בר זגה
דנית גרינברג: "בן הזוג שלי בעזה. כל שיחה זה כמו פרידה מחדש"
52:05
"אני בסחרחורת מאז ה-7 באוקטובר", מודה דנית גרינברג, שהגיעה להתארח בפודקאסט "הברזייה" של בר זגה. "השתנו לנו החיים. אפשר להגיד שהיו לנו את החיים שלפני והחיים שאחרי".
כמעט שבעה שבועות חלפו מאז אותה שבת שחורה ובצל השיחות על הפסקת אש והתקווה לשובם של החטופים שנמצאים בעזה, גרינברג מנסה להיות כל הזמן בעשייה. "זה עושה לי טוב", היא מסבירה. "בעשרה הימים הראשונים הייתי בהלם מוחלט, בעצב נוראי. היה איזה לילה שהיה לי סיוט ממש קשה, בכלל חוויתי סיוטים בימים הראשונים אבל זה ספציפית היה נורא. חלמתי ששוחטים אותי עם סכין ואני ממש הרגשתי בתוך הסיטואציה. בבוקר הבנתי שאם אני לא מתאפסת אני אהפוך לבן אדם אחר וזה ישפיע עליי כל חיי ואהפוך לאדם עצוב וחרדתי – ואני לא מכירה את עצמי ככה. מאותו הרגע החלטתי שאני בונה לעצמי לו"ז, כל יום, מהבוקר עד הערב, הכל כדי להיות בעשייה ונתינה".
וכך היה. בחודש האחרון גרינברג לא מפסיקה להתנדב – מאקרו יוגה עם מפונים ועד להגיע לבסיסים ולשמח חיילים – וכמובן כל מה שנוגע למסע ההסברה.
היה נראה שמההתחלה זה היה פול טיים ג'וב בשבילך.
"הכינותי מראש מה שנקרא. עוד ב-2021, ב'שומר החומות', הבנתי כמה הסברה הישראלית חשובה וכבר אז גייסתי את עצמי למען ההסברה הישראלית. זה היה מקרה שונה לחלוטין, אבל כבר אז ידעתי מיד שצריך להתגייס עבור ההסברה. עשיתי את זה באפיסת כוחות, אבל הייתי בתוך המשימה הזו – ועדיין זה מאוד יוצר דיסוננס כי מצד אחד, אמרתי שאני מתנתקת מהטלוויזיה וחדשות רעות, כל כולי רוצה להיות בעשייה, נתינה והתנדבות, ומצד שני אני נחשפת לתכנים הכי קשים שבן אדם יכול להיחשף אליהם בגלל מערך ההסברה. יש המון קבוצות הסברה ושולחים שם כל הזמן תכנים, ויש את הטלגרם שגמר לי את החיים ומחקתי אותו בסוף. זה תוכן שלא רואים בערוצי התקשורת המסורתיים. בוא נגיד שראיתי את כל הזוועות בעיניים שלי מספר פעמים. זה נורא, זה מכניס לדאון רציני, עד שמגיע השלב הכי עצוב - שהחושים מתקהים, אתה רואה משהו ואין לך רגש, זה כמו סרט אימה שאתה רואה בקולנוע ואני בשלב הזה. אני כבר רואה את זה ואני רואה את זה כמו משימה. אני מקבלת סרטון ואם אני צריכה לערוך אותו, וזה תוכן קשה לצפייה, אני צופה, מבינה מה המסר שצריך לעבור מזה והלאה, ממשיכים הלאה".
הייתה התגייסות מטורפת מצד המשפיענים, אבל בסוף רוב העוקבים שלך ושל יתר כוכבי הרשת הם ישראלים. את חושבת שזה מגיע לקהל בחו"ל?
"אני יכולה להגיד לך שבימים הראשונים של המלחמה אני ממש בחנתי את הנתונים, רוב הצפיות היו מכאלה שלא עוקבים אחריי. נכון, זה לא אומר שהם לא ישראלים, אבל נכנסתי יותר לנתונים וראיתי שיש הרבה מארצות הברית. מעבר לכך, בגלל שאנחנו חשבונות עם הרבה עוקבים, העמודים מחו"ל לוקחים מאיתנו ומפרסמים לקהל אמריקאי, לקהל באנגליה, יש השפעה מאוד גדולה לתכנים שלנו. המון סרטונים שהעליתי שותפו על ידי חשבונות לא ישראליים, הרבה משפיענים מחו"ל יצרו קשרים איתנו כדי לייצר תכנים הסברתיים לחו"ל. נכון, כנראה שרוב התוכן נשאר בארץ, אבל זה לא אומר שאין לו השפעה. עשינו הרבה מהלכים, חלק אפילו הביאו להשעיה של סטודנטים באוניברסיטאות בחו"ל, יצרנו לינק אוטומטי ששולח מייל לאוניברסיטה. תחשוב שסטודנטית אנטישמית שלומדת באוניברסיטה ופתאום אותו מוסד מקבל 100 אלף מיילים – אי אפשר להתעלם מזה. הרבה הוציאו הבהרות והצהרות, אי אפשר להגיד שאין לזה השפעה וצריך להמשיך".
