השיחה הראשונה שאי פעם קיימתי עם רון שחר התרחשה לפני כמעט ארבע שנים, אבל השחקן לא זוכר אותה. "מה אמרתי לך?" הוא שואל, ואני מזכיר שהתקשרתי אליו במסגרת התפקיד, לאשר את הידיעה כי הוא ומיה קרמר נפרדו - לפני שאני מפרסם את האייטם. "צעקת עליי", אני מחדד.
"אוי, סליחה", הוא משיב ולרגע נראה נבוך באמת. "תבין, כל דבר שקשור בפרידה של מיה ושלי ויש בו את הרגישות של הילה, הבת שלנו – הרצון הוא להגן עליה מרוע, מכל מיני אמירות ודברים שהיא תקרא באינטרנט. והדברים האלה נשארים באינטרנט לכל החיים. אני לא רוצה לגרום לה מבוכה".
למי שלא היה בקיא בפרטים, נספר כי שחר וקרמר הכירו והתחתנו בשנת 2010 ובחודש אוקטובר של אותה שנה, נולדה בתם היחידה הילה. בחודש אפריל 2019, אחרי שבועות של שמועות על פרידה, השניים אישרו כי הם כבר לא יחד. בהתחלה, היחסים בין הפרודים הטריים לא היו קלים, אך בהמשך הם הצליחו להגיע לאיזון מבורך. "יצא לנו למעוד ולהגיד דברים שהיום, כשאני אקרא אותם, אני אגיד 'אני אמרתי את זה?' וזה יישמע לי לא הגיוני", הוא אומר וחושב עוד רגע. "בתחילת תהליך הפרידה שלנו היינו מאוד טעונים ומאוד במקומות של כעס על עצמנו ועל הפרטנר ולא ראינו את הדברים בצורה נכונה. אבל לאורך זמן, העניין הוא להגן על הבת שלנו".
היום אתה ומיה ביחסים מעולים. איך מצליחים להגיע לקשר כזה?
"קודם כל מחליטים שלא נכנסים לזירה, לא שמים כפפות. אני לא פה בשביל להילחם. יש לנו בת משותפת, המתנה הכי גדולה שמיה נתנה לי בחיים האלה, ואני מעדיף לזכור את זה כל הזמן. אני מאוד אוהב להיות אבא. אני גם מאוד אוהב את מיה. אני חושב שאחת הבעיות שלי היא שאני לא מצליח להיכנס למערכת יחסים בגלל שאני מאוד אוהב אותה והיא חלק גדול מהחיים שלי".
וזה מפריע לבחורות?
"אני חושב שכרגע זה יותר מפריע לי להיות פתוח ולהכיר ולתת לעצמי מקום להתנסות. מיה היא ממש בת משפחה, גם בשביל ההורים והאחים שלי. היא אוכלת אצלנו ארוחות שישי והיא איתנו בחגים".
אז למה בעצם זה נגמר?
"כי מיה ואני... אם הייתי צריך להגדיר בשתי מילים – שמן ומים. תנסה לערבב אותם, לא תצליח".
אבל הקשר שלכם החזיק הרבה זמן.
"זה החזיק, כמו שאתה אומר, וזה לא אמור להחזיק. זה לא משהו שאתה אמור להיאבק עליו כל הזמן, להיות באיזו מלחמה אין סופית ויומיומית על הקשר שלך. צריך להיות גם טוב, עם איכויות טובות".
אני מניח שהתקופה אחרי הפרידה לא הייתה קלה.
"לעזוב בית זו טראומה. הייתה לנו סוג של הכנה כי שנתיים לפני שנפרדנו עברתי לגור ליד. שכרתי דירה לחצי שנה, לראות איך זה לחיות בבתים נפרדים ואז חזרתי הביתה אחרי חצי שנה. ניסינו לשקם, לשפר, לעשות דברים טוב יותר, לא הצלחנו. כשנפרדנו סופית זו הייתה הפעם השנייה ועדיין זו טראומה. אתה רוצה להתרחק מהקשר, אבל אתה לא יכול כי יש את הילה והיא תמיד חיברה אותנו, תודה לאל עליה, חיים של אבא. ארבע כמוה הייתי רוצה".
אתה עוד רוצה?
"כן, בטח. תראה, אני עדיין בגיל שאני יכול ורוצה. אני עדיין מרגיש נמרץ מספיק ובעל אנרגיה לעבור את הדבר הזה שוב".
שחר חושב עוד רגע ומוסיף: "הלוואי שאכיר מישהי ואגיד 'וואו, הנה חברה טובה לחיים. מישהי שאוכל לעשות איתה המון דברים שאני עושה היום עם חברים שלי, מישהי ליהנות איתה'. חברות זה הדבר הכי חשוב, קודם כל החברות. הליבידו יורד והרבה דברים הולכים בדרך, אבל החברות זה משהו שיכול רק להיבנות ולהתחזק".
קשה להגיע לדייטים כשאתה בן אדם מפורסם? קורה לך שאתה תוהה אם בחורה מעוניינת בך או ברון שחר ה"סלב"?
"אני יכול להגיד לך שיש הרבה נשים שרוצות להשכיב אותי וזהו. זה לגיטימי, גם לי היו הרבה פעמים בחיים שהייתי במפגשים עם נשים שלא רציתי לבנות איתן מערכת יחסים. פעם הייתי נפגע מזה אם הייתי מרגיש שאישה רוצה רק מגע פיזי. היום לא. למה לי מותר ולהן אסור? נראה לי שהכל בסדר כל עוד זה לא פוגע להן בנשמה. אבל עכשיו אני בנקודה שזה כאילו, קצת לא בא לי. לא בא לי כבר על הדברים האלה, כאילו פעם ב, ברור, אני בן אדם ואני צריך. אבל לא בא לי שזה יהיה העניין שלי בחיים. לא מחפש לסמן עוד קרקפת על החגורה, זה לא עושה לי את זה".
אתה רווק?
"עכשיו אני רווק".
מתי לא היית רווק?
"היה לי רומן עם בחורה הולנדית יפה ממוצא אסייתי. חכמה מאוד, אבל היא גרה בצד השני של העולם, במזרח אסיה ואני פה. נפגשנו בתאילנד, היה נחמד, היה רומנטי, היא באה לארץ. אבל זה נגמר וזהו".
בנסיבות אחרות היה יכול להיות לזה עתיד?
"האמת, אני לא חושב שאני אוכל לקיים זוגיות עם מישהי שהיא לא יהודייה. אתה יכול לקרוא לי פרימיטיבי, אבל אני לא חושב שאצליח, אלא אם כן היא ממש תהיה מוכנה לעשות את כל התהליך של להתגייר ולקחת את היהדות שלי ולחבק אותה".
היהדות חשובה לך?
"חשובים לי הקידוש, החגים. לשבת סביב השולחן ברמה המשפחתית".
לא צריך בהכרח לעבור את כל תהליך הגיור כדי לעשות את הדברים האלו.
"צריך שתהיה לה איזושהי אוריינטציה, זיקה לדבר הזה. לא יכול להיות שהיא באה אלינו מעולם אחר לגמרי. היא צריכה לעבור איזו דרך".
בשנה הבאה ימלאו 20 שנה לפריצה הגדולה של שחר, כשכיכב בטלנובלה המצליחה "משחק החיים". מאז הוא עשה הכל מהכל: טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון. בשנים האחרונות הוא מככב בהצגה "אפס ביחסי אנוש" של תיאטרון בית לסין וגם הופיע בתחפושת איילה בתוכנית "הזמר במסכה", אבל את עיקר החשיפה הוא קיבל בזכות הריאליטי "המירוץ למיליון" שהנחה במשך שבע עונות. בגלל שיקולי רייטינג, תקציב וקורונה, לאחרונה נודע שערוץ רשת, בו שודרה התכנית עד כה, החליט שלא להחזיר אותה לעונה נוספת ולהחליפה בפורמט דומה. יחד עם זאת, העיתונאי רן בוקר דיווח לאחרונה שהמתחרים בערוץ קשת בוחנים את קניית הפורמט והעברתו אליהם. "בוא נפתח בקמפיין. יוחזר המירוץ!"
אתה חושב שתהיה עוד עונה?
"אני מאוד מקווה שכן. אני יודע ששוברים את הראש כלכלית איך להרים דבר כזה, כי תכלס פרק אחד של "המירוץ" עולה כמו פרק של "הישרדות" ופרק של "האח הגדול" ביחד. אז כדי לממש עונה, אתה חייב לפצח את זה כלכלית קודם כל, להבין את איך אתה לא קורס. אני חושב שאין ל'מירוץ' תחליף. היא מלכת הריאליטי - לטוב ולרע, ה'מירוץ' לא עוסק בצהוב יותר מדי, לא ברוע, לא בהתדרדרות התנהגותית".
זה נראה נורא כיף להנחות את זה. אתה טס בעולם ורק מחכה להם בנקודה בסוף בראש שקט. לא כמו גיא זו-ארץ למשל, שמתלכלך בחול ונרטב בגשם.
"למה, למה אתה סתם מתגרה בי עכשיו? הוא יודע ואני יודע שאני עובד הרבה יותר קשה".
אבל מה באמת העבודה שלך שם, חוץ מהרגעים שרואים אותך?
"דבר ראשון: לחטוף ג'ט-לגים. להחליף מזג אוויר ברמה של מינוס 15 לפלוס 30-40, בהפרשים של יום-יומיים".
יוצא לך גם לטייל במקומות שאתם מגיעים אליהם?
"אני מטייל תוך כדי עבודה. אני מסתובב עם הצוות שלי ברכב משלנו ואנחנו עושים את המשימות שלנו, שהן כל הזמן קורות במקביל למשימות של הזוגות. בבוקר אני יוצא ראשון מהמלון. ברגע שצילמתי את ההסבר של המשימה הראשונה, הצוותים מזנקים ואז הם רודפים אחריי כל היום. העניין הוא שזוג שהגיע ראשון לנקודת הסיום עומד על השטיח, מתראיין וזהו – חוזר למלון לנוח. אני צריך לחכות בנקודת הסיום עד הזוג האחרון. אז אני יכול לעבוד מ-6 בבוקר עד 3 לפנות בוקר שלמחרת, ואז ב-7 בבוקר לצאת שוב".
"המירוץ למיליון" היה נתח מאוד גדול בעשייה שלך. זה גם מורגש כלכלית?
"בטח. האימפקט של התוכנית הוא אחר. אתה עושה יותר קמפיינים ויותר דברים כי יש לך יותר זמן מסך".
אז עכשיו כש"המירוץ למיליון" בהפסקה, יש רגיעה מבחינת הצעות עבודה?
"כן, לא מבין למה. אני גבר מאוד נאה, אני חיובי, לא טמבל. אני צריך לעשות מלא קמפיינים".
היו רגעים של אי-וודאות לגבי המקצוע, במיוחד אחרי הקורונה, שחשבת אולי מה יהיה הלאה?
"יש תמיד. המקצוע הזה מאוד קשוח בארץ. תחשוב שאם הייתי עושה את אותה עבודה בארה"ב, אז היו לי כמה בתים בכמה מקומות. בחוף המזרחי, בחוף המערבי, באיזה הר, על איזה החוף. ובארץ זה אחרת. ואני מקבל את זה, אין מה לעשות, זה ככה".
היו רגעים ששקלת בהם הסבת קריירה?
"לא, אבל כמו הרבה אנשים במדינה, כן הבנתי דברים חדשים על הרגלי עבודה, תפיסת מקום. היום אנשים עובדים בזום ומייצרים טונות של כסף. בחורה מעלה פוסט שאין לה חלון בחדר בבית חולים ועושה מיליונים. זה באמת דור אחר, הרבה יותר מתוחכם, הרבה יותר משוכלל וגם מקדים את התקשורת. זה מה שאני אוהב, שכאילו אתם בעצם הולכים אחריו. כל גיבורי הטיקטוק האלה, היוטיוברים שפעם היו צוחקים עליהם, היום הם מכתיבים את הכיוון שאליו הכל הולך".
איך אתה מתאים את עצמך לעולם הזה?
"חלק מהדברים אני מאמץ אליי וחלק לא. אני לא אפתח חשבון טיקטוק ואתחיל לעלות סרטונים הזויים. למרות שאני חקיין נהדר ואף אחד לא יודע את זה. אינסטגרם יש לי אבל לא פעיל מדי. אתמול מישהי אמרה לי שעירום מוכר. כאילו, 'למה אתה לא שם תמונות חשופות שלך?'. לא יודע. שמע, אם הייתי ילד בן 20-30 אז בסדר. אבל בגיל שלי, עכשיו לשים תמונות שלי חשוף? אם אין לזה הצדקה, נגיד, באימון או בחוף ים, אז לא. אני לא קים קרדשיאן. ראיתי את התמונה שלה, כמעט הקאתי. מה זה הדבר הזה, תגידו לי? מה זו ההערצה הזו לאישה הזאת. אני לא מצליח להבין את הדרעק הזה. יש דברים שמקוממים אותי וקשה לי מאוד לא להגיב עליהם".
כפי שהוא אומר בפה מלא, קשה לו מאוד להבליג על דברים מסויימים, ולרוב לא מדובר בנושאים - איך לומר - ברומו של עולם. מי שעוקב אחרי עמודי בידור ורכילות באינסטגרם, בוודאי נתקל לא פעם בתגובות ששחר מגיב לפוסטים השונים, לרוב בהומור או בעוקצנות, לפעמים אפילו על גבול ההטרלה, כן – גם בעמודים שלנו. "זה מאוד מצחיק אותי שעושים עניין ממשהו שאני לא מצליח להבין למה הוא מעניין, או מאדירים משהו שאני הייתי מחביא", הוא מסביר. "אני מבין את המשחק, הכל הרי עניין של מה יוצר לנו יותר תנועה בתוך הדף, מה יוצר יותר זרם בתוך הנחל, אבל לפעמים הטורבינות שמכניסים פנימה, זה פשוט הורס אותי. 'זאת והחבר החדש', ו'זה והזה', מי אלה? מי האנשים האלה?"
יכול להיות שאתה שייך לדור אחר ואלו סלבס שמבוגרים לא בהכרח מכירים?
"אני אתבע אותך שקראת לי 'דור אחר', אבל אני לא חושב שזה קשור למבוגרים אלא למה חשוב ומה פחות. יש לפעמים הרגשה שהתכנים שמתעסקים בהם מאוד רדודים, לא מספיק חשובים כדי שאדע במי מדובר. לראות פליט של תכנית ריאליטי הולך ברחוב ומצלמים אותו, זה מרגיש לי קצת ש'אוקיי, היית בתוכנית, סיימת. עכשיו לך הביתה, תלמד מקצוע, תעבוד'".
למרות שהוא לא היה רוצה שנציין את הגיל שלו, נספר לכם שבחודש דצמבר הקרוב הוא יחגוג את יום הולדתו ה-52. ועדיין, מדובר באחד הגברים המסוקסים והנחשקים בתעשייה - יעידו על כך התמונות מהפקת האופנה שנעשתה במקביל לריאיון. "אף פעם לא ייחסתי לגיל חשיבות", הוא אומר. "אני 'לייט בלומר' בהרבה דברים ולדעתי גם בזה. אני חי את החיים, כל הזמן בתנועה. קשה לי מאוד לשבת במקום אז אני רץ הרבה, מטייל, מטפס, אני עושה עם הבת שלי המון דברים. אני זז".
זה הסוד?
"אני גם משתדל מאוד להיות חיובי. אני חושב שיש משהו בעצב שמאוד מזקין אותך. עצב, שליליות, כעס, דברים שמרקיבים אותך מבפנים, הם מגבירים את השעון הביולוגי, מריצים אותו מהר יותר. ככל שאדם יותר שמח, רגוע, נושם, יותר חיובי... וזה גם עניין של גנטיקה. יש לי אבא חתיך בן 91 ואמא עוצרת נשימה".
"אני מאוד אוהב, אני חייב את זה. בשבילי זה התחליף לכל הכימיקלים שאנשים לוקחים כדי להתאזן. אני צריך דברים שיהיו פיזיים מאוד, צריך להזיע החוצה את האטרף שלי".
חשוב לך להיראות טוב?
"כן, בטח".
מקפיד על תזונה, למשל?
"בדרך כלל כן. למרות שרגע לפני הריאיון עוד דיברנו על בורקסים. אני חושב שכמו בכל דבר בחיים, גם באוכל צריך לאכול צנוע. פעם אחת קרה שהעליתי תמונה של מנה ממסעדה, וגם עם זה הרגשתי לא בנוח. אני לא יכול לסבול את הדבר הזה שאנשים יושבים ומצלמים מנות. תזונה בעיני לא אמורה להיות שואו אוף, היא לא אמורה להיות חזירית. אוכל זה משהו שאנחנו אומרים לשרוד איתו, זה דלק. זה אמור לעזור לנו להתנהל בעולם, לעזור לי לקיים את היחסים שלי איתך, אבל לא להיות היחסים שלי. מנות שף לא עושות עליי רושם, תן לי לאכול דברים צנועים ובסיסיים".
אתה מקבל הרבה מחמאות על איך שאתה נראה?
"היום פחות, אבל מקור המחמאות נהיה יותר רחב. אם פעם אלו היה בנות גילי פחות או יותר, היום אני מקבל מחמאות מילדות בנות 17 עד נשים בנות 60. גם מגברים. לפעמים מחמאה מגבר היא אפילו יותר מחמיאה".
למה?
"כי אני מרגיש שהוא יכול להעריך דברים אחרת בגלל שאנחנו מדברים באותה שפה. זה לא משנה אם הוא גיי או סטרייט. כשזה בא מבחורה בת 17, זה קצת 'וואו, אני יכול להיות אבא שלך'".
צילום: רותם לבל
סטיילינג: תומר אלמוזנינו
איפור שיער: אביחי ממן
ע.סטיילינג: שחר הראל
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אסף מגל
ייצוג רון שחר: זוהר יעקובסון
קרדיטים לבוש:
לוק שער: מעיל בז' ארוך - Alexander wang FIVE POINT FOUR
לוק 2: סוודר סגול - FIVE POINT FOUR, ג׳ינס - H&M
לוק 3: חולצה לבנה - זארה
לוק 4: חולצה וג׳ינס - אקנה סטודיו ורנר רמת אביב, נעליים - H&M
לוק 5: טוטאל לוק - Adish