לפני יומיים (ג'), ביום שבו נועה קירל עלתה להופיע על במת האירוויזיון בבריטניה – מלאו 31 שנה ליום שבו דפנה דקל עשתה את זה באירוויזיון שנערך בשוודיה, אז היא הזכירה לאירופה ש"זה רק ספורט".
יש תחושה שלא משנה מה תעשי בקריירה, יזכירו לך את האירוויזיון בכל שנה מחדש.
"אני לא היחידה, מזכירים לכולנו".
ספרי לי על האירוויזיון שלך, קחי אותי לשנת 1992.
"הרבה על הרגע ההוא על הבמה אני לא יכולה לספר, אני לא זוכרת אותו. אלו שלוש דקות שנמחקו, שעפו מחיי, כל כך מרגש. אני לא חושבת שהיו עוד הרבה רגעים בקריירה שלי שהתרגשתי ככה. ירדתי מהבמה ושאלתי אם שרתי את כל השיר, יותר מזה? זו גם הייתה השנה של האולימפיאדה בברצלונה, אז שינינו חלק מהמילים ל'ויווה ספורט'. לא עזר".
מיוחד לשבוע האירוויזיון: דפנה דקל מככבת על שער Pplus
(צילום: אוראל לוי)
דקל ממעיטה מהצלחתה – בין אם שינוי המילה לבינלאומית עזר או לא, התוצאה הייתה מרשימה למדי: מקום 6 מתוך 23 מדינות ואפילו דוז פואה אחד מיגוסלביה. השנים שלאחר מכן היו ברובן פחות מוצלחות עבור ישראל בתחרות, עד שב-1998 דנה אינטרנשיונל כבשה את העולם והביאה את האירוויזיון של 1999 לארץ. דקל קיבלה הפעם תפקיד אחר אבל חשוב ומלחיץ לא פחות.
שבע שנים אחר כך חזרת לתחרות, אבל בתור מנחה.
"אני חושבת שיותר נהניתי. למרות שיש לך חלק מאוד ארוך, את אוספת את עצמך אחרת. כזמר אתה עולה ל-3 דקות, סיימת את השיר ואתה הולך. בהנחיה זה לאורך כל הערב, יש יותר מקום לפשלות".
גם עשיתם היסטוריה, את, סיגל שחמון ויגאל רביד הייתם שלישיית המנחים הראשונה של התחרות.
"אני לא יודעת של מי הייתה ההברקה הזו, אני חושבת שאולי של צדי צרפתי (שביים את התחרות; י.פ). את החלק של הצרפתית הפילו עליי, כאילו אני דוברת צרפתית מבית".
עם נועה יש הרגשה שכל המדינה מצפה למקום ראשון ולא פחות מזה. ב-1992 הרגשת משהו כזה?
"ציפיות כמעט תמיד יש, ובדרך כלל כשהשיר טוב ולמבצע יש פוטנציאל אז יש ציפיות. אבל זה מחמיא, היו שנים שבהן נסעו אנשים שאמרו עליהם 'שרק נישאר בתחרות'".
מה את חושבת על נועה?
"היא מדהימה, היא כל כך מוכשרת. אני מקווה שלא שמו לה יותר מדי משקל על הכתפיים. לא שמעתי את כל השירים של האירוויזיון אבל יש לי תחושת בטן שהיא תהיה במקום מאוד גבוה. אני מקווה שהיא תצליח להנות מזה, כי זו חוויה שמלווה אותך לכל החיים".
איך מצליחים לשמור על איזון בכזו תקופה לחוצה, כשכל העיניים של המדינה עלייך?
"אני מזל שור, שזה שתי רגליים על הקרקע נטועות היטב. זה גם בית מאוד שפוי שבאתי ממנו, וזה גם הבית שיצרתי לעצמי. אני לא מוצאת סיבה לאבד זה. למה, בגלל שעוד כמה אנשים מכירים אותי? זה הופך אותי למשהו יותר טוב, יותר מוצלח?"
