"אני תמיד אומרת שכשאני נוחתת בישראל הלב שלי מתמלא. זו הרגשה של בית, והמזג אוויר פה... אני עם גופייה! אז כן, כיף וטוב להיות פה", אומרת בחיוך אליענה בקייר, שנמצאת איתנו בביקור מולדת.
כמה זמן תהיי כאן?
"שישה ימים".
קצר!
"נו, מה אני אעשה, יש לי ארבעה ילדים שאני צריכה לחזור אליהם".
נקפוץ עשרים ואחת שנה אחורה, לתקופה שבה בקייר פרצה והפכה לאחת הכוכבות הגדולות בארץ. היא התפרסמה בשנת 2003 באחת מתוכניות הריאליטי הראשונות בארץ, פרויקט Y, שהיה שילוב של "כוכב נולד" (שאז היה רק בתחילתו) ו"האח הגדול" (הרבה לפני שהגיע לארץ). היא זכתה במקום השלישי ומשם עברה לככב בסדרת הלהיט "השיר שלנו", לצדם של נינט טייב, רן דנקר, מיה דגן וחנה לסלאו.
אחר כך הגיע ניצחון בעונה הראשונה של "רוקדים עם כוכבים" ועוד פרויקטים נחשבים אחרים, ביניהם פסטיגלים וסרטים – אבל אחרי שהלו"ז המקצועי שלה הלך והתרוקן, בשנת 2014 היא החליטה לעזוב את הארץ ביחד עם בעלה ארנון פרלמן ובתם התינוקת.
בר זגה
אליענה בקייר: "ברחתי לחו"ל כי היה לי קשה. הייתי בת 24, איך יכולתי להתמודד עם זה שהשיא כבר מאחוריי?"
48:59
עזבתם, והתחנה הראשונה שלכם הייתה סין.
"כמה חודשים אחרי שסשה נולדה, עברנו לשנגחאי. גרנו שם במשך חמש שנים ואז עברנו ללונדון, שם אנחנו עד היום".
מה עושים בשנגחאי?
"היא מדהימה. קודם כל זה האוכל הכי טעים שאכלתי בחיים שלי. מה עושים? לומדים סינית, מבינים איפה אתה נמצא כי זו לא דרך החשיבה המערבית, זו ממש הדרך שלהם ואם אתה לא יכול לנצח אותם אז תצטרף אליהם. זה ממש משפט מדויק אם אתה בסין.
"אבל הייתה חוויה מדהימה, טעמתי, ראיתי, חייתי מאוד טוב. באיזשהו שלב נמאס לי כי הרגשתי מאוד בודדה, וגם זיהום האוויר ושוב, זו לא הדרך המערבית, הם מאוד ראש בקיר והיה לי מאוד קשה. הרגשתי שזהו, סיימתי את הרומן ואז הגיעה הזדמנות לעבור ללונדון ואמרנו 'יאללה'. הגענו לסין עם ילדה אחת ועזבנו עם ארבעה".
טוב, ידוע שבסין קצב הילודה הוא אחר.
"בהיריון השלישי יצאו לי תאומים, שזאת הייתה... הפתעה זו לא מילה. הם היו רק בני חודשיים כשעברנו ללונדון, אז לקח לי זמן עד שחזרתי לחיים".
ספרי קצת על הילדים.
"סשה בת עשר וחצי, בלונדינית עם עיניים כחולות, משקפיים ו'אטטיוד'. תיאו, שהוא בן תשע עוד מעט, ולוקה וניקולה יהיו בקרוב בני שש".
בחיים לא הייתי מנחש שאת אמא לארבעה.
"גם אני לא חשבתי שיהיו לי ארבעה ילדים, זה לא היה בתכנון. עד היום כשהם צועקים לי 'אמא' בבית, אז אני חושבת, 'זה אליי? קוראים לי?'. עכשיו הם כבר קצת יותר גדולים, והחיים חוזרים".
אתם שומרים בבית בלונדון על מנהגים, כמו חגים?
"בטח, כן. אני לא דתייה, אבל אנחנו בית מאוד ישראלי".
איך את מתפרנסת שם?
"עבדתי כמפיקה של פסטיבל הסרטים היהודי, ועכשיו התחלתי לעבוד עם פסטיבל הסרטים הישראלי. אני נהנית בטירוף, כיף לראות סרטים ישראליים, להפיק את האירועים, לדאוג לשחקנים. זה העולם שלי".
איך התחושות בלונדון, עכשיו בצל המלחמה בארץ? נראה שקצת סוער שם.
"חשוב לי להגיד שמה שאתם רואים פה, זה לא מה שקורה שם, לפחות לא ברמה שמציגים את זה. אני חיה באזור מאוד ישראלי ומאוד יהודי. כל ההורים שאני מכירה שהם לא יהודים, הם נוצרים או מוסלמים, דווקא באו וחיבקו אותי. אז התמונת מצב שאתם רואים היא מאוד קיצונית. זה לא שהיא לא קיימת, אבל לא ברמות האלה".
יש מחשבות על לחזור לישראל?
"כרגע לא, אבל תמיד יש את הדילמה, הלב החצוי, זה תמיד שם. מה עדיף לי? איפה יהיה לי יותר טוב? כרגע אנחנו שם, טוב לנו, אנחנו מתגעגעים מאוד ואני שומרת על קשר. הילדים שלי מכירים את המשפחה שלהם".
5 צפייה בגלריה
"הגענו לסין עם ילדה אחת ועזבנו עם ארבעה". אליענה בקייר, בעלה ארנון פרלמן וילדיהם
(אינסטגרם)
"השיר שלנו" חוגגת השנה עשרים שנה לעלייתה לאוויר, אבל השידורים החוזרים והנוכחות שלה ברשתות החברתיות חשפו את הסדרה ואת כוכביה לדור חדש של צעירים שנולדו הרבה אחרי שהיא ירדה מהאוויר. "עילם, האחיין בן ה-16 שלי, אף פעם לא ראה את הסדרה וחברות שלו שולחות לי הודעות באינסטגרם, 'עילם לא ראה 'השיר שלנו', מה אנחנו עושות?'. אז מכירים את זה", היא מספרת.
ישראלים מזהים אותך ברחוב בלונדון?
"כן בטח, אין מה לעשות. אתה יורה חץ ודנה שניר (הדמות שגילמה ב"השיר שלנו"; ב.ז) שם. זה מהמם בעיניי ומחמיא לי ברמות שהתכנית הפכה לאייקונית, זו גאווה".
מה לגבי פרק איחוד? זה הפנטזיה של כל ילד משנות ה-2000.
"אני מאוד בעד פרק איחוד, זה יהיה כל כך מצחיק".
למה זה לא קורה?
"אני לא יודעת, תגיד לי אתה".
גם היית הזוכה הראשונה אי פעם של "רוקדים עם כוכבים".
"נכון, אני מתה על זה, זו הייתה אחת החוויות המדהימות שהיו לי בחיים. אבל היום הם הרבה יותר מוכשרים ממה שאנחנו היינו. הכוכבים באים עם יכולות של וואו מטורף, ואני גם באמת חושבת שהטיקטוק והמודעות תורמים מאוד לאיך שאתה בונה כוריאוגרפיה ומבין מצלמה. זה מיליון שלבים מעל. אם אתה רואה את העונה שלי עכשיו, אתה נקרע".
אחרי כמה שנים של עבודה ללא הפסקה, בקייר נעלמה מהמסכים ומהבמות – מה שהוביל בסופו של דבר למעבר שלה ושל בעלה לחו"ל.
בעצם עזבת הכול ונסעת.
"לא עזבתי הכול, בוא נהיה אמיתיים. זו הייתה תקופה שלא עבדתי בה, ואז חזרתי ללמוד ולעבוד בבר. אנשים ראו אותי ושאלו "מה, למה את בבר?". מה לעשות, אני צריכה לעבוד ולהרוויח כסף. והיה לי מאוד קשה להתמודד עם זה".
למה הפסיקו ללהק אותך לדעתך?
"כי נמאס, כי רצו משהו אחר, אני לא יודעת. אין לי תשובה אבל זה מה שהיה והיה לי מאוד קשה עם זה. הייתי בת 24 - איך אני יכולה להתמודד עם זה שהשיא מאחוריי? מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי? אז הלכתי ללמוד קולנוע והכרתי את ארנון, ואז נוצרה ההזדמנות לנסוע לשנגחאי ואמרתי לו, 'בוא ניסע'".
אמרת שאת מוותרת על מה שיכול להיות?
"אני בורחת".
עד כדי כך?
"כן. ברחתי כי רציתי להמציא את עצמי מחדש. כי לא רציתי שישאלו אותי, 'מה את עושה עכשיו, למה את לא עובדת, למה לא רואים אותך יותר על המסך', שזה מאוד יפה להתעניין אבל זה מאוד קשה בתור בן אדם".
שאומרים לך שנעלמת?
"שמתגעגעים אלייך. גם אני מתגעגעת אליי, אתה רוצה לעזור לי? אז היה לי מאוד נוח לנסוע, וככה אני מוציאה את עצמי כי זה התירוץ, 'אני לא כאן כי אני שם, זו הסיבה שאני לא מופיעה ושאתם לא רואים אותי'".
הבשורות הטובות הן שהקאמבק של בקייר ממש מעבר לפינה. בקרוב תעלה ב-YES סדרה חדשה בהשתתפותה, "ברלין בלוז", שביים רם נהרי ובה הא משחקת לצד שירה נאור ואיתמר רוטשילד. "סדרה מהממת, וזו הייתה הפעם הראשונה שלי על סט אחרי יותר מעשר שנים", היא מספרת.
למה החלטת לחזור לתחום?
"עבדתי על עצמי והבנתי שאני רוצה לשחק, שאני שחקנית. את יכולה לברוח מזה כמה שאת רוצה, אבל בסופו של דבר זה הגרעין. אחרי שלוקה וניקולה קצת גדלו, הרגשתי שאני יכולה באמת לחזור. זה לקח זמן, אבל זה קורה".
איך היה לשחק שוב?
"זה היה כל כך נכון ומדויק. הרגשתי, 'זה שלי והנה, זה המקום שאת צריכה להיות בו'".
"המשחק חזר לך בטבעיות או שזה היה שוק?
"חזר בשנייה, באמת בשנייה. כאילו לא עברו עשר שנים. כנראה כי אתה יודע מה נכון לך וכשזה המקום שאתה נמצא בו, אתה מרגיש את זה, אתה מרגיש שאתה אמור להיות שם".
את בעצם מדור המייסדים של הריאליטי בארץ, עם פרויקט Y.
"זה הדבר היחידי שאני ממש לא גאה בו".
למה?
"זה היה נורא ואיום בעיניי. לצורך העניין, אתה מדבר איתי על 'השיר שלנו' ואני אומרת לך, 'זה עושה לי טוב'. אם אני אראה את 'פרויקט Y', זה יעשה לי רע מאוד. זה להסתכל ולהרגיש שהתעללו בי. לפני כן היה רק את 'קחי אותי שרון', וזה היה הריאליטי הראשון מסוגו. אף אחד לא ידע מה זה, בטח לא אנחנו כשנכנסנו לשם. הקהל כקהל לא הבין מה הוא רואה והיה אפשר לעבוד עליו - ועבדו עליו מלא. כשיצאתי וראיתי איך שיחקו איתי וערכו אותי, זה הרגיש התעללות.
"משם התחלתי, אבל אני חושבת שהייתי במקום הרבה יותר טוב אם לא הייתי מתחילה משם. אז אני לא גאה בזה כל כך. זה משהו שעשה שריטה לאנשים שהיו שם, אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להגיד שזו הייתה חוויה חיובית עבורו. התגלשו עלינו ויש לזה מחיר. היום כשאני רואה ריאליטי, אני רואה את זה בהרבה יותר חמלה. אני רואה דברים שמישהו שלא היה בריאליטי, לא יכול להבין או לראות".
לריאיון המלא, האזינו לפודקאסט שבראש העמוד!
