רק בשבועות האחרונים תרצה כהן (24) גילתה איך נשמעת ההתרעה המקדימה כשמשוגרים טילים מאיראן. בפעם הקודמת היא הייתה סגורה בבית "האח הגדול", רחוקה מהאזעקות. "אין לי ממ"ד בבית. זה נורא. אני מסתובבת עם מזוודה. זה מרגיש כמו נצח, המלחמה הזאת", היא משתפת בפודקאסט "הברזייה" של מגזין סוף השבוע של ynet.
אז איפה את מסתתרת?
"אני נמצאת אצל בן הזוג שלי דורון (ליידנר. כדורגלן הפועל תל אביב, ב"ז) או אצל אחותי, שיש להם ממ"ד. קשה לקום למקלט בלילה או בבוקר, ואת גם לא ישנה כמו שצריך. אנשים מתלוננים על המלחמה אצלנו בתל אביב, אבל יש לך אנשים בצפון שאוכלים אותה עכשיו".
בטח קשה לרדת למקלט כשכולם יודעים מי את.
"לא, זאת לא הבעיה. המקלט עצמו זו הבעיה שלי. זו הפעם הראשונה שאני במלחמה כאזרחית. בכל הדברים הגדולים שהיו בשנים האחרונות, קורונה, 7 באוקטובר, המלחמה עם איראן, לא נכחתי. כשהתחילה הקורונה הייתי בצבא, במלחמה הראשונה עם איראן הייתי ב'אח הגדול' אז גם לא ידעתי את גודל המאורע. פתאום אני בבית, אין לי מילואים. אני מבינה למה אנשים מתחרפנים. וואלה, לא הייתי רוצה להיות הורה עכשיו.
"אני עובדת קצת. אין לי כוח לקום, אין לי כוח לרוץ, אין לי כוח להתאמן, אין לי כוח לכל הדברים האלה. אבל הייתי עם המשפחה שלי הרבה, עם הבן זוג שלי. חברים קצת פחות. ולא, אין לי בעיה להיות עם עוד אנשים במקלט".
אנשים בטח מרגישים בנוח להתחיל לדבר איתך. זה מפריע לך?
"אני דווקא נחמדה. בהתחלה, אחרי שיצאתי מ'האח הגדול', היה לי מאוד קשה לצאת מהבית. לא הכרתי את העולם הזה. זה לא נצץ לי במיוחד. היו אולי שלוש משפיעניות שעקבתי אחריהן, היו לי 2,000 עוקבים באינסטגרם. בסוף בן הזוג שלי הצליח להוציא אותי מהבית. אבל הכול בסדר, אני נורמלית, יש לי משפחה עוטפת וסוכן מעולה ומעטפת חזקה".
"אני קצת ערסית באופי עד שמכירים אותי. היום אני מרגישה שאני נותנת לעצמי יותר להרגיש. פחדתי מזה נורא, אבל זה לא משהו רע"
חשבת שהתוכנית תשרוט אותך?
"ממש לא. גם לא הבנתי את הגודל של הדבר שאני נכנסת אליו. כשיצאתי אמרתי 'רגע, יש כאן משהו שהוא לא נורמלי גם בשבילי'".
בגלל שכולם מכירים אותך?
"כולם מכירים אותי ואני בן אדם שלא מדבר הרבה. בבית ראו את זה, אני לא בן אדם שמדבר על החיים שלו, על איך הוא, על מה קורה, אני לא בן אדם פתוח. אני קצת ערסית באופי עד שמכירים אותי, אני לא נראית בן אדם רך. יש לי אינטליגנציה רגשית ואני חושבת שאנשים ראו את זה בבית יותר ממה שהראיתי לעולם לפני כן. המשפחה שלי ראתה אותי בוכה שם יותר ממה שאי פעם ראו אותי. אני מרגישה שאני נותנת לעצמי יותר להרגיש. פחדתי מזה נורא, אבל זה לא משהו רע".
פחדת שיראו אותך מתפרקת?
"תמיד הייתי חזקה, בן אדם שהכול טוב איתו, אבל עברתי דברים בחיים. אני נראית כזאת חמודה, שגדלתי כמו שצריך עם הכול, אבל לכולנו יש אתגרים ותמיד הייתי חזקה מולם, אף פעם לא נשברתי, ואם נשברתי, זה בטוח לא מול אנשים. ופתאום את חשופה. אני חייבת לומר שזו גם המתנה שקיבלתי מהקהל: פתאום אני רואה שזה בסדר, אנשים אוהבים אותך בדיוק כמו שאת".
