הדוגמנית נעם פרוסט ובעלה פיג'יי מימון עברו לגור במדריד לפני כמה חודשים, אבל לפני שמישהו מתחיל לצקצק, היא מבהירה בכל תוקף שאין לזה קשר למצב הנוכחי בישראל. "ממש לא 'ברחנו'. הטיימינג מעניין אבל עברנו לפני כמה חודשים במסגרת העבודה של בעלי שעובד בסטארטאפים בתחום הסייבר", היא אומרת ומוסיפה: "זו חוויה, כיף לי".
ספרי לי על הרגע הזה שאתם מקבלים את ההחלטה. כמה קשה זה היה?
"היו הרבה התלבטויות. אני מאוד מחוברת למשפחה ולחברים שלי בארץ. אמא שלי לא לקחה את זה כזה טוב שאנחנו לוקחים ממנה את הנכד, אבל כל עוד אנחנו בתא המשפחתי הקטן שלנו - לחוות את חו"ל זה אתגר ואני אוהבת אתגרים, זה עושה לנו טוב. ובכל זאת, להיות לבד בחו"ל עם המשפחה זה להיות או לחדול אם אני ובעלי רבים עכשיו אז אני לא יכולה ללכת לאמא שלי או שהוא ילך לחבר. צריך להיות מאוד ביחד ובשיתוף פעולה ואני מרגישה שזה עושה לנו עוד יותר טוב".
נעם פרוסט בריאיון לשער Pplus
(צילום: מתן טורקיה)
איך זה להיות ישראלית בימים אלה בחו"ל?
"זה מורכב, אבל אני חושבת שאנחנו הישראלים, תמיד צריכים לייצג את המדינה שלנו בצורה יפה ומכבדת. אני מרגישה הכי ישראלית שיש ובמעבר לחו"ל אתה ישר מחפש את הישראלים ואיפה לעשות ארוחת שישי ואת הפינה החמה שלך".
אבל זה לא מסתכם רק בזה. את בטח גם נתקלת בשאלות והערות פחות נעימות.
"נכון, יש כאלו שיש להם ביקורת ושפחות אוהבים אותנו, זה קשה אבל זה חלק מהסיפור שלנו. אני כבר לא נותנת לזה לחלחל אליי יותר מדי".
9 צפייה בגלריה
"רוצה שכשמישהי תקרא את הכתבה הזאת ותגיד עליי 'אבל היא רזה, על מה היא מדברת?' היא תבין שזה הגוף שלי, ככה אני, ודפקתי קרואסון וסנדוויץ' על הסט"
(צילום: אור דנון)
כאמור, החיים מעבר לים לא חדשים לפרוסט, שהחלה את קריירת הדוגמנות שלה בגיל 16 אך הפריצה הגדולה שלה הגיעה בשנת 2012, כשמלאו לה 19 שנים. היא השתתפה בתצוגות אופנה של מאלברי, פתחה את התצוגה של כריסטופר ריבון בשבוע האופנה של לונדון ועוד שלל הישגים מכובדים. שנה לאחר מכן הצטרפה לצוות הדוגמניות של ויקטוריה בקהאם וצעדה בשבוע האופנה של ניו יורק.
ילדה בת 16 מסוגלת להתמודד עם עולם האופנה הבינלאומי?
"אני חושבת שזה גיל מאוד מוקדם, אני הייתי אומרת ללכת על זה בגילאי 20-21. מצד שני קיבלתי גם המון דברים טובים. יש לי חוויות מטורפות, עבדתי עם הצלמים והדוגמניות הכי גדולות בעולם. אבל זה גם יכול לדפוק את הראש, כי את אף פעם לא מספיק. כל הזמן את צריכה להוכיח את עצמך מחדש, ואת יכולה גם להיכשל בדרך. יש עשרות אלפי פעמים שאת מקבלת 'לא' ורואים רק את ה'כן' האחד הזה בדרך. לאנשים מבחוץ זה יכול להראות קל".
9 צפייה בגלריה
"יש לי חוויות מטורפות, עבדתי עם הצלמים והדוגמניות הכי גדולות בעולם' אבל זה גם יכול לדפוק את הראש, כי את אף פעם לא מספיק"
(צילום: אור דנון)
בגלגולה הנוכחי ואחרי שנים רבות בתעשייה, פרוסט שתחגוג השנה יום הולדת שלושים - הרבה יותר מחוברת וקשובה לעצמה ולגוף שלה. זה בא לידי ביטוי בשלל דרכים - החל מהאופן בו היא מתנהלת מאחורי הקלעים, דרך העובדה שבמעמדה היא כבר בוחרת את הצוות איתו היא רוצה לעבוד ועד לדבר שיכול להיתפס כשולי עבור אחרים אבל משמעותי מאוד עבורה - היא אוכלת על הסט. "לפני כמה שנים החלטתי שאני הולכת בכיוון שלי וידעתי שאני לוקחת סיכון ושיש דברים שאני עלולה להפסיד - והפסדתי. שילמתי מחיר כשהפסקתי לשתף פעולה עם אידיאל הרזון הקיצוני. שמרתי על המידות שלי, על הנוחות שלי, אני עושה דברים שהם הרבה יותר מתאימים לי ולאופי שלי. אני מדגמנת מגיל 16, התחלתי בתור ילדה. היום אני מגיעה לסט הצילומים כשאני כבר אמא, אוטוטו אמא לשניים וזה משהו אחר. היום אני בוחרת את מה שאני רוצה לעשות ועם מי אני רוצה לעבוד. אני יודעת לשים את הגבולות שלי וזה תהליך שלקח הרבה זמן".
מתי נופל האסימון? התובנה הזו שאת מדברת עליה?
"כשהייתי בפריז במידות הכי רזות שלי אי פעם, שמרתי על המשקל כמו שלא שמרתי מעולם. אני לא רוצה להיכנס למידות עצמן כדי לא לתת לאף אחת רעיונות, אבל הייתי במקום מאוד לא טוב בחיים שלי שהוביל אותי לדיכאון באותה תקופה, ובכלל לחוסר חיבור לגוף. אני זוכרת שבפריז עפו על הגוף השדוף שלי, ויש דיסוננס בין זה שכולם על הסט עפים ומרימים לי לבין זה שאני מסתכלת על עצמי במראה ואומרת לעצמי 'את חלשה, לא טוב לך'.
9 צפייה בגלריה
"אני לא רוצה שיצא לי ילד ספרדי, אני רוצה שתצא לו הישראליות. שתהיה לו חוצפה ישראלית"
(צילום: אור דנון)
"הייתי במדידות לקמפיין מאוד גדול של 'איב סאן לורן' ולא הייתי מספיק רזה עבורם - ושם הבנתי. היה לי רגע שאמרתי לעצמי 'נתת את כל כולך, עשית הכול'. אני גם מרגישה שהרווחתי המון מתעשיית האופנה, ובגלל זה אני עדיין פה. כי זה להרוויח כסף, לטוס בעולם ולהתפתח. ועברתי המון דברים מאוד טובים תוך כדי. אבל באותה נקודה במדידות הבנתי שאת זה אני לא רוצה - אני לא רוצה את הקוטור ואורח חיים שבו אני לא רואה את בן הזוג שלי במשך חצי שנה כי אני עסוקה בלדגמן".
שילמת מחיר נפשי מאוד גדול.
"מחיר נפשי שרדף אותי אחרי זה בעוד בכל מיני פינות. התחלתי להתחבר לגוף שלי ולעצמי רק אחרי הלידה. זה שראיתי שאני בהיריון ואני אוהבת את הגוף שלי אחרי הלידה, נהיו לי שורשים. נכנסתי למציאות ממקום יותר בוגר ושלם. אני יודעת מה אני עברתי, ומה זה לידה, ונשים, אנחנו מדהימות. לי זה עשה ממש טוב, היום אי אפשר לבלבל אותי ולטשטש אותי בכל מה שנוגע לעצמי. אני חושבת שפעם הייתי נותנת לרעשי רקע להוביל אותי, וכל מה שרציתי זה שיאהבו אותי".
אני ראיתי אותך כאן על הסט, ואנחנו מכירים לא מעט שנים - ראיינתי אותך לא מעט פעמים. את הכי בטוחה בעצמך שראיתי אותך אי פעם.
"כיף לי, אני נהנית. לא הייתי פה אם לא הייתי נהנית. אני מרגישה הכי בטוחה לעמוד מול המצלמה ולהצטלם ואם יש משהו שהוא פחות טוב - חצ'קון שפתאום יצא לי או סימן מתיחה מההיריון - היום זה סבבה, ואלו דברים שפעם הייתי נגמרת מהם. פעם אם היה יוצא לי חצ'קון ביום צילום הייתי יושבת באי נוחות. אז יש דברים שהיום אתה מבין שזה בסדר, משחררים".
