להיות אישה בעולם הסטנד אפ. בעבר ההצלחה בעולם הזה הייתה שמורה בעיקר לגברים, כשנשים כמו אורנה בנאי, עדי אשכנזי וליטל שוורץ היו בודדות במערכה. למרבה השמחה, המצב משתנה ובשנים האחרונות רואים יותר ויותר נשים שממלאות את האולמות, אבל ברטפלד מעידה שתקרת הזכוכית עדיין לא נשברה לגמרי: "זה תלוי מאוד בקהלים, כשיצאתי מתל אביב הרגשתי את זה עוד יותר. עדיין קשה לאנשים עם אישה שעושה סטנדאפ. הם מראש שופטים אותך יותר בחומרה", היא מספרת.
מתי הבנת שאת מצחיקה?
"תמיד הייתי מצחיקה. אני תמיד אומרת, 'את זה יש לי, לפחות את זה קיבלתי. לא הכל קיבלתי, אבל בזה אני דווקא סבבה'".
את צוחקת הרבה על המראה החיצוני שלך. למה?
"אני מנסה להפסיק עם זה כי זה לא יפה, אבל כן. אני אומרת שאני אמנם מכוערת אבל לפחות אני מצחיקה".
את באמת חושבת שאת מכוערת?
"כן, באמת. כן".
שמעתי הרבה כאן שאמרו לך כמה את יפה. את לא מאמינה כשאומרים לך את זה?
"לא".
מה בת הזוג שלך אומרת?
"היא חושבת שאני כוסית. היא אומרת לי את זה כל הזמן, שאני יפה".
ספרי לי קצת על היציאה מהארון. היה משהו כזה?
"היה, בגיל 16. לאמא היה מאוד קשה. נפרדתי אז מחברה שלי ושנתיים לא דיברתי על זה בכלל, לא הזכרתי את המילה לסבית. ואחרי תקופה אמרתי שאני חייבת להתחיל להגיד את זה בקול רם ובכל הזדמנות כדי שיהיה לי טוב, וזה מה שעשיתי. עכשיו אני סבבה".
מה ההורים אומרים על הקריירה שלך?
"הם לא היו מעורבים בכלל עד השנה, אבל הם ממש שמחים מזה. אמא שלי גם כוכבת בעצמה".
נכון, אני רואה אותה הרבה באינסטגרם שלך. היא מנסה לגנוב לך את התהילה?
"כן. היא מנסה ותצליח. כמו אלין ומירי כהן, רק שאני מירי והיא אלין".
בתור מישהי שצמחה מהרשת והאינסטגרם הוא כלי העבודה העיקרי שלה, ברטפלד מודה: "התוכן שלי לא כל כך מושקע, אני לא יושבת על זה. מה שקשה זה התראות כי זה ממכר. זה בא בגלים, לפעמים יש יותר ולפעמים פחות, אז מה, הפוסט הזה יותר מוצלח מהפוסט ההוא? זה קשה".
את מספרת הרבה על החרדות שאת חווה, אני בטוח שהמקצוע הזה לא קל בהיבט הזה.
"הוא לא עוזר, אבל הוא עוזר בלהתבגר, להיות קצת יותר קשוחה ופחות רגישה".
יצא לך לקבל פידבקים מקומיקאיות, קומיקאים?
"עדי אשכנזי אהבה אותי, עשיתי אודישן לתוכנית שלה והיא מאוד אהבה. גם תום יער, גורי אלפי".
גורי ליהק אותך לסדרה שהוא ביים, "מי שמע על חווה ונאווה". איך היה לעבוד איתו?
"לא האמנתי שזה קורה לי, הוא הכי מצחיק בעולם. בכיתי על הסט הזה כל יום כי הייתי בלחץ ובסערת רגשות והוא היה ממש כמו אבא שלי".
חוץ מהסדרה של אלפי, נוכל לראות אותה בקרוב גם בעונה השנייה של סדרת הלהיט של התאגיד "המפקדת": "אני משחקת שם חיילת בשם לבנת, לסבית כמוני. חמודה, מצחיקה, קשת קליטה קצת".