את חושבת שזה לא בסדר להראות רגשות?
"זה מתמסכן בעיניי ואני לא אוהבת את זה. אני יכולה לבכות על הרבה דברים שהיו פעם, המון, אבל איך זה יעזור? אני מסתכלת קדימה על מה עוד אפשר לעשות, יותר טוב. וזהו".
"הפעם אני מרגישה שאני לא תורמת"
כהן משרתת כקצינת לוגיסטיקה בדרגת סרן (את הדרגה העניק לה בשטח הרמטכ"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל). מאז אוקטובר 2023 היא עשתה מספר סבבי מילואים. "נכנסתי בתור סמ"פ. אמא'לה. חוויתי את זה בצורה נורא שונה מחברות שלי שעושות את אותו תפקיד. זכיתי להיות בגדוד מטורף. בהתחלה עוד הייתי הקצינה היחידה בגדוד, הבחורה היחידה. אבל נתנו לי הרבה אחריות וזה תפקיד ממלא מאוד, שזה משהו שחסר לי במלחמה הזאת. אני לא מרגישה שאני תורמת. אני יודעת שאני תורמת בדרך שלי, אבל זה לא אותו דבר. כשאת בתוך זה, את מרגישה אחרת.
"הייתי אחראית על ניוד לגזרה, שזה אומר גם חיילים, גם נשקים, גם מזון, כל ציוד שצריך להגיע לתוך הלחימה. את אחראית על כל הפרוצדורה. צריך לנהל את זה, לראות בעיניים מה באמת צריך".
איך התייחסו אלייך בתור אישה בתפקיד הזה?
"נכון שהייתי בת בפנים, אבל באתי לעבוד ואהבתי נורא את האנשים שסביבי. אין הבדל בין גבר לאישה. לפחות אני לא הרגשתי את זה. היו את הדברים הכבדים שאני לא מרימה, אז אמרתי 'צריך להזיז', וכולם הזיזו".
פחדו ממך?
"לא יודעת אם פחדו זו המילה הנכונה, אבל כיבדו אותי מאוד. גם כי עשיתי עבודה טובה, אני יודעת מה אני עושה. אני תמיד נחמדה, אבל גם כעסתי. העצבים שהיו לי בצבא, לא היו לי בשום מקום אחר".
"אני מפחדת עכשיו יותר ממה שפחדתי שם. כי כשאת חיה את זה, ואין לך את החיים הנורמליים, את מכירה את האיום ואת יודעת מה יכול להגן עליך. פה את יושבת בבית ויש לך התרעה שקופצת לך בטלפון"
איך זה לראות ככה את המלחמה מקרוב?
"אני אוהבת את זה. זה אדרנלין שונה. אני חושבת שאני מפחדת עכשיו יותר ממה שפחדתי שם. כי כשאת חיה את זה, ואין לך את החיים הנורמליים, אז קל יותר להבין מה קורה סביבך. את מכירה את האיום, את מבינה את הסיטואציה, את יודעת מה יכול להגן עליך. פה את יושבת בבית ויש לך התרעה שקופצת לך בטלפון. במלחמה הזאת שמעתי את זה בפעם הראשונה, לא הכרתי את זה קודם".
מה את חושבת על הדיון סביב שילוב של נשים בתפקידים קרביים בצבא?
"אין חדות כאלה, ואנחנו יודעים את זה בשטח. אהבו את זה שיש מישהי שלא מפחדת, שנמצאת בשטח הכי מטורף שיש, עובדת קשה, מנהלת את הכול. נשים עובדות, הן עובדות מצוין, ונכון שיש הבדל פיזי בין גבר לאישה, אבל בסופו של דבר, בשטח, הן נותנות את אותה עבודה. בנות בתפקיד שלי מנהלות גדודים כמו שלא ראית בחיים שלך. תראה את הטייסות שלנו עכשיו במלחמה איזה קטלניות הן!".
