"קוראים לי בכל מיני שמות", אומר אלעד צפני בחיוך. "כמו 'אלעד הגמד', אני רץ על זה".
זה כינוי שהוא בסדר מבחינתך?
"כן, האמת שלא מזמן היה לי דיון על העניין הזה, אם זה מצמצם או מעצים אותי. אני מרגיש שזה מעצים".
למה מעצים?
"אני חושב שכל העניין במילים זה הקונוטציה שלהן, של הדרך שבה מי שמדבר מתייחס למילה. אני מרגיש שכשקוראים לי 'אלעד הגמד', זה בכבוד ובהערכה, לא בזלזול. אני לא מרגיש שזו מילת גנאי. זה לא כל מה שאני, זה מאפיין בולט בי וזה סבבה להגדיר אותי דרכו".
צפני (35) פרץ לחיינו לפני 14 שנה, בעונה השלישית של "האח הגדול" שבה כיכב לצד ליהיא גרינר ונופר מור. רוב משתתפי הריאליטי באים ונעלמים - אבל צפני נשאר בקדמת הבמה וביסס את מעמדו בתעשיית הבידור, במיוחד בשנים האחרונות כשהשתתף בסדרות המצליחות "קופה ראשית" ו"גולסטאר", ריאליטי הכדורגל שהניב את שובר הקופות של הקיץ הנוכחי: "מרוסקים: גולסטאר הסרט", שבו הוא מככב בין היתר לצד ירון ברלד, דין מירושניקוב ונירו לוי.
מה ההגדרה לנמוך קומה?
"אם אני לא טועה, ההגדרה היא מטר 47 ואני מטר בול. אני גם נמוך קומה מאוד נמוך, אני הזכר הנמוך בישראל. אני חושב שיש אולי אחת או שתיים שנמוכות ממני".
מתי הבנת שאתה לא בגובה של כולם?
"בגיל מאוד מאוד צעיר. אמא שלי מספרת שבגן כל הילדים ישבו והגיעו עם הרגליים לרצפה, ואני היחיד שישב עם הרגליים באוויר. זו הייתה הפעם הראשונה ששמתי לב באופן מוחשי שאני שונה".
אמא שלך ידעה אז שיש איזושהי בעיה?
"אימא שלי ידעה כבר בזמן ההיריון שאני אהיה בעל מוגבלות כלשהי אבל לא ידעו בדיוק מה. גם בתוך עולם הגמדות יש כל מיני מוטציות גנטיות. לא ניכנס עכשיו להגדרות הרפואיות, אבל 78 אחוז מנמוכי הקומה בעולם הם עם אותה מוטציה גנטית, ויש עוד מוטציות שפחות מוכרות ואני אחת מהן. לקח כמה שנים עד שהבינו בדיוק איזו יש לי, אני היחיד בעולם עם המוטציה הזו".
איך היא מתבטאת?
"זו בעיה עצמות. כשהייתי ילד הגפיים התחתונות שלי היו מתעקמות ומסתובבות, והייתי צריך לעבור ניתוחים ליישור הרגל ובעמוד השדרה. אני גם סובל מכאבים כרוניים ברגליים ובגב התחתון. אנשים לא יודעים, אבל לפעמים אני מתנייד בכיסא גלגלים. עד גיל 12 התניידתי על עגלת תינוק. לפעמים אנשים רואים שמרימים אותי ושואלים 'איך הוא נותן שירימו אותו'. זה בגלל שאני מתקשה. זה גן נורא נדיר שקיים רק ביהדות עיראק והוא אפסית מאוכלוסיית העולם, שמתפרץ רק כשלשני ההורים יש את ההתאמה הגנטית הזו".
איך התמודדת עם זה בתור ילד?
"זכיתי והיה לי הרבה מזל, אני לא מרגיש שהייתה לי ילדות שונה מילדים אחרים. אני גם לא מוכן לעשות לעצמי את ההנחה הזו. היו כאלה שהציקו לי בגלל הגובה, אבל לכולם הציקו. לשמחתי לא הייתי מאלה שסבלו מהצקות קיצוניות ולא עברתי חרם אף פעם. אני מרגיש שהייתה לי ילדות נפלאה ויש לי חברים טובים. החברים הכי טובים שלי הם מהגן ומהיסודי.
