"אחד ההישגים הכי גדולים שלי בחיים זה הגירושים שלי", מפתיעה צופית גרנט.
עד לפני עשר שנים, היא ובעלה דאז, מאמן הכדורגל אברהם גרנט, היו מהזוגות החזקים בביצה הישראלית. בשנת 2014 הם הודיעו שהם מתגרשים, אחרי 22 שנים ביחד ושני ילדים משותפים.
גרנט מסבירה: "עוד לפני שדיברנו על כסף ועל איך מחלקים את העוגה הזאת ואת המפעל שהקמנו ביחד, קודם כל דאגתי, וגם אמרתי את זה לאברהם - 'יש דבר אחד שאני מתחננת שתיתן לי, וזה ישנה את כל התמונה. תן לי את הלב שלך'. וזה מה שיצא".
מה זה אומר?
"זה אומר שקודם כל, בוא נישאר נאמנים אחד לשני. אחר כך נחלק את הכסף, תן לי שליש, תן לי חצי... יש בי משהו שמאמין שלא משנה מה יקרה, אברהם ימכור כליה בשבילי, את האמון הזה הוא השאיר אצלי.
"כשאמרתי לו 'תן לי את הלב', התכוונתי שתשאיר לי את האמון בך כבן אדם ובחברות שלנו. אם אנחנו נשארים חברים, אנחנו יכולים להתגרש, אנחנו יכולים לחזור, אנחנו יכולים להיפגש בחגים, אנחנו יכולים לחגוג ביחד את האירועים של הילדים שלנו ולהחזיק ידיים. אתה נשאר משפחה בצורה שונה, וזה מדהים. הקשר בינינו זה אחד הדברים הכי חשובים שעשיתי בחיים שלי. אין יום שעובר בלי שאני ואברהם מדברים. אני עדיין היועצת הכי חזקה שלו לכל דבר שהוא צריך, והוא גב מאוד מאוד חזק, וזה מדהים, זה מתנה שאין כמוה. שולי גם מאוד אוהב אותו".
מאז 2019 גרנט נמצאת בזוגיות עם השחקן והיוצר שולי רנד - קשר שעורר לא מעט הרמת גבות כשהתחיל בגלל קירבתו החזקה של רנד לדת. העובדה שהוא נמצא בהליך גירושים קשה מאשתו דאז מיכל רנד הוסיפה לשיח סביבם ובשנת 2021 הם התחתנו אחרי שהוא קיבל היתר מיוחד לשאת אישה שנייה לפני שהושלמו הגירושים.
את מרגישה שמאז שהתחתנתם ובעצם עברת איזושהי "התחזקות", יש עלייך ספוט שלילי יותר?
"הייתי חזקה עוד לפני ששולי נכנס. פשוט מאז שאני איתו, זה יותר מתחבר ונראה יותר דתי. כשאני מגיעה למקומות של דתיים, אין לי בעיה לבוא עם מכנסיים, זה יותר נוח לי. וחוץ מזה, ברור שיותר קל לי להיות בשבת ולשמור אותה כי אני עם שולי בבית. פתאום השבת מקודשת והבית שלי לבוש בשבת ומקודש ואני אוהבת את זה.
"אני אוהבת את היהדות ואת הדתיים וגם יש לי מלא ביקורת על המון דברים. אני הכי מתנגדת בעולם להישתמטות מהצבא, ואני חושבת שחייב להיות גיוס. אני רק חושבת שצריך לעשות את זה בצורה חכמה, צריך להפוך חלקים מהצבא למקומות עם יכולת להכיל את הדבר הזה וצריך להתחיל להטמיע את זה. צריך לעזור למנהיגות שלהם להבין את ההיגיון שיש בתוך הדבר הזה".
את ושולי תחגגו בקרוב שלוש שנות נישואים. היה פחד כלשהו בהתחלה? אתם בכול זאת מגיעים מעולמות שונים.