"אם ציפית לטלנובלה, זה לא המקרה"
בעונה הקודמת, שהסתיימה בספטמבר 2025, היא הגיעה למקום השלישי, בין השאר בעקבות העניין שנוצר סביב הקשר בינה לבין ארז איסקוב, במיוחד כשנכנסה למשוואה המסובכת גם ככה הדיירת מאי ערב. בזמן שאיסקוב התעקש שאין בינו לבין הנשים שום דבר רומנטי, הצופים התחלקו בין מחנה כהן למחנה ערב. "אני לא מוכנה לקרוא לזה משולש רומנטי, תיזהר ממני", היא אומרת. "בבית לא רואים הכול. אני לא מוכנה להיות אחת מ-. חשבתי שהיה שם משהו קצת שונה, ובאמת היה, ואני עדיין עומדת על זה. אני מבינה שבחוץ ראו את זה אחרת, כי אתם רואים את כל הזוויות. זה היה ממש שונה ממה שמרגישים בתוך הבית, אבל זה לא משולש. אמרתי 'לכל אחד יש את הצלע שלו ואני הבסיס. מי שרוצה להצטרף, אז בכיף'".
9 צפייה בגלריה
''אני לא מוכנה לקרוא לזה משולש רומנטי''. ב''אח הגדול''
(צילום: רן יחזקאל, באדיבות רשת 13)
את יכולה להגיד בדיעבד שהיית מאוהבת בארז?
"לא, אבל אני יכולה להגיד שהייתה שם חברות מאוד טובה וקצת מעבר, וזה הגיוני כשנמצאים בבית סגור. אבל יש לי בן זוג עכשיו, ברוך השם, שמפקס אותי ונותן לי את הכי טוב בעולם. חשבתי שאני הולכת לווילה עם מלא חברים והולך להיות כיף. והיה כיף, עברנו חוויה מאוד מעניינת".
"דיברתי עם ארז שאחרי התוכנית נראה מה יהיה, כי בתוך הבית לא יכול להיות משהו. לשני הצדדים היה חלק בזה, ואם מישהו אומר לך אחרת הוא שקרן"
כשיצאת חשבת שיהיה משהו ביניכם? היה נראה ששניכם בעניין.
"לשני הצדדים היה חלק בזה, ואם מישהו אומר לך אחרת הוא שקרן. דיברנו על זה שאחר כך נראה מה יהיה, כי בתוך הבית לא יכול להיות משהו. אף אחד לא ידע מה יוליד יום. כשנמצאים בתוך בית, דברים כאלה קורים, משיכה או שיח שרוצים לפתח ודברים שמרגישים אחד כלפי השני. בתוך הבית הכול נורא מועצם ואת קצת מבולבלת ולא מבינה, אבל כשאת יוצאת החוצה את אומרת 'אולי דברים יכולים להסתדר בצורה אחרת".
וניסיתם?
לא, אבל שיח היה ודיברנו והכול טוב ויפה וזה נפתר בצורה טובה. זה פחות הסתדר, זה הכול. אם ציפית לטלנובלה זה לא המקרה".
כשיצאת החוצה אנשים באו והטיחו בך דברים שעשית?
"ישראלים מרגישים בנוח לבוא ולהגיד הכול, אני חולה על זה. 'איך עשיתי את זה?', 'למה לא הלכת איתו?', 'למה הלכת איתו?', 'מה עשית איתו?'. זה מה שעשיתי, אי אפשר להחזיר את הגלגל. אני עונה: 'חיים שלי, את צודקת'. אני לא נכנסת לוויכוחים".
התבאסת שלא ניצחת?
"לא, ואני אסביר לך גם למה. ברור שהייתי רוצה מיליון, או 750 אלף אחרי שמנכים ממס, מי לא רוצה את זה? אבל ניצחתי בדרך שונה. נכון, הכסף לא אצלי, ולא הרימו לי את הידיים וזרקו נצנצים, אבל מה ששלי - שלי. אני זכיתי באמת. אני עובדת, זה פתח לי הרבה דלתות ויש לי קהילה מטורפת ומאוד חזקה. זכיתי בהרבה דברים אחרים".
איזה קמפיינים עשית עד עכשיו?
"קודם כל זה כיף להיות דוגמנית, אני מאוד אוהבת את זה. התחלתי עם רנואר ועכשיו אני עם Z-SPORT, שזה מותג ספורט מהמם, עדה לזורגן שזה מותג איפור מטורף, וארגניה שהתחלתי עכשיו. אני יודעת שהיו הרבה הערות על השיער שלי, שהוא נראה לא טוב, נראה יבש, אבל הוא משתקם לאט לאט. אני צובעת אותו מגיל 14".
"לא רציתי מישהו שחושב שהוא מכיר אותי"
כבר מספר חודשים ("אני לא סופרת") שכהן נמצאת בזוגיות עם ליידנר, והיא עדיין לא התרגלה להיות אשת כדורגלן שהאוהדים באים אליה בטענות אחרי משחק לא טוב. לסיפור ההיכרות שלהם יש כמה גרסאות, תלוי את מי שואלים. "הוא יספר לך סיפור אחד ואני אספר לך סיפור אחר. הבן אדם התחיל איתי באינסטגרם - דורון, לא אכפת לי שאתה שומע את זה - ולא זרמתי, זה לא הסתדר, אני אפילו לא זוכרת מה בדיוק היה, וגם לא חיפשתי. באיזשהו שלב יצאנו עם חברים והוא הגיע גם ונהיה בינינו איזה שיח. הוא יגיד שבאתי ואמרתי לו שלום, אז לא - הוא הפריע לי בדרך בזמן שעברתי ואז יצאנו לדבר".
דרך ארוכה.
"זו נהייתה דרך ארוכה. אבל זה הסתדר, והוא משאיר אותי שפויה הרבה פעמים. פחדתי לצאת, פחדתי ממה חושבים עליי, מה רואים. הוא עושה לי טוב ממש".
איך היה הדייט הראשון שלכם?
"עשיתי לו את המוות. לכן אני אומרת וואלה, כל הכבוד לו".
"אחרי משחקים למדתי יפה מאוד מה זה אוהדים, גם לטוב וגם לרע. כשזה לא משחק טוב, כותבים לי 'מה עשית לו?'"
היית קשה להשגה?
"לא הייתי קשה להשגה, הייתי מפוחדת, לא רציתי שיראו אותנו. שמתי כובע, כיסיתי את עצמי. עצרו אותי ואמרו לי 'אפשר תמונה?', אמרתי 'לא רוצה'. תנו לי שנייה כדי שיהיה לי איזה משהו לפני שכולם רואים גם. לצאת לדייטים זה בסדר, אבל כשכולם שואלים ומתעניינים, זה קצת מפחיד. יצאנו למסעדה בתל אביב ואמרתי לו 'אני לא מוכנה להיכנס ושיראו אותנו'. חיכיתי לו בצד והוא הלך, עשה הלוך-חזור ושכנע אותי 'בואי רק ניכנס, נשב, הכול טוב', החשיכו קצת את האורות, נכנסתי, ישבתי כולי מפוחדת, עשיתי לו קצת דרמות".
אז את אשת כדורגלן עכשיו.
"זה מאתגר, לא סיפרו לי את זה לפני. אחרי משחק טוב דורון בעננים, אפשר לעשות מה שרוצים, 'בואי נחגוג'. כשזה משחק רע, הם לא רוצים לצאת, הם לא רוצים ליהנות, שלא יראו אותם. וגם התגובות. כדורגל זו הדת הכי חזקה בעולם. אחים שלי אוהדי בית"ר, אני יודעת מה זה אוהדים, אבל לא ככה. אחרי משחקים למדתי יפה מאוד מה זה אוהדים, גם לטוב וגם לרע. כשזה לא משחק טוב, כותבים לי 'מה עשית לו?'".
את אשמה?
"לפעמים גם אני אשמה. זה קשה. לא חשבתי שזה ככה. אבל בסדר".
את מחפשת דירה עכשיו, אבל לא עם דורון. למה?
"כי אני לא יודעת מה קורה איתו עדיין מבחינת הכדורגל. אני לא יודעת לאיזו קבוצה הוא הולך, אני לא יודעת אם הוא נשאר, אני לא יודעת אם הוא עובר לחו"ל וזה גם מאוד מוקדם. ראיתי את נועה קירל ודניאל פרץ ואני מבינה את הקושי כשבן הזוג גר במדינה אחרת. אבל אני תומכת בו, איפה שהוא ירצה, אנחנו נמצא דרך לגשר על זה".
כמה היית מחוזרת אחרי שיצאת מ'האח'?
