בבוקר השבעה באוקטובר, מיכל צפיר הייתה באימון בחוף הים של הרצליה וכשהאזעקות החלו היא בכלל האזינה לפודקאסט. "יואב התקשר אלי וסיפר לי שיש אזעקות וחדירות של מחבלים, לא הבנתי בהתחלה ואמרתי לו שאני אשתה קפה בים ואני אבוא הביתה", מתארת צפיר, שכבר למעלה מעשור משמשת כמאמנת לאורח חיים בריא ומי שהוגדרה כגורו הבריאות של ישראל.
רק לאחר שחזרה הביתה החלה צפיר להבין את גודל הזוועות. "יש לי משפחה מקיבוץ בארי, דודה שלי שמחה שני גרה בקיבוץ", היא מספרת. "פרצו אליהם לממ"ד. היא ניצלה אבל הנכד שלה, עמית שני, נחטף לעזה. וכל מה שיואב ואני עשינו זה להתקשר ולפנות לכל מי שאנחנו מכירים שיוכל לסייע להם".
עם זאת, בוקר למחרת צפיר שוב עלתה על בגדי ספורט והתייצבה בחוף הים לאימון בוקר. "זו הייתה השפיות שלי, כמובן שדאגתי להיות זמינה וקרובה למרחב מוגן", היא מסבירה ובאותה נשימה מודה שזה לא היה לא קל. "בהתחלה האוכל ניהל אותי ולא אני אותו, אבל ידעתי שיהיה בסדר, הבנתי שזה טבעי וזה לא פסח גם עליי, היום אני עושה ספורט ואולי מחר יהיה לי קשה לגרד את עצמי מהמיטה".
70 אלף העוקבים של צפיר באינסטגרם זוכים לקבל סרטוני מוטיבציה גם בתקופה הנוכחית. "אני מסבירה שצריך להיות סלחני עם עצמך בלי קשר למלחמה. הרבה אנשים כתבו לי שהם לא מסוגלים לעשות ספורט ומה כן אפשר לעשות בנסיבות הקיימות? זה שעשיתי ספורט אומר שאני לא כואבת? אין משהו אחד שהוא נכון לכולם".
אז מה את מסבירה לאותם אנשים?
"אני יודעת שכשאני זזה ואני אוכלת נכון זה הנשק שלי, זה הכלי. שום דבר לא טוב יקרה אם אני אתעלל בגוף שלי, ועם זאת אני מביאה הרבה חמלה ואת האפשרות להבין שאני יכולה לעשות היום פחות כי אני מתמודדת ברמה המנטלית. זה אף פעם לא הזמן להזניח את הגוף, אז בסרטונים שלי אני מבקשת שכל אחד ישאל את עצמו 'מה אני יכול לעשות במציאות הקיימת עם החרדה והדאגה לחטופים ולחיילים?'".
במקביל לסרטונים והעשייה ברשתות החברתיות כל משפחת צפיר התגייסה ועזרה איפה שרק היה אפשר. "יואב ואני נסענו למפונים ועבדנו עם כל מיני חמ"לים. אתה מרגיש טוב יותר כשאתה עוזר, במקום של עשייה ונתינה אני לא שוקעת".
ומה עם הבנות?
"מאיה גרה ביפו ומיד חזרה הביתה כי הרגישה לא בנוח, שירה (22) מיד התנדבה ובמשך שלושה שבועות הפעילה גן ילדים במצפה רמון שנפתח לילד המפונים וגילי בת ה-18 משרתת בדובר צה"ל בבימוי ועריכה יחידת ההסברה. היא זו שערכה את סרטון יום ההולדת ה-16 לעמית שני שנחטף לעזה".
איזה סוג הודעות את מקבלת ברשתות בימים אלה?
"אנשים שואלים אותי איך לתפקד, כאלו שכתבו לי שלא עושים מספיק. מאות הודעות סביב אותו נושא. היה מישהו שכתב לי שעכשיו זה לא הזמן לסרטונים של ספורט אבל אני לא באה לשנות או לחנך אף אחד. חלק מהמלחמה זה לתרגל סובלנות ואורח רוח".
לסיום מבקשת צפיר לא להשוות את הנתינה שלכם לנתינה של מישהו אחר. "זו לא תחרות, וגם את זה צריך להזכיר לאנשים. אפילו לדפוק לשכן המבוגר שלכם בדלת ולשבת ולשוחח איתו זה מבורך. ההשוואות האינסופיות לא פסחו גם בתקופת מלחמה, החופשות התחלפו בהתנדבות. אנשים צריכים לעשות מה שהם טובים בו. כל אחד צריך לתרום במה שהוא טוב בו ולשאול את עצמו איך הוא יכול לעזור".
6 צפייה בגלריה
". כל אחד צריך לתרום במה שהוא טוב בו ולשאול את עצמו איך הוא יכול לעזור"
(צילום מסך: אינסטגרם )