9 צפייה בגלריה
"כשפגשתי בפעם הראשונה את המנהל שלי, אמרתי לו שאם הקריירה שלי תהיה בנויה על פפראצי ורכילויות אני פורשת עכשיו"
(צילום: שחר ארביב)
דקל הייתה כוכבת גדולה עוד לפני האירוויזיון – אחרי שהשתחררה מלהקת הנח"ל ב-1987 היא לא נאלצה להמתין זמן רב לפריצה הגדולה והצליחה אצל מבוגרים וצעירים כאחד – בין אם היה זה בהצגות כמו "סלאח שבתי" והאלבומים שניפקו להיטים דוגמת "הצילו", ובין אם בפסטיגלים וסדרת הילדים המצליחה "פלאי קלעים", שבה כיכבה לצד אדם וצחי נוי.
אלו היו שנים שהיית בהן אחת מהכוכבות הכי גדולות במדינה.
"אני לא חושבת שאי פעם התייחסתי לזה ככוכבות, המילה הזו קשה לי. זו עבודה מאוד קשה. אני מאוד שמחה שאני עושה את מה שאני אוהבת, שאני עוסקת בתחביב שלי, אבל הפרסום היה מבחינתי תוצר לוואי מיותר. את כן רוצה שיכירו אותך אחרת מה זה שווה, תשירי באמבטיה. אבל שיכירו בעשייה ולא בפרסונה או בבגדים ובאיפור. אני זוכרת שכשהגענו לאירוויזיון, חשפו במסיבת העיתונאים את הבגד שאני אלבש".
אני זוכר אותו, הז'קט הוורוד עם החצאית השחורה והגרביון.
"נכון. אבל מבחינתי זה היה כל כך זניח. לא הבנתי למה כשאני פותחת את הדלתות עטים הצלמים. אני זוכרת שאמרתי לעצמי 'רבאק, זה מה שאני לובשת, זו לא תחרות דוגמנות!'. אבל זה חלק מהמשחק כנראה".
ואיך מתמודדים עם הדיסוננס הזה, בין מה שאת רוצה לבין מה שקורה בפועל?
"בוא נתחיל מזה שגרים מחוץ לתל אביב, מתרחקים מעין הסערה. אני חושבת שבתוך כל העשייה שלי הצלחתי לשמור על הפרטיות שלי ושל המשפחה שלי. כשהיו אירועים, לא הגעתי עם הילדים כדי לא לחשוף אותם. אני לא מסתובבת בפתיחות וסגירות, זה פחות מעניין אותי".
בקיצור, לא עלה לך כל השנים האלה.
"אני לא מוצאת סיבה".
9 צפייה בגלריה
"הרבה על הרגע ההוא על הבמה אני לא יכולה לספר, אני לא זוכרת אותו. אלו שלוש דקות שנמחקו, שעפו מחיי"
(צילום: שחר ארביב)
היא נשואה כבר 30 שנה לבעלה אחו, אותו הכירה כשהייתה בת 17. הם הורים ל-3 ילדים, בני 26, 19 ו-14, והיא מפתיעה כשהיא מספרת שלדעתה הם מעולם לא ראו את אותה הופעה מדוברת מהאירוויזיון: "לרוב הם לא רואים את הדברים שאני עושה. אבל אנחנו נטפל בזה הערב".
הם לא עוקבים אחרי הקריירה של אמא שלהם?
"אנחנו לא מתעסקים בזה בבית, זה נון אישיו כזה".
דפנה האמא הייתה הולכת לאסיפות הורים?
"ברור, מה זה הייתה? ועודנה!"
טיולים שנתיים?
"עד כאן! ולא בגלל שאני דפנה דקל. כשהייתי בבית ספר לא רציתי ללכת, אז לנסוע עם הילדים, זה לא. בשביל זה יש אבא".
איך בעלך חווה את זה שהוא בעלה של דפנה דקל?
"לבעלי מגיע צל"ש, הוא אדם פרטי יותר ממני. אני חושבת שאולי רק ב-3-4 השנים האחרונות הצליחו לתפוס תמונות שלנו ביחד, כששנינו שיחררנו את זה. גם הילדים שלי לא מחבבים את החשיפה".
9 צפייה בגלריה
"זו תעשייה מאוד לא זוהרת, למרות שמבחוץ היא נראית כזו להרבה אנשים. אני חושבת שהיום בזכות הרשתות החברתיות, אתה רואה דברים מאחורי הקלעים שפעם לא ראית"
(צילום: שחר ארביב)
דקל סיפרה בעבר בראיונות שלפעמים שואלים אותה לאן היא נעלמה, אבל מבט קצר ברזומה הארוך שלה מבהיר שהיא עבדה ללא הפסקה והצליחה כאמור לשלב בין כל הקהלים, החל מפרויקטים מצליחים לילדים כמו "דפנה ודודידו" וההצגות "פיטר פן" ושלגייה", ועד כאלו שפנו לקהל הבוגר יותר כמו הסדרות "אגדת דשא", "בלו נטלי", "מנגן ושר" ו"גוף שלישי", ההצגות "בילי אליוט", "סימני דרך", "צ'פלין" ו"עוד חוזר הניגון" והשירים והאלבומים שהמשיכה להוציא.
