"יש לי הומור שחור, בדיחות על ערבים ויהודים ואני מדבר על זוגיות ועל דייטים, אבל על סקס אני לא מרגיש נוח לדבר", מספר מתן פרץ בפודקאסט "הברזייה".
הוא קומיקאי יחסית צעיר – מככב על הבמות כמעט שבע שנים ובמהלכן בנה לעצמו קהל נאמן, שרגיל לקבל ממנו נושאים קצת שונים מהסטנד-אפ הממוצע. "זה משהו שהיה חשוב לי מההתחלה", הוא מסביר. "אתה מגיע למרתון של סטנד-אפ, וכל אחד בתורו עושה חמש עד עשר דקות על טינדר ובחורות, ויש גם את היותר גסים. בגלל הרקע הדתי שלי, הדברים האלה הצחיקו אותי אבל זה תמיד הרגיש לי צחוק כזה של אי-נעימות. בגלל זה עד היום אין לי בדיחות גסות וזה משך אליי קהל שלא אוהב גסויות. מכורח העניין זה גם מאלץ אותך להרים את הרמה".
יש גם הרבה קהל לבדיחות הגסות.
"חלילה, אני לא אומר משהו נגד הבדיחות הגסות, אבל אני חושב שתמיד צריך להיות נאמן לעצמך. אל תדבר על נושאים מסוימים רק כי זה מה שצריך לעשות, תעשה מה שמצחיק אותך ומה שאתה אוהב וזה ימשוך אליך קהל. יש בדיחות גסות שקורעות אותי מצחוק, אבל אני מרגיש לא נעים לספר אותן".
פרץ בן ה-36 הוא בן בכור במשפחה חרדית שבילדותו התגוררה בקריית ארבע. בצבא הוא שירת כלוחם ואחרי השחרור למד מוזיקה ותקשורת, עד שגילה את עולם הסטנד-אפ. היום יש לו מאות אלפי עוקבים באינסטגרם ובטיקטוק, עשרות מיליוני לייקים, קמפיין בכיכובו ל-Buyme והופעות סולד-אאוט כמעט מדי ערב.
אתה חלק מדור חדש של סטנדאפיסטים שצמח בשנים האחרונות. הגעתם אחרי כוכבים כמו אדיר מילר, שלום אסייג ורמי ורד.
"הגל החדש הזה היה בלתי נמנע כי באמנות כמו באמנות, משהו חדש יגיע ולא משנה כמה ינסו לסגור את הסכר הזה.
"אני חושב שהדור החדש הם בין היתר אני, טל ראשון, נועם אונגר, אסף יצחקי וארז בירנבוים. הם בדיוק על התפר בין הדור הקודם לדור החדש. הם התחילו כשהדור הקודם כבר היו מגה סטארים והם עושים סטנדאפ כבר עשרים שנה, אבל הם מאוד פתוחים בראש. הם עוד צעירים בנפש אז הם הצטרפו אלינו, אבל הם הרבה יותר מנוסים. כשהפכנו לחברים הרגשתי שזה כבוד גדול, עם כל הניסיון שלהם והעזרה שהם נתנו בהתחלה. הייתי שואל אותם בכמה למכור כרטיס, לא ידעתי. אין לך מנטורים בסטנד-אפ, זה תחום מאוד מאוד יחידני".
הדור הישן לא מפרגן?
"הפירגון מאוד לוקה בחסר. אני לא אומר שהם חארות, הם אחלה והייתה לי שיחה עם ישראל קטורזה והוא ריגש אותי באמת. גם בטלוויזיה, הכול נורא בגישה של 'אלה האנשים שאנחנו מכירים, חינכנו אותם בצורה מסוימת והם יודעים איזה בדיחות לספר, אז בואו נשאר איתם'. אבל בסופו של יום הדור החדש יכבוש את הדבר הזה, אם תרצה או לא".
מה לגבי נשים בתחום? הן בדרך כלל זוכות לפחות הצלחה.
"אני לא חושב שהקהל אוהב יותר גברים, אני אפילו אגיד לך משהו הפוך - אני חושב שבתור סטנדאפיסטית הרבה יותר קל לפרוץ, כי אין כל כך הרבה.
"הבעיה עם סטנדאפיסטיות, וזה לא מגיע ממני אלא ממנהלי ליינים של סטנד-אפ, היא שמאוד קשה לקבוע איתן. הן מבטלות ומבריזות הרבה. אני יכול להגיד לך שבתחילת הדרך שלי קיבלתי המון ספוטים כי התקשרו ואמרו לי 'זאת וזאת ביטלה, בא לך לבוא?'. אז הרבה מההזדמנויות שלי הגיעו בזכות נשים".
הדור שלכם עדיין שואף להיות בטלוויזיה?
"אני חושב שהבנו כולנו שהכוח הוא ברשתות והיום זה כבר משחק אחר. צריך להשתחרר מהתפיסה הישנה של 'יום יבוא ומישהו יגלה אותי', זו תפיסה שיכולה לרסק לך את הקריירה. אתה לא יכול לחכות שמישהו יגלה אותך, אתה צריך לתת פול גז כדי שיגידו 'הוא גדול מדי בשביל שנתעלם ממנו'".
"הבעיה עם סטנדאפיסטיות היא שמאוד קשה לקבוע איתן. הן מבטלות ומבריזות הרבה. קיבלתי המון הזדמנויות כי התקשרו ואמרו לי 'זאת וזאת ביטלה, בא לך לבוא?'"
הרבה קומיקאים ותיקים מאבדים קצת את היכולת לחדש ולהצחיק.
"ביל בר, שהוא סטנדאפיסט שאני מאוד אוהב, אמר שמועדון סטנד-אפ זה כמו חדר כושר. אתה מגיע, מנסה דברים חדשים, פוגש קהל צעיר ורואה קומיקאים חדשים, שומע את הסטים שלהם ועל מה הם מדברים ומה קורה היום בעולם, מה מצחיק ולמה הקהל מגיב. הוא אומר שברגע שסטנדאפיסט ותיק מפסיק להגיע לחדר כושר, הוא מאבד טאצ' עם הקהל ומתחיל להתיישן לא טוב".
מתי מתחילים לראות כסף בעבודה הזו?
"אני יכול להגיד לך בוודאות. התחלתי ב-2018 ובראשון בינואר 2019 פתחתי עוסק מורשה. לפני שלוש שנים – בגיל 33, לראשונה בחיי היה לי כסף.
"תמיד עברתי מעבודה לעבודה, לא הייתי בחו"ל ולא עשיתי טיול אחרי צבא, אף פעם לא היה לי כסף לשום דבר. בגיל 31 אבא שלי עדיין שילם לי את החצי שנה הראשונה של השכירות, זו רמת השבירות שהגעתי אליה. אבל מההתחלה היה לי ברור שהסטנד-אפ יעשה אותי מיליונר, ולא עוד 30 שנה אלא עכשיו".
אתה כבר מיליונר?
עדיין לא, אבל עוד מעט. לכל הגולדיגריות, בואו נרגע, אוקיי?"
גדלת בקריית ארבע, נשמע קצת מפחיד.
"זה סופר מפחיד למסתכלים בחוץ, אבל אין מקום בארץ שהוא בטוח במאה אחוז, בוא נגיד את האמת. גרתי בקריית ארבע עד סוף היסודי ואז עברנו לרמת בית שמש".
כמה נחשפת לטרור בילדות?
"האמת שדי הרבה, אבל זה היה נראה מאוד טבעי. זה יישמע נורא אבל אני אגיד את זה בכל זאת - אני יכול להגיד לך שאכלתי סרט הרבה יותר בפעם הראשונה כשנחשפתי לגיי מאשר לאירוע טרור.
"בפעם ראשונה שפגשתי גיי במציאות, המוח שלי התפוצץ, חשבתי שזה רק באגדות. פגשתי אותו בגיל 24 והוא אמר לי 'אל תדאג, אם אני נוגע בך אתה לא תידבק'. זה הצחיק אותי מאוד. אבל זה חלק מהעניין של לפתוח את הראש, וזו אחת הסיבות שבגללן עזבתי את הדת. זה לא כי אני לא אוהב את הדת. אני מניח תפילין כל בוקר, אוכל כשר ומשתדל מאוד לשמור על הצביון של זה. אבל אחד הדברים שנורא הפריעו לי זה הסגירות והאטימות במחשבה. רגע, בואו נשאל שאלות ולא נקבל כל דבר כמובן מאליו. זה בסדר, מי ששואל שאלות מחכים.
איך ההורים הגיבו?
"אמא שלי תמיד שלחה אותי לכל מיני ישיבות ומאוד קיוותה שיצא ממני רב, ואני זוכר שאמרתי לה 'אימא, אני חייב להגיד לך את האמת שלי. אני לא יכול לסבול ללכת לבית כנסת, אני שונא כל רגע. לא כיף לי, לא נוח לי'. והם אמרו לי, 'תעשה מה שעושה לך טוב'. האם אני חושב שיש אלוהים? חד משמעית. אני מאמין באלוהים ובבריאה ובתנ"ך ובהכול, אבל לא נוח לי. לא אוהב את הרטוריקה ואת כל המעשים האלה. אני לא רוצה לקום בשבת בבוקר וללכת לבית כנסת".
"בגיל 33 היה לי כסף בפעם הראשונה. מההתחלה היה לי ברור שהסטנד-אפ יעשה אותי מיליונר, ולא עוד 30 שנה אלא עכשיו"
איך היו הלימודים במסגרת דתית?
"מזעזעים. הייתי בפנימייה חרדית בירושלים וסבלתי ברמות קשות. התחננתי להורים שלי, 'לא טוב לי פה, אני לא רוצה להיות כאן'. הייתי סוגר שבתות על שבתות בירושלים, לבשתי חליפה ומגבעת, והיה לנו טלפון ציבורי שממנו היינו מתקשרים הביתה. לא היה לי אפילו פלאפון כי אסור.
"בגיל עשרים ושבע הייתי מאוד מבולבל, לא ידעתי מה אני רוצה ולאן אני הולך. רק ידעתי שאני לא יכול להמשיך להיות דתי כי הרגשתי שאני מעמיד פנים. בסוף הלכתי ללמוד תקשורת.
"אני יכול להגיד לך בוודאות שאני הרבה יותר אוהב את החיים שלי, בפער עצום. לא הייתי מגיע לסטנד-אפ אם לא הייתי מוריד את הכיפה. המסע לגילוי העצמי הזה הוביל אותי למטרת חיי, לסיבה שלשמה נולדתי, שהיא לעשות סטנד-אפ ולהיות קומיקאי".
בדרך כלל עם הדת מגיעה תפיסת עולם מאוד ימנית.
"מעולם לא הסתרתי את דעותיי. אנשים יודעים מאיפה הגעתי. גדלתי ביהודה ושומרון וזה משהו שמגדיר אותי כבן אדם. ראיתי את הקונפליקט מאוד מקרוב. כשהייתי בכיתה א' פוצצו לי את האוטובוס של ההסעה באבנים, זה משהו שאני מכיר ויודע.
"בגוש קטיף ב-2005 הייתי בן 17 לפני גיוס ונשבר לי הלב, נקרעה לי הנשמה. לזכור מאיפה באת זה אחד הדברים הכי חשובים שאפשר לעשות בסטנד-אפ. אם יש משהו אחד שהוא יותר חשוב מהקריירה שלי זה העם והארץ. אני חושב שלהסתיר את הדעה שלך במדינת ישראל זה משהו מאוד טריקי, כי זה נתפס כחוסר אותנטיות. אני מעולם לא הסתרתי, זה בא לי מאוד טבעי, אבל אני מבין את הסיכונים שיש בזה ואני מקבל הודעות אחרי הופעות מכל מיני אנשים שזה פחות בא להם בטוב".
6 צפייה בגלריה
"להסתיר את הדעה שלך במדינת ישראל זה משהו מאוד טריקי, כי זה נתפס כחוסר אותנטיות"
(צילום: ירדן יוסף לוי)
סיפרת שגם יש לך אישיוז עם המראה שלך.
"חד משמעית, של הרזיה והשמנה. אני אומר על עצמי שאני מתמודד משקל, כמו שיש מתמודדי נפש. זה לא איך אנשים רואים אותי אלא איך שאני רואה את עצמי. כשאני מסתכל במראה, אני תמיד אראה משהו לא בסדר. זה אף פעם לא המשקל שאתה רוצה להיות בו, ועד שאתה במשקל שאתה רוצה, אתה מחזיק איתו עשרים דקות ואז אומר 'למה לא צילמתי עוד תמונות כשהייתי במשקל הזה'.
"זה משהו נפשי שצריך לעבוד עליו, והבנתי את זה לאחרונה. בגלל זה גם התחלתי ללכת לטיפול. אם אני הולך לחדר כושר כל כך הרבה, אז בוא נלך לחדר כושר הנפש. אני עובד בעבודה תובענית, אמנם לא פיזית אבל נפשית. זו עבודה שאני חופר בה בפצעים שלי, מוציא את הטראומות ומספר אותם על במה. בוא נוודא שזה לא שולח לי את המוח ומכניס אותי פתאום לדיכאונות מאוד קשים, כמו שהיו לי".
"אני לא שש לצאת לדייטים, כי בחורות כותבות לי בהודעות 'בטח איזה מצחיק יהיה לנו בדייט'. אני ישר חוסם. אני לא בא לבדר אותך, אני לא קוף עם מצלתיים, אני לא ליצן חצר ואנחנו לא נשב ויהיו פאנצ'ים. אני בן אדם מעבר לזה"
בוא נדבר קצת על חיי הרווקות.
"בהתחלה נורא התלהבתי מזה והתרגשתי, ובחורות שלחו לי הודעות, אבל זה לא משהו שאני רגיל אליו בשום צורה. אימא שלי עשתה לי שיחה לפני כמה שנים ואמרה 'תיזהר, תשקול את צעדיך. זה בסדר להיות רווק ולצאת, אבל לא להתפרע, לא להשתולל, זה יכול רק לפגוע בך'. כשיצאתי עם מישהי זה דפק לאנשים את המוח, ובגלל זה חשוב לי להבהיר שאם יצאתי עם מישהי זה לא אומר ששכבתי איתה, ובעולם שלנו אם יצאתם - אז שכבתם".
ואם שכבתם, אז מה הבעיה בזה?
"אני מאוד רגוע עם השלבים. הדברים האלה נורא מלחיצים אותי. הסוכן שלי שלח לי הודעה הכי מצחיקה בעולם, 'כל המקרים האלה שעכשיו צצים לאחרונה, שמור על עצמך'. אמרתי לו 'כפרה עליך, אני נראה כמו מישהו שהולך להשתרלל עם בחורות? ראית את הלגו שלי?' אני מעדיף לשבת לבנות דברים".
לסטנדאפיסטים יש תדמית של ילדים רעים.
"ולגבי הרוב המוחלט זה לא נכון. כל אלה שסביבי, אנחנו אחרי מגיעים הביתה אחרי הופעה, שותים תה ונרגעים. בהופעה אתה בשעה וחצי של אקסטזה מטורפת, ובחורות חושבות שאחרי זה אתה הולך למועדון. לא נשמה, אני הולך הביתה ורוצה להירגע. אני מאוד אוהב להיות בבית בשקט ולקרוא ספר. על הבמה אני הצד השני של המטבע, אני דושבג ואומר דברים מזעזעים, אבל בחיים האמיתיים שלי אני בן אדם מאוד רגוע והרבה בחורות התבאסו לגלות את זה".
בנות שמתחילות איתך מחפשות את מתן שהן רואות על הבמה?
"בדיוק, ובגלל זה אני לא שש לצאת לדייטים, כי בחורות כותבות לי בהודעות 'בטח איזה מצחיק יהיה לנו בדייט'. אני ישר חוסם. אני לא בא לבדר אותך, אני לא קוף עם מצלתיים, אני לא ליצן חצר ואנחנו לא נשב ויהיו פאנצ'ים. לא. בואי נכיר, נדבר. אני בן אדם מעבר לזה".
אתה מחוזר היום מאי פעם?
כן, בהגזמה. יש הרבה הודעות באינסטגרם, נשים מגיעות לסוכנת שלי, אנשים מנסים לשדך לי. אני עדיין עובד על תהליך הסינון. זה הרבה אינטואיציה. אחרי מערכת היחסים האחרונה שלי הבנתי שאני צריך מישהי עם זיקה לדת. לא דתייה, אני לא אסתדר עם בחורה דתייה לצערי, אבל מישהי עם זיקה ורקע".
יש דייטים?
"כרגע פחות, אבל מנסה לעשות דברים רגועים. באולינג למשל. נסיים, אני אחזיר אותך הביתה. גם אל תלחיצי אותי, לאט-לאט. יש לי לגו לבנות".
