"אתה יודע שרק עכשיו יצאנו לחופשה משפחתית ראשונה? הבן הבכור שלי כבר בן 14", מספר טל מוסרי.
מה הכוונה? מעולם לא יצאתם לחופשה?
"שמע, היינו פה ושם, יומיים במדבר, שלושה ימים בצפון. אבל רק עכשיו בפעם ראשונה עצרתי הכול ונסענו לשבוע ביוון. היה מדהים, נדהמתי שאפשר ליהנות ככה בחופשה".
למה רק עכשיו?
"הייתי אחד שלא עוצר לרגע, מתרוצץ בין חזרות להופעות לצילומים ופתאום אמרתי לעצמי 'טוב, צריך רגע לעצור'. צריך להרים את הראש לשמיים וליהנות גם מהים ומהשקט, לאסוף כוחות. זה לא קל. אנשים חושבים שזה פשוט לעשות קריירה כל כך הרבה שנים. אני חושב שזה ההישג הכי גדול שלי, שאני עדיין רלוונטי ועדיין עושה את מה שאני הכי אוהב. תמיד יש את הפחד הזה של לא להיות רלוונטי, אבל אני הרבה פחות פוחד מפעם. אני יותר שלם עם מי שאני ומה שאני".
שער Pplus - טל מוסרי
(צילום: ירון ברנר)
אפשר להבין את מוסרי. הוא כבר בן 47 ועובד כמעט ללא הפסקה מאז שהיה ילד, כשהופיע בתוכניות כמו "קריאת כיוון", "תופסים ראש" וכמובן סדרת הלהיט "לא כולל שירות", שהפכה אותו לאחד מכוכבי הנוער הגדולים במדינה בתחילת שנות ה-90.
אחרי שהשתחרר מהצבא הוא לא בזבז זמן ("לא עשיתי אפילו טיול אחרי צבא", הוא מספר) והצטרף לצוות המנחים של ערוץ הילדים, שם מצא לו בית. בשנים הבאות מוסרי ביסס את עצמו בתור כוכב הילדים הגדול והבולט של הערוץ ולצד תפקידי ההנחיה גם שיחק בכמה מהסדרות הבולטות ששודרו בו, כמו "השמינייה" ו"האי". הוא היה כל כך מזוהה עם ערוץ הילדים, עד שהחלטתו לעבור לערוץ המתחרה ניקלודיאון הסעירה את המדינה (או לפחות את הצופים שגדלו עליו) – סערה גדולה כל כך עד שהעניין הפך לסוג של בדיחה מתמשכת ומוסרי כונה "בוגד", הומור שהוא לקח ברוח טובה.
בשנה שעברה הוא חזר לערוץ הילדים אבל בשנים האחרונות הרחיב את הקהל שלו וביסס את עצמו כשחקן תיאטרון עסוק במיוחד – עם חמש הפקות שונות בהן הוא לוקח חלק בו זמנית, בהן בין היתר במחזמר "קזבלן" ובהצגה "מתנות קטנות", לצד רמי קליינשטיין שתעלה בחנוכה הקרוב. ולא הזכרנו את החשוב מכל – הוא נשוי לאשתו נעם כבר 17 שנים והם הורים לשלושה ילדים.
"אתה יודע מה זה למצוא שבוע פנוי ביומן שלי?", הוא שואל בחיוך. "צריך לתאם מול הבימה את לוח החזרות שהוא מאוד עמוס, ואם אני לוקח חופשה אז הילדים שלי גם צריכים להיות בחופש, אבל כשכל הילדים יוצאים לחופשים בחגים - אבא הולך לעבוד ואני על הבמות, לא משנה אם זה ראש השנה, סוכות, וחנוכה כבר מתקרב".
זה יצר להם איזשהו חוסר?
"אני חושב שלא, כי כשאני איתם אז אני ב-100% איתם. אני מאוד מאוד אוהב אותם ואני אבא שהוא לונה פארק שלם. אני מאוד נהנה להיות אבא, לא האמנתי שאיהנה כל כך מאבהות. אבל יש רגעים קשים, הקיץ למשל הייתי בחזרות, צילמתי את 'הבנים והבנות' וגם יצאתי להופעות בכל הארץ. אז רגע לפני שיצאתי, הבן הקטן שלי אמר לי: 'אבא, גם היום לא תהיה איתנו'. זה שובר את הלב, יצאתי מהבית וזלגו לי דמעות".
איך מתמודדים?
"אני מקבל כל כך הרבה אהבה, וזו זכות גדולה לעשות את מה שאני אוהב ולהגשים את עצמי".
אבל באמת נשמע שמדובר בלו"ז עמוס במיוחד.
"אין רגע דל, אבל אני מודה שאני לא רוצה שזה יגמר, כי ככה חלמתי שזה יהיה. בתור מי שהתחיל מאוד מוקדם את הקריירה שלו, בכיתה ו' הייתי על המסך בפעם הראשונה וכל הזמן לעבור מהטלוויזיה כילד פלא, ואז 'צעירי תל אביב' ו'לא כולל שירות' עם כל ההיסטריה שהייתה, ואז להקה צבאית ואחרי זה גם תיאטרון וגם ערוץ הילדים, גם ניקלודיאון, גם הבימה. זו באמת ברכה מצד אחד אבל מצד שני גם עבודה מאוד קשה.
"אני גם מאוד טוטאלי לקהל שלי, וזה לא משנה אם אני בהופעה בקניון, בתיאטרון הלאומי או בצילומים בערוץ הילדים. אני נותן את הנשמה שלי. וכשיש לי רגע פנוי אני מצלם סרטוני יום הולדת למי שמבקש ממני באינסטגרם, ואם יש עוד זמן פנוי אז אני עונה להורים וילדים שכותבים לי ואז לומד טקסטים ומצטלם".
10 צפייה בגלריה
"אני חושב שזה ההישג הכי גדול שלי, שאני עדיין רלוונטי ועדיין עושה את מה שאני הכי אוהב"
(צילום: שי פרנקו)
לא מתחשק לך לקחת קצת פסק זמן? יש עוד עולם שלם בחוץ חוץ מעבודה.
"אני לא קורא לזה עבודה, אני עושה את מה שאני הכי אוהב לעשות. מבחינתי הקשר שלי עם הקהל זה הדבר שאני הכי אוהב במקצוע הזה".
קהל של ילדים הוא גם מאוד אינטנסיבי יחסית, צועק ומתרגש לעומת קהל של מבוגרים.
"זה שאני יכול לשלב בין עולם הילדים לעולם המבוגרים, זה אולי ההישג הכי גדול שלי. אני לא יודע כמה אומנים היום מצליחים להופיע בבוקר מול קהל של ילדים שמעריץ אותך וצורח, ולצלם עונה של 'הבנים והבנות', ובערב לעלות על בימת התיאטרון הלאומי ב'הבימה' בחמש הפקות שונות שם.
"אני חושב שרק עכשיו כשאני מצליח לשלב בין העולמות, בין להיות אמן למבוגרים וכוכב ילדים. כשאתה שחקן למבוגרים, אתה יכול לזכות בפרס או לעשות תפקיד בלתי נשכח, והצופים נהנים, מוחאים כפיים, אולי אומרים פידבק חיובי ברחוב וזהו זה, נשכח. כשאתה אמן ילדים ולשמחתי אני כזה כבר הרבה שנים, אתה צורב משהו בנשמה של הילד שצופה בך על הבמה או בטלוויזיה, ובגלל זה אני כל פעם נדהם מחדש מהתגובות - לא של הילדים, אלא של המבוגרים שגדלו עלי, שתמיד מגיבים באיזו אקסטזה. והבנתי שכשאתה מופיע בפני אותם אנשים כשהם ילדים, אתה משאיר אצלם משהו לכל החיים, אתה צורב אצלם משהו בנשמה - והם איתך כל החיים שלהם.
"כשאיתי לוי אומר לי בחזרות שהוא מתרגש לעמוד איתי על הבמה כי הוא היה הולך לעיר ערוץ הילדים בתור ילד וראה אותי על הבמה, ועכשיו אני יחד איתו על הבמה ב'קזבלן', זה מוזר לי. זה מרגש ומשמח אותי, אבל מוזר לי שדורות שלמים של ילדים גדלו והיום חלקם עובדים איתי, עם חלקם אני מתרגש להיות על הבמה, את חלקם אני מעריץ".
בימים אלו עולה בתיאטרון הבימה המחזמר "קזבלן", שם מככב מוסרי לצד לוי ועופר חיון שיחלקו ביניהם את התפקיד הראשי. "צריך לראות פעמיים את 'קזבלן', פעם אחת עם איתי ופעם אחת עם עופר", הוא מודיע. "אני לא משוחד, כל אחד מביא לבמה משהו אחר וצריך לראות את שניהם".
הצלחת לעשות משהו שהרבה כוכבי ילדים נכשלים בו, שזה לעבור בהצלחה לעולם המבוגרים. הרבה פעמים יש סטיגמה סביב כוכבי ילדים.
"שמע, יש המון סטיגמות, גם אני חוטא בזה, כולנו. תמיד ממתגים אנשים, על כל אחד אנחנו חושבים משהו. היו לצערי הרבה שנים שלא הצלחתי לפרוץ את הסטיגמה הזו של כוכב ילדים. כשרק פתחו לי את הדלת בהבימה ומשה קפטן המנהל האומנותי נתן לי את ההזדמנות, ממש חששתי. אני זוכר את הפגישה הראשונה, הגעתי לקפטן מוקדם בבוקר, בשעה היחידה שהיה יכול לפגוש אותי,7 וחצי בבוקר, והוא אמר שהוא ישמח שאשתלב בתיאטרון. צרחתי מהתרגשות".
ואם אתה צריך לבחור קהל מועדף?
"אני חושב שאני משיר מבט למצלמה וגאה על זה שאני כוכב ילדים, אני כל כך אוהב את הקהל הזה. יכול להיות שכשאמרתי את זה פעם בשנות ה-20 שלי, אז אנשים אמרו 'טוב, הוא בטח עובד עלינו שהוא אוהב את הקהל של עולם הילדים רק כדי שימשיכו לאהוב אותו'. אני יודע היום בפרספקטיבה שאני כל כך נהנה מהעולם הזה".
10 צפייה בגלריה
"הבן הקטן שלי אמר לי: 'אבא, גם היום לא תהיה איתנו'. זה שובר את הלב, יצאתי מהבית וזלגו לי דמעות"
(צילום: שי פרנקו)
יש סיכוי שתרגיש מיצוי? עד מתי תעשה את זה?
"עד שאני ארגיש שזה לא מתאים. כשזה יפסיק לרגש ולעניין אותי. ב'קזבלן' יש לי תפקיד מאוד מעניין ומאתגר. זה כל כך רלוונטי גם לימינו, זה בעצם מחזמר על סטיגמות. יש שם רגע שאני אומר לקזבלן 'אל תשכח, אנחנו מדינה צעירה, בעוד 30-40 שנה לא תהיה פה גזענות, לא תהיה פה אפליה'. עכשיו אני אומר את זה ואני רוצה לבכות, כי עברו הרבה שנים ועדיין יש פה גזענות ואפליה, וזה לאו דווקא שחורים ולבנים, זה נשים וגברים וגייז ולסביות ועדיין אנשים לא רואים אדם כאדם. לא רק במדינה שלנו, זה קורה בכל העולם. ואולי דווקא בגלל זה, המחזמר הזה שהוא הכי ישראלי שיש הוא גם אוניברסלי, כי בסוף הוא מדבר על בני אדם ועל איך הם רואים את עצמם כחברה".
זה נושא אקטואלי במיוחד עכשיו אחרי הבחירות.
"לצערי, ואני חושב שהבחירות שוב הראו את זה, אנחנו חצויים. וזה לא משנה איזו ממשלה קמה עכשיו, אני חושב שההישג הכי גדול שלה יהיה להחזיר אותנו להיות עם אחד. בגלל זה אני גם חושב שהצד המפסיד לא צריך להתאבל, ראיתי הרבה פוסטים של 'הלכה לנו המדינה', 'אנחנו רוצים עכשיו דרכון פורטוגלי'. אז לא, אין לנו ארץ אחרת וזו הממשלה שנבחרה ואנחנו צריכים לחבק את הדמוקרטיה.
"אני חושב ששני הצדדים, גם אלה שהפסידו וגם אלה שניצחו, צריכים עכשיו לשלב כוחות ביחד, אני מגיע מאוד מהמקום של פיוס ובאמת ממלכתיות ולראות את הצדדים הטובים והיפים של הארץ הזאת. אני אמנם תל אביבי שנולד וגדל בתל אביב, אבל בגלל שאני כל יום נמצא בעיר אחרת, אני כל כך אוהב את המקום הזה שנקרא ישראל, ואת הקהל והאנשים והחום, ובגלל זה אני לא יכול לחשוב על עצמי גר במקום אחר".
10 צפייה בגלריה
"כשאתה אמן ילדים, אתה צורב משהו בנשמה של הילד שצופה בך על הבמה או בטלוויזיה"
(צילום: שי פרנקו)
גידלת כמה דורות של ילדים. מה ההבדל ביניהם?
"קודם כל אני אספר לך שאין הרבה הבדל. בסוף כולם אותו דבר, הם רוצים להתרגש מסיפור טוב, הם רוצים לצחוק, הם רוצים לשמוח. מה שהשתנה זה הדרך לספר להם את הסיפור ולהגיע אליהם. ואני חושב שזה היה ההישג הכי גדול שלי, שהצלחתי בממד הזמן להשתנות ולהגיע לקהל בכל מיני דרכים. אני זוכר כשהגעתי לערוץ הילדים אנשים אמרו 'החולצות בטן והמנחים העילגים שמדברים מהר עם הידיים'. היינו מנחים צעירים בשנות ה-20 לחיינו, ואמרו 'איפה הטלוויזיה של פעם שהייתה יותר חינוכית ולימודית ואנשים שם דיברו עברית נכונה'. והיום אנשים אומרים 'איפה ערוץ הילדים עם המנחים של פעם'. ככה שכל דור רואה את מה שהיה בתור הדבר הכי נכון והכי מדהים בחייו".
ומה לדעתך היה טוב יותר?
"אני חי כל הזמן בעכשיו, אני לא טיפוס נוסטלגי בכלל. אין מה לעשות, הדור השתנה, אנשים השתנו, אבל אין לזה דפוסים שאתה רואה היום ואומר 'מה קרה להם, איפה הילדים של לפני עשר שנים?'. לא, לא. זה ממש חשיבה של דוד, אם אתם מתחילים לחשוב ככה, סימן שאתם כבר לא צעירים יותר".
אז אתה ממש צעיר גם במראה וגם ברוחך.
"אני לא יודע, אלו אנרגיה ורוח חיה שפועמות בי עדיין".
וחיצונית? בטח שואלים אותך על זה כל הזמן.
"שני המשפטים שאני שומע הכי הרבה הם 'גדלתי עלייך״', ו'וואו, לא השתנית'".
באמת לא השתנית. אני חייב לשאול, הצבע של השיער שלך אמיתי?
"אמיתי. אני קצת פה מתקן בקצוות. אבל אני אגיד לך משהו, בסוף, מעבר לזה שאני קם בבוקר ושוחה ורץ ועושה מה שאני אוהב, בסוף ההורים שלי הם הסיפור, אבא שלי הוא חצי מצרי. נראה לי שהגנים האלה של המדבר, משהו פה מתאים לשמש הישראלית. אבל אל תחשוב שאני כל היום אוכל ג׳אנק פוד ונראה ככה. למרות שאני אוכל ומכור לפיצה, שוקולד, גלידה והמבורגר, אני כן שומר על עצמי".
איך זה מתבטא?
"שם קרמים, מנקה את הפנים. אתה רוצה את המתכון?"
רק להבין את הבסיס. השלב הבא זה בוטוקס?
"לא, לא יהיה בוטוקס".
אף פעם?
"לא. אתה רואה את הדור החדש של שחקנים ודוגמנים שכבר בגיל 23-24 הפנים שלהם מתוחות כאילו הם שנים בתחום. אני שחקן ואני רוצה שיהיו לי הבעות פנים, ואני בן אדם, אז בא לי שאתה יודע, בסוף הפרצוף שלי זה ההבעה שלי".
10 צפייה בגלריה
"אין לנו ארץ אחרת וזו הממשלה שנבחרה ואנחנו צריכים לחבק את הדמוקרטיה"
(צילום: שי פרנקו)
ומה אתה חושב על המגמה הזאת?
"שכל אחד באמת יעשה מה שעושה לו טוב. אני לא שופט ולא שפטתי אף פעם מה אנשים עושים כדי להרגיש יותר טוב או להיראות יותר טוב. אני רק מקווה שזה לא עניין אופנתי, שעכשיו כולם פתאום מזריקים לעצמם כל הזמן או הולכים על איזה לוק מסוים, ועוד כמה שנים כשזה כבר לא יהיה אופנתי יותר - מה יעשו כל האנשים שנראים אותו דבר?"
דיברנו קודם על הנושא המשפחתי. איזה מין אבא אתה?
"צריך לשאול את הילדים שלי אבל אני חושב שאני ממש בסדר. אני לא רוצה לתת לעצמי ציונים אבל הפתעתי את עצמי, כי לא רציתי להתחתן ולא רציתי להיות אבא, והיום אלו שני הדברים שאני חושב שהם המתנה הכי גדולה של חיי".
למה לא רצית?
"כי כשאתה צעיר אתה חושב שזה יעכב אותך, וגם איך בכלל נמצא זמן לחתונה? בסוף התחתנתי במשך שלושה ימים, מה זה מצאתי זמן? מצאתי שלושה ימים!"
אלו שלושה ימי עבודה מבוזבזים!
"אבל לא יצאתי לירח דבש, ועד היום אני עצוב ובוכה על זה. לא יצאתי לטיול אחרי צבא ולא לירח דבש. הטיול אחרי צבא שלי היה הפסטיגל".
אין לך איזה הרגשה של החמצה, של פספוס?
"ברור. תראה, אנשים אומרים שהם רוצים להישאר צעירים. אני רוצה לחיות לנצח, אני רוצה עוד חיים. אני לא רוצה שהדבר הזה ייגמר, אני תאב חיים ברמות. ואני רוצה גם... יש שיר כזה של פוליקר שהוא אומר בו 'אני רוצה להיות גם וגם'. ה-FOMO זה על שמי. אני רוצה להיות גם בכל המקומות ואני רוצה להיות גם פה וגם פה, וכשאני מקבל את התפקיד הזה אז אני רוצה להיות גם עם התפקיד ההוא, בכלל בא לי להיות כל התפקידים.
"אבל אני מאוד נהנה מהאבהות וזה גם משהו שהוא פרטי שלי. אני יכול להגיד לך שהציעו לי לעשות 'מחוברים' תמורת מלא כסף. לא האמנתי לסכום. אבל ידעתי שאני לא רוצה להכניס מצלמה לחיים הפרטיים שלי כי יש דברים שבעיניי צריכים להישאר בינך לבין עצמך ובינך לבין המשפחה שלך. יש כאלה שזה טוב להם, אני לא שופט את מי שכן הכניס מצלמה לחיים שלו, אבל ידעתי שיש גבול מסוים".
הרבה כסף הלך.
"הרבה כסף הלך, אבל נשארתי עם משפחה מאושרת. כסף זה גם לא משהו שמניע אותי. אני חי חיים מאוד מאוד צנועים. אני נוסע באופניים ואף פעם לא התהדרתי במכוניות פאר".
אז על מה הולך כל הכסף?
"יקר לחיות בתל אביב. אני גר בעיר הכי יקרה בעולם, אז כל הכסף הולך פה למסעדות ולחינוך של הילדים ולארנונה וחשמל. אבל לא חסר לי כלום ומאוד טוב לי במקום שבו אני נמצא. אני גם לא מעריך או מעריץ אנשים שמתהדרים בכסף שלהם. אני רק רוצה לעשות ולהיות מוקף באנשים טובים ויצירתיים ולהגשים את החלומות שלי".
איזה בן זוג אתה?
"אני הולך ומשתפר. אני בן זוג טוב, ממש טוב. העצה הכי טובה שאני ואשתי קיבלנו מתנה לחתונה זה להמשיך לעשות דייטים פעם-פעמיים בשבוע, וזה עוד קורה. נעם היא המתנה הכי גדולה והאור הכי גדול של חיי והיא גם היחידה שיכולה לחיות איתי".
למה, זה משהו שצריך להכיל?
"כן, אתה יודע, בסוף אני טאלנט".
גם בבית?
"לא לא, בבית אני לא טאלנט כי אין סיכוי שאני אהיה שם טאלנט. אבל אני מאוד אוהב את נעם וכיף לי לאהוב אותה. אני עדיין מרגיש שאנחנו בדייט הראשון והיא בעיניי זאת ששינתה את חיי".
מאיזו בחינה?
"היא אמרה לי תעצור שנייה ותרים את הראש לשמיים, תראה את הירח. היא זאת ששלחה אותי לים לעצור לרגע ולנשום אוויר, והאמינה ונתנה לי את האמון שאני יכול לגדל משפחה ולהיות לא רק נערץ על ידי כל כך הרבה ילדים בקהל אלא גם לגדל שלושה ילדים פרטיים שלי. אני חייב לה המון. ובזוגיות יש המון עבודה, אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה בשביל להיות זוג טוב. זה הדבר הכי חשוב להשקיע בו. הכי חשוב. ולפעמים יש רגעים קשים ולפעמים יש רגעים מופלאים. אבל אנחנו זוג טוב".
10 צפייה בגלריה
"הציעו לי לעשות 'מחוברים' תמורת מלא כסף אבל ידעתי שאני לא רוצה להכניס מצלמה לחיים הפרטיים שלי. יש דברים שצריכים להישאר בינך לבין המשפחה שלך"
(צילום: שי פרנקו)
10 צפייה בגלריה
"שני המשפטים שאני שומע הכי הרבה הם 'גדלתי עלייך', ו'וואו, לא השתנית'"
(צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו
סטיילינג: קורין סוויד
איפור, שיער: בן רביבו
ע.צלם: גל בומנדיל
ע.סטיילינג: עינב מרקו
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: ירון ברנר
ייצוג טל מוסרי: ניב עשת כהן
קרדיטים לבוש:
לוק שער: סוודר כחול - En culture, מכנסיים שחורים: cos
לוק 1: סוודר גולף לבן - H&M, מכנסיים לבנים מחוייטים - H&M
לוק 2: חולצה מכופתרת זברה - H&M, מכנסיים מחויטים - H&M
לוק 3: חליפת גינס - שגיא זיפו
לוק 4: סוודר כתום - En culture, גולף כתום - Cos, מכנסיים שחורים מחוייטים - H&M, נעליים שחורות - H&M