תמיד ידעת שתהיי זמרת?
"מגיל שנתיים אני שרה והיה ברור לי שאהיה על הבמה. ידעתי שאהיה זמרת או גננת, בסוף מצאתי קומבינציה של השניים באיזשהו שלב בקריירה. אבל לגמרי כיוונתי לשם".
ההצלחה שלך קצת הייתה בין לילה.
"לגמרי בין לילה. זה התחיל מלהקת הנח"ל שהייתה בכל מקום".
את היית המפקדת של הלהקה.
"נכון, זה היה תפקיד לא פשוט. אתה צריך לפקד על חבר'ה בני גילך ולשיר דברים מסוימים, וכולם רוצים לשיר תוכנית קצרה ולנסוע הביתה".
הקשיבו לך?
"כן".
מסתיים השירות בלהקת הנח"ל, ומה קורה אחרי?
"הופעתי בקדם אירוויזיון של שנת 87 כזמרת מלווה (של דורית פרקש בשיר 'ירושלם', שהגיע למקום ה-9; י.פ) ושלמה צח ראה אותי, שאל את שמרית אור עלי וביקש ממנה שתביא אותי אליו למשרד. מאותו רגע זה היה מסלול המראה מאוד מהיר".
9 צפייה בגלריה
"נועה קירל מדהימה, היא כל כך מוכשרת. אני מקווה שלא שמו לה יותר מדי משקל על הכתפיים"
(צילום: שחר ארביב)
ההורים תמכו?
"כן אבל הם חששו מהפן הכלכלי. לשמחתי אני מצליחה להתפרנס מהמקצוע הזה כל כך הרבה שנים, וזה לא מובן מאליו בכלל".
יש לא מעט אמנים שמתקשים להתפרנס, גם אחרי הרבה שנים במקצוע.
"אני חושבת שחלק מהעניין שאני מצליחה להישאר ולהתפרנס זה בזכות הגיוון. אם הייתי רק שרה אז יכול להיות שקריירת המוסיקה שלי הייתה במקום אחר. אבל בגלל שאני עושה כמה דברים במקביל אז יש לזה מחיר ויש רווח".
דיברנו על התמודדות עם הפרסום, מה לגבי כישלונות שהיו בדרך?
"ברור שהיו. נתקלתי בהם בגיל מאוחר יחסית, עם האלבום השני שהוצאתי אחרי עשור במקצוע. זה לא קרה בהתחלה כשאת נאבקת על מקומך בתעשייה, אצלי זו הייתה הצלחה אחרי הצלחה ואז פתאום ירידה. ואת אומרת לעצמך 'מה עושים?'. אבל ממשיכים, לומדים, בודקים ולפעמים זה בכלל לא תלוי בנו. אנחנו יכולים לעשות דברים נפלאים, אבל זה לא מגיע בזמן הנכון או לא נופל על האוזניים הנכונות".
את ביקורתית עם עצמך?
"מאוד! מפחיד. אבל אולי עם השנים אני קצת מתרככת. איך הצטלמתי עכשיו?"
בדיוק שאלתי את הצלם אם את מוכנה לרטש את התמונות. מה עמדתך?
"מעט. אני מוכנה לכל דבר שתאורה טובה וזוויות יכולות לייצר. את יכולה להצטלם באותה תאורה ולהיראות נורא, ופתאום תאורה יותר רכה יכולה לשנות הכל. את הנגיעות הקטנות בפנים אני מוכנה שירטשו, מעבר לזה לא".
את אוהבת להסתכל על עצמך במראה?
"לא. אני מרגישה פער נורא גדול בין איך שתופסים אותי לבין איך שאני תופסת את עצמי. ואז נוצר מצב שאני מסתכלת במראה ואומרת לעצמי 'מה הם רואים? אני גם רוצה לראות את זה'. ואני לא כל כך רואה, אז הדיסוננס הזה הוא קצת בעייתי. אבל למדתי להגיד תודה".
לפני הצילומים ביקשת לא לצאת מתוקה מדי בתמונות. חושבים שאת חמודה ומאמי?
"אמרתי לצוות שאני רוצה שייצא החספוס. משהו בי עובר כל כך רך ומתוק, אבל יש הרבה גוונים וצבעים. אם בחיים חושבים שאת בן אדם נחמד זה לא מפריע לי, אבל אני כן חוששת שזה מכשול בעניין של תפקידים. אני יכולה להגיד לך שב'בלו נטלי' הבמאי אמר לי במפורש שחששו לקחת אותי כי הייתה עלי תדמית מסוימת. התדמית של החמודה שדבקה בי היא לא מאוד מדויקת ולפעמים מהווה מכשול. אבל אני חושבת שלאט לאט עם השנים זה מתפוגג".
איך באמת הצלחת לשמור על עצמך כל השנים האלה בלי שדבקו בך שערוריות, שמועות על רומנים?
"בוא נתחיל עם זה שאני מגיל 17 וחצי עם בעלי, אז רומנים היה קשה להדביק לי".
יש לא מעט סלבס שייעצו להם לעשות דברים כאלה ואחרים כדי שיישארו בתודעה.
"כשפגשתי בפעם הראשונה את שלמה צח המנהל שלי, אמרתי לו שאם הקריירה שלי תהיה בנויה על פפראצי ורכילויות אני פורשת עכשיו. שיהיה ברור שאנחנו לא עובדים על מדורי רכילות, אמרתי לו שאנחנו נעשה עבודה קשה".
9 צפייה בגלריה
"אני מאוד שמחה שאני עושה את מה שאני אוהבת, שאני עוסקת בתחביב שלי, אבל הפרסום היה מבחינתי תוצר לוואי מיותר"
(צילום: שחר ארביב)
ואכן היה נדיר למצוא את שמה במדורי הרכילות. האייטם הצהוב ביותר (וכנראה היחיד) שנקשר בשמה, היה עליה ועל ענת עצמון – לאחר שבקדם אירוויזיון של שנת 1992 דקל הביסה את עצמון בהפרש של נקודה אחת בלבד. עצמון פנתה לבית המשפט בטענה ששירה של דקל ארוך ב-17 שניות מה-3 דקות המותרות – והפסידה. "מצד אחד זה היה משעשע ומצד שני זה הפריע לנו בהתנהלות. אתה יודע שאתה נוסע לאירוויזיון ותוך כדי אתה צריך להתנהל בבית משפט", נזכרת דקל.
סלחת לה על זה?
"ברור".
אתן בסדר היום?
"כן."
זה נשמע מאוד מהוסס.
"היא אישה מקסימה. יצא ששנים לא התראינו אבל לאחרונה יצא לנו להתראות לא מעט והיא מקסימה".
דיברתן על זה?
"לא חושבת. אנחנו פותרות את זה במבטים".
9 צפייה בגלריה
"לבעלי מגיע צל"ש, הוא אדם פרטי יותר ממני. אני חושבת שאולי רק ב-3-4 השנים האחרונות הצליחו לתפוס תמונות שלנו ביחד, כששנינו שיחררנו"
(צילום: שחר ארביב)
לחילופין, היה מקרה מאוד לא נעים שהיא פתרה בדרך אחרת, אבל כזו שכנראה הייתה מאוד נחוצה.
במשך כל כך הרבה שנים לא ממש דיברו על הטרדות מיניות. זה משהו שחווית?
"חוויתי פעם אחת. פתרתי את זה על המקום, שחררתי את זה והתקדמתי".
מתי זה היה?
"מתישהו בשנות ה-90. בן אדם חטף ממני סטירה על הבמה, זה משהו שקשה לשכוח".
מה הוא עשה?
"קצת יותר מדי ממה שהוא היה צריך לעשות בנקודת הזמן הזאת. הבהרתי לו פעם אחת שזה לא לעניין והוא לא הבין את זה. עלינו עוד פעם לבמה, הוא עשה את אותו דבר וחטף ממני סטירה על הבמה לעיני כולם".
מישהו שאנחנו מכירים?
"כן".
התעמתת איתו אחרי?
"הוא לא רצה לדבר אחר כך הרבה שנים, מאוד נפגע. זה לא באמת הטריד אותי. יצא לנו להיפגש מאז עוד כמה פעמים".