איך קיבלו אותך על הסט?
"מהמם. זה היה סט של חברות, אלונה סער ונועה אסטנג'לוב חברות שלי. סט נשי, מלא נשים, מלא לסביות. כיף, חגיגה".
מה הדבר הכי חשוב שצריך לדעת עלייך?
"יש לי רישיון לטרקטור. עבדתי בחקלאות שלוש שנים בבי"ס חקלאי. הכי לסבית שיש. נשאר רק משאית, באמת".
מה הדבר הכי לא חשוב שצריך לדעת עליך?
"יש לי רישיון לטרקטור, לא יודעת אם אתם יודעים".
יש באמת חלום למשאית?
"לא, אני צריכה קודם רישיון לאוטו. אני לא מפחדת מרכבים גדולים אבל רכב קטן מפחיד אותי אין לי לאוטו כי אני מפחדת מרכב קטן. טרקטור זה 40 קמ"ש, רגוע".
מי ההשראה שלך?
"נועה קולר. היא הכי מושלמת בעולם. יפה, מצחיקה, בן אדם טוב. סטרייטית, אבל בסדר. יש לה בעל חמוד, איש טוב. היא עוזרת לי עכשיו עם ההופעה שלי. היא כמו אמא שלי, סיכמתי איתה. היא לא רוצה, אבל היא כזו".
היא גם הייתה היפה והנכונה שלנו. את רואה את עצמך יורשת את התואר?
"סבבה, תביאו".
יש לך חלומות על חו"ל?
"אני לא יודעת אנגלית בכלל. אני לא יודעת לדבר".
יש לך אמונה טפלה לפני אודישנים?
"לא, אני חולה על אודישנים. אני יותר טובה יותר באודישנים מאשר בעבודה לדעתי. אני נלחצת בעבודה, אני צריכה להוכיח את עצמי. באודישנים אני לא זוכרת שיש עוד מתמודדים, כשאני נכנסת לאודישן מבחינתי אני היחידה שהם רואים, אומרת 'נעשה צחוקים'. מתקבלת לתפקיד ואז לחץ".
מה הטיפ הכי טוב שקיבלת במקצוע?
"לא לאיים על כולם בתביעה. אני אוהבת לאיים, להגיד שאתבע. אז להפסיק לעשות את זה. כשהייתי בת עשר רציתי להיות עורכת דין, אז בראש שלי אני תמיד רוצה לתבוע את כולם. אז לא לעשות את זה".
מי אני: דיוויד סליחוב – דוגמן בן 22 מבת ים
"אמא שלי תמיד אמרה שאני ילד יפה", מספר דיוויד סליחוב וצוחק במבוכה. נכון, רוב ההורים חושבים שהילד שלהם הכי יפה בעולם, אבל במקרה של סליחוב אמא שלו אולי הייתה משוחדת, אבל צודקת לגמרי. הוא עצמו הבין את הפוטנציאל קצת יותר מאוחר: "כשעשיתי תמונות מקצועיות ולא סתם כאלו שחבר צילם, הבנתי שיש עם מה לעבוד ויש עסק שאפשר להתקדם איתו".
ובהחלט היה עם מה לעבוד: הוא רק בן 22, מתנשא לגובה של 189 ס"מ ואחרי שנת קריירה אחת בלבד הפך לאחד הדוגמנים המסקרנים בארץ. המותגים הגדולים כמו דיזל, קסטרו וטוונטי פור סבן מיהרו ללהק אותו לקמפיינים שלהם, הוא צעד בשבוע האופנה במילאנו בתצוגות של דולצ'ה וגבאנה, מייקל סינקו ודיסקוורד ועשה היסטוריה כשהיה בן הדוגמנים הישראלים הראשונים שעבדו בדובאי.
עבדת עם כמה מעצבי על אייקוניים, פגשת אותם מאחורי הקלעים?
"כן כמובן. הם אנשים ממש נחמדים".
איך זה עובד, אתה יודע מראש באיזה תצוגות תצעד?
"לא יודעים. מגיעים וזה כמו לוטו".
סליחוב התנסה קצת בדוגמנות כשהיה נער, אבל שם את הקריירה על פאוזה כשהתגייס. אחרי השחרור הוא גילה שלא רק שהתשוקה לדוגמנות עדיין בוערת בו, אלא שעולם הדוגמנות בהחלט חיכה למישהו כמוהו.
תמיד רצית להיות דוגמן?
"לא, זה הגיע בהפתעה. חלמתי בכלל להיות פיראט. כשהתבגרתי לא ידעתי לאיפה אני הולך ולאן אני מתקדם, והדוגמנות פשוט תפסה אותי משום מקום, והתאהבתי בזה".
כל אחד שנראה טוב כמוך יכול להיות דוגמן לדעתך?
"אצל כל אחד זה אחרת. מה שחשוב זה להראות את עצמך, וצריך גם לדעת לעבוד בדוגמנות. אם יבוא בחור יפה ולא יעשה את זה טוב, אז זה לא יעבוד. להיות רק יפה זה לא מספיק".
החלום או היעד של הרבה דוגמניות ישראליות הוא להצטלם למותגים כמו "ויקטוריה'ס סיקרט" או "ספורטס אילוסטרייטד". מה שלך?
"אין לי משהו ספציפי, כל המותגים מעניינים אותי. אני רוצה לכבוש את אירופה, להגיע לכל המקומות".
מה חברים אומרים על המקצוע?
"בהתחלה הם היו צוחקים, אבל אחר כך ראו שעושים עליי כתבות ושאני צועד בתצוגות. אלו היו דאחקות כאלה בין חברים, לא הרגשתי שזה משהו שעוצר בעדי".
למה לדעתך נבחרת לפרויקט שלנו?
"בגלל ההצלחה בזמן האחרון. בשנה הזו זינקתי ממש טוב, טפו טפו. ולקראת השנה הבאה יגיעו עוד מלא דברים חדשים".
זה קשה, כשבוחנים אותך לפי המראה שלך.
"לפעמים זה אפילו לא משנה כמה טוב אתה נראה, אתה צריך להתאים לחברה ולמה שהם מחפשים ויכול להיות שפשוט לא הולך לך באותו היום, וזה גם בסדר".
קרה פעם שאמרו לך לשנות משהו? לרדת או לעלות במשקל?
"לא, אבל אמרו לי להפסיק להתאמן כי אני בול".
אתה אוהב מה שאתה רואה במראה? היית משנה בעצמך משהו?
"לכל אחד יש ימים טובים יותר ופחות טובים, אבל אני שלם עם עצמי. הייתי עולה עוד במשקל אבל זה לא כל כך אפשרי כי באירופה אוהבים דוגמנים מצומקים יותר".
אין לו חברה, אבל הוא מודה שהוא מקבל הצעות באופן קבוע ובכל הקשור לרשתות החברתיות הוא יודע שדרושה עוד תחזוקה: "יש לי קרוב ל-3,000 עוקבים. צריך עוד הרבה עבודה על זה", הוא מודה ומספר במבוכה שגם חשבון טיק טוק עדיין אין לו. נראה שאין לו מה לדאוג – עם הדרך שבה הקריירה שלו מתקדמת, נראה שמספר העוקבים שלו עתיד לנסוק גם בלי הרבה עבודה מצידו. רק תעלה תמונות לעיתים קרובות יותר דיוויד, העם דורש!
מי מהווה השראה עבורך?
"אבא שלי. הוא איש סנפלינג, אם אתה רואה איש שעובד על חבלים מחוץ לבניין - זה הוא".
מה ההורים חושבים על המקצוע שלך? הם היו איתך במילאנו?
"הם לא היו איתי שם, אבל ראו סרטונים. הם תומכים, כל המשפחה גאה".
יש לך איזו אמונה טפלה לפני אודישן?
"כשהסוכן שלי לא מדליק נר, זה מזל רע".
מה הטיפ הכי טוב שקיבלת?
"תהיה עצמך באודישנים. אוהבים לראות אש וזו הבעיה אצלי, שאני קצת ביישן לפעמים. אני עובד על זה, אבל זה עוד קורה לי לפעמים".
מי אני: מור דימרי – בת 24, שחקנית
בניגוד לרוב כוכבי רשימת ההבטחות שלנו שאמנם נמצאים יחסית בתחילת דרכם המקצועית אבל כבר עשו דבר או שניים בעין הקהל – מור דימרי מגיעה אלינו עוד לפני שנחשפה לקהל הרחב. אבל תסמכו עלינו כשאנחנו אומרים: היא הבטחה ששווה להמר עליה.
"עוד לא ראיתם אותי, אבל אתם תראו", היא מספרת. "הצטלמתי ל'חמאם' של התאגיד, פרויקט מהמם שהיה התפקיד הראשון שלי. אני מצטלמת עכשיו לסדרה בשם '8200' והפרויקט הבא הוא תפקיד ראשי בסדרה 'האמת'. שלוש סדרות".
מתי נדבקת בחיידק הבמה?
"נולדתי עם זה. עם כל הקלישאה, זה באמת מאז שאני זוכרת את עצמי. לא היה לי שום ספק, שום התלבטות, ידעתי שזה מה שאני רוצה להיות וחתרתי לשם ברבאק. אמא שלי זיהתה את הפוטנציאל ועפה איתי רחוק. התחלתי ללמוד משחק בגיל 6-7 באודיטוריום בבת ים ומשם זה התגלגל, חטיבה, תיכון, הסטודיו של יורם לוינשטיין. עברתי את כל המסלול בהצלחה".
וכשסיפרת לאמא שלך שאת אצלנו ברשימה?
"היא עוד שנייה התעלפה, כפרה עליה".
איך התחושה להיכנס לרשימה?
"זה דבר גדול, מאוד מרגש. אני מבסוטה. התחלתי דרך, אני דובקת בה וזו רק ההתחלה".
להיות שחקנית זו חתיכת דרך.
"זה להיות אדם יוצר מעבר לשחקן. זה החלום כמובן אבל מעבר למשחק זה גם כל האמנות הזו של במה והקולנוע, זו חתיכת תורה".
יש לך כבר מסקנות על העולם הזה?
"צריך לעבוד מאוד מאוד קשה, להתמיד ולא להרפות. צריך להיות שאהיד, להתאבד על זה ולא לראות בעיניים. זה מאוד קשה, זו האמת. אין אבק כוכבים, אין תהילה. אנחנו במדינת ישראל וזו עבודה קשה, צריך לקחת בחשבון את הטוב והרע בכל החבילה".
לא בזבזת זמן, השתחררת מהצבא ומיד התחלת את לימודי המשחק.
"כן, חודשיים אחרי השחרור. היה לא קל, עשו לי בית ספר תרתי משמע".
מה באמת קורה בבתי ספר למשחק, ספרי לנו קצת.
"הטובים ביותר נשארים, עובדים מאוד קשה. זו משמעת ברזל. למדתי להכיר את עצמי והתבגרתי, התחלתי בגיל 19 והפכתי לאישה במקום הזה. רכשתי חברים והשכלה. השתפרתי, השתדרגתי. נשברתי המון. אבל זה רק חיזק אותי. זה היה קצת אילוף הסוררת מה שקרה שם".
יש היום לא מעט ביקורת על כוכבי רשת שמקבלים תפקידים על פני שחקנים מקצועיים. כל אחד צריך לעבור את המסלול הזה של בית ספר למשחק לדעתך?
"היום לא. אני כן מדרבנת אנשים שרוצים ללמוד משחק ללכת למסלול התלת שנתי כי זה באמת מלמד ונותן המון כלים להמשך. אבל היום יש את הרשתות החברתיות וכוכבי רשת, אני לא פוסלת את זה, זו אחלה אלטרנטיבה".
את מרגישה צורך לפתח את האינסטגרם, להשקיע בו יותר? זה משהו שדיברו איתך עליו?
"לא אמרו לי לעשות את זה ואני לא כל כך מתה על הרעיון הזה. אני חושבת שמי שטוב, הוא טוב ויגיע לאן שהוא יגיע. כל השאר זה תירוצים, אני לא מסתכלת הצידה ואומרת למה היא קיבלה ואני לא, היא כוכבת רשת, היא עשתה ככה והוא עשה ככה. זה לא מעניין אותי, אני מסתכלת ישר".
