"בדיוק חזרתי ממיאמי", מספרת פנינה רוזנבלום. "אני מכניסה לארה"ב את המוצרים שלי, את הסדרה הירוקה מצמח הקאנביס, 18 חנויות בקניונים הכי גדולים בארה"ב וגם ברשתות השיווק פה בארץ".
ואנשים קונים?
"ברור. אני 15 אחוז מהמכירות שלהם בחנות. חוץ מזה יש את השוק של היהודים ואני נכנסת לחנויות האלה עכשיו. אני לא יכול ללכת שם ברחוב, אין ישראלי שלא מכיר אותי. מלא עברית, מלא ישראלים. קיימתי המון פגישות גם במטרה להיכנס לערוץ הקניות האמריקאי. אני עושה שם דרך, זה חשוב לי".
למה זה חשוב?
"ישראל היא קטנה. כמה שלא תעשה כאן, זה לא כמו לכבוש את אמריקה".
פודקאסט הברזייה – (פנינה רוזנבלום)
כבר יותר מחמישים שנה שרוזנבלום (69) נמצאת בעין הציבור. היא התחילה כשחקנית ודוגמנית, ניסתה את כוחה כזמרת, עסקה גם בפוליטיקה אבל ביססה את מעמדה בעיקר בתור אשת עסקים מצליחה, עם חברת קוסמטיקה הנושאת את שמה. מה לגבי יציאה לפנסיה, או לפחות קצת מנוחה? זה דווקא לא בתכנון.
"אני לא כזאת, אני אעבוד עד גיל 120", היא מצהירה. "אני בן אדם שעובד ואוהבת אתגרים. נפתחה לי ההזדמנות הזו באמריקה ואני לא יכולה לוותר עליה. חתמתי גם עם קבוצת הכדורגל של ברצלונה, עשינו שפורפרת שתימכר בכל החנויות שם, עם תמונה של כול השחקנים".
את הולכת לפעמים לדוכנים של המוצרים שלך בקניון. איך הלקוחות מגיבים כשרואים אותך?
"מדהים, אין אהבה כזאת, אהבה ציבורית מטורפת. זה עושה לי טוב, המגע עם הלקוחות. חשוב לי שיכירו את המוצרים שלי וזו דרך טובה כשפוגשים את הקהל. התחלתי ככה את הקריירה שלי, הייתי יוצאת להרצאות של נשים ומוכרת, וגם היום, אני נוגעת בהן, הן עושות תמונה. זה שיווק נכון לפגוש את הקהל".
עם כול הכבוד לכישוריה כאשת עסקים, לאחרונה רוזנבלום המציאה את עצמה מחדש בתור זמרת. אחרי שכבר הייתה אחראית לקלאסיקה הישראלית "תמיד אישה", בחודשים האחרונים היא הוציאה שני שירים שעוסקים במלחמה: "איפה הייתם בשביעי לעשירי" ו-"איראן Don't shoot", והיא מודה שגם היא לא ציפתה שיצליחו עד כדי כך: "זה הפתיע אותי בענק", היא אומרת.
מאיפה הגיע הרצון לעשות אותם?
"רציתי לאחד את העם אחרי שנוצר כזה פיצול נוראי ואחרי כול מה שקרה. זה משהו שאי אפשר לשכוח לעולם, זו שואה נוספת. אנחנו עדיין בתוך כול זה".
את חושבת שהשירים הצליחו לאחד?
"אני עושה את המקסימום כדי שזה יקרה, אבל אני עוד לא יודעת מה יכול לעשות את זה. החוכמה היא לעזוב את הפוליטיקה ולתת לצבא ולקבינט לעשות את העבודה. אנחנו במצב הכי גרוע שמדינת ישראל הייתה בו ולכן אני אומרת שהשיר הזה עשה טוב. זה נהדר כשאנשים לוקחים את זה למקום של בידור וצחוקים. אני לפעמים בהלם מאנשים שמשקיעים מהזמן שלהם ועושים דברים בטיקטוק ובאינסטגרם, ובסוף השיר הופך ללהיט. קיבלתי סרטונים של חיילים מחאן יונס ששרים את השיר. כשאני מרגשת אנשים זה עושה לי ממש טוב. זה הפך להיות סמל המלחמה".
יהיה שיר נוסף?
"לא, זה לא עובד ככה. זה קורה לי ברגעים מסוימים, וכשקורה משהו במדינה זה בא. כרגע אלה שירי המלחמה שלי, אני לא יודעת מה יהיה".
כשאת בפגישות עסקיות, מסתכלים עליך באור אחר או שעבורם את נשארת פנינה, אשת העסקים הרצינית?
"אני רוצה לומר לך שהייתי בפגישה באחת הרשתות ואיך שנכנסתי, הדבר הראשון שהמנהל הבכיר עשה זה לשיר 'איפה הייתם בשביעי לעשירי' ואמר 'את חייבת לשיר איתנו'. כל המנהלים של כול הקטגוריות, כולם ביחד איתי ועם המנהל, שרים את השיר. זה יפה, זה מחבר את האנשים, זה עושה טוב והמילים היו כל כך נכונות ובזמן הנכון".
הזהרת את איראן בשיר, ואז הנשיא שלהם מת.
רוזנבלום צוחקת ואומרת: "תקשיב, לא להתעסק עם פנינה רוזנבלום. יש לי קארמה מטורפת ודיבור עם הקדוש ברוך הוא, זו לא פעם ראשונה. אני לא אדם נקמן, אני רק מדברת עם הקדוש ברוך הוא והוא עושה את העבודה בשבילי. יש לי את האנרגיות האלה".
"איראן "Don't Shoot - פנינה רוזנבלום
(אורן כהן, אולפני קולות)
אחת השורות בשיר היא 'האשמים ילכו הביתה'. מי האשמים?
"כול מי שניהל את המדינה בשביעי לעשירי. מהאנשים שניהלו בהיבט הצבאי ועד אלה בהיבט הממשלתי - כולם אשמים ואחרי המלחמה כולם צריכים ללכת הביתה. לאורך כול הדרך אמרתי שהם צריכים ללכת כשהמלחמה תגמר, אבל לדעתי צריך ללכת לבחירות עוד חצי שנה. העם חייב לתת אמון בממשלה ויש כאן המון כעסים והרגשה רעה. יש הרבה משקעים בעם ובשביל לאחד אותו חייבים להכריז על בחירות. צריך לסיים את עניין רפיח, להחזיר את החטופים, לטפל בצפון ובמפונים וחייבים לעשות את זה מלוכדים. אי אפשר לעשות את זה אחרת".
בנימין נתניהו צריך ללכת הביתה?
"אני חושבת שכל האשמים צריכים ללכת הביתה, כולל ראש הממשלה שהיה חלק מהאירוע הזה, בסופו של דבר הוא גם יצטרך לשלם את המחיר. בשביל לקבל את אמון העם, עדיף שילכו לבחירות. המתח יירד ויהיה רוגע. אני לא אומרת בחירות מחר בבוקר, אבל עוד חצי שנה מהיום, עד סוף השנה חייבים ללכת לבחירות".
בתור ליכודניקית גאה וחברת המפלגה לשעבר, מה דעתך על התפקוד של הליכוד?
"זה כמו שאני בעלת עסק והעובד שלי סרח - האחריות היא עליי, אין ספק, וזה ברור לכולם ולא קשור לאם אתה ליכודניק או לא. באופן טבעי מי שעומד בראש יש לו חלק באשמה בכל מה שקרה. אי אפשר להתחמק מזה, זה לא יעזור. אני חושבת שלליכוד כדאי ללכת לבחירות למרות שהוא לא רוצה, וכמה שמהר יותר טוב. צריך לקבל את אמון העם ולהוריד את המתח".
יש סיכוי שתחזרי לפוליטיקה?
