יש משפט ידוע שאומר "מי שיכול – עושה, ומי שלא יכול – מלמד". בתעשיית הבידור יש גרסה קצת אחרת: "מי שיכול – עושה, ומי שלא יכול – הופך לסוכן טאלנטים".
במקרה של עמית חן (32) זה קרה הפוך: היא הייתה סוכנת מצליחה שייצגה שמות גדולים כמו שלומית מלכה, דר זוזובסקי, דניאלה פיק, ליבר בלילתי, שונית חמד, רותם חג'ג', טום באום ודרור קונטנטו - ואז הפכה לטאלנט בעצמה, השתתפה בריאליטי "המירוץ למיליון" עם חברתה הטובה רותם רביבו, והיום היא משפיענית עם יותר מ-90 אלף עוקבים באינסטגרם.
"התחלתי במשרד יחסי ציבור ומשם התגלגלתי לסוכנויות", מספרת חן בפודקאסט "הברזייה". "הסוכנות הייתה כל עולמי, עבודת חיי והשקעתי בה את כל כולי. גם תפעלתי מאוד את האינסטגרם שלי, הראיתי את החיים מאחורי הקלעים וזה מאוד עניין אנשים. המיוצגים שלי היו צוחקים עליי ואומרים 'יום אחד את תגנבי לנו קמפיינים', זו הייתה כזאת בדיחה עליי. הייתי סוכנת שש שנים ומאוד אהבתי את זה. בשנים הראשונות ממש לא חשבתי לעבור לפרונט, הייתי הבחורה שהגיעה מחיפה, לא הכרתי אף אחד, לא ידעתי כלום וכשהגעתי לעיר אף אחד לא ספר אותי. כשהיינו ב'מירוץ' היה דיבור שאני ורותם התקבלנו כי היו לנו קשרים. איזה קשרים?! באנו לפה בלי כלום ובנינו את עצמנו במשך שנים".
אז איך הגעתן לתוכנית?
"בשנים האחרונות קיבלתי הרבה הצעות להיכנס לתוכניות, כי האינסטגרם שלי היה מאוד פעיל וכבר היה מתבקש שזה יקרה. זה היה שינוי קל עבורי, כי חייתי את זה לפני כן".
"כשהייתי סוכנת, בנות שיצאו מריאליטי היו מגיעות לפגישה ורוצות חוזים של חצי מיליון שקל. הייתי עונה להן, 'חיים, תקשיבי שנייה, אני אסביר לך רגע איך זה עובד'"
בתור סוכנת, ידעת אולי יותר מכולם על מאחורי הקלעים של הריאליטי ושהסיכוי להצליח ולבלוט שם הוא לא גדול.
"אני חושבת שזה עזר לי להבין את מקומי ואיפה אני בתוך הדבר הזה. אנשים הולכים לריאליטי ולא מבינים בכלל את העולם הזה, הם יוצאים מתוכנית ובטוחים שמחר הם יהיו פרזנטורים של החברות הכי גדולות בארץ ושיהיו להם 400 אלף עוקבים. כשהייתי סוכנת, בנות שיצאו מריאליטי היו מגיעות לפגישה ורוצות חוזים של חצי מיליון שקל. הייתי עונה להן, 'חיים, תקשיבי שנייה, אני אסביר לך רגע איך זה עובד'.
"רותם ואני לא ידענו לאן נגיע ומה יהיה, אבל ידעתי איך לנהל את הדבר הזה וגם לא לפתח ציפיות ענק. מי שלא יודע לתפעל את זה באינסטגרם ולהחזיק את עצמו ברשתות, ייעלם מאוד מהר. ידעתי את זה וכיוונתי לשם מראש, הכנתי המון תכנים לרשתות עוד לפני שיצאנו לצילומים".
"הרבה אמרו עליי: 'זאת תמיד רצתה להתפרסם, היא בכלל לא רצתה להיות סוכנת'"
בסופו של דבר המירוץ של השתיים היה יחסית קצר – הן הודחו בהדחה הרביעית, במקום העשירי. המעבר לסטטוס של 'כוכבת ריאליטי' לא היה הלם תרבות עבור חן, שכאמור כבר הייתה בקיאה ברזי הז'אנר והתעשייה.
"זה היה כמו שידעתי שיהיה, כי הכרתי את התעשייה מבפנים", היא אומרת. "רותם הייתה בשוק. היא הייתה אומרת לי "עמית, אין באמת חברים וכולם מתלכלכים". שליפת הציפורניים הייתה חדשה לה מאוד והיא לא אהבה את זה. זו התעשייה ממי. זה לא נוצץ ולא כולם חברים ומפרגנים אחד לשני".
אבל היה פירגון? כי היית חלק מהתעשייה ובעצם עברת לצד השני.
"כמו בכל דבר, היו שפרגנו והיו גם הרבה שאמרו: 'זאת תמיד רצתה להתפרסם' ו'היא אף פעם לא רצתה להיות סוכנת'. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד וידעתי את זה עוד כשהייתי באודישנים. סבבה, זה לא נוגע בי. אני יודעת מה הייתי בתור סוכנת ומי שהיה מיוצג שלי יודע מה נתתי לו. זה היה כל חיי אבל התעייפתי באיזשהו שלב.
"הרבה בנות כותבות לי שהן רוצות להיכנס לתחום. זו עבודה מדהימה, מתגמלת מאוד ועם הרבה קשרים, זה מאוד נוצץ וכיף, אבל זה גם מאוד קשה. זו עבודה מסביב לשעון, אין חיים וזה דרש ממני לתת הרבה מעצמי. הרי זו לא רק עבודה בסוף. אם מיוצג שלך מתגרש, אתה עובר איתו את כל התהליך הזה וגם נפשית אתה בתוך זה. אלה המון אנרגיות שאתה נותן לאנשים אחרים. נתתי את החיים שלי וכל כך הרבה שנים השקעתי באנשים אחרים. אם הייתי צריכה לבחור בין דייט או השקה עם מיוצג, הייתי הולכת להשקה. אז היה שלב שאמרתי, 'וואלה, עכשיו אני רוצה להשקיע בעצמי ולא מעניין אותי מה יגידו'".
"כל כך הרבה שנים השקעתי באנשים אחרים. אם הייתי צריכה לבחור בין דייט או השקה עם מיוצג, הייתי הולכת להשקה"
חלק מהמחיר ששילמת כסוכנת היה בזוגיות.
"בדייטים הרבה גברים שואלים, 'החיים שלך מאוד משוגעים, יש לך בכלל מקום לזוגיות?'. כל היום אירועים, השקות, קורה הרבה וזה יכול להרתיע גברים. זו הסיבה שעזבתי את העיר באיזשהו שלב. גרתי בתל אביב, הייתי בהארד-קור של התעשייה ושל הסוכנות בזמנו וזה היה טירלול. התחלתי טיפול כדי להבין איפה המקומות שאני צריכה לאזן בהם. לעשות ערב בבית - לא היה לי דבר כזה, מה זה ערב בבית? זו גם בריחה מסוימת, כי העולם הזה שואב אותך ואתה אומר 'יופי, יש לי לאן לברוח, אני לא צריך להתמודד עם הלבד'.
"הלו"ז שלי היה מלא מהבוקר. הייתי מחליפה בגדים באוטו, מגיעה הביתה, לא מספיקה אפילו להתקלח, מחליפה בגדים ושוב יוצאת. וכן, זה חד משמעית גובה מחיר. אתה נשאב לתוך התעשייה והקריירה, אתה נורא רוצה להצליח וגם צריך להיות כל הזמן על הדברים, כל הזמן לחדש ולהיות טוב יותר וזה שואב. לפעמים חברים היו אומרים לי, "עמית, תוציאי שנייה את הראש מהטלפון, אולי תראי שמישהו מסתכל עלייך'. אם את יושבת ככה, איך את יכולה לתקשר בכלל עם הסביבה? אז אלה דברים שהיום אני שמה לב אליהם הרבה יותר, ובמודע אני מפנה מקום וזמן לדייטים".
מתי הייתה מערכת יחסים הרצינית האחרונה שלך?
"היא הסתיימה לפני שנה. היינו ביחד כמעט שלוש שנים וזה היה טרנס אטלנטי, הוא גר בלוס אנג'לס ואני בארץ. מערכת יחסים קצת מוטרפת והמרחק היה קיצוני מאוד. הקואצ'רית שלי האירה את עיניי ואמרה לי, 'בחרת בזה כדי שאף אחד לא יפריע לך להמשיך בחיים שלך'. היום אני לא ממליצה לאף אחד לנהל מערכת יחסים בשלט רחוק, זה מאוד קשה".
3 צפייה בגלריה
"תמיד הייתי הבחורה הזוגית, ובסוף אני רווקה והחברות שלי התחתנו. אבל באמת עשיתי בחירות לא נכונות"
(צילום מסך)
יש פחד שזה לא יקרה לך, שלא תכירי בן זוג ותקימי משפחה?
"האמת שלא. יש תקופות וימים שאתה שואל, 'מה עשיתי לא נכון? איפה בחרתי לא טוב, איך הגעתי לזה?'. תמיד הייתי הבחורה הזוגית כביכול ובמערכות יחסים של ארבע או שלוש שנים, ובסוף אני רווקה והחברות שלי התחתנו. אבל באמת עשיתי בחירות לא נכונות. הלכתי על טיפוסים שלא התאימו לי, כמו מערכת יחסים בצד השני של העולם".
את מעדיפה שבן הזוג הבא יגור קרוב, בתל אביב?
"היום אם רוצים להכיר לי, אני חד משמעית אעדיף לצאת עם מישהו מהצפון או איזה ירושלמי. די עם התל אביבים, אין כוחות להכיל את הדבר הזה. אלה אנשים שתקועים בתוך לופ של עצמם, עדיין במסיבות, ואני אומרת לך, תל אביבים בני 38-40 עם קורקינט וגופייה - לא מאמי. תתקדם נשמה, אתה לא בכיוון בכלל. אני לא יכולה להכיל את זה. באמת אני שואלת, כמה אפשר עם המסיבות והבחורות? המון בנות מכל הארץ אומרות לי שזה סיוט וקשה עם הגברים בתל אביב. אני מראש אומרת, 'חיים, את רוצה להכיר מישהו? כנסי לאפליקציה ותכירי מכל הארץ. זה מה שאני עושה בגלל שאני לא רוצה תל אביבי".
אז למה את חושבת שאת עדיין רווקה?
"חד משמעית בגלל הקריירה וגם הבחירות שעשיתי ולא היו מדויקות עבורי. הייתי ילדה שמתאהבת בסיפורי אגדות, והחיים הם לא כאלה. גיליתי די מאוחר שאהבה זה לא מספיק. הייתי בטוחה שאהבה תנצח הכול וחטפתי כאפות של "שומעת? תתאפסי. אהבה זה לא הכול, החיים זה לא אגדה וצריך לעשות את הבחירות ממקום יותר שקול".
"יש גיל שאת מבינה מי את, מה הגוף שלך יכול לעשות ולאן הוא יכול להגיע, והכול טוב. את כנראה לא תהיי מחר יעל שלביה וזה בסדר. את תהיי מהממת ויפה ומצחיקה וכיפית, וזה לא גורע שום דבר ממי שאת"
עם הפרסום גם נהיה משקל גדול יותר לעניין החיצוניות. את מרגישה את זה?
"חד משמעית, אתה פתאום קולט שמצלמים אותך מכל זווית. כשאני ורותם הלכנו ל'מירוץ', נכנסו לדיאטת כאסח כי ידענו שהולכים לצלם אותנו מכל מקום ואין פה פילטרים, ככה את נראית וזהו. את מגיעה לאירועים, מראיינים אותך ואת רוצה להיראות טוב. מצלמים טוטאל לוק של מה לבשת ואת גם רואה מה קורה סביבך, כולן דוגמניות שנראות טוב. אבל זה לא מה שגרם לי להתעסק בזה, זה תמיד היה אצלי. גדלתי לתוך הדבר הזה ויש לי גנים של נטייה להשמנה אז אני מאוד שומרת כל הזמן. בגלל זה אני אוהבת שיש את הבנות שמביאות משהו אחר לתעשייה.
"אני מגיעה לאירועים ורואה את כולן עם מידות 34-36, הבנות הכי פצצות וכוסיות, כולן דוגמניות, ואומרת לעצמי 'גם בגלגול הבא אני לא אהיה כזאת, אין לי אפילו לאן לשאוף כדי להראות ככה, אני צריכה לצום שנים'. יש גיל שאת מבינה בו מי את, מה הגוף שלך יכול לעשות ולאן הוא יכול להגיע והכול טוב. את כנראה לא תהיי מחר יעל שלביה וזה בסדר, אבל תהיי מהממת ויפה ומצחיקה וכיפית, וזה לא גורע שום דבר ממי שאת.
"פעם היו לי רגשי נחיתות בגלל זה, זה באמת השפיע עליי. אף פעם לא הייתי שמנה אבל כן הייתי מלאה, במידות 42 ו-44, אבל תמיד היה לי ביטחון ועפתי על עצמי, ואם רציתי בחור שווה, הייתי משיגה אותו. זה לא עניין של משקל אלא מה את משדרת כלפי חוץ, וככל שתשדרי את הביטחון - הגבר יעוף עלייך".
יש הרבה משפיענים שמנסים להוכיח כמה הם אותנטיים, וזה יוצא הכי לא אותנטי. את משתפת את מה שבאמת קורה בחיים שלך?
"תמיד הייתי כזאת אבל אני לא מהבנות שיפתחו סטורי ויבכו, זה לא הסגנון שלי. אני לא מתחברת לזה וגם קשה לי כשאני רואה את זה. ברגע הזה שאני בוכה וקשה לי, לפתוח את מצלמה? לא יודעת, זה לא מתחבר לי. יש בנות שעושות את זה וזה תמיד נראה לי מוזר ולא אותנטי. זה מה שחשוב עכשיו, לפתוח מצלמה?"
איך את מתמודדות עם תגובות פחות טובות שמגיעות?
"אני תמיד עונה בסבלנות, אבל אם מישהי תכתוב לי משהו לא יפה אז אני אענה לה, גם אם מחר זה יתפרסם. אני לא נתקלת בהרבה כאלה, אבל בנות יכולות לכתוב לי 'את לא חושבת שיש לך הפרעות אכילה?', או 'את לא חושבת שההתעסקות שלך באוכל קצת מוגזמת?'. תגידי, שאלתי אותך במה להתעסק? אם את לא רוצה לראות, את לא חייבת להיות פה, הכול טוב. כן, יש לי הפרעות, סבבה? נערות עוקבות גם אחרי עדן פינס ויעל שלביה ובנות שמראות את הגוף המטורף שלהן, ולדעתי אני, עמית חן, לא אהיה זו שאעשה להן את ההפרעה. זה לא יגיע ממני רק כי אמרתי להן לאכול כדורי תמרים במקום שוקולד".
הריאיון המלא יהיה זמין לצפייה והאזנה החל מיום ראשון הקרוב.
3 צפייה בגלריה
"זה לא עניין של משקל אלא מה את משדרת כלפי חוץ, וככל שתשדרי את הביטחון - הגבר יעוף עלייך"
(צילום מסך)