פרוסט גם יודעת לשים מראה מאוד כנה לתעשיית האופנה, שמנסה לשפר בשנים האחרונות את התדמית שנוצרה לה לאורך השנים, ולצד דוגמניות שדופות, מציגה דוגמניות פלאס סייז על המסלולים ומשתדלת לשדר ערכים של גיוון והכלה. "אני חושבת שיש הרבה פייק במקום הזה של תעשיית האופנה. לפני ההיריון השני שלי ניגשתי לאודישן בחו"ל ועדיין ביקשו ממני את המידות שלי מפעם ואמרתי להם 'תודה, אבל אני כבר לא שם'. אני לא ארד במשקל בעד שום סכום שבעולם. זה קו אדום בשבילי".
היא גם מבהירה איך זה נראה מבפנים: "ייקחו לתצוגה 20 בנות שהן במידה 34 ואחת שהיא במידה 44, ואני בעד. הנה, עכשיו אמא שלי מדגמנת ונותנים מקומות לנשים בטווח גדול יותר של גילאים לדגמן אבל אני חושבת שאפשר עוד. אחת מתוך 20 זה כדי שהם יוכלו לסמן וי. אני שמה לב גם שחוזרים עכשיו אחורה לתקופה שהדוגמניות היו רזות רזות. ההרואין שיק חוזר והוא לא מתאים לכל אחת. הייתי רוצה שיהיה מקום לכולן, והייתי רוצה שכשמישהי תקרא את הכתבה הזאת ותגיד עליי 'אבל היא רזה, על מה היא מדברת?' היא תבין שזה הגוף שלי, ככה אני, ודפקתי קרואסון וסנדוויץ' על הסט, וגם בלי קשר להיריון".
9 צפייה בגלריה
"שילמתי מחיר נפשי שרדף אותי בעוד בכל מיני פינות. התחלתי להתחבר לגוף שלי רק אחרי הלידה"
(צילום: אור דנון)
במידה וזה עוד לא היה ברור מאליו, נציין שבימים אלה פרוסט בעיצומו של היריון שני, הפעם היא נושאת בת, ולמרות שיש לה לא מעט מטענים על עולם האופנה, היא לא שוללת את האפשרות שבתה תלך בדרכה. "אולי גם היא תמשיך במקצוע הזה, תמשיך את המסורת שהתחילה מסבתא שלי. דור רביעי לעולם הדוגמנות - נשבור את שיא גינס, אני לא חושבת שיש דבר כזה".
עם זאת, היא מציינת שזה לא משהו שיהיה יוזמה שלה: "אני לא אקח אותה אבל גם לא אהיה מאלו שאם יציעו אז אתנגד לזה. הכל יהיה ברגוע. אני לא אשלח אותה לעבוד כדוגמנית מתוך רצון להגשים פנטזיה שלי. אני את הפנטזיות שלי הגשמתי, אני לא צריכה לממש את זה דרך הבת שלי".
9 צפייה בגלריה
"אני לא אשלח את הבת שלי לדגמן כדי להגשים פנטזיה, אני הגשמתי את הפנטזיות שלי, אני לא צריכה לממש את זה דרך הבת שלי"
(צילום: אור דנון)
כאמור, פרוסט היא דור שלישי לדוגמנות. סבתה, חיה בירן, הייתה דוגמנית מוכרת בשנות ה-60, אמה - ענת בירן, החלה את קריירת הדוגמנות שלה בצבא, כשמפיקה גילתה אותה בתצוגת אופנה שנערכה בבסיס ובהמשך השתתפה בתחרות "מלכת היופי" ו"הפנים של שנות ה-90", ולאורך השנים נעם ואמה גם עשו כמה וכמה קמפיינים משותפים.
איך בעלך, פי.ג'יי, חווה את עולם הדוגמנות שלך?
"בעלי זה משהו, אין אנשים כמוהו. הכרנו בשלב שהחלטתי שאני מורידה רגל מהגז, משנה כיוון והעברתי את מרכז החיים שלי לארץ. הייתי אחרי מערכות יחסים לא טובות שעשו לי חרדות, לא הייתי במקום פשוט בחיים והוא הגיע אליי כמו מתנה, הוא בעצם הגיע ליום ההולדת שלי. עשיתי מסיבת יום הולדת וחברה משותפת הכירה בינינו".
אחלה מתנה.