"אולי יום אחד, אבל בטח לא היום. כרגע הפוליטיקה נראית רע, העם צריך להירגע וצריך הנהגה שתרגיע אותו".
בואי נדבר על דברים יותר משמחים. הבן שלך מתחתן עוד חודש. מתרגשת?
"ברור, זה הבן שלי. הכלה שלי מתרגשת יותר".
כשבתך חן התחתנה הייתה המון תקשורת, ואיכשהו בסוף את גנבת את תשומת הלב.
"אני לא מנסה, אבל באופן טבעי אני כבר ארבעים שנה האישה הכי מפורסמת במדינה, אז אנשים באים ורואים אותי. אבל אני בהחלט נותנת להם את כול הבמה, זה הערב שלהם. אני שמחה שיש לי חתן נהדר וכלה נהדרת".
את גם סבתא לשני נכדים.
"עילאי ואלה, מתוקים מתוקים. אני סבתא שרואה אותם בשבת, לפעמים עוד פעם באמצע השבוע. הם קטנים אז קצת קשה ללכת איתם לקניון או לסרט, אבל כשהם יגדלו תהיה לי אפשרות לעשות איתם יותר דברים".
הם קוראים לך סבתא?
"סבתא פנינה. אני מדברת איתם כל יום בטלפון. חן שמה אותי על רמקול, 'בוקר לסבתא', 'בוקר טוב סבתא פנינה'. זה מדהים, הם מקסימים, חבל על הזמן".
השנה תחגגי יום הולדת 70.
"מה לעשות? זה גיל בתעודת זהות, אף אחד לא נותן לי את הגיל שלי. נותנים לי 45, חמישים גג".
את מרגישה את הגיל?
"לא, אין לזה משמעות בעיניי. הכול תלוי באיך אתה נראה ומרגיש, אם אתה נראה טוב ושומר על עצמך, ואם אתה בן אדם אופטימי ועסוק. זה לא כמו ש-70 היה פעם, ממש לא".
מה את חושבת כשאת מסתכלת במראה?
"אני נראית פצצה גם היום. אין הרבה נשים שמתקרבות לשבעים ונראות כמוני, לא בארץ ולא בעולם. אני מסתובבת בחו"ל ומושכת תשומת לב בכל מקום. כול גיל והיופי שלו. יש כאלה שיאמרו שבגיל הזה נראיתי ככה ובגיל הזה הייתי ככה. הכי חשוב שאני נראית טוב. אני מרגישה טוב עם עצמי וזה מה שחשוב, כל השאר שטויות".
איך עולם היופי של היום שונה מפעם?
"בתקופה שלי לא היו את הטיפולים האסתטיים שיש היום. לא עשינו שפתיים ולא עצמות לחיים וטוסיק וחזה. אף תמיד עשו. היה יופי טבעי, הכול היה טבעי ויפה. אני לא אוהב את הפלסטיקה הזאת, היא נראית נורא. לא היה אפילו בוטוקס אז, היום בנות 20 כבר עושות. אני לא אוהבת את זה, זה נורא. כל דבר במידה. אם את בגיל מסוים ואת צריכה קצת טאצ'אפ פה ושם, קצת הזרקות, במידה זה בסדר. אני מעדיפה להשתמש בקרמים טובים כמו הקרמים שלי ולעשות טיפולים קוסמטיים אצל קוסמטיקאית פעם בכמה חודשים. אבל בעיקר לשים קרמים (אפשר למצוא באתר שלי אם מותר לומר). לא עשיתי שום ניתוחים פלסטיים. לפני 15 שנה עשיתי עפעפיים מתוך צורך בריאותי, אבל לא מעבר לזה".
יש משהו שהיית רוצה לעשות ואת חוששת?
"ממש לא".
האזינו לריאיון המלא, או צפו בו בווידיאו שבראש העמוד!
בר זגה
פנינה רוזנבלום: ״בתקופתי לא עשו שפתיים, עצמות לחיים, טוסיק וחזה. היה יופי טבעי״
38:53
