בימים אלו, כשדעת הקהל העולמית לא בהכרח לטובת ישראל, חשוב כל כך להפיץ את המציאות הישראלית ואת הסיפורים הקשים שהתרחשו ב-7 באוקטובר ומאז. הדוגמנית נועם מזל בן דוד (27) הייתה במסיבה ברעים ונפצעה מירי המחבלים. בן זוגה, דוד יאיר שלום נאמן, נרצח באותו אירוע. הבוקר (א') פרסמו האתרים הבריטיים Express ו-Daily Mail, ריאיון ארוך איתה, בו סיפרה את מה שעבר עליה. "הם הגיעו אליי דרך הדובר של בית חולים לניאדו", מסבירה בן דוד ל-Pplus. "דיברתי עם הכתבת בווידיאו בזום והיא בכתה ביחד איתי".
לפני הכל, מה שלומך?
"מאוד כאובה. זו תקופה מאוד מתסכלת, גם השיקום הפיזי וגם הנפשי. אני בשיקום כרגע, נפצעתי באגן, הכדור נכנס ויצא, השריר הגדול נקרע ונפגעתי בעצב. אני צריכה להתחיל ללמד את הרגל ללכת מחדש. אבל אני יכולה להגיד לך שהכאב הפיזי מתגמד לעומת הכאב שבלב. לקחו לי מישהו שהיה לי ברור שאנחנו עומדים להתחתן, לקחו לי את בעלי לעתיד. באותם רגעים במסיבה שמעתי את נשימותיו האחרונות של בן הזוג שלי. רציתי לקפוץ ולהציל אותו, ואתה יודע שאתה עומד למות ואתה מתוסכל שאתה לא יודע מה לעשות. הרגשתי את השריפה הכי גדולה בחיים שלי, גם ברגל וגם בלב, זה היה שילוב של כאבים שאני לא יכולה אפילו להצביע על מה יותר כאב".
ספרי לי עליו קצת.
"הוא היה ילד שתמיד האיר כל מקום שהוא הלך אליו, מטר שמונים פלוס, עם שיער בלונדי ארוך שאי אפשר לפספס, תמיד חייך וצחק, תמיד עזר לאחרים, ראה את כל מי שסובב אותו. הוא היה ילד אנרגטי, אהוב ואוהב. חלם לפתוח אולם אירועים כדי לשמח אנשים.
"הייתי על גג העולם וברגע אחד ניפצו לי את הלב לרסיסים. יום אחרי המסיבה היינו אמורים להיכנס לדירה יחד. זה אבסורד. היינו ביחד שנה וחצי שהרגישו כמו עשר שנים, חיינו את החיים, הספקנו כל כך הרבה. תמיד אמרו לנו שאנחנו נראים כמו זוג מהאגדות. הוא תמיד נתן לי להרגיש כמו נסיכה. אני מאחלת לאנשים שירגישו את מה שהיה בזוגיות שלנו, זו הייתה אהבה טהורה ופשוטה. אני מדברת איתך ובדיוק פרפר עובר כאן".
אנשים מכל העולם קראו הבוקר את הריאיון איתך. כבר קיבלת תגובות?
"היו המון פניות מישראלים ומחו"ל, כותבים לי שאני מחזקת אותם ושזה גורם להם להבין שיש אור בין כל מה שקרה כאן. היה פלסטיני שכתב לי שלא כולם ככה ושהוא לא בא לעשות רע בישראל ושאפשר ללמוד מהשוני שבין הצדדים.
"אני בטוחה שגם אם יהיו תגובות רעות זה לא נוגע אליי. אם למדתי משהו מדוד זה לדעת לסנן ולצמוח מתוך טוב. הוא לימד אותי שהכול קטן עליי, שאני יכולה לעשות הכול ושאני לא צריכה אף אחד. שום דבר שיגידו לי לא יערער אותי. היינו יחד שבעה חודשים בהודו והמשכתי עוד חודשיים לבד, כי הוא אמר לי שאני לא צריכה אף אחד, שאני יכולה לכבוש את העולם, שאני לביאה ויכולה לעשות הכול. זה הקול שיישאר איתי לתמיד".
בדיילי מייל כתבו על "הדוגמנית הישראלית", בן דוד מבהירה: "דיגמנתי קצת ושיחקתי, השתתפתי בפרסומות והייתי ב'תאגד', 'בני אור', 'ארץ נהדרת' ובתוכניות ילדים בכל מיני תפקידים קטנים ולא קבועים, אבל אני עוד אגיע לשם. אני תמיד שואפת קדימה, להביע את האומנות שלי. בעבר שקלתי מאה קילו, הייתי ילדה דחויה שעברה לא מעט חרמות. לפני הגיוס לצה"ל הייתה לאחותי חתונה והיה לי חשוב להיכנס לשמלה ולמדים ולהרגיש טוב עם עצמי. כשהורדתי במשקל, הרגשתי מספיק בנוח להביע את עצמי".
לאחר שהמחבלים השתