בחודש ינואר האחרון, חשפה מגישת הטלוויזיה דנה גרוצקי שהיא נושאת את גן ה-BRCA, שמעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות. בהודעה ברשתות החברתיות, שיתפה גרוצקי בכנות על האבחנה ועל ההחלטות שהיא מתמודדת איתן בעקבות הגילוי, ובראשן ניתוח כריתת השחלות שאותו היא אמורה לעבור. בהמשך היא גם שיתפה: "בצורה מאוד קרה וישירה, הרופא אמר שאני צריכה לעבור כריתה מלאה של השחלות, השדיים ואולי גם הרחם", והוסיפה: "אני ממש בלחץ וקצת מפחדת".
גרוצקי בת ה-39, נשואה למסעדן אסף ליס ואמא לארבעה ילדים, הצטלמה לאחרונה לקמפיין הראשון שלה להלבשה תחתונה של "דלתא", ועבורה זה רגע עוצמתי שמסמל הרבה יותר מאופנה. כשהיא מסתובבת על סט הצילומים בתחתונים וחזייה, ומרגישה הכי נוח שאפשר, תפסנו את גרוצקי לראיון מרגש ומלא תקווה.
דנה, איך את מרגישה?
"תלוי באיזה יום אתה שואל. בגדול הייתי יכולה להגיד לך שנפלא, אם כל החטופים היו פה ולא הייתה מלחמה ואיום קיומי. אבל בגלל שזה לא המצב, אז אני בסדר".
חשפת לפני מספר חודשים שאת נושאת את גן ה-BRCA. היו כל מיני פרסומים בנושא, והקהל לא ממש הבין באיזה שלב את.
"היו הרבה ידיעות לא אחראיות שיצאו סביב זה. לפני כמה שנים, בזמן שהייתי בהיריון עם התאומים שלי, גיליתי שאני נשאית של גן BRCA1, שזה בעצם אומר שאני נשאית של גן סרטן השד, ושיש לי סיכוי מאוד גבוה לחלות בו ובסרטן השחלות.
"החלטתי לקחת שליטה על החיים שלי ולא לחכות שמשהו יקרה. ממש להיות אקטיבית בנוגע לזה, ואני מאוד גאה בהחלטה שעשיתי, שהיא לא פשוטה. עברתי שלושה ניתוחים בינתיים, של כריתת החצוצרות והשחלות, כלומר ביום אחד נכנסתי לגיל המעבר. בחורה בת 39 בגיל המעבר, ויש לזה כל מיני השלכות".
מה למשל?
"חוויתי ירידה במצב רוח. אני לא רוצה להשתמש במילה 'דיכאון', כי זה גדול מדי, אבל זה דכדוך, חוסר חשק לעשות כל מיני דברים. אני בן אדם נורא שמח ב-DNA שלי, מאוד חיובית ואופטימית, למרות כל רעשי הרקע והדברים שקורים מסביב, וזה מפחיד. זה מרגיש כמו דיבוק ואין לך שליטה על זה. אז חשוב למצוא את האיזון".
את זוכרת מה הרגשת כשהגיעו תוצאות הבדיקות?
"יש לי זיכרון גרוע, אבל זה רגע שאני בחיים לא אשכח. הייתי בהיריון וצילמתי שער, והצילומים היו אצלי בבית עם כל הצוות. כמה שבועות לפני כן, עשיתי בדיקה גנטית לעוברים שבבטן שלי, כדי לבדוק שהם בסדר. ופתאום בזמן שאנחנו בצילומים, אני רואה טלפון מהרופא - וכשהרופא מתקשר זה בדרך כלל לא סימן טוב.
"הלכתי לחדר שלי כדי לענות, ואני ישר שואלת, 'הכול בסדר?'. אז הוא אמר לי, 'הילדים בסדר גמור, שני ילדים בריאים, הכול טוב'. ואז בלי הכנה מוקדמת - 'אבל את נשאית של גן סרטן השד, וזה אומר שאת צריכה לכרות את הרחם, את השדיים, את השחלות, את החצוצרות'. אני חושבת שעד לנקודה הזאת בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה. הרגשתי פיזית מחנק, לא היה לי אוויר ופשוט התחילו לרדת לי מלא דמעות, בלי אפשרות לעצור".
הסיפור שלך הוא מסר חשוב להרבה נשים שלא נבדקות.
