"אני לפעמים מתארת את עצמי כמו ערוץ בידור או חדשות בידור, רק שאני 'וואן וומן שואו'. אני משתפת כל מה שקורה עם הסלבס ויש לי פודקאסט שאני מראיינת בו הרבה מהם", מספרת על עצמה אמנדה הירש.
למי שלא מכיר אותה עדיין (וחבל שכך אבל הנה, זו הזדמנות טובה) נספר שהירש, בת לאבא אמריקני ואמא ישראלית שהתגוררה בעבר בישראל וכיום חיה בניו יורק, עשתה בשנים האחרונות את מה שרבים חולמים עליו והפכה לאחד השמות החזקים בתעשיית הבידור ההוליוודית. היא מובילה פודאקסט מצליח בשם Not Skinny But Not Fat, שבו אירחה כמה מהשמות ההוליוודיים הכי גדולים, יש לה אתר בידור פופולרי וגם חשבון אינסטגרם שאחריו עוקבים יותר מ-771 אלף גולשים, כולל כמה שאתם אולי מכירים: קים, קורטני וקלואי קרדשיאן. סבלנות, תכף נגיע אליהן.
בימים כתיקונם היא מתגוררת עם בעלה הישראלי ובנה בניו יורק, אבל כרגע הם בארץ בביקור משפחתי, ולמרות ששפת האם שלה היא אנגלית, הריאיון מתבצע בעברית כמעט תקנית. "זה קל לי, אני מרגישה שאני מדברת עם חברה. אבל אם אני צריכה לכתוב עכשיו מייל, 'שלום רב' או 'בברכה, אמנדה הירש', אז אני לא יודעת איך להתנהל ברמה יותר גבוהה".
איך את מגדירה את עצמך, יותר ישראלית, יותר אמריקנית?
"חצי חצי. כששואלים אותי שם אז אני אומרת שאני ישראלית".
יש אנשים שלא יגיבו לזה יפה.
"אתה צודק, אבל אני מאוד גאה. ראיתי שג'ואי קינג הייתה פה ושיתפתי את הפוסט שלה כי היא עשתה קעקוע של 'חומוס'. אני מתה על זה שאנשים מחו"ל באים לפה ומשתפים. עצוב שכל התגובות שהיא קיבלה היו רעות".
את לא פוחדת לקבל גם כאלה?
"עזוב שאני לא בגודל שלה, אבל כשאני מבקרת בישראל זה לא מפתיע אף אחד. אני מרגישה שבניתי את הקהילה שלי - זו מילה דוחה - אבל יודעים מי אני ומה אני ולא יגידו לי שום דבר. זה אני וזה חלק ממני".
למה קהילה זו מילה דוחה?
"כאן אתם משתמשים בה... גמרו את המילה".
איך את קוראת לעוקבים שלך?
"בחיים לא אמרתי קהילה. אני גם לא קוראת לעצמי משפיענית, יש הרבה שכן קוראים לעצמם כך, אבל אני לא מרגישה כזו".
אז מה את?
"זאת השאלה, אנחנו מנסים למצוא. אני חושבת שאני 'פודקאסטרית' או אשת בידור בסושיאל מדיה. אני מנסה למצוא מילה טובה לזה, לא מצאתי עדיין".
אולי בגלל זה מכניסים את כולן תחת הכינוי של משפיעניות.
"זה לא מספק אותי".
יש לך קהל ישראלי?
"כן, ממש כיף. כותבים לי, רואים אותי, זה ממש נחמד. נחמד שיש פה את ההכרה".
את בונה את עצמך כבר כמה שנים ובשלוש השנים האחרונות היה לך זינוק מטורף למעלה. את חושבת שמשהו בישראליות שלך תרם לפריצה הזו?
"זה קטע, ישראלים חולים על להגיד את זה, כאילו הייתה פגישה של כולם שהחליטו שזו הסיבה. אולי, אולי יש בזה משהו".
אז איך הגיעה ההצלחה?
"אני יודעת שאני לא הראשונה שדיברה על תרבות הפופ והבידור, אבל אם אני מנסה לחשוב על זה, אז זה בטוח קשור לתשוקה שלי. הרבה אנשים רוכבים על משהו רק כי זה אולי יעניין אחרים. הם אומרים 'אולי אני אדבר על תרבות הפופ כי אנשים חולים על זה', אז לא, אני זו שחולה על זה, אני חיה את זה והייתי מדברת על זה גם אם לא הייתי מרוויחה על זה כסף. אז אני חושבת שזה חלק מהעניין, ה'פאשן' המטורף שלי לדבר הזה וגם האופי שלי. בארה"ב, או שאתה רע או שאתה 'לקק', אין אמצע. אני חושבת שהאמצע שלי, קצת ביצ'ית אבל שהאנשים שאתה מדבר עליהם עדיין יחבבו אותך - זה המתכון".
הפודקאסט שלך הפך לאחד המדוברים בתחום.
"התחלתי אותו ב-2019, ואמרו לי שאני חייבת לפחות 5,000 מאזינים כדי שבכלל יסתכלו עליי כדי לפרסם בו. יש לי תשוקה לדברים האלה אז התמדתי, אף פעם לא אמרתי 'טוב, זה לא הולך'. המשכתי שבוע אחרי שבוע. גם היום אני מזמינה את האורחים שלי בעצמי ועושה הכל חוץ מהפקה ועריכה".
מאיפה הגיע הרעיון? ב-2019 הז'אנר עדיין היה בחיתולים.
"זה הרגיש לי כמו הדבר הבא, ברמה שלא יכולתי לחכות. זה לא כמו אינסטגרם שאתה יכול לפתוח מיד, זה היה כזה 'איך אני עושה את זה?'. ואז מצאתי מישהו שיפיק לי אבל לא הייתה לי סבלנות אז התחלתי בעצמי. זה בער בי, 'תביאו לי כבר מיקרופון!'"
מי היה המרואיין הראשון?
"איזה כוכב ריאליטי אני חושבת".
איך את מזמינה אותם?
"שולחת להם הודעה באינסטגרם".
וככה הם מסכימים להגיע?
"כן. חלק בזום וחלק בבית שלי. מעצב השיער של קים קרדשיאן הגיע לבית שלי שזה מצחיק. ראיינתי מלא אנשים קרובים אליהן בהתחלה. מעצבי שיער, מאפרים, עד שהגעתי אליהן".
הפודקאסט של הירש גדל וצמח, אבל את מה שהגיע עם ההצלחה אפילו היא לא יכלה לחזות - כשקים קרדשיאן התגלתה כמאזינה נלהבת מה שהביא לכך שבמקום שהירש תפנה אליה – היא זו שקיבלה את הפנייה מהצד של המשפחה. "הם הגיעו אליי! קיבלתי מייל מהולו (הרשת שבה משודרת 'הקרדשיאנס'; ב.ז), ושאלו אם אני רוצה לראיין אותן לכבוד העונה החדשה. חשבתי לעצמי 'איזה מגעיל זה מבן אדם לעבוד עלי ככה, זה דוחה' ואז הבנתי שזה אמיתי וזה היה מטורף".
כשהן הגיעו ההתרגשות שלך בטח הייתה בשיא.
"כן, אבל הייתי קולית. ואני זו שהלכתי אליה. באותו שבוע הפרמיירה של הסדרה הייתה בחמישי והייתי אמורה לראיין את קים ביום שישי. אמרתי לעצמי 'איך לא הזמינו אותי לפרמיירה?' ואז ממש לפני שטסתי התקשרה אלי הסוכנת שלי ואמרה לי 'לא רק שאת מוזמנת לפרמיירה, את גם הולכת לראיין אותן על השטיח'. לילה לפני שאני מראיינת את קים? שבירת קרח מעניינת. זה היה שבוע מאוד קרדשיאני".
זה מסוג הראיונות שאומרים לך לפני מה מותר ומה אסור לשאול?
"היו לנו שאלות מוכנות, היא ראתה אותן והורידה שאלה אחת לא דרמטית. היא ענתה על קניה, הייתה ממש פתוחה. מה שהכי חשוב להן זה לעבור על התמונות. חוץ מזה, ממש סבבה".
הן היו נחמדות?
"שלושתן נחמדות מאוד. גם דיברתי איתן לפני, כל הקשר שלי איתן נבנה באינסטגרם בהודעות, ואז פתאום להכיר אותן... הן קוראות לי 'קמנדה', כאילו אמנדה באות K, הבנת? אז זה היה מגניב. הן הכי חמודות. עם קורטני מרגיש לי שהיא הכי דומה למישהי שתהיה חברה שלי והיא נורא חברותית איתי. היא הזמינה אותי לשבוע האופנה שלה בניו יורק ושלחה לי בגדים. גם ישבתי איתה".
נשארת איתן בקשר? שולחות וואטסאפים?
"לא וואטסאפים, אבל תגובות, סטוריז, דברים כאלה".
איזה עוד שמות גדולים היו אצלך בפודקאסט?
"אנדי כהן, ג'מימה קירק מ'בנות' הייתה לא מזמן, אווה לנגוריה מ'עקרות בית נואשות', היא סופר חמודה, מושלמת, נראית מדהים".
יש הרגשה שבאמריקה עולם הרכילות יותר צהוב ואגרסיבי, לא פוחדים לדבר למשל על בגידות או להוציא אנשים מהארון.
"שמעתי שאתם לא נוגעים בזה. אבל גם שם גם יש את זה. אני עובדת הרבה עם ערוץ E! ויש הרבה דברים שאני יודעת שמגיעים אליהם והם לא ישתפו, כמו למשל הדברים שאמרת, בגידות ויציאות מהארון. גם אני בחיים לא אעשה את זה. אני אפרסם בגידה רק אם כבר פרסמו אותה, אני מאוד מכבדת בדברים האלה. אבל אני לא מרגישה שזה יותר אגרסיבי, אני פשוט מרגישה שיש המון דברים".
איך עומדים בקצב?
"אני מדברת על מה שאני רוצה לדבר. אם אני רואה את הסרט הזה אז אני אדבר עליו ואם אני מכורה לסדרה הזאת אז אני אדבר עליה. אם אני לא אוהבת את הסלב הזה, אז אני לא אדבר עליו".
את עוקבת קצת אחרי רכילות ישראלית?
"ברור, מתה על זה. בדיוק ניסיתי להבין מה קורה בין נועה קירל לאנה זק. אני מתה על 'האח הגדול', אנחנו רואים ואני מכירה את כולם".
היית נכנסת ל"האח הגדול"?
"או מיי גאד, אל תכנסו לארכיון אבל פעם כשהייתי בארץ עשיתי אודישן, איזה פתט. אני אומרת פתט לא בקטע רע אבל זה בדיוק העניין, האנשים שרוצים להצליח במשהו והרבה פעמים אחרים חושבים שזה פתטי לנסות. אז אני כל הזמן ניסיתי, כל הזמן. הייתי עושה אודישנים, נכנסתי לסוכנות פה כי אמרתי להם שלמדתי משחק ולא למדתי - סליחה פרי כפרי - הייתי בפרסומת הזאת... כל הזמן ניסיתי. כל החיים שלי כיוונתי למשהו ואיזה מטורף שקיבלתי את המשהו הזה, כי כיוונתי אליו כל כך הרבה".
טוב, אם הירש כבר העלתה את עניין הפרסומת, אז אולי הגיע הזמן להתייחס לפיל שבחדר, או יותר נכון – לאמבטיה שבחדר. הירש קנתה לעצמה מקום של כבוד בתרבות הפופ הישראלית כשכיכבה באחת הפרסומות האייקוניות והזכורות ביותר בתולדות הפסקות הפרסומות, זו שבה היא שואלת "רוצים לדעת מניין האנגלית שלי?" בעודה יושבת בתוך אמבטיה.
עשית כל כך הרבה, אבל בסוף נתקעת עם המשפט הזה.
"ליטרלי זה נתקע. צילמתי את זה ב-2015, עכשיו אנחנו ב-2023 ואנשים עדיין שולחים לי את זה בהתלהבות, אי אפשר כבר לראות את זה".
אין צורך להבהיר שהאנגלית שלך לא באמת מהאמבטיה.
"כן, את זה כבר כולם יודעים. זה הפאק בפרסום".
הרבה לפני הפודקאסט היה הבלוג, שאיתו התחלת. מאיפה הגיע הרעיון ולמה קראת לו Not Skinny but Not Fat?
"זה השם הכי סתום עלי אדמות. לא התחלתי אותו ממקום של 'אני אפתח אינסטגרם ויהיו לי עוקבים'. חזרנו אז לארה"ב אחרי שגרנו בישראל, הייתי קצת בדיכאון וממים עשו לי ממש נחמד. אז אמרתי 'אני כותבת ויכולה לכתוב מצחיק אז אנסה'. ולכל מי שעקבתי אחריו היה שם כמו Fat Jewish או Fuck Jerry, אז ידעתי שגם אני צריכה שם כזה. היום בדיעבד נדפקתי כי זה שם דפוק. הוא לא קשור למה שאני עושה ובארה"ב זה נורא רגיש להגיד רזה או שמן, הם מתחילים להזיע מזה".
גם פה בארץ התחילו להזיע.
"אוי לא, אני תמיד סומכת על זה שבארץ זה 'חיה ותן לחיות', לפחות פה".
יש משהו בשם הזה שנוגע בדימוי הגוף שלך?
"בהתחלה כשהתחלתי זה לגמרי היה ממקום של ככה הרגשתי, אז זה הרגיש לי נכון והרבה אנשים מתחברים לזה מהמקום של ככה הם הרגישו כל החיים, אפשר להגיד – אני לא שמן ולא רזה, אני באמצע. יש גם אנשים שלקחו את זה למקום פחות מילולי, של גם בחיים אתה לא לפה ולא שם, אתה באמצע. שזה יפה שהם המציאו את זה, אבל לא לשם כיוונתי".
מתי התחלת לראות תוצאות בשטח ועלייה בעוקבים?
"זו הייתה בנייה מאוד איטית. היום בטיק-טוק תוך יום מגיעים למיליון, אבל ב-2015 כשהתחלתי זה לא היה ככה. אתה מתחיל מעוקב אחד, ואז המשפחה שלך, ואז הממים שעשיתי היו דרך מאוד טובה לגדול כי אנשים מתייגים ושולחים לאחרים. זה היה מאוד איטי. ב-2020 היו כבר 100 ומשהו אלף והתחלתי לראות מזה הכנסה".
זו הכנסה מכובדת?
"כן".
את יכולה להגיד שהתעשרת בזכות הפודקאסט?
"כן".
את אומרת את זה מאוד בנונשלנט.
"אני אגיד לך מה, אני מאוד לא גרידית, אני כל כך אוהבת את מה שאני עושה, שזה לא בשביל הכסף, אתה מבין? מבחינתי זה מטורף שמשלמים לי על זה בכלל. אבל זה העולם של הבידור בארה"ב, מה שמרוויחים מזה הוא לא פרופורציונלי לחיים. קשה לחשוב על כמה אתה יכול להרוויח מפרסומת לעומת לעבוד במשך חודש. אבל אני עדיין מאוד בררנית לגבי זה, הציעו לי דברים בהמון כסף ואני לא אעשה את זה כי אני לא מתחברת למוצר".
גם המשפיעניות בארץ תמיד אומרות "אני לא אפרסם משהו אם אני לא מתחברת אליו".
"אוי לא, נשמעתי כמוהן עכשיו? חברה שלי פה בארץ קראה לזה 'ערוץ הקניות'. אצלי זה לא ככה. אני לא אעשה יותר מכמות מסוימת בחודש, בטח שלא כל יום. גם בפודקאסט שלי אני לא אעשה יותר מחמש פרסומות בשעה".
פה בארץ משפיענית גדולה ומצליחה יכולה לעשות את ה-100-200 אלף שקל. איך זה שם?
"יותר. באופן כללי אפשר לעשות מזה המון כסף".
פה מישהי יכולה למכור סטורי ב-20 אלף שקל. בכמה נהוג למכור בחו"ל?
"תלוי בכמות העוקבים והחשיפה, אבל גם עשרות אלפי דולרים".
מה נחשב מבחינתך מספר גבוה מאוד של האזנות?
"אני לא אגיד לך מספרים, אבל זה במאות אלפים. יותר מרייטינג של תכנית טלוויזיה, בגלל זה הם קלטו שהפודקאסט זה המקום להיות בו".
יש סלב שיצא לך לראיין והיה ממש נחמד, או מישהו שדווקא התאכזבת ממנו?
"עכשיו ראיינתי את אנדי כהן, הוא אחד המנחים הגדולים של הריאליטי שם, כמו גיא זוארץ כאן. פחדתי ממנו בגלל שהוא יכול להיות מאוד בוטה ולא היה נראה לי שהוא נחמד לנשים, יותר נחמד לגברים בדרך כלל. אבל הוא הפתיע אותי והיה ממש חמוד. עשיתי לא מזמן שטיח אדום והכרתי את אמה סטון שאמרה לי שהיא מקשיבה לפודקאסט שלי והתעלפתי. עכשיו אני בדיבורים שהיא תבוא להתראיין ואני גם מקווה שגל גדות תבוא".
יצא לך לפגוש את גל?
"לא יצא לי, אבל נטפליקס פנו אלי עכשיו לגבי פרויקטים אחרים ואמרתי להם 'רגע, יש לכם את הפרויקט הזה שיוצא עם גל גדות', אז חיברו אותי למי שמטפלת בסרט שלה "לב של אבן" והיא כתבה לי 'אני נותנת את הפרטים שלך לגל, יש דברים שאני צריכה לדעת?' עניתי 'רק שאני ישראלית'. זה יכול להיות מגניב".
איזה עוד כוכבים גדולים פגשת?
"ג'יי לו בשטיח אדום. הפחידו אותי שהיא ממש מגעילה, אמרו לי 'בהצלחה שיהיה לך', כאילו או מיי גאד, מה היא תעשה לי כבר, תרביץ לי? אבל היא הייתה ממש חמודה ונחמדה, החמיאה לי. ברגע שמחמיאים לי – זהו, היא יכולה גם לרצוח באותו ערב ולא אכפת לי".
איך את מסתדרת עם זה שצריך לשאול לפעמים שאלות חטטניות ולא תמיד נעימות?
"אם מישהו בא להתארח אצלי בפודאקסט, אז המטרה שלי היא שהוא ייצא בתחושה של 'איזה כיף היה, הייתי רוצה לחזור ולהגיד לחברים המפורסמים שלי לבוא גם'. אז אני מעדיפה לא לשאול את הדבר הצהוב או המלוכלך. ראיינתי את זאק בראף ושאלתי אותו כמה פעמים על הזוגיות שלו עם פלורנס פיו ואז בפעם הרביעית הוא אמר לי 'טוב, די על פלורנס'. בדרך כלל אני לא עושה את זה, אני לא אוהבת להגיע למצבים ולא רציתי לבאס אותו, אבל הרגשתי שהריאיון היה קצת יבש".
את מי עוד היית רוצה לראיין?
"בריטני ספירס זה חלום. הייתי רוצה את היילי ביבר אבל משום מה היא לא באה".
ניסית?
"ניסיתי, כן. נראה לי שהיא לא אוהבת אותי, שהיא מאוד אנטי רכילות ולא לוקחת דברים בקלות. סגדתי לה מלא אבל יכול להיות שאולי אמרתי שהיא לא הבן אדם הכי כריזמתי בעולם או משהו כזה. יש כאלה שלוקחות את הדברים האלה בצחוק ויש כאלה שלא. בסופו של דבר אני לא רוצה להסתכסך עם אנשים אבל גם לא רוצה כל היום ללקק להם. אני יוצרת את הגבולות של עצמי, יש כאלה שיאהבו אותך ויש כמה שלא, אני לא קיצונית".
מה השלב הבא?
"החלום שלי זה תכנית טלוויזיה משלי בטלוויזיה, משהו לילי אבל לא כמו של הגברים שזה מטורף, אלא יותר בווייב של הפודקאסט, יותר חמים ואינטימי".
אז אולי בפעם הבאה שנדבר כבר תהיי על המסך.
"בעזרת השם. ואולי לא, וזה גם בסדר".
צילום: עמית סליקטר
סטיילינג: הילה ג'רבי
איפור ושיער: יפעת צור
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: ניצן דרור
ייצוג אמנדה הירש: UNITED TALENT AGENCY
קרדיטים לבוש:
לוק 1: סט חליפה פסים כחול - H&M, גופייה לבנה - זארה, גרביים - זוהרה, נעליים - H&M
לוק 2: ג'קט שמלה בלייזר ורוד ונעליים - עדי קרני מעצבת, מכנס פאייטים שחור - טרמינל x
לוק 3: מכופרת ג'ינס - סטורי, מכנס ג'ינס - זארה
לוק 4: וסט שמנת - ג'ובאנה, ג'ינס לבן - cos
לוק 5: שמלה - עדי קרני מעצבת