"קיבלתי כל כך הרבה הודעות. גם פחדת. אני לא יודעת איך ראו אותי , וגם לא רציתי שאנשים יחשבו שהם מכירים אותי בגלל שהם ראו אותי בטלוויזיה. לא רציתי לצאת עם מישהו שחושב שהוא מכיר אותי".
פחדת שירצו לצאת עם תרצה מ"האח הגדול"?
"אני תרצה כהן, זו מי שאני. הייתי בתוכנית שראו בה הרבה ממני, אבל זה לא הכול. יש עוד הרבה".
את צופה בעונה החדשה?
"ראיתי את הפרק הראשון. בסופו של דבר זה מקום שפתח לי הרבה דלתות, למרות שזה לא היה בתכנון שלי מעולם, גם אמרתי שאני לעולם לא אלך לזה. אני לא צופה בריאליטי. אני רואה סדרות אמריקאיות. את העונה שלי לא ראיתי בכלל. לראות את עצמי, איך שנראיתי במצלמה שם? תאורה על הפנים. אני יודעת מי אני. אין לי מה לראות שם".
מרגיש כאילו לקחת צעד אחורה מכל הדבר הזה.
"אף פעם לא חייתי את העולם הזה. אחותי התחתנה מיד אחרי העונה, כשכבר כולם היו בתוך הדבר הזה ואני לא, הייתי עסוקה בחתונה. אבל כן נשארתי קצת בקשר עם אנשים, אני ולורן גוזלן בקשר טוב. אין לי שום בעיה עם אף אחד, אבל זה משהו שקרה באופן טבעי".
לא כל מי שיוצא משם זוכה להצליח. את עובדת ומתחזקת את זה.
"אני מסתכלת על עצמי בעבודה, לא על אף אחד אחר. יש לי מעטפת טובה שמכווינה אותי ואני עובדת ואני לא מסתכלת על השאר. כיף לי וטוב לי עם מה שיש לי".
כהן נולדה בירושלים, בת אמצעית מתוך שבעה אחים ואחיות. "ההורים שלי אמריקאים שכאילו עלו אתמול", היא מספרת. "הם לא יודעים עברית, כלום. הם אף פעם לא הצטרכו כי הם עובדים עם אמריקאים וגרים בשכונה בעיר העתיקה בירושלים שיש בה הרבה עולים ותיירים. המנטליות שונה לגמרי. הם באו לגור במקום הכי קרוב לאלוהים מבחינתם".
את בת לאמריקאים, גדלת בישראל ובכל זאת יש לך מבטא צרפתי. אפשר להבין למה היו טענות שהמבטא שלך לא אמיתי.
"אני יודעת, מה אני אעשה? אתה רוצה לשנות לי אותו? אני לא חושבת שיש לי כזה מבטא חזק. אתה שומע את אבא שלי מדבר עברית, זה נשמע כאילו הגיע מערב הסעודית. יש לי אח דובר אנגלית שכל הסביבה שלו בתור ילד, כל החברים שלו היו ישראליים, והמבטא שלו הכי ישראלי. אצלי זו דיקציה ולכן זה כל כך מבלבל, ואני מבלבלת את זה עוד יותר עם האנגלית שאני מערבבת בפנים. יש לי גם הרבה טעויות, דורון כל הזמן צוחק עליי".
אמרת בעבר שאת מסתדרת יותר עם בנים מאשר עם בנות.
"נכון. אפשר להגיד שיש לי קצת ראש גברי. גברים הם לרוב מאוד עניינים, לא עסוקים בסיפורים ולא מחפשים בלגן. אין לי כוח לריב עם אנשים, אני לא במקום הזה. יש לי גם חברות בנות, אבל יש משהו אחר בחברות בין גבר לאישה. אני מבינה גם את האנשים שאומרים שקשר כזה לא יכול להיות אפלטוני. יש לי חברי ילדות שהם חברים שלי שנים, ואני מבינה את זה שלא לכולם זה נראה בסדר כשאני בזוגיות והכול. אז קודם כל, תמיד בן הזוג שלי הוא במקום הראשון ואיש הסוד שלי. הוא סומך עליי מאוד והוא גם מכיר את החברים שלי".
את חושבת שבנות רואות בך איום כי את יפה?
"די, יש הרבה בנות יפות. זה לא קשור אחד לשני".
