"כל החיים עשיתי שערים ואני כבר רגילה לזה", מודה גלי עטרי על סט צילומי כתבת השער שלה החגיגית שלה ל-Pplus לכבוד יום העצמאות, ומוסיפה: "אבל אולי יש בזה אלמנט נוסף של ריגוש. שבגילי המופלג אני עוד עושה את השערים האלה, אתה מבין?"
את מרגישה שכתבות כאלה מעידות על רלוונטיות של אמן?
"האמת שלא חשבתי על זה בכלל עד ששאלת אותי. אני עונה לך מהלב ספונטני - אני מאמינה שיש בזה משהו רלוונטי, חלק מהרלוונטיות, אבל זה לא מה שמנחה אותי".
השנה עטרי תחגוג את יום הולדתה ה-70 ובאמתחתה קריירה שמתפרשת על פני יותר מחמישה עשורים, שבמהלכן הפכה לאחת הזמרות המצליחות ביותר בארץ וניפקה לא מעט קלאסיקות מוזיקליות כמו "דרך ארוכה", "שמש אדומה", "ולנטינו", "חזקה מהרוח", "תעשי רק מה שאת אוהבת" וכמובן "הללויה" - שנחשבות בעיני אנשים רבים לפסקול של המדינה ויותר מכך – של חייהם. לא מעט דיונים נעשו במהלך השנים האחרונות סביב הקריירות הדועכות של אמנים ותיקים, שלא מקבלים מספיק הערכה, חשיפה ובמה מצד התקשורת והקהל. אולם נראה שעטרי כלל לא נאלצה להתמודד עם המשוכה הזו ונחשבת גם היום לאחת הזמרות המצליחות והמושמעות בתעשייה.
רק אתמול שמעתי אותך פעמיים ברדיו.
"רק פעמיים?", היא צוחקת. "תשמע, אני מנסה להישאר נאמנה לעצמי. רק להיות אני ולהתמיד בזה. כמובן שאני מנסה גם קצת להמציא את עצמי מחדש, במובן שהחיים זורמים והדינמיקה משתנה ובכלל, טעמים משתנים. אבל בסך הכל אני לא יכולה להיות סטטיק ובן אל או נועה קירל, עם כל הכבוד לה - היא מדהימה ושתהיה לה בהצלחה ענקית (קירל תייצג אותנו באירוויזיון הקרוב; ב.ז). אז אני נאמנה לעצמי ואומרת – יש קהל שהולך איתי כבר עשרות שנים, סוג של בסיס כזה. והשירים - בתקופה שהתחלתי בה, היה אז רדיו אחד, לא הייתה כזו הצפה של זמרים ושירים, אז כל שיר שאהבו - זה היה שטיפת מוח עד הסוף. למזלי הייתי בתקופה הזו, ולמזלי גם השירים היו נפלאים ושורדים עד היום, שזה פשוט לא יאומן. הם מה שנקרא נכסי צאן ברזל".
את חושבת שאם חלקם היו יוצאים היום, הם היו מצליחים באותה מידה?
"אין צ'אנס. היום יש המון תחנות אזוריות, תחנות מרכזיות יותר, המון פרוצדורות. פעם היינו האומנים נוסעים ל'קול ישראל' עם תקליט, מגיעים, מתראיינים וזה מה שנקרא - שלחנו את לחמנו והלכנו הביתה. ועכשיו זה הרבה יותר מורכב ומסובך. אתה צריך לבוא במגע עם אינספור תחנות, יש אינספור אומנים ושירים, התחרות ענקית, גדולה מאוד וצריך ללכת בין הטיפות. הרבה עבודה יש פה. אני מוסיפה שאני בהחלט לא מורידה מערכם של השירים. זה לא רק זה שהיה אז מקום לתת להם פוש גדול. היו הרבה שירים של זמרים אחרים שנשארו גם הם נכסי צאן ברזל.
"יש גם שירים שנשארים רלוונטיים, כמו 'אין לי ארץ אחרת'. לא רק שהוא ממשיך להיות רלוונטי - אני אומרת כמה עוד אפשר, עוד קצת נדבר עליו ונשיר אותו ונשתגע כבר - אבל בכל פעם שהיו קשיים במבצעים שלנו, לוחמים, בעיות במדינה, משברים, אז תמיד השיר הזה היה מרים את הראש שלו. ובחודשים האחרונים הוא מרים את הראש בגדול".
והיא לא טועה - רק לאחרונה נבחר "אין לי ארץ אחרת" בתור "השיר של המדינה" על ידי גולשי "ידיעות אחרונות ו-ynet, למרות תחרות קשה מצד שירים כמו "ירושלים של זהב", "אני ואתה", "הפרח בגני" ושיר נוסף של עטרי: "הללויה". הוא אף קיבל במה בינלאומית כשיו"ר בית הנבחרים האמריקני דאז ננסי פלוסי ציטטה אותו במהלך שני נאומים שלה. "אתה מבין, זה כאילו לשיר הזה יש חיים משל עצמו", אומרת עטרי.
כשאת רואה ששרים ומצטטים אותו, זה עושה לך משהו?
"זה עושה לי גאווה גדולה, קודם כל שבחרתי לשיר אותו, ובל נשכח שהמנגינה הנפלאה היא של קורין אלאל והטקסט הנבואי כמעט של אהוד מנור. השיר הזה היה ארבע שנים ללא קונה, אף אחד לא רצה אותו. כשזה הגיע אליי, אמרתי 'אליי, מיד אליי'! מההתחלה האמנתי בו. הרגשתי שהוצאתי לאוויר העולם שיר שאף אחד לא רצה ואני הרווחתי מן ההפקר מה שנקרא. הוא היה עבורי שיר אהבה למדינה, כי אני מתה על המדינה שלי. אין לי שפה אחרת, אין לי ארץ אחרת. זו הייתה בחירה מאוד רגשית, זאת אומרת – אם בטוב ואם ברע, באש ובמים זו המדינה שלי. כמו זוגיות ארוכה שנים שלמרות המשברים במהלך החיים, כשרע וטוב, זו אהבה אמיתית. אתה אוהב את הבן אדם כמו שהוא, לא מנסה לשנות אותו. אין לנו ברירה, אין לנו ארץ אחרת".
כמה מהר הוא הפך ללהיט בזמנו כשרק יצא?
"מיד. אני זוכרת שהקשבתי לרדיו וניגנו אותו כל שעה-שעתיים, בכל תכנית".
וגם עכשיו, אפשר להגיד שהוא ההמנון של ההפגנות.
"אני רואה את ה'אין לי ארץ אחרת' הזה בכל מקום, בשלטים, כאנשים שרים אותו ברחבי הארץ. זו גאווה גדולה".
את נמצאת שם? הולכת עם דגל?
"כן, השבת הזו הייתה הפעם ה-16. אלו הפגנות נורא יפות בקפלן, נורא מרגש. אני מסתכלת ומתרגשת מזה – זו שעתם היפה של אזרחי מדינת ישראל. אתה שומע את ההמונים שרים בשקט את 'התקווה' ואתה מרגיש שיש תקווה, שלא יהיה קיטוב ערכי כזה. שזה לא ברור לי בכלל, קיטוב ערכי על ערכים. איך אפשר לחשוב אחרת על ערכים או על אמת? אמת זו אמת. איך אפשר לחשוב אחרת על דברים שהם לא בסדר? אז אני רוצה שבאמת נהיה עם אחד, וזו לא קלישאה. שניפטר מהדבר הזה שקורה כאן כי זה לא עושה טוב לאף אזרח במדינה".
את חושבת שנוכל לאחות את הקרעים האלה?
"אני מאמינה שיש תקווה, בהחלט. זה לא קשור לימין או לשמאל וגם אם אתה חושב אחרת מאנשים אחרים, אתה עדיין רוצה להרגיש את האחווה הזו, וחבל שזה קורה לנו רק בזמן מלחמות. האחווה הזו מרגשת ברמות, אז בתוך תוכו כל אחד היה רוצה להיות במקום הזה של לאהוב ולהיות אהוב, לפרגן לעצמך, לאהוב אחרים. אז כן, יש תקווה".
את חושבת שאומנים צריכים להתבטא? יש לזה מקום?
"אני אישית לא חושבת שאם מישהו שמעריץ ואוהב שירים של אמן מסוים, אז ביום הבחירות הוא צריך ללכת ולהצביע את מה שהאמן מצביע. כל אחד צריך להצביע לפי צו מצפונו. אבל אתה נוגע בנקודה כואבת, מהבחינה הזאת שהיום אם זמר או שחקן אומר את דעתו, וזכותו לומר את דעתו כמו כל אחד אחר, אז הוא נתקל בשיימינג, כל מיני חרמות. אנשים יהודים, ישראלים, מחרימים אחד את השני? לאיפה הגענו? אני מצרה על כך".
את עצמך לא חוששת להביע את דעתך?
"לא. אני לא אוהב את זה אם יתקיפו אותי, מי אוהב שמתקיפים אותו? אבל אני בכלל לא חושבת על ימין או שמאל. גם בהפגנה זה לא ימין או שמאל. מה שמקומם אותי בעיקר זה הקיטוב הערכי, שמדובר על שוויון - אין שוויון. שמדובר על חופש - אין חופש, חירות - אין חירות. רוב הקהל שמגיע להפגין, זה מה שמנחה אותו, אתה יכול לראות את השלטים. אני הולכת עם הלב ובגלל שאני מדברת מליבי, ואני אומרת מה שאני מרגישה, אז מה יש לכעוס על זה?"
יבואו אנשים ויגידו "מה השמאלנית הזו רוצה מאיתנו?"
"אני לא במקום הזה שאמרת, כן? אני לא שמאל".
למרות שהלהיט הראשון שלה, "אם יש לך שמש", יצא כבר בשנת 1971, עטרי לא התמסרה מיד לקריירה המוזיקלית וגם עבדה בתור דיילת לתקופה קצרה (במהלכה ניהלה רומן חפוז עם רוברט דה נירו, שטס באחת הטיסות שלה). אבל אז הגיע השיר ששינה את הכל.
"זה מלכתחילה היה מוגבל בזמן", היא מספרת. "החלטתי להיות דיילת אאוט אוף דה בלו, התקבלתי לאל על והייתי חניכה מצטיינת בקורס, וגם דיילת טובה מאוד יש לומר. לקחתי תקופה של תשעה חודשים וידעתי שאני חייבת לעזוב שבוע לפני כדי לא להמשיך לעוד תשעה חודשים, כי ידעתי שאני הולכת לשיר. בחודשיים האחרונים שלי שם 'ולנטינו' יצא לאור, ובאחת הטיסות כל המטוס התחיל לשיר 'ולנטינו ולנטינו'. בחודשיים האחרונים של הטיסות לא עבדתי בקבינה, רק במטבח ולא יצאתי החוצה, אז היה כבר ברור שאני לא יכולה להמשיך".
"ולנטינו" היה רק מדרגה אחת מני רבות בדרכה לפסגה. אחריו הגיעו הסרט "הלהקה" שבו כיכבה וכמובן האירוויזיון, שם היא וחבריה (לשעבר) מלהקת "חלב ודבש" זכו במקום הראשון עם "הללויה", שנחשב עד היום לאחד מהשירים הטובים והאהובים ששלחנו לתחרות. למרות ההצלחה המשותפת שלהם, האידיליה בלהקה לא האריכה ימים. כשנה אחרי הזכייה ואחרי שני אלבומים, עטרי הוחלפה בלאה לופטין ומאז מסרבת לשקול איחוד.
כשאמרתי לאנשים שאני מראיין אותך, הרבה אמרו "ילא הגיע הזמן לפתור את העניין בין גלי עטרי וחלב ודבש?"
"לפתור אי אפשר. אין לי בעיה לדבר על זה - מדובר על חבורה שעשתה טעות. אתה יודע, לפעמים במהלך חייך אתה עושה טעות אבל 42 שנה אחרי זה הם באים אליי בטענות. הם הוציאו אותי מהלהקה, שלא נדבר על הדרך הלא נעימה שהם עשו את זה, בלשון המעטה. נודע לי מהעיתון. הם עשו החלטה להחליף אותי ואני מכבדת את ההחלטה שלהם".
אפרופו אירוויזיון, שמעת את השיר של נועה קירל?
"'יוניקורן'? שמעתי אותו פעם אחת. שיר טוב, היא שרה טובה, הכל טוב, אין לי מילה רעה להגיד".
יש לה סיכוי טוב לזכות לדעתך?
"לדעתי כן. חמישייה פותחת".
היה כדאי לה להחליט לעשות את זה?
"היא כזאת מגה כוכבת בארץ, שלא משנה מה יקרה, גם אם היא תיפול, זה לא ישנה לה שום דבר לדעתי. היא יכולה לקחת את הסיכון הזה".
מה את חושבת עליה בתור זמרת? מקשיבה לשירים שלה?
"גיליתי שהיא זמרת מצוינת. רעש וצלצולים, הפקות, הכל נכון, אבל היא זמרת טובה. כמו שבזמנו אמרו על ליידי גאגא, רעש וצלצולים ואיפור ועקבים, אבל שמעתי אותה פעם אחת שרה שיר על פסנתר והיא מוזיקאית מצוינת. אותו דבר בילי אייליש, היה לזה סאונד נורא מעניין, הקשבתי ואהבתי".
יש זמרים צעירים אחרים שאת אוהבת?
"יש איזה שיר לאגם בוחבוט שתפס אותי. איך קוראים לו, אני לא זוכרת. אבל היא שרה יפה והשיר הוא סבבה לגמרי. שיר אחד לפני זה שיש לה עכשיו. רק שלא תחשוב שאני לא מתמצאת. השיר האחרון זה 'לא שומעת' והשיר הקודם... 'קופידון'"!
יפה גלי, איזו התמצאות! שרת עם עדן בן זקן את "הללויה", את מכירה עוד שירים שלה?
"מכירה, מאוד אוהבת את 'תל אביב בלילה' שלה".
סטטיק?
"אני חושבת שהקהל של סטטיק ובן אל זה יותר ילדים קטנים... אבל ההצלחה שלהם הייתה מטאורית, לא היה דבר כזה בארץ".
הריאיון עם עטרי נערך רגע לפני יום העצמאות, שנחשב לרווחי במיוחד עבור האמנים שמקפצים בין במות הבידור ומשלשלים לכיסם ועשרות ומאות אלפי שקלים להופעה. עטרי לעומתם, החליטה לוותר על התענוג וכבר שנים רבות שהיא לא לוקחת חלק בהמולה הזאת: "כבר 10-15 שנים שאני לא מופיעה בערב יום העצמאות".
למה?
"יש דברים שבשלב מסוים בחיים שלי, אני מרשה לעצמי לוותר עליהם מכל מיני סיבות. בשנים שהייתי מופיעה ביום העצמאות ומדלגת היה לי כיף גדול. זה לא כזה כיף לדלג, אבל הייתי רצה מהופעה להופעה וזה מה שנקרא 'יום העצמאות של הכיס של האומנים', יש לזה המון יתרונות. אבל די, אני כבר לא ילדה, כמה אפשר. הייתי במרוץ כל כך מטורף בכל הקריירה שלי, אז אני מרשה לעצמי בשנים האחרונות להוריד הילוך ולהקדיש את הזמן לבת שלי, לבן הזוג שלי, למשפחה שלי, לסתם תחביבים. למשל 10 שנים אני מציירת, לא היה לי זמן לעשות את זה לפני כן".
יש מחשבות על היום שאחרי המוזיקה? יהיה משהו כזה?
"לא נראה לי שזה יקרה כל כך בקרוב, אבל תמיד יהיה לי מה לעשות. שעות הפנאי שלי מלאות עד כאן. אחותי שוש ז"ל לימדה אותי משחקי מחשב. היא אמרה 'כשלא נוכל כבר לשיר ולא יעניין אותנו שום דבר בחיים, תמיד יהיה איזה משחק מחשב חדש שייצא לשוק', אז תמיד יהיה לי איזה משחק מחשב שיהיה לי כיף לשחק אותו, אני גיימרית מטורפת".
באמת?
"ברור. כרגע סיימתי משחק נורא מסובך של שרלוק הולמס. אני גם תולעת ספרים ברמות שאתה לא מבין, קוראת ספר אחרי ספר. זה כבר נראה כמו סוג של מחלה".
יש לך עוד חלומות ושאיפות בכל מה שקשור לקריירה?
"יש לי עוד הרבה חלומות ודברים שאני רוצה להגשים. עוד קיסריות, דברים שלא עשיתי. אני לא מרגישה שמיציתי".
את מסתכלת לפעמים אחורה על כל מה שעשית ואומרת "כל הכבוד גלי"?
"ברור, אני די נפעמת מההצלחה הגדולה של כל השירים ששרתי. אני גאה ברפרטואר שאספתי במהלך השנים".
אין משהו קצת מפחיד בלהיות חלק כל כך מרכזי בתרבות הישראלית?
"זה לא מפחיד, אין שום דבר מפחיד. אני גם לא רוצה להישמע צנועה מדי, אבל אני חושבת שיש גדולים ממני. אני מרגישה מאוד טוב עם המקום שבו שאני נמצאת, אני זוכה להיות רלוונטית גם היום, וזה בעיקר משמח אותי".
צילום: עדי אורני
סטיילינג: ישראל רחמני
איפור: הלן אמויאל
שיער: ולדימיר קנבסקי
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אריק מרמור
ניהול אישי וייצוג בלעדי גלי עטרי: אסף דרעי
קרדיטים לבוש:
לוק שער: אוברול - אליזבטה פרנקי, תכשיטים - אליזבטה פרנקי
לוק 2: חולצה ג׳ינס ותכשיטים - אליזבטה פרנקי, נעליים - אלדו
לוק 3: חליפה וטופ - אליזבטה פרנקי, תכשיטים - אליזבטה פרנקי, נעליים - זארה
לוק 4: שמלה ושרשרת - אליזבטה פרנקי