"אני יותר זוכר קשיים פיזיים, סבלתי המון מכאבים. זה נשמע מצחיק אבל היו לי הרבה כאבי גדילה, כאבי עצמות ועברתי ניתוחים. אימא שלי, שהיא סיפור בפני עצמו והאדם הכי מעניין שיש לדעתי, נלחמה כדי שהמצב הרפואי שלי לא יפגע באורח החיים החברתי שלי. היא הייתה דואגת שאגיע להפסקות, הייתי מגיע להפסקה של 10, נשאר שעתיים עד ההפסקה של 12 וחוזר הביתה. היא אמרה לי, 'לימודים תוכל לרכוש אחר כך, השכלה תמיד אפשר לקבל. אבל חוויות וחברים זה אחרת'. היא תמיד התעקשה ודחפה אותי להיות חלק, אם זה בתנועות נוער ואם זה בבית הספר. הרבה פעמים הורים מתביישים או מפחדים על הילד שלהם. כמובן שזה בא ממקום מגונן, אבל אני חושב שזה שאימא שלי דחפה אותי להתמודד חברתית, זה מה שבנה אותי".
איך הגעת ל"האח הגדול"?
"בגיל 18 עברתי ניתוח ליישור עמוד שדרה שהסתבך. חוויתי מוות קליני והייתי מאושפז לסירוגין כמעט שנתיים, מה שמנע ממני שירות צבאי וזה משהו שאני מתחרט עליו מאוד. יצאתי מזה בגיל 20 והחלטתי שאני טורף את החיים. התחלתי לעבוד בחיי הלילה בתל אביב ואחרי כמה חודשים פנו אליי מההפקה. אמרתי שאין לי מה להפסיד, כי הייתי אחרי זוגיות ארוכה שנגמרה ושנתיים של טירוף. וככול שהאודישנים התקדמו, אמרתי לעצמי 'טוב, זו חוויה, בוא נעשה'. והאמת שהייתה לי חוויה טובה.
"כשליהקו אותי אני יודע שהיה דיון נרחב על השאלה אם זה ניצול רגשי של הקהל ואיך המבקרים יקבלו את זה. היו כאלה שממש התנגדו לליהוק שלי כדי שלא יגידו 'קשת מלהקת גמד'. יורם זק אמר להם, 'גמד זה לא כל מה שהוא'. יכול להיות שאם הייתי גבוה, אז לא הייתי מעניין. הגמדות לגמרי מוסיפה נפח, היא מעצימה את הסיפור. והיא פותחת דלתות כמו שהיא סוגרת לי דלתות. כדורגלן אני לא אהיה, נכון? אבל כוכב ריאליטי? זה פותח לי דלת אז למה שלא אנצל את זה? אם אתה מוכשר או שיש לך איזו יכולת שנולדת איתה, למה שלא תנצל אותה לטובתך? אחרי שהדלת נפתחת, אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו, כי הגמדות לא מספיקה לאורך זמן".
מה אמרו המבקרים?
"קהילת נמוכי הקומה לא כל כך פרגנה לי. אמרו שאני לא מייצג את הקהילה כמו שצריך בגלל השימוש במילה 'גמד' ושאני נותן שירימו אותי על הידיים, היו כל מיני ביקורות. אני מבין למה זה הטריד אנשים, בטח בפרקים הראשונים. קרה בדיוק מה שקשת חשבו שיגידו, שזה גימיק להכניס גמד. לא מזמן הופעתי עם אביהו פנחסוב והתחפשתי אליו. עליתי לבמה עם תחתונים מנצנצים, עברתי בין אלפיים איש בקהל ומישהו אמר לי 'אתה עושה מעצמך בדיחה, אתה מבזה את עצמך', ואני חושב שרק אני יכול להחליט לעצמי מה מבזה אותי ומה מרים לי. אני חושב שזה מעצים. שאלפיים איש מסתכלים עליי ומצלמים אותי ומוחאים כפיים ואני מרים להם. יש לי זכות, אני עושה שמח לאנשים. זו מתנה שאני נהנה לנצל אותה, ומי שרואה בי רק גימיק ולא מצליח לראות מעבר, הבעיה היא אצלו. אני אחליט מה נכון לי ומה לא. אבל 99 אחוז מהתגובות היו של אהבה ופירגון, בכלל ובפרט מנמוכי קומה".
אתה מקבל הצעות עבודה מוזרות?
"קיבלתי הצעות כאלה כל חיי. 'יש זוג שמתחתן ורוצה שארבעה גמדים יחלקו צ'ייסרים ברחבה'. לפי איך שאני מדבר עם האדם שמולי, אני מחליט אם האירוע הזה מרים או מוריד לי. קיבלתי מלא הצעות מוזרות, ואני מנצל את הגמדות שלי כל יום. למה לא?"
איזה הצעות קיבלת?
"הרבה מסיבות רווקים ורווקות. בלונדון יש ממש חברות להשכרת גמדים לאירועים. קיבלתי הצעות של 'אנחנו חמישה חברים שטסים לחו"ל והיינו שמחים שתצטרף אלינו. הכול עלינו, יש לך חדר'. אנשים זרים לחלוטין, כן? ויש את ההצעות היומיומיות, 'סבתא שלי חולה עליך, אתה חייב לבוא אלינו לארוחת שישי'. ויש גם דברים סליזיים. מה שאתה יכול לדמיין - אז כאלה".
