"הרבה שירים צמחו בזמני משבר, אבל אני לא מצליחה לכתוב בינתיים, קשה לי", מודה יובל דיין. בימים אלו היא מוציאה אלבום חדש, החמישי במספר והראשון שלה מאז 2016 – אבל הוא נוצר הרבה לפני אירועי שביעי באוקטובר.
"הוא נכתב עוד לפני המלחמה אבל מבחינת המוזיקה והתוכן הוא מאוד מתאים לתקופה", היא אומרת. "שירים זה פשוט דבר קסום. למשל 'עד שתחזור', שזה באמת שיר שמלווה אותי במלחמה. זה מין קסם כזה בשירים. אתה כותב אותם מאיזו נקודה בלב, והמציאות פשוט שופכת עליהם אור חדש והם רלוונטיים".
פודקאסט הברזייה – (יובל דיין)
דיין פרצה לחיינו בשנת 2012 בתכנית השירה "דה וויס" ובמהרה הפכה להיות המועמדת המובילה לזכייה, תחת ההכוונה של המנטור שלומי שבת. יש סיכוי טוב שהיא אכן הייתה זוכה – אילולא בחצי הגמר הייתה מטילה פצצה ומודיעה על פרישתה מהתחרות. "אני מתגעגעת לחברים שלי ולבית הספר, רוצה לחזור לחיים הרגילים שלי", אמרה אז.
כידוע הצעד הזה, שבזמנו נחשב למשמיט לסתות ולחיסול קריירה עוד לפני שהתחילה, לא רק שלא פגע בה, אלא אולי אפילו הגביר את הקסם שלה. באוגוסט הקרוב היא תחגוג באמפי שוני עשור לפעילות אומנותית מצליחה ומשגשגת.
איך את מרגישה היום לגבי אותו הרגע של הפרישה?
"זה הקרקע להכול. הקרקע היא הדבר הכי נמוך אבל גם הדבר שעליו הכול עומד. זו הלבנה הראשונה במסע שלי. אז זה מאוד קרוב אליי ומאוד קרוב לליבי. עד היום רוב התהליכים שאני עוברת מושפעים מאותו רגע".
אני זוכר שצפיתי בזה בלייב והמהלך הזה היה נראה קצת מוזר, כאילו אמרת לעצמך "סימנו אותי, אני אצליח גם בלי לנצח".
"אני חושבת שזה פשוט היה גדול עליי. החלום המקורי שלי היה להיות רופאה. חברה רשמה אותי וכנראה שבאמת סימנו אותי בהפקה. פתאום כל הפרומואים עליך, להתראיין, אני בכלל לא יודעת לעמוד על במה, אני לא יודעת מה הקול שלי. אני שומעת את עצמי מוקלטת וזה זר לי. הרגשתי שזה משהו שאני לא יכולה להתמודד איתו, הכול משתנה כל כך מהר. אמרו לי, 'תקשיבי, זה המאני-טיים שלך. לא מתווכחים עם הצלחה. את חייבת לקחת את זה'. אמרתי, 'חבר'ה, אם אין אותי, אין אותי בתוכי'. כדי לעלות לבמה אתה צריך להיות מחובר ובטוח ושלם עם עצמך, וזה היה באמת גדול עליי, כל האירוע הזה שם".
היה שלב שהתחרטת שפרשת?
"ממש לא. עד היום אני מרגישה שהפרישה הייתה הניצחון שלי, שהצלחתי להישמע לקול שלי מבפנים ולהגיד 'רגע'. אני זוכרת שאמרתי שאני רוצה לעסוק במוזיקה אבל בקצב שלי, כי תחשוב שלפני שאתה בכלל יודע מה תפיסת העולם שלך ומה אתה רוצה להגיד, אתה כבר של כולם. לכולם יש מה לומר עליך וקיבלתי כל כך הרבה אהבה על שיר אחד. גם לא ידעתי איפה לשים את זה, לא ידעתי אם להאמין לזה. רגע, אתם עוד לא מכירים אותי, מה זה כל ההיסטריה הזאת?"
זה גיל מאוד צעיר לחשיפה כזו.
"16 וחצי זה גיל מאוד צעיר ועוד של פעם, אתה מבין? לא כמו היום. אני לא גדלתי עם אייפון. זה נשמע דינוזאורי אבל את האייפון הראשון שלי קנה לי שלומי שבת, כי לכל המתמודדים הייתה קבוצת וואטסאפ ואני לא הייתי בעניינים. אבל אני מאוד שמחה שהקשבתי ללב שלי ולדעתי זה גם שידר לקהל ש'אוקיי, היא לא באה לעשות איזושהי מכה וללכת'. שמעו את זה חזק, נכון? אז אני שמחה עם ההחלטה הזו".
כמה את מרגישה שזה השפיע עלייך, שהכול קרה כל כך מהר ובגיל כל כך צעיר?
"עד היום זה משפיע עליי. אף אחד לא לימד אותי מה קורה כשמצליחים. זה היה בגיל מאוד צעיר ולא כמו היום שיש יותר מודעות ואנשים מגיעים לתוכניות ריאליטי עם אלבום מוכן ועם עוקבים, טיקטוק פעיל, ו-וי כחול. מה זה מוכנים, יש להם כבר תדמית, יש להם כינוי, יש להם הכול. אני באתי הכי בספונטני. מישהו מההפקה שאל אותי 'מה קורה אם ארבעת המנטורים מסתובבים אלייך, במי תבחרי?', אז אמרתי לו 'אני לא חושבת שהם יסתובבו אליי'. והנה אנחנו פה".
החזרה שלך בתשובה נבעה מכל הבלגן של ההתחלה?
"אני לא יודעת אם זה גרם לחזרה בתשובה, אבל אני יודעת בוודאות שזה נתן איזשהו גוון. כי תמיד היה לי ברור שהעולם הזה של היהדות מאוד מושך ומסקרן אותי, ואני כבר שנים שומרת שבת. זה משהו שהוא לא קשור לפרסום, אבל אני חושבת שכן, היה משהו ברצון שלי לשמור את עצמי לעצמי. אני לרגעים יותר פתוחה, לרגעים יותר סגורה".
איך הדת פוגשת את המקום שלך כזמרת?
"כתבתי כמה פוסטים לאחרונה שממש מדברים על מה זה להיות זמרת שמופיעה מול גברים בתוך תהליך של חזרה בתשובה, ולהאמין שהקדוש ברוך הוא לא נוטש אותי בזמן שאני עולה לבמה. הוא אוהב אותי קודם כול כי אני הבת שלו, ולפני הכול הוא בתוכי ומתקיים מאוד טוב. מדינת ישראל גם בנויה מפסיפס מהמם של אנשים שמדליקים נרות או גברים שמניחים תפילין ולאו דווקא שומרים שבת. זאת אומרת, יש פה משהו מאוד חזק בישראליות, גם המקום של האמונה והמסורת.
"אני מרגישה שאני חיה בתוך עולם התרבות, בתוך תעשייה שהיא ברובה, היום דווקא לא ברובה, חילונית, ואני מרגישה שייכת בכל העולמות. כלומר, זה לא שאני רק בשיעורי תורה או רק באולפני הקלטות. שני העולמות האלה קיימים בתוכי".
3 צפייה בגלריה
"הקדוש ברוך הוא אוהב אותי כי אני הבת שלו, ולפני הכול הוא בתוכי ומתקיים מאוד טוב"
(צילום: טל עבודי)
מה גרם לך ללכת עם הדת עד הסוף?
"אני חייבת להגיד שהמילים 'סוף' ו'קצה' מרתיעות אותי קצת, כי אני באמת משתדלת להיות בן אדם של אמצע, של איזון. אני חושבת ש'עד הסוף' אומר תוותרי על הקריירה, אל תופיעי בפני גברים, תתלבשי בצורה כזאת. ואני לא רוצה להגיע לשם, אני לא חושבת שקצה זה דבר בריא".
בניגוד להרבה מפורסמים שחוטפים אש, נראה שאת בדיוק ההפך.
"זה האופי שלי. אני אגיד לך משהו - לא כל אחד מתפרסם. אנחנו רואים את זה, יש אנשים סופר מוכשרים שלא מתפרסמים, מנסים כל חייהם ולא הולך להם. אני התפרסמתי, קיבלתי את המתנה הזו, נגיד מאלוהים, לא יודעת ממי. אני מרגישה שיש לי אחריות, אתה מבין? אני מרגישה שהמקום שלי, על אחת כמה וכמה בשנה כל כך קשה, זה דווקא להראות את החיבור. לא לבוא ולהגיד, 'חבר'ה, בואו נבחר בצד הזה ונלך כולנו'. ככה אני פוגעת בכל מי שחושב אחרת ממני, אז מה עשיתי בזה? אני מרגישה שאני מחטיאה את המטרה שלי. אני גם לא ממלאת את האחריות שיש לי. תשמע, ילדים מסתכלים עלינו. אנחנו צריכים לשדר משהו, והמשהו הזה מבחינתי הוא אחדות. זה באמת מעל הכול".
אפרופו עניין האחדות, מרגיש שזה מתמוסס מיום ליום.
"זה שובר לי את הלב. המלחמה כרגע היא על הקיום שלנו. כול כך הרבה שנים נאבקנו כדי ללכד את עצמנו מהגולה ולבנות פה מדינה ולהתפתח בכל הבחינות, הקמנו פה משהו לתפארת, ויש אנשים שיוצאים להגן על הזכות הזאת, ואז בתוכנו זה נראה ככה. זה גומר אותי".
יש ציבור שלם שלא ממש יוצא להגן.
"את הציבור הדתי-לאומי אנחנו רואים מאוד עמוק, ובתוך הציבור החרדי, שאני מניחה שעליו אתה מדבר, אפשר לחלק את זה, כי יש תנועה של חרדים שכן מגלים את הנכונות ואת החשיבות, ויש ציבור שלא מוכן להכיר בזה, ואני מאוד מקווה שכולנו נבין שזו תקופה של מלחמה, וכל מי שיכול לתרום וכשיר ובנוי לזה צריך למצוא את הדרך לעשות את זה".
מה עם זוגיות?
"אני במסלול שלי. אני יודעת שזה משהו שאני מאוד רוצה. אני מחכה להכיר אותו כבר, לבנות את הבית שלנו ולהתחתן. זה לא שהחלטתי להתמקד בקריירה ושאני שמה את הכול בצד. אני כן עושה את ההשתדלות בנושא הזה, אבל יכול להיות שעמוק בפנים אני עדיין לא מוכנה. אבל מחכה לו".
הפרסום והדת מקשים עלייך להכיר? אני מניח שלא אמצא אותך בטינדר.
"לא נראה לי שהייתי נכנסת לשם גם אם לא הייתי מפורסמת, זה פחות אני. אולי זה מקטין את סך האופציות אבל אני לא צריכה אופציות, אני צריכה אחד. ואני בטוחה שיש אותו, אז זה לא באמת מטריד אותי. אני מכירה בעיקר דרך חברים משותפים".
ויש דייטים?
"ברור. מנסים, בודקים. אני דווקא מאוד אוהבת להיות במערכת יחסים. זה משהו שחסר לי, אני מאוד רוצה להקים בית".
חשוב לך שהוא יהיה דתי?
"לא יודעת. למה, יש לך מישהו בקנה? מה זה כל השאלות האלה?"
אני מתעניין.
"אני רוצה להקים בית דתי. שמירת שבת זה חשוב לי. אבל לא בקטע של לשרטט אותו, אני באמת פתוחה לזה. זורמים".
דיין תופיע ב-28.8 באמפי שוני, ותציין עשור לפעילותה האמנותית במופע שיכלול את שירי האלבום החדש, הסינגל "תישארי את" וכל להיטיה. האזינו לריאיון המלא או צפו בו בתחילת הכתבה!
בר זגה
יובל דיין: "ללכת 'עד הסוף' עם הדת, אומר לוותר על הקריירה ולא להופיע בפני גברים. אני לא רוצה להגיע לשם"
47:01
פורסם לראשונה: 07:33, 06.07.24