קצת לפני שהמלחמה פרצה, גרינברג החלה זוגיות חדשה. תחילה היא ניסתה לשמור אותה מתחת לרדאר, אבל מהר מאוד הרומן החדש דלף החוצה. מידע על בן הזוג החדש שעונה לשם יניב היא לא ממהרת לחשוף, אבל מודה שמאז שהוא גויס למילואים והוקפץ לעזה – זה כל מה שהיא חושבת עליו בלילה. "אתה מוצא את עצמך בלופ של דאגה אינסופית", אמרה. "בהתחלה היה קצת יותר קשר, אבל מהרגע שהוא נכנס לעזה אין באמת יכולת לתקשר".
איך מצליחים לנהל ככה מערכת יחסים חדשה?
"אין כל כך ברירה. אני מרגישה שכל אחד במשימה שלו. הוא במשימה שלו שם - שומר עלינו ושומר על עצמו, ואני במשימה שלי כאן, בעורף, עבור האנשים שצריכים, עבור ההסברה, עבור עצמי. זו פעם ראשונה שאני בסיטואציה כזו, אני כל יום מתמודדת מחדש, כל שעה, זה מאוד קשה. די, שזה יגמר כבר. אני כל הזמן חנוקה מדמעות. גם בשיחות - אתה לא יכול לשאול 'מה איתך ומה עשית?', כי אסור להם לספר, אז כולך מרוגש אבל גם דואג, אבל גם רוצה לספר על עצמך, אבל אולי זה לא סבבה לספר על עצמי. גם מדריכים אותם איך לדבר בטלפון ומה לומר ומה לא. השיחות נותנות אנרגיה, אבל גם שואבות אנרגיה, כל שיחה זו כמו פרידה מחדש, כל ניתוק של טלפון. אתה מנסה לשדר שהכל בסדר, אבל הכל חרא".
לטובת מי שפחות בעניינים נזכיר כי בחודש יוני האחרון ואחרי שנה של נישואים גרינברג ובעלה לשעבר ברק חקמט התגרשו. אלה היו הגירושים השניים של כוכבת הרשת, שהייתה נשואה בעברה למקעקע אליאב אוזן, אותו הכירה במסגרת הריאליטי "האח הגדול".
יש פחד להיכנס לקשר אחרי שהתגרשת פעמיים?
"לא יודעת אם הייתי קוראת לזה פחד. אם הייתי מפחדת אז חבל, אני הורסת לעצמי. אני לא יכולה להיות מונעת מפחד. אני חושבת שכל גלגול כזה אני מכירה את עצמי יותר, באה עם יותר חוכמה לדבר הזה, הסקת מסקנות, אבל הלב שלי תמיד פתוח, אני לא אומרת לא להזדמנויות".
היום (ו') יחגגו ברחבי העולם את הבלאק פריידי – יום ההנחות הגדול ביותר של חודש נובמבר, וכמובן שגם בארץ מדובר ביום חג עבור הצרכנים ויותר מזה עבור המשפיענים. רק שנובמבר הזה עסק פחות בקופונים ויותר בהסברה. "יש תהליך מאוד טבעי של חזרה לשגרה, כולנו צריכים את זה – גם עבור הנפש שלנו", מסבירה גרינברג. "נובמבר זה חודש שמבחינת מותגים וחברות מחכים לו כמעט כל השנה, זה חודש של קניות ולא רק בארץ, ומן הסתם בארץ לא ידעו לאן זה ילך אבל בשבוע-שבועיים האחרונים רואים יותר חזרה לשגרה מהבחינה הזו.
"למזלי", מוסיפה דנית, "התמזל מזלי לעבוד עם מותגים שפשוט נתנו ונותנות בלי סוף לכל מי שצריך. בכל פעם שהגעתי למלונות כדי להיפגש עם מפונים שאלתי מה צריך וכל פעם העברתי בקשה למותג שאני עובדת איתו – בין אם זה בגדים או מוצרי היגיינה - כולם נענו בחיוב. אז חוזרים לשגרה, לאט וברגישות".
לפני המלחמה היה דיבור לא טוב על המשפיענים. טענו שהם לא באמת משפיעים אלא דואגים בעיקר ולעצמם ולכיס שלהם. כשהתחילה המלחמה כולם התגייסו בגדול למען ההסברה, מה דעתך על זה?
"אני חושבת שמעולם לא הייתה לי את האמונה שמשפיען הוא לא תורם. אני חושבת שאם אדם מגיע לכמות עוקבים מסוימת, כנראה שהוא משפיע באיזושהי דרך - אפילו אם הוא משפיע על מצב רוח של מישהו. אנחנו מדברים על מה שהיה עם דורין אטיאס? היא אמרה את מה שהיא אמרה, אני ממש לא הסכמתי עם זה כי אני יודעת מה הכוח של משפיען בישראל. אני אומרת שצינור ההשפעה הוא מתנה שאני קיבלתי, הוא ברכה. הבנתי את זה ב'שומר החומות', כשהתגייסתי לטובת ההסברה ואני חושבת ששם מצאתי משמעות באמת גדולה במה שאני עושה".
את חושבת שהמשפיענים הוכיחו את עצמם?
"אני לא חושבת שמישהו היה צריך להוכיח משהו. אל תשכח שיש הרבה אנשים עם עוקבים שבחרו לא להיכנס למערך ההסברה ואני מבינה את זה, אני מבינה את זה לחלוטין. זה קשה, אתה צריך עור של פיל. היו פעמים שאמרתי לעצמי 'חבל שנכנסתי לזה בכל הכוח', זה ממש השפיע לי על הנפש, היה לי קשה, אבל מהר מאוד הבנתי את החשיבות של זה".
האזינו לפודקאסט המלא שבראש הכתבה!
