עד לא מזמן, יוחנן טווינה (22) היה כוכב רשת צעיר שסביר להניח שרבים מכם לא הכירו. אבל כמעט בין לילה הוא הפך לאחד האנשים הכי מדוברים בארץ - כשסרטון שלו רוקד במדי צה"ל הפך לוויראלי אחרי שגולשים מחו"ל טעו לחשוב שהוא החייל שחיסל את מנהיג חמאס ורב המרצחים יחיא סינוואר.
הסרטון קיבל חשיפה גדולה ברשתות החברתיות ועלה לכותרות ברחבי העולם, חלקן הודיעו ששם החייל שחיסל את מנהיג חמאס הוא "רן דומלי".
"זה היה קיצוני", נזכר טווינה. "הייתי קצת בהלם בהתחלה אבל הכי מתאים שזה יקרה לי, אני לא מופתע".
פודקאסט הברזייה – (יוחנן טווינה)
איך הכול התחיל?
"ישראלי בשם אלכס, מורה לאנגלית מסתבר, כתב לי 'העליתי ציוץ עליך שחיסלת את סינוואר, זה בסדר?', ועניתי 'ברור'. בוקר אחרי זה קמתי להודעות של 'אתה זה שחיסל את סינוואר?', אנשים שלא קשורים אליי, קהילות יהודיות מאוסטרליה, אמריקה, חברים של חברים, מישהי שהייתי איתה בלוויה, כאילו חיים, מה הקשר?"
היו גם הודעות מפחידות מהצד השני, איומים?
"זה באמת כבר היה מפחיד. היו תגובות בערבית ובתאילנדית שעשיתי עליהן גוגל טרנסלייט - 'נמצא אותך ונשחט אותך'. הבנתי שהם באמת חושבים שזה אני ורוצים לפגוע בי".
מצד שני, מספר העוקבים שלך עלה ב-15 אלף.
"אני לא יודע למה, נשבע לך. אני אומר ברצינות, אין לי מושג למה עוקבים אחריי. אנשים אומרים 'תקשיב, אתה דמות להשראה'. לא ברור למה".
אתה מצחיק, צבעוני, בלי פילטרים. אנשים אוהבים את זה.
"אני יכול להסכים איתך שאני קצת שונה בנוף ולא רגיל. בישראל אני מרגיש שמאוד קל להתפרסם, יש פה משהו בתעשייה ובתרבות הישראלית שמאוד שונה מאוסטרליה. באוסטרליה אין דבר כזה להיות מפורסם. בארץ, התרבות של הסלבס והמשפיענים והאהבה מהמעריצים, זה מטורף, זה לא אמור להיות ככה".
יוחנן טווינה חיסל את סינוואר?
(אינסטגרם)
גרת רוב חייך באוסטרליה, כמה שנים?
"16 שנה. נולדתי בפתח תקווה, עברנו לאוסטרליה כשהייתי בן חצי שנה וגרנו בסידני. עליתי בגיל 16 ואני בארץ כבר שש שנים. זו גם הסיבה שאני מדבר כמו פליט".
אתה מדבר עברית טוב יחסית למישהו שלא גדל כאן.
"בשנה הראשונה שלי בארץ איכשהו נתקלתי בתרבות של ערסים. היו לי חברים ערסים מלוד, עבדתי בחנות בעזריאלי כקופאי וזה היה הסוג של האנשים. מבן אדם שלא מכיר ולא רגיל לתרבות הישראלית, פתאום שמים אותו בהכי קיצון בעולם".
מה המילים הראשונות שלמדת?
"דברים כמו 'שומע?', 'חיים שלי', 'שומע, יא טמבל''.
איך החיים בישראל לעומת אוסטרליה?
"החיים בישראל מדהימים. אוסטרליה משעממת, אלוהים! אני מאוד ציוני, יש לי מגן דוד על הצוואר. בישראל יש משהו מטורף, אני אוהב את כל האקשן. זה המקום שאני אמות בו, לא אוסטרליה. אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת, באמת, יש לי תשוקה למדינה הזו.
"המדינה הזו פשוט סקסית, אני לא יודע איך לתאר את זה. מדינה כל כך טובה ושתדע שבחיים לא קיבלו אותי כזה טוב. יש המון דיבור שאנחנו מדינה מאוד פרימיטיבית יחסית למדינות אחרות, אבל דווקא כשהגעתי לארץ הרגשתי שאני יכול להיות מי שאני. באוסטרליה הרגשתי שאני בכלוב. בארץ שפטו אותי לפי מי שאני באמת ובאוסטרליה יש איזה זיוף וצביעות".
השתחררת מצה"ל באוגוסט, אתה מוצא את עצמך כבר?
"זה ממש טרי. אני קצת מחפש את עצמי וקצת הולך לאיבוד, לא אשקר. לא קשה לי, אבל כל התהילה הזאת ואיך לשמר אותה זה קצת מלחיץ. בא לי להיות סלב ונועדתי להיות סלב, אבל אני לא מרגיש שאני סלב".
מה זה אומר שנועדת לזה?
"זה הייעוד שלי. בגיל שנתיים, שאל את אמא שלי, לא עזבתי את המיקרופון. למדתי בבית ספר חב"ד והייתי מצטט לרב שלי את 'היי סקול מיוזיקל', ברמה כזאת. זה הגורל שלי".
איך הגיבו לזה בחב"ד?
"הם לא ידעו מה זה הומו, הם איבחנו אותי על הספקטרום והיו בטוחים שזה זה. הכי מעניין בעולם - היינו 16 ילדים בכיתה ואחד מתוך ארבעה היה הומו".
באיזה גיל יצאת מהארון?
"אני אוהב להגיד ש'לא יצאתי מהארון, יצאתי מהרחם'. לא הייתה איזו יציאה, אבל אני זוכר שסיפרתי לאחותי רפאלה. היא תפסה אותי מתכנן ללכת למופע דראג כשהייתי בן 17 ושאלה לאן אני הולך. לא היה לי נעים להגיד והתחלתי לבכות בטירוף, והיא תפסה אותי ושאלה 'טוב, אתה הומו?'. באנו ממשפחה מאוד ליברלית, אימא שלי היא קריס ג'נר כזו, הכי מטורפת ומקבלת. אמרתי לה 'אני גיי' והיא ענתה 'ידענו, יא טמבל'".
ומה ההורים אמרו?
"אבא שלי יותר פרימיטיבי. הוא מאוד ההפך ממני, בקטע של פיטנס וגר באוסטרליה ומאוד פחדתי. אני זוכר שדיברתי איתו בפייסטיים והתחלתי לבכות את החיים. הוא אמר 'אתה הבן שלי, תעשה כל מה שעושה אותך מאושר. אני רואה כמה אתה בטוב, יש לך חברים ומי אני שאגיד משהו אחר'. זה באמת לא מתאים לו, מתאים לו להיות הכי הומופוב בעולם. באמת זכיתי למשפחה מאוד מקבלת, וזה מפתיע כי זה לא רגיל, שמעתי סיפורים מזעזעים מאנשים בארץ".
היו לך כבר מערכות יחסים רציניות?
"האמת שלא מזמן הייתי בזוגיות, חמישה חודשים בערך. זו הייתה האהבה הראשונה שלי, אהבה מאוד גדולה ואני לא אפרט על זה כי זה קצת טרי, אבל הוא שבר לי את הלב ממש. איבדתי אמון בהומואים. מאוד קשה להיות הומו בארץ".
תסביר.
"רציתי לעשות מחקר ולבדוק למה ההומואים בארץ יכולים להיות כאלה רעים. אם זה קשור לחינוך שלהם או לתרבות. אני לא מחשיב את כולם כמובן, אבל יש הרבה חארות. קודם כל התחרותיות - כל מה שעשיתי בקריירה שלי ובמה שאני עושה, הומואים אף פעם לא פירגנו לי. ואני חייב לדבר על משהו מאוד חשוב - הפדופיליה. יש בעיה בקהילה פה. גברים בני 33-34 נפגשים עם ילדים בני 16 וזה כאילו נורמלי, זה מאוד נפוץ. בחור כותב בגריינדר שהוא בן 18 אבל הוא בעצם בן 16, ונפגש עם גברים בני 30 פלוס.
"בגיל 16-17 אתה כל כך מתוסבך, במיוחד אם אתה הומו. לא מרגישים שייכות או אהבה, ואין להם מישהו לדבר איתו ולשתף אותו, הם לא מרגישים בנוח, אז הם תמיד האאוטסיידר. ומה הברירה? להוריד אפליקציית גריינדר ולהגיד 'היי, אני בן 18'. ויש גם לא מעט שאומרים שהם בני 16 או 17 ואנשים מבוגרים בכול זאת נפגשים איתם. למה אתם לא בכלא? למה שגבר בן 30 פלוס ינצל את התמימות של ילד בן 16? גם שמים אותם בסיטואציות כל כך מזעזעות שאף ילד בן 16 לא אמור לחוות. אני שומע סיפורים קשים, מסכנים הילדים האלה. ויש כמובן גם הטרדות מיניות. אני לא חושב שיש הומו שלא חווה את זה.
"אני לא הומופוב, אבל מאוד קשה לי להיות חלק מהקהילה הזאת כאן בארץ. חד משמעית אני לא מרגיש שייך, אני לא מרגיש שמייצגים אותנו בכבוד. אני פשוט לא מרגיש את זה".
חווית פה הומופוביה?
"היו כמה מקרים, אבל אלה ילדים מטומטמים. יריקה פה ואיזו אבן שם. פעם אחת ריססו עליי גז פלפל. זה ממש לא נעים אבל אני באמת לא מחשיב את זה, זה לא מייצג את הארץ. חד משמעית לא. אלה אנשים עם בעיות".
קצת אחרי שעלית לארץ הגעת לתכנית הריאליטי של הנוער, "הבנים והבנות".
"בחורה שעבדה בבית קפה ליד הבית הספר שלי, הכירה אותי כי הלכתי לשם בהפסקות והייתי שר ורוקד. אחרי שהיא התפטרה היא הפכה למלהקת, ויום אחד שלחה לי הודעה - 'תקשיב יוחנן, עכשיו אתה עוזב את הבית ספר ומגיע להרצליה לאולפנים של ערוץ הילדים'. ופשוט יצאתי מהשיעור ונסעתי לאודישן הזה. לא ידעתי מה זה 'הבנים והבנות', לא גדלתי על זה והסתבר שזה היה ביג דיל. הגעתי לאודישן, סיפרתי 'אני בן 16 ועליתי מאוסטרליה' וזהו, אחרי שעה אמרו לי שהתקבלתי.
"שמע זו לא הייתה עונה מי יודע מה, לא נעים, צריכים להיות צנועים אבל חד משמעית, אני היחיד שיצא מהעונה הזו ונשאר מוכר".
מה אתה מתכנן קדימה? קריירת משחק?
"אני משחק כמו כוכב פורנו, באמת. זה פשוט טרגדיה המשחק שלי, אני טרגדיה. אם אני אעשה אודישן, זה תמיד יהיה לילד הומו בן 17 שחווה משבר. תשמע זה קשה. אני אספר לך מה הרבה יוצרי תוכן בטיקטוק כמוני חווים - המשבר הזה שכאילו שמזהים אותך ברחוב ואתה מרגיש שאתה איזו נועה קירל. בראש שלך אתה יותר מפורסם מאיזה שחקן גדול, אבל בפועל זה לא ככה.
"לשחקנים גם אין את החיבור הזה לקהל כמו שיש ליוצר תוכן. העוקבים שלי מכירים אותי, הם יודעים הכול עליי, כל פרט הכי מזעזע שיש. יוצרי התוכן האלה מרגישים כאילו מגיע להם משהו ואז יש את הניגוד הזה, של למה העולם לא רואה אותי? למה מפיקים לא רואים שאני פה? יש את המשבר הזה".
אתה חלק מהדור הזה שמכנים "דור הטיקטוק", איך אתה חווה את זה?
"יש המון דיבור על הדור שלנו, שזה דור שהלך לאיבוד. אני לא רוצה להיכנס עמוק מדי, אבל שביעי באוקטובר קרה והוכחנו כמה הדור מטורף. זה משהו שלא רואים באף מדינה אחרת. ילדים בני 18 הקריבו את עצמם בקרב. אפשר להגיד המון דברים, שהלך עלינו ואיזה דור מטומטם, אבל וואלה, אנחנו דור נדיר, סורי. עברנו המון, אם זה הקורונה, הסגרים, הפאקינג מלחמה ועוד מלחמה ופיגועים. איזה עוד דור חווה כזה דבר? אוקיי, אז יש לנו קצת בעיות, אבל כשצריכים אותנו אנחנו שם. חד משמעית".
צפו בריאיון המלא בראש העמוד, או האזינו לו ממש כאן:
בר זגה
יוחנן טווינה: ״היו עליי 1,500 ציוצים ותגובות בערבית - 'אנחנו נשחט אותך'. אם יחסלו אותי, לפחות אמות עם שם״
01:00:33