"אני בן אדם נורא פתוח, ואנשים שחיים סביבי ביום-יום, כולם יודעים, אין פה סודות. יום לפני הניתוח הייתי עם מחשבות ותהיות, וממש היה לי יום מפחיד. לא יודעת מה עבר לי בראש, כי אני לא משתפת כשמפחיד לי אלא כשטוב וכשכיף לי. והחלטתי לשתף.
"קיבלתי מבול של תגובות מנשים וגם מגברים, כי גם גברים יכולים להיות נשאים, שסיפרו שגרמתי להם ללכת לעשות בדיקה. זה היה רגע מכונן. הבנתי שיש לי פה אפשרות להשפיע לטובה. אתה לא מבין כמה אני מייעצת לבחורות שמתקשרות אליי - על איך מרגישים, מה לעשות, לאן ללכת, למי לפנות, וזו תחושה טובה. זה אחד הדברים המדהימים בפלטפורמה הזאת".
אחרי שהבנת את המשמעות, חשבת לעצמך את המחשבות הנוראיות מכל?
"יש לי ארבעה ילדים, וכשהתאומים היו בני חודש, הייתה בחורה בת 20 שהגיעה לעזור לי כמה שעות ביום. אני לא אשכח את הרגע הזה בחיים שלי, שאני יושבת ומניקה את אחד התאומים, והיא עוזרת לי עם התאום השני, ואני זוכרת שאני מסתכלת עליה והתחלתי לבכות. כל מה שעבר לי בראש זה, "אין מצב שמישהי אחרת תגדל את הילדים שלי'. לא משנה מה יהיו ההשלכות, אני אעשה כל מה שאני יכולה לעשות כדי להיות פה. אז אתה יודע, בלי לחשוב פעמיים. מבוצע, עשיתי את זה".
5 צפייה בגלריה
"קיבלתי מבול של תגובות מנשים וגם מגברים, שסיפרו שגרמתי להם ללכת לעשות בדיקה. זה היה רגע מכונן"
(צילום רפי דלויה)
ומה השלב הבא?
"השלב הבא זה הניתוח הגדול, כלומר מה שקשור לחזה. יש כל מיני גישות ברפואה, אבל אני מבחינתי הולכת הכי רחוק ועד הסוף, ומה שאפשר להוציא ולכרות, אני עושה. אז את הרוב כבר סיימתי, נשאר לי לעבור את הכריתה והשחזור של השדיים, ואני ממש צריכה לעבור את זה בחורף הקרוב".
עם איזה תחושות את מגיעה לדבר הזה?
"שלמה במאה אחוז. ויותר מזה אני אגיד לך, אני בגישה של לעשות מהלימון לימונדה, אז אני אעשה ציצי עוד יותר יפה. איך אני איתך?"
יותר גדול?
"אם אתה שואל את אסף, יותר גדול. אם אתה שואל אותי, אני אוהבת קטני וחמודי. אבל נראה, יש לי זמן. הנקתי ארבעה ילדים, הכול לטובה".
אני מתאר לעצמי שלעבור תהליך כזה דורש הכנה נפשית.
"כשהתייעצתי, והתייעצתי המון, הרבה נשים שעברו את זה דיברו איתי על זה, וגם הרופא הסביר לי שיש לזה המון השלכות, מהמקום הזה של הנשיות. אבל אני בת 40, ואני מרגישה הכי אישה מאי פעם, וההחלטה הזאת גורמת לי להרגיש עוד יותר נשית ושלמה. בחיים לא הרגשתי כל כך שלמה כמו היום, פאקינג תחתונים וחזייה, אתה מבין?"
הצילומים כאן, זה גם מעין מזכרת כזו?
"כן, למה לא? אני בעד. אף פעם לא עשיתי את זה. מה שהכי משמח אותי, זה שהגעתי לגיל 40 כשאני בטוב עם עצמי. כיף לי, נעים לי, אני מסתובבת פה עם חזייה ותחתונים ליד אנשים זרים, ואני בסדר עם זה. אם דנה של גיל 16, שהייתה אז עם הפרעות אכילה, הייתה יודעת שיגיע היום שזה יהיה המצב שלה? ועוד בגיל 40, לא פחות ולא יותר. וכן מותק, עם ארבעה ילדים בבית".
