בתקופה שבה נדמה שלא מעט מהערכים הליברליים שהורגלנו לראות כמובנים מאליהם עומדים שוב למבחן, קל לשכוח כמה מהפכות חברתיות התרחשו ממש מול העיניים שלנו. הוויכוחים סביב זכויות להט"ב עדיין כאן, ובמקומות מסוימים בעולם אפילו נדמה שהגלגל מסתובב לאחור. אבל אם יש משהו שההיסטוריה מלמדת, הוא שהתקדמות חברתית לא תמיד מתרחשת בקו ישר, גם אם יש ימים שבהם התקווה נשחקת.
מספיק לחזור כמה עשורים אחורה כדי להבין עד כמה המציאות השתנתה. אם פעם יציאה מהארון של סלב הייתה כותרת ראשית, סיכון מקצועי ולעיתים גם רגע משנה חיים, היום יש כבר לא מעט כוכבים צעירים שפשוט חיים את חייהם בגלוי, בלי מסיבת עיתונאים ובלי דרמה.
8 צפייה בגלריה
אורנה בנאי, קורין אלאל, שרית חדד, הראל סקעת, עברי לידר, ספיר ברמן, בל אגם, עדן חסון ואסי עזר
(אמיר מאירי, ענת מוסברג, רפי דלויה ואור גפן)
לרגל חודש הגאווה, חזרנו במערכת Pplus לרגעים שבהם היציאות מהארון של אנשי ונשות תעשיית הבידור בישראל לא רק חשפו סיפור אישי, אלא גם היוו נקודת מפנה בחברה הישראלית ועזרו לשנות את המציאות עבור אלה שבאו אחריהם (וגם אליהם עוד נגיע).
כך למשל, הזמר יהודה פוליקר, שיחגוג השנה יום הולדת 76, יצא מהארון רגע לפני יום הולדתו ה־60. בריאיון ל-"7 לילות" מ־2010 התוודה פוליקר על אהבתו לגברים, במה שנחשב במשך יותר מ־30 שנות הקריירה שלו כסוד שמור בתעשייה. "אני לא חושב שאני יכול להתאהב באישה", סיפר פוליקר בריאיון המדובר וחשף שהתאהב פעמיים בחיים - ובשני המקרים היה מדובר בגברים. הוא אף הוסיף בזמנו שרצה שיציאתו מהארון תהיה בתנאים שלו, ולכן בחר להתראיין. לטענתו, הוא מצא את עצמו באותה תקופה נרדף על ידי חלק מחברי הקהילה ו"זכה" לכאורה לחצי 'אאוטינג' מצידו של הבמאי הגאה איתן פוקס - שהכחיש זאת בתוקף.
גם גדולות הזמר העברי, יהודית רביץ וקורין אלאל, יצאו מהארון בשלב יחסית מאוחר של החיים. רביץ ידועה כפרסונה ששומרת על פרטיותה בכל הקשור לחייה האישיים, אך ב־2010, בגיל 53, חשפה הצצה נדירה למערכת היחסים עם מי שהייתה בת זוגה דאז, נעמי קניוק, בתוכנית "גיבורי תרבות" בערוץ 8. אלאל ז"ל יצאה מהארון כמעט עשור לפניה, ב־2001, לקראת פרסום אלבומה "תנינענק" - וזאת בריאיון שהעניקה לקובי מידן בערוץ 2 המיתולוגי. באותה תקופה הריאיון של אלאל היה נחשב כמעט מהפכני, והיא אפילו זכתה ללא מעט ביקורת על הבחירה החשופה שלה.
על אף שהיא לא בדיוק יצאה מהארון, אי אפשר שלא לכלול בכתבה הזאת את דנה אינטרנשיונל, שמאז שנכנסה לחיינו לא הסתירה את זהותה ואת הערכים שהיא מקדמת למען הקהילה. בריאיונות שונים היא סיפרה על תהליך השינוי המגדרי שעברה, מאז הסבה לנו גאווה ענקית כשזכתה באירוויזיון 1998, נבחרה לאחת מ־30 גיבורי התרבות הגאים המשפיעים בעולם במגזין Gay Times ב-2014 - והייתה לאישה הטרנסית הראשונה בישראל שהשיאה משואה.
גם אורנה בנאי שמה קץ לשמועות סביבה אי-אז ב-2011 כשיצאה מהארון בראיון לאיתי סגל בגיליון של "7 ימים", כשהייתה בת 45. בתוכנית "מה באמת קרה שם?" בהנחיית ארז טל, סיפרה בנאי כי בצעירותה החלה להזדהות כלסבית, אך הוריה לא קיבלו זאת ולכן הסתירה מאפיין זה בהמשך חייה מהציבור. מאז ניהלה בנאי כמה מערכות יחסים עם מפורסמות אחרות, בהן השחקנית בת חן סבג והשפית שיראל ברגר (שכיום מנהלת מערכת יחסים ארוכה עם השחקנית ג'וי ריגר). מ־2021 בנאי בזוגיות עם עדי כהן, עם הפסקה קצרה באמצע.
דור הביניים של הכוכבים גם יצא מהארון כשהם כבר בלב המיינסטרים הישראלי, אך נדמה שהשינוי הבולט היא העובדה שזה נעשה בגילים מעט צעירים יותר. זמרים שמילאו אולמות, מנחים שהפכו לפנים מוכרות בכל בית ושחקנים שנחשבו לאלילי התקופה - פשוט הפסיקו להסתתר.
רן דנקר, השחקן והזמר שנחשב לחביב הנשים, יצא מהארון כביסקסואל ב־2015, וחשף בזמנו כי כבר שלוש שנים שהוא מנהל מערכת יחסים עם גבר, הבמאי איתי וייזר, שלימים הפך לבעלו ואב בתו, אור בת השלוש. מאז הוא הפך לאחד הקולות הבולטים בקרב הסלבס הגאים למען שיוויון זכויות מלא לקהילה הלהט"בית בישראל, ואינו מסתיר את אי־שביעות רצונו ממהלכי הממשלה בנושא.
מנחה הטלוויזיה והיוצר אסי עזר יצא כעשור קודם לכן מהארון, בשנת 2005, וגם הוא בחר בדרך שהייתה מקובלת אז - ריאיון ב"ידיעות אחרונות". אלא שבחלוף השנים התוודה עזר כי, בדומה לפוליקר, גם הוא ספג איומים ולחץ מעיתונאים שונים שיוציאו אותו מהארון בעצמם, לפני שרצה בכך, וזה מה שדחף אותו לעשות זאת בעצמו. בפוסט שהעלה לפני כשלוש שנים לאינסטגרם כתב עזר כי לאחר 20 שנה, הוא החליט לצלצל לכתב שאיים לחשוף את נטייתו המינית ולשוחח איתו על כך. "להפתעתי גם הוא זכר את פרטי השיחה היטב. היא העיקה עליו כפי שהעיקה עליי", כתב עזר, "הוא פתח במשפט 'עשרים שנה חיכיתי לשיחה הזו', ואז התנצל - ואני סלחתי מיד".
הראל סקעת, שאף לימים התברר כי היה בן זוגו של אסי עזר לתקופה, יצא מהארון ב־2010 בסרט דוקומנטרי על אודותיו שיצא בערוץ 2. לימים, בסרטון שעשה בהמשך ל"ידיעות אחרונות", סיפר הזמר כי חווית היציאה הפומבית הייתה מורכבת עבורו. "המעמד עצמו היה די לא נעים", התוודה. לדבריו, "זה אמור להיות דבר טבעי וזה לא היה דבר טבעי - זה היה לשבת ולהתוודות - אבל מצד שני, זה היה הדבר הכי יפה והכי טוב שעשיתי בחיים שלי". מאז הספיק סקעת להתחתן עם חבר הכנסת לשעבר, עידן רול, והשניים הביאו לעולם שני ילדים בהליכי פונדקאות - ארי ואיסלה.
כשחושבים על חלוצי הקהילה מתחום הבידור, שמו של עברי לידר עולה ראשון לרבים. לידר היה רק בן 27 כשיצא מהארון - גיל שאולי היום נשמע סטנדרטי ואפילו מעט "מבוגר", אך בזמנו נחשב למהפכני ממש. ב-2001, במוסף "סופשבוע" שאליו התראיין לידר על מנת לקדם את אלבומו "האנשים החדשים", חשף לידר כי הוא מנהל מערכת יחסים מזה ארבע שנים עם גבר. לידר הצטרף בעצם לקורין אלאל שעשתה את הצעד כמה חודשים לפניו, והשניים הפכו לשני הזמרים היחידים (!) באותה תקופה שיצאו בפומבי מהארון בישראל.
8 צפייה בגלריה
יצא מהארון בגיל 27, והיה מהחלוצים לעשות זאת. עברי לידר במצעד הגאווה
(צילום: אמיר מאירי)
בחלוף הזמן גם הדרך ליציאה מהארון השתנתה. אם עבור לידר, אלאל, רביץ, פוליקר, בנאי, סקעת ואחרים, הרגע הזה הגיע בדרך כלל דרך ריאיון לעיתון, תוכנית טלוויזיה או סרט תיעודי, הדור שבא אחריהם כבר לא היה צריך לעבור דרך עורך, מראיין או שער מגזין. הרשתות החברתיות העניקו למפורסמים שליטה מלאה על הסיפור שלהם - מתי לספר אותו, כיצד ובאילו מילים. בשנים האחרונות יש כאלה שבוחרים לפרסם פוסט אישי, אחרים עושים זאת באמצעות שיר חדש או בתמונה זוגית, אבל המכנה המשותף הוא הרצון לעשות זאת בתנאים שלהם, כשהמדיה והחברה יותר מאפשרת את זה, גם אם לא באופן מוחלט.
אי אפשר שלא להתייחס לכך שעבור מי שגדלו בבתים דתיים או מסורתיים, או פנו לאורך השנים לקהלים שמרניים יותר, מדובר לא פעם בצעד שמגיע עם מורכבות נוספת. הדבר בלט במיוחד במרחב התרבותי שבו במשך שנים כמעט לא היו דמויות להט"ביות גלויות. לכן כשהעיתונאי יאיר שרקי חובש הכיפה והזמרים שרית חדד ועדן חסון בחרו לשתף את הציבור בנטייתם המינית - הם הפכו (ייתכן שבעל כורכם) לסמל וייצוג בקרב הקהילה היותר מסורתית בישראל.
חדד יצאה מהארון בשנת 2021, לאחר שנים של שמועות לגביה, ובחרה לעשות זאת עם פרסום השיר "אהבה כמו שלנו", שבו חשפה את בת זוגה דאז, הזמרת תמר יהלומי - שאף כתבה והלחינה לחדד את השיר. חסון יצא מהארון לפני כשנתיים, בפוסט שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו, ובו חשף, דרך שיר שכתב, שהוא מנהל מערכת יחסים עם גבר. בן זוגו הוא השחקן והרקדן יותם גבריאל, אותו הכיר בפסטיגל ב־2022.
ואולם, לא כל הסיפורים המשמעותיים של השנים האחרונות עסקו בנטייה מינית. כך למשל, ב־2021 חשפה שופטת הכדורגל ספיר ברמן כי היא עוברת תהליך התאמה מגדרית, והפכה לשופטת הטרנסית הראשונה בישראל. ברמן, שכבר הייתה דמות מוכרת בענף הספורט בישראל, מצאה את עצמה בן־לילה במרכזו של דיון ציבורי רחב בהרבה מכותלי מגרש הכדורגל. החשיפה שלה סייעה להביא לשיח הציבורי סוגיות של זהות מגדרית וייצוג, והפכה אותה לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם הקהילה הטרנסית בישראל.
על הנייר, המעבר שלה היה יכול להסתיים לגמרי אחרת. ענף הכדורגל הישראלי נחשב במשך שנים לאחד המרחבים הגבריים ביותר בספורט, ורבים תהו כיצד יקבל הענף שופטת טרנסית. אלא שברמן המשיכה לשפוט בליגת-העל גם לאחר החשיפה, ומאז מוכיחה פעם אחר פעם שהיכולת המקצועית שלה לא תלויה בזהות המגדרית שלה.
8 צפייה בגלריה
מוכיחה פעם אחר פעם שהיכולת המקצועית שלה לא תלויה בזהות המגדרית שלה. ספיר ברמן ובר אווסקר
(צילום: ענת מוסברג)
ואולי השינוי המעניין ביותר הוא דווקא הדוגמאות למה שלא קרה. כשמסתכלים על הרבה אומנים מדור ה־Z, לרבים מהם אין איזה תאריך שניתן לנקוב בו כיום שבו הם יצאו מהארון. שחר טבוך, טליה ברטפלד, ליהי טולדנו ואלה־לי להב, לצד שמות נוספים, פשוט הגיעו לתודעה הציבורית כפי שהם - בלי חשיפה מתוזמנת, בלי שער מגזין ובלי צורך להסביר את עצמם. וכך עולה השאלה: אולי עבור הקהל הצעיר זה כבר לא הדבר הכי מעניין בסיפור הכוכבים?
ובכל זאת, למרות השינוי שעברה החברה הישראלית, קשה לטעון שהמאבק לשוויון והכרה הגיע לסיומו. גם היום, עבור לא מעט אנשים, יציאה מהארון או חשיפה של הזהות המגדרית מלוות בחששות, בתגובות קשות ולעיתים גם במחירים אישיים ומקצועיים קשים. אומנם השיח השתנה במידת מה, אבל המאבק על קבלה מלאה עוד רחוק מלהסתיים.
רק לפני שבוע וחצי סיפרה הדוגמנית הטרנסית סתיו סטרשקו כי בשיחה שקיימה עם מנכ"ל משרד פרסום לגבי קמפיין שתככב בו לרגל חודש הגאווה, נאמר לה ש"טרנסית לא יכולה להיות פרזנטורית בישראל - זה לא יעבור לאנשים בגרון". כל זאת קורה מבלי לגעת בסיפורים המגיעים לחדשות על בסיס שבועי שבהם להט"בים שאינם מפורסמים סופגים אלימות פיזית ומילולית ברחובות.
ואולי בגלל זה חשוב לחזור לסיפורים האלה דווקא עכשיו. לא כדי להכתיר גיבורים או לסמן ניצחונות, אלא כדי להיזכר כמה המציאות השתנתה בזמן קצר יחסית - אבל יותר מזה - כמה עבודה עוד נותרה בדרך עד שלכל אחד ואחת בישראל תהיה האפשרות לחיות בגלוי, מבלי לשלם מחיר כבד.
8 צפייה בגלריה
התקדמות חברתית לא תמיד מתרחשת בקו ישר. מצעד הגאווה בירושלים
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
