הדוגמנית הישראלית סינדי צ'אדי שוהה ועובדת בימים אלו בלוס אנג'לס ("אלו עבודות שנסגרו מראש", היא מבהירה), אבל המרחק לא מונע ממנה להיות שקועה במה שקורה בישראל: "גם כשאני פה, קשה לי להתנתק מכל מה שקורה בארץ. אני תמיד פתוחה על אפליקציית חדשות בטלפון ומתעדכנת בכל מה שקורה".
צ'אדי לא רק מתעדכנת אלא גם פועלת: "השתתפתי בהפגנה מאוד גדולה בעד ישראל שהייתה פה, ולצערי, מנגד הייתה הפגנת פרו פלסטין שבה נרצח אדם מבוגר על ידי תומך פלסטין שהכה אותו למוות", היא מספרת בעצב. "היינו בשוק, לא ידענו איך לעכל את זה. על פניו במרחק של עשרות שעות מישראל, לא היית מצפה שזה יגיע לרמת אלימות ורצח. אבל אחרי השביעי באוקטובר כנראה שאי אפשר לדעת יותר כלום. יום אחרי הרצח הדפסנו פליירים של כל החטופים ואני ושני חברים הלכנו ותלינו בכל מקום אפשרי. אתמול הייתי באירוע מאוד מרגש של הפרשת חלה, שנכחו בו 239 נשים עבור 239 החטופים שלנו. כל אחת הפרישה חלה והתפללה עבור חטוף אחד, זה היה הכי מעצים שיש".
יש תחושת פחד במקום שאת נמצאת בו?
"לא אשקר, זה מאוד מלחיץ. המשפחה והקרובים שלי בארץ דורשים שאפסיק עם הפעילות ואחזור כי הם מפחדים לביטחוני, אבל אני מרגישה שזו החובה שלי. אני מאמינה באמונה שלמה שהשם מברך אותנו ושננצח את זה. לכן אני בוחרת לא ליפול לפחד ובכל פעם שאני מתחילה לפחד אני שומעת שיר מחזק או שיעור תורה".
צ'אדי מוסיפה: "זה מאוד מורגש כאן בקהילה היהודית, אנשים בהיסטריה, מכניסים מזוזות לתוך הבתים, מורידים כל מיני סממנים יהודים ומפחדים לדבר עברית ואני מבינה לליבם. אבל מבחינתי ברגע שאצטרך להסתיר את היותי יהודייה - הם ניצחו. אני לא רוצה להתבייש בזהות שלי, אני יהודייה וישראלית הכי גאה שיש, ולא משנה באיזה מקום בעולם אני נמצאת. אין לנו ארץ אחרת".
בשנים האחרונות צ'אדי ביססה את עצמה כדוגמנית עובדת עם קמפיינים למותגים כמו הודיז ופיקס, ואף דיגמנה למותגים בינלאומיים כמו טילבורי, ניו לוק וליין המחטבים של קים קרדשיאן.
איך את מבחינת עבודה בימים האלה?
"המצב לצערי מאוד מורגש. לפני המלחמה עבדתי בעיקר באירופה, ובתחילת המלחמה הבנו שהאזורים שם הפכו למפחידים ומסוכנים, עם כל ההפגנות והאנטישמיות. לפני שעליתי על המטוס ללוס אנג'לס דיברתי עם משפחה וחברים שחיים כאן ובימים הראשונים למלחמה המצב עוד היה רגוע. כשהגעתי המצב הידרדר, וגם פה האופציות ירדו משמעותית".
איך זה מתבטא?
"יש לקוחות שנכנסים אליי לאינסטגרם ורואים דגלי ישראל וסרטוני תמיכה, והבנתי מכמה שיחות שכנראה זה קצת מקשה עליהם לסגור אותי. הגענו לימים שהמצב הפך לרגיש מדי ושיקולים לא מקצועיים נכנסים בבחירות הדוגמניות. מעבר לזה הייתי אמורה להתחיל פה פרויקט מאוד גדול שעבדתי עליו עם הסוכנות בארץ וכרגע החלטנו לא לעשות את זה כי המצב לא מאפשר.
"לפני כמה ימים קבעו לי יום צילום למותג מדהים. נכנסתי לאינסטגרם של הצלם, כי אני אוהבת לראות עם מי אני עומדת לעבוד, וגיליתי שכל הסטוריז שלו מלאים בתמיכה בפלסטינים ברמה הכי קיצונית שיש, הוא השווה את הצבא שלנו לטרוריסטים ומחבלים. זה מפחיד והחלטתי שאני לא לוקחת את העבודה ולא עובדת איתו. מי חשב עד לפני ארבעים יום שאצטרך להחליט אם לעבוד או לא על בסיס תוכן אנטי ישראלי שעולה בעמודים פרטיים של אנשי הצוות. לא ייאמן. אני מרגישה שכעת העבודה שלי היא לתמוך בעם שלי ואם חלק מזה הוא להפסיד לקוחות, אני מקבלת את זה".
יש אנשים שאת עובדת איתם שהתייחסו למצב או שאמרו לך משהו באופן אישי?
"ממה שאני רואה ושומעת פה בעיר, רוב בנות הקרדשיאן בעדנו, חלקן העלו תמיכה ומחקו וחלקן השאירו. קים, שאני מאוד אוהבת, אפילו שיתפה בסטורי שלה את שיר המלחמה. אני מניחה שמופעל עליהן הרבה לחץ כדמויות ציבוריות, ובתוכו הן מתפעלות את האמירות שלהן. בזמן שאני פה אולי עוד יצא לי להצטלם לאחד המותגים שלהן".