"אתה מכיר את זה שאומרים שכשמשהו טוב אז הכל קל וזה פשוט קורה? אז ככה. מעבר לעובדה שאני אוהבת אותו זה בן אדם שאני מעריצה. הוא מתנה לחיים שלי. הוא מעודד אותי להכל. הוא החבר הכי טוב שלי, הוא איש הסוד שלי, הוא האבא הכי טוב בעולם, חמסה טפו".
ספרי לי על הבן שלך, איזו מן אמא את?
"עילי זה האושר של החיים שלי. בדיוק אתמול, כשהוא חיבק אותי, אמרתי שזה שווה את כל העייפות שאני חווה. זה אושר מטורף. אני מרגישה שהאימהות מוציאה ממני את המיטב. אני הרבה יותר רגישה, הרבה יותר מעריכה. פעם הייתי בן אדם מאוד ביקורתי עליי, על הסביבה. הייתי לוקחת הכל מאוד קשה. הילד שלי הוא חבר קטן, איש קטן".
מה הערכים שחשוב לך להנחיל לו?
"האמת שעכשיו אני מנסה להבין איך אני מנחילה לו את הישראליות כשאנחנו גרים בחו"ל. אני שמה לו שירים שגדלתי עליהם ותוכניות טלוויזיה. מנסה למצוא פעילויות שיתאימו. פה בארץ זה קל. אני לא רוצה שיצא לי ילד ספרדי, אני רוצה שתצא לו הישראליות. שתהיה לו חוצפה ישראלית".
9 צפייה בגלריה
"היום אני בוחרת את מה שאני רוצה לעשות ועם מי אני רוצה לעבוד. אני יודעת לשים את הגבולות שלי וזה תהליך שלקח הרבה זמן"
(צילום: אור דנון)
ואם כבר חזרנו לנושא, קשה להתעלם מהמצב המתוח במדינה - בכל הגזרות. השבת הקרובה תהיה ה-15 במספר שאזרחי ישראל יוצאים להפגין למען הדמוקרטיה, לצד המצב הביטחוני הרעוע וחג הפסח שהיה עמוס בבשורות קשות וכואבות. למרות המעבר למדריד, פרוסט מחוברת לשורשיה הישראלים וגם עליה המצב מאוד משפיע. "נשבר לי הלב, עצוב לי. אני חושבת שאנחנו מדינה מדהימה ומה שקורה עכשיו זה שבר וקרע. אני תל אביבית, גדלתי באורח חיים הכי ליברלי שיש. אני בעד שישראל תישאר מדינה יהודית-דמוקרטית. שכל חבריי הגייז מהתעשייה וכמובן שגם לנשים יהיה ייצוג מכובד וחופש בחירה. אנחנו מדינה מדהימה, וצעירה וחבל לי שזה מגיע למקומות האלה. אני מאוד רוצה ללכת להפגין אבל אני מפחדת עכשיו, כשאני בהריון. אני מפחדת להיפגע. והנה התחיל להיות מאבק של ימין מול שמאל ואלימות, ואני לא מבינה איך זה קרה? אנחנו עם אחד, משפחה אחת. יש לנו מספיק אויבים מבחוץ - אנחנו לא צריכים לריב גם בינינו".
פרוסט המשיכה: "בסוף ישראל זה הבית שלי, גם אם אני אגור כמה שנים בחו"ל. אני צורכת חדשות באופן קבוע, החברים והמשפחה שלי כאן. האינטרס שלי זה שמדינת ישראל תהיה במצב הכי חזק והכי פורח שלה ואני מרגישה שאנחנו פוגעים בעצמנו וזה חבל לי. הלוואי שנרגע ונזכור שכולנו משפחה אחת".
9 צפייה בגלריה
"לפני ההיריון השני שלי ניגשתי לאודישן בחו"ל ועדיין ביקשו ממני את המידות שלי מפעם ואמרתי להם 'תודה, אבל אני כבר לא שם'"
(צילום: אור דנון)
צילום: אור דנון
סטיילינג: מזל חסון
איפור: רפאל בר און
שיער: בנג'מין רואימי
הפקה: ערן רחמני
ע. סטיילינג: שקד דרעי
צילום וידאו: מתן טורקיה
ייצוג נעם פרוסט: סוכנות "יולי"
קרדיטים לבוש:
לוק 1: מכנסי ג'ינס - זארה
לוק 2: חולצה וג'קט - הילי ארי, מכנסון - fix, חגורה - הילי ארי
לוק 3: שמלה שחורה ארוכה - מאדר אוף אול, חזייה בסגנון שנות ה-50 - ראומה ויואל, חגורה - דיזל
לוק 4: ג'קט עור - זארה