"אנחנו מאוד דומים באישיות שלנו. יש לנו אותם טעמים, אותו ריח, אותן אהבות, אותו הומור, אותה ציניות. אנחנו ממלאים אחד את השני בצורה מאוד עמוקה. לא היה שום פחד, אפילו לא פחד ממה שהוא מביא איתו, והוא מביא איתו סיפור מאוד מורכב שגובה ממני מחירים לא פשוטים. הכול נמצא ברשת. ואני סופגת השפלות וקיתונות של האשמות שלא קשורות אליי ומיוחסות אליי בשקרים מבעיתים כבר כמה שנים טובות. לא היה לי פחד לשנייה. ידעתי שיש פה אהבת אמת, ידעתי שיש פה חיבור, ידעתי שיש פה מישהו שאני מוכנה לעשות בשבילו הכול, מהיום הראשון.
"החיים שלנו נמצאים בתוך חסד, אבל גם בתוך אומנות ובתוך עשייה של נתינה. אנחנו בונים דברים ביחד ומשחקים ביחד. יש לנו מופע על הבמה ובעוד כמה ימים נתחיל לצלם סרט מופלא שהוא כתב".
את הסאגה הזה של לשחק עם אשתו הוא כבר עבר.
"נכון אבל זו הייתה היא, לא אני, אנחנו שני סיפורים שונים. לה דווקא היה תפקיד גדול ונהדר ואני עושה תפקיד אחר לגמרי וקטן יותר. אין לי תחרות איתה. היא הייתה אשתו ויש להם שבעה ילדים משותפים, ילדים נהדרים. אני לא אימא שלהם וגם לא רוצה להיות אימא שלהם. לי יש רק שני ילדים, דניאל ורומי, שני הילדים האהובים שלי. הילדים של שולי, יבוא יום וכולם יהיו מסביב לשולחן. בחג הזה ארבעה מתוך שבעה ילדים היו איתנו".
והשלושה האחרים?
"הם לא בקשר איתי אבל בקשר מצויין עם שולי. כל הילדים שלו בקשר נפלא איתו, אוהבים אותו, מחבקים אותו, מכבדים אותו, מתייעצים איתו, מדברים איתו על בסיס יומיומי, נעזרים בו כל יום. הוא אבא מהמם, הוא אבא שותף ופעיל".
מה חשבת על כל עניין התפילות בהפרדה ביום כיפור במרחב הציבורי של תל אביב?
"מאוד הכעיס אותי חולדאי, מאוד. אנחנו בתקופה כל כך רגישה. בוא תהיה חכם, למה אתה צודק עכשיו? תגיד 'חבר'ה, כל מה שיוצר מחלוקת, בואו לא ניכנס אליו'. תראו איפה היינו בשנה שעברה, ב-7 באוקטובר, תראו מה קרה לנו, לאיזה פילוג מטורף הגענו. ומה עשה 'ראש יהודי'? אמרו 'אוקיי, אישרו לנו, אבל אנחנו עוצרים את זה. זה גורם למחלוקת מאוד קשה', ועל זה אני מעריכה אותם מאוד. אני חושבת שאנחנו חייבים להפסיק לדרוס דרך בורות ופחד אחד את השני".
אני חושב שיש משהו מאוד מתריס במנהיגים של הציונות הדתית. הם לא מנסים להנגיש את הדרך שלהם בשום צורה לציבור החילוני.
"אתה צודק. בן גביר וסמוטריץ' לא מייצגים את הציונות הדתית, והם כרגע אלה שנתפסים כמו הסמל שלה. הם מייצגים חלק מאוד מאוד קיצוני, חד משמעית. בנט יותר מייצג את הציונות הדתית לצורך העניין, ויש עוד הרבה אנשים טובים שמייצגים אותה. יש לנו בעיה מאוד רצינית עם כל המנהיגים שלנו, שלא עושים עבודת חיבור מספיק טובה".
קרוב לשלושים שנה שגרנט נמצאת בתודעה הציבורית, וכיכבה על המסך ביו היתר כמגישת טלוויזיה ושחקנית. אחד הפרויקטים הזכורים ביותר שלה, זה שגם חשף אותה לקהל הרחב, היה תוכנית האירוח "מילקשייק" בהנחייתה, שנחשבה לתוכנית פרובוקטיבית בגלל הדברים שעשתה במהלך השידור, כמו שתיית השתן שלה וישיבה באמבטיית שוקולד.
מאז 2011 היא מגישה את סדרת הדוקו המרגשת "אבודים"(רשת 13), שבה היא והצוות שלה יוצאים עם אנשים לחפש את קרוביהם האבודים ברחבי העולם. בימים אלו משודרת העונה ה-17 של התוכנית.
במבט לאחור, יש משהו שאת מצטערת עליו בקריירה שלך?
"בטוח שיש. אבל 'מילקשייק' זאת התוכנית שאני הכי גאה בה, גם אם יש שם דברים שקשה לי היום לראות, כי זה כל כך קיצוני ומשוגע".
מה את זוכרת מאותה תקופה?
"הייתי אחד האנשים הכי שנואים בארץ, אין סאטירה שלא הסתלבטה עליי, אין צלם שלא צילם אותי בצורה מעוותת. והאדישות שלי זה הדבר הכי מצחיק בעולם".
שנאו בגלל הפרובוקטיביות?
"כן. רענן שקד כתב עליי, 'אני מזמין את הגברים להשתין עליה כדי לכבות אותה', ו'חרם על הילדים שהיא אמא שלהם'. אביעד קיסוס כתב: 'היא מטומטמת כמו אוהד בית"ר ירושלים ומכוערת כמו נהג משאית'. כמה שנים אחרי זה פגשתי אותו והוא אמר לי, 'זו הייתה אחת הכתבות הראשונות שלי, אני מצטער, אני כל כך אוהב אותך'. אתה לא יודע איזה דברים. ועל מה, מה עשיתי? 'מילקשייק' הייתה תוכנית אדירה, אבל נורא שנאו את האומץ.
"היום בהמון אספקטים אני כבר מאוד קונצנזוס. גם בעולם הדתי, שמאוד אוהב אותי. מזמינים את ההופעה שלי בעולם החרדי, בהארדקור. אני מגיעה למאה שערים ואנשים מתקרבים לגעת בי, זה ברמות האלה. אני נכנסת לחתונות של חרדים והם מתרגשים. מאוד אוהבים אותי. וגם בעולם החילוני, אנשים באים ומחבקים, זה סוג אחר של אהבה שאני מקבלת מהם, הם מרגישים שהם יכולים לגעת בי. ועדיין, בתוך התעשייה, אני עדיין שנויה במחלוקת. בגלל שאני קונספטואלית וקיצונית".
בניגוד ל"מילקשייק" שנחשבה לפרועה מאוד ולא חביבת המבקרים, "אבודים" הרבה יותר אהובה ומוערכת.
"תדע לך שלעבור מסע של 'אבודים' זה כמו לעבור טיפול של עשר שנים, שלוש פעמים בשבוע. זה פורמט מאוד מחייב ומאוד עמוק. אני והפרטנר שעובד איתי, דוד דרעי, שנינו נכנסים לתוך סיפור, נותנים ידיים וקופצים בנג'י פנימה. הכי עמוק שיש, הכי טוטאלי. אתה נכנס לתוך כל הפחדים, האימה, הבעתה הכי עמוקה של אנשים. הם נכנסים להרבה מאוד שאלות קיומיות, מי ומה אני ובמי אני הולך לפגוע עכשיו? בהורים המאמצים שלי? באנשים שאני הולך לפגוש? הם באים עם כל כך הרבה רגשות מעורבים, אבל יש שם גם מלא הומור, כי כדי לקלף אנשים מהקליפות שלהם צריך המון הומור והרבה הומור עצמי. ואנחנו נותנים להם המון כלים להתמודד עם זה".
אוטוטו תחגגי יום הולדת 60. מה את מאחלת לעצמך?
"קודם כל אני מאחלת לעצמי שייתנו לי הפסקה מהכול לארבעה חודשים, ושאוכל לנסוע פעם אחת לחופש ארוך. אני אסע ליפן ואולי אחר כך גם לניו זילנד, וששולי יצטרף אליי ושנעשה איזשהו מסע. אני חייבת קצת חופש. אני מאחלת לעצמי רגע נשימה".
צפו בריאיון המלא בראש העמוד, או האזינו לו ממש כאן!