מה את חושבת על מהפכת המי טו?
"זה משהו שהיה צריך לקרות ולצאת החוצה כבר מזמן. כל כך הרבה נשים, כזה חתך רחב, ואתה אומר איך זה התקיים כל כך הרבה שנים ושום דבר מזה לא יצא החוצה?"
9 צפייה בגלריה
"דפנה בת ה-20 הייתה הרבה יותר קפדנית והרבה יותר קשה, בעיקר עם עצמה. לשמחתי היא למדה והתפתחה ושחררה"
(צילום: שחר ארביב)
מה גילית על התעשייה לאורך השנים שלך במקצוע?
"אני חושבת שאחד הדברים הבסיסיים הוא שזו תעשייה מאוד לא זוהרת. הז'קט שעלי אולי מנצנץ אבל מעבר לזה, זו תעשייה מאוד לא זוהרת, למרות שמבחוץ היא נראית כזו להרבה אנשים. אני חושבת שהיום אנשים מגלים כמה שהיא לא זוהרת בגלל הרשתות החברתיות, אתה רואה דברים מאחורי הקלעים שפעם לא ראית. פעם היו רואים רק את רגעי הזוהר".
מה את באמת חושבת על כוכבים שצומחים מהרשתות החברתיות, כאלו שלא צריכים לעבור את המסלול שאת עברת?
"תשמע אין מה לעשות, הזמנים משתנים ואתה חווה את המציאות כפי שהיא כרגע, אתה לא יכול לחוות אותה כמו שהיא הייתה. אנשים יודעים לנצל את הפלטפורמות האלו וכל הכבוד להם. אם הם יודעים איך לעשות את זה, זה סבבה".
כסף מדרבן אותך?
"לצערי הרב ולצער הסוכן שלי, ממש לא".
בהוליווד קשה לשחקניות להתבגר, מציעים להן פחות תפקידים, איך זה בארץ?
"אני חושבת שקיבלתי תפקידים מאוד יפים בגיל הזה, תפקידים שלא קיבלתי בעבר".
מפחדת מהגיל?
"כן. לא מהמספר, אבל אני לא מחבבת את ההזדקנות וההתבגרות. אני לא מתחברת אליו, לא אוהבת את השינויים. אני מקנאה באנשים שמקבלים את זה בשלוות נפש, אני לא". למרות שעל גיל 20 הייתי מוותרת ומתחילה מגיל 30".
מה באמת היית רוצה לומר לדפנה בת ה-20?
"שאני גאה בה שהיא הלכה אחרי מה שהיא אוהבת, שהיא לא ויתרה. שהיא התרככה, אני שמחה שהיא התרככה".
היית קשה?
"מאוד! יום כזה לא היה עובר ככה בקלות. הרבה דרמות, ביקורתיות יתר. אם התלתל לא היה במקום... עכשיו התיישבתי לראיון ולא עברתי להסתכל במראה, זה משהו שלא היה קורה פעם".
היית דיווה?
"לא, ממש לא. אומללה, פשוט אומללה. זה חיפוש בקטנות, אתה צריך לראות את התמונה הכוללת ולשחרר, זה משהו שלומדים עם השנים. דפנה בת ה-20 הייתה הרבה יותר קפדנית והרבה יותר קשה, בעיקר עם עצמה. לשמחתי היא למדה והתפתחה ושחררה. המקומות האלו להיתקע בהם זה מיותר לחלוטין".
היום, את מאושרת?
"מאוד, כן. אתה יודע זה במסגרת המגבלות. אושר מושפע מהרבה דברים ואתה מושפע מהסביבה ועמך".
בואי נסיים בצורה אופטימית, חגגת השבוע יום הולדת. אפשר להגיד כמה?
"בטח! 57 ב-7 במאי".
מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות לפני הכל, שלי ושל האהובים. להמשיך בדרך, כי אני לא רואה את עצמי לא בתחום הזה. שימשיך לפחות כמו שהיה עד עכשיו".
צילום: שחר ארביב
סטיילינג: אביעד אריק הרמן
איפור: הלן אמויאל
שיער: ולדימיר קנבסקי
הפקה: ערן רחמני
ע.צלם: ליר ארויו
צילום וידאו: אוראל לוי
ייצוג דפנה דקל: שלמה צח - מירי פרלמן בע"מ
קרדיטים לבוש: אוסף פרטי