כמה עוקבים יש לך באינסטגרם, טיק טוק?
"באינסטגרם כמעט 4,000 אבל היד נטויה. טיק טוק לא מעניין אותי, זה פחות אני".
איך את עם אודישנים?
"פגז, אני מתה על זה. זה מרגש. גם אם מלחיץ, אני מתעלת את זה לתוך התרגשות וזה מרתק. אתה מקבל טקסט ואתה לא יודע מה הסיפור באמת, אתה מנתח ומביא את הפרשנות שלך, הופך אותו לשלך וזה חתיכת דבר".
תיאטרון או טלוויזיה?
"תיאטרון זו אהבת נפש אבל טלוויזיה אני יותר מחבבת".
יש תפקיד שאת חולמת עליו?
"בתיאטרון את ליידי מקבת".
מה הדבר הכי חשוב שצריך לדעת עליך?
"לא להתעסק איתי כשאני עצבנית, כשעולה לי. עדיף שלא תדעו".
מה הדבר הכי לא חשוב שצריך לדעת עלייך?
"עם מי אני ישנה בלילה".
עם מי?
"זה סוד".
מי ההשראה שלך?
"רונית אלקבץ, זכרה לברכה. הרגע הזה של האקשן, הריכוז שהיא נכנסת אליו, היא עולם ומלואו. לקחתי ממנה המון דברים".
יש שאיפות להוליווד?
"בטח. לא עכשיו, אבל עוד כמה שנים".
יש לך אמונות טפלות?
"לא, לא מאמינה בזה. שיט אחד גדול. אני מאמינה בלנשום, להתרכז".
מה הטיפ הכי טוב שקיבלת במקצוע?
"להסכים להיות. כשאתה נכנס לחדר של אודישן, לא להיות שחקן שבא לאודישן, אלא להיות מישהי שבאה לספר סיפור. להאמין לעצמך, להיות ברגע. לשים את עצמך בצד ולתת לסיפור לעבור דרכך, דרך הפילטר שלך".
מה הטיפ הכי טוב שאת יכולה לתת לשחקנית מתחילים?
"להיות אתם בשם מי שאתם, ולא אתם בשם מי שרוצים שתהיו".
מה מאחלת לעצמך לשנה החדשה?
"אינשאללה שאמריא שאגדל והצלחה, לעוף על עצמי הכי רחוק שאפשר".
כשתזכי בפרס אופיר, תזכרי להודות לנו?
"קודם כל לאמא שלי ואז לכל השאר".
מחר ייחשפו הבטחות נוספות בפרויקט
צילום: אור דנון
סטיילינג: זוהר מאירי
איפור ושיער: אלכס סיבקוב, לנה אוסלינדר
איפור: נטע סקאלי (ל- מאק), הילה קרוצ׳י
שיער: אור לוי
תאורה: לי קליין
ע.תאורה: בני מרציאנו
הפקה: ערן רחמני
ע.הפקה: אליה קציר גנדלב
ע.סטיילינג: ענבל חלמיש, נטע שלום
צילום וידאו: אריק מרמור, אסף מגל
תודה מיוחדת לעוז גוטין
ייצוג טליה ברטפלד – זוהר יעקובסון
ייצוג דיויד סליחוב - רן הברי סוכנות divided
ייצוג מור דימרי – סוכנות פרי כפרי בניהול שלי אלוני
קרדיטים לבוש:
טליה ברטפלד: בגד גוף שחור נוצות - קורנפלד
דיוויד סליחוב: ג׳קט לבן - ענבר שפירא לשנקר, תכשיטים - מיסטר סמית׳, נעליים - אלדו
גופיה לבנה ומכנסי עור שחורים - מירזה, תכשיטים - מיסטר סמית׳, משקפי שמש - איי אופטיק גינדי, נעליים - אלדו
מור דימרי: שמלה סגולה - Romi’s closet, מגפיים כסופים - איוצ׳קה