תן לי אחת שהיא לייט, שאפשר להגיד אותה בקול רם.
"אין לייט, יש גמד בתוך התמונה, זה אף פעם לא יכול להיות לייט. איך לייט, אחי?"
איפה כל העניין הזה פוגש אותך ברמה הזוגית, בחיי אהבה?
"יש לי קשיים שנובעים מההמצב הפיזי שלי, אבל לשמחתי גיליתי לאורך השנים שיש לא מעט נשים שזה מושך אותן. אני כמו כולם, מתמודד עם דחיות וגם עם הצלחות. היו הרבה נשים שאמרו לי 'תשמע, אבא שלי לא יקבל אותך' או 'כולם מסתכלים עלינו ברחוב וזה מביך אותי'. מצד שני היו לי קשרים ארוכי טווח וגם של לילה אחד, יש הכול".
יצאת פעם מישהי נמוכת קומה?
"לא. זה לא שוק רווי. אם בגיל צעיר יותר היית שואל אותי, הייתי אומר לך 'מה פתאום, אין סיכוי'. הייתי אנטי. אולי זה עניין של אגו או חוסר ביטחון, היה נראה לי לא הוגן שאצא עם נמוכת קומה. היום אני יכול להגיד לך שלא מצאתי מישהי נמוכת קומה, ואם יהיה לי קליק עם מישהי כזו, זה יכול לקרות. אני כבר לא פוסל".
כמה נמוכי קומה יש בארץ?
"אין נתונים לגבי זה, כנראה כמה מאות. יצרתי עכשיו שאלון שבו אני מנסה להקים אינדקס של נמוכי קומה בישראל, כדי שתהיה לי תשובה לשאלה המאוד בסיסית הזאת של כמה יש. ולא רק כמה, אני רוצה לדעת לפלג אותם לגילים ואזורי מגורים ודת ומין. ואולי לייצר קשרים, זוגיים או חברתיים. אם יש ארבעה ילדים בגילאי 12 עד 15 נמוכי קומה שגרים באזור באר שבע והסביבה, ויש להם קשיים חברתיים והם יכולים להיות חברים אחד של השני, אז למה שאני לא אעשה את זה? זה משהו שנולד בשבועות האחרונים ולצערי כרגע אנחנו עומדים רק על 41 אנשים באינדקס, אבל אני ממש משקיע בזה. אם נמוכי קומה שומעים אותנו, תצטרפו. לעמותה קוראים 'בראש מורם'".
בימים אלו צפני אוחז בטייטל חדש: כוכב קולנוע, בזכות "מרוסקים: גולסטאר הסרט", שהביא את כוכבי הריאליטי המצליח "גולסטאר" אל המסך הגדול.
בניגוד לסדרת הטלוויזיה שהיא כאמור תוכנית מציאות, הסרט הוא קומדיה עלילתית לחלוטין מה שהצריך את צפני והשחקנים האחרים, ביניהם ג'ובאני רוסו, רז זהבי וליאם גולן, ללמוד בעל פה טקסטים ולחדד את כישורי המשחק שלהם. אתגר לא פשוט, שכן רוב הקאסט מורכב מכוכבי ריאליטי ולאו דווקא שחקנים מקצועיים. ועדיין, היו קשיים גדולים יותר.
צילמתם את הסרט ממש בתחילת המלחמה.
"נחתנו בדרום אפריקה בשישי באוקטובר, ויומיים אחר כך התחלנו את הצילומים. היינו במקום בלי קליטה, באיזה ג'ונגל עם קופים ואנטילופות מסביבנו, ואתה מקבל טלפון שנכבשו קיבוצים בתוך המדינה. אני חושב שלקח לנו לא כמה שעות, אלא כמה ימים להבין".
איך הצלחתם לצלם קומדיה בסיטואציה כזאת, כשאתם יודעים שבארץ יש כזה בלגן?
"זה מאוד קשה, אתה צריך לעשות ניתוק מאוד מאוד רציני. בהפסקות אתה מרגיש שאין אווירה, לפני רגע צחקת בסט ואז כולם ישר בטלפונים, ומה קורה עם אימא ומה עם החבר שהוקפץ עכשיו לעזה".
הקהל מאוד אוהב, הגיעו 200 אלף צופים בפחות מחודש.
"ועוד בזמן מלחמה! אתמול פגשתי צנחנים שיצאו להתרעננות וחוזרים היום לעזה, שהשם ישמור אותם. ואחד החבר'ה שם, חובש כיפה, אמר לי 'תשמע, אני לא רואה את הסדרה אבל ראינו את הסרט, ואני רוצה להגיד לכם תודה שאתם משמחים את עם ישראל. נתתם לנו כוחות'. זה היה רגע עוצמתי".
צפו בריאיון המלא בראש העמוד, או האזינו לו כאן: