"זה מאוד כואב שמדינה רוצחת את יושביה והעולם לא מתערב", אמרה השחקנית לירז צ'רכי, על רקע המצב המתוח עם איראן והמחאה המתמשכת נגד המשטר.
הקשר האישי והאמנותי שלה עם יוצרים ויוצרות מהמדינה, לצד ההיסטוריה המשפחתית והתרבותית, הופכים את ההתפתחויות האחרונות שם למשהו ש"מדיר שינה מעיניה". פגשנו את צ’רכי בהקראה הראשונה של המופע החדש "נשים ונפלאות" מבית התיאטרון הארצי, שם דיברה בפתיחות על הדאגה העמוקה למה שמתרחש בטהרן, קראה לדונלד טראמפ ולעולם להתערב - וגם שיתפה בתחושת החופש ו"הלידה מחדש" שהיא חווה בתקופה האחרונה מאז הפרידה מתום אבני (39).
ריאיון עם לירז צ׳רכי
(צילום רואי דהן)
לפני כארבעה חודשים אבני וצ'רכי, מי שנחשבו לאחד הזוגות החזקים והיציבים בביצה המקומית, הפתיעו את כולם כשהודיעו על פרידה לאחר 16 שנות זוגיות ו־12 שנות נישואים. זמן קצר לאחר מכן החלו לצוץ שמועות בתעשיית הבידור על קשר זוגי אפשרי בין צ’רכי לגרוש של שי-לי שינדלר, איש העסקים ליעד אגמון. בריאיון, התייחסה צ’רכי גם ליחסים בינה לבין אבני כיום, והבהירה בנחרצות היכן עומדים הדברים בכל הנוגע לשמועות על זוגיות חדשה והאם פרק ב’ בכלל נמצא על הפרק.
לירז, ספרי לנו מה אנחנו עושים כאן היום?
"אנחנו עושים את ההקראה הראשונה ואת המפגש המופלא של 'הנשים והנפלאות' של התיאטרון הארצי. אני שמחה להיות חלק מהפאנל".
לפני הכל, אני רוצה להתחיל עם נושא בוער לא פחות משאר הדברים - איראן. התבטאת לא פעם בנושא, מה דעתך על מה שקורה בימים אלה?
"האופן שבו קורים הדברים, אתה יודע, זה מדיר שינה מעיניי, אני מאוד מודאגת לגבי מה שקורה ויש בי ניצוץ של תקווה שאם הם מוחים ככה ברחובות, וגם מאבדים את החיים שלהם עבור החופש, כי זה או חופש או למות, אין אמצע, אין להם אופציה אחרת - אין להם מה להפסיד יותר. אז יש לי ניצוץ של תקווה שישחררו אותם".
את חושבת שאין מנוס מהתערבות של ארצות הברית או של ישראל בעניין?
"אני חושבת שאנחנו חייבים להתערב, ושטראמפ צריך לעשות את מה שהוא הבטיח".
איך זה מרגיש לראות את המקום שבו ההורים, הסבים והסבתות גדלו, בצורה כזאת?
"זה מאוד קשה, אבל בגלל שהקשר שלי עם אמנים ואמניות מאיראן הוא קרוב, וכבר הקלטנו שלושה אלבומים יחד, אז אני מחוברת יותר למקום הטבעי שלהם, אני יודעת איפה הם גרים ואיך נראים הבתים ובתי הקפה, ואנחנו עושים הרבה שיחות כאלה בשושו של פייסטיים".
אז את סוכנת בעצם?
"אני לא יכולה לדבר על זה. לא, אבל באמת אני מרגישה שנגיד תל אביב וטהרן הם אחד מבחינתי, הן פשוט הולכות עם חיג'אב. כרגע אין לי שום קשר ואינטראקציה שאני יכולה להעיד עליה, אבל אני כן יודעת שהמצב מאוד מאוד קשה. אני חושבת שזה זמן קריטי להתערב ולעזור, אפילו אם כל אחד מאיתנו יעלה משהו אחד ברשתות החברתיות שלו ויתמוך באיראן - דווקא בגלל שאנחנו מישראל זה יכול לעזור, וגם אנרגטית יש משהו בתפילה הזאת שלנו שהיא תשתחרר".
יש גם שתיקה די צבועה בעולם פתאום לגבי מה שקורה באיראן.
"נכון. כל המושג הזה של רצח עם ובמי אתם תומכים ומתי, זה משהו מאוד מבולבל בעולם. זה מאוד כואב שמדינה רוצחת את יושביה והעולם לא מתערב. אין לי מה להגיד על זה, זה קשוח מאוד".
ובנושא אחר, לפני בערך ארבעה חודשים הפתעתם מדינה שלמה כשאת ותום החלטתם להיפרד. איך את מרגישה היום?
"אני מרגישה בטוב. כל יום הוא יותר טוב".
סיפרת באמת שהפרידה היא חלק ממסע "למצוא את החופש מחדש". את מרגישה שזה משהו שאת מוצאת בימים האלה?
"מאוד, כן".
איך זה מתבטא?
"אני חושבת שאני יותר שלמה עם עצמי וגם יותר נגישה ופתוחה לעולם, לילדות, פתאום יש לידה מחדש".
ועם תום, אתם ביחסים טובים? בכל זאת מגדלים יחד שתי בנות.
"מה זאת אומרת? תום הוא המשפחה שלי לנצח".
העליתם תמונה מיום ההולדת של הבת, חגגתם יחד אבל חוזרים כל אחד לחוד.
"בהתחלה זה הרגיש מאוד מוזר, אבל זה ממש מרגיש טוב עכשיו, נעים. היחסים בנינו מצוינים".
יש שמועות שהגיעו לאוזניי לגבייך ולגבי ליעד אגמון, נצפיתם יחד גם במידברן.
"זה היה לפני חודשיים. ליעד הוא חבר טוב שלי, אנחנו חברים טובים כבר שנים".
ולסיום, פרק ב' זה משהו שאת חושבת עליו?
"כרגע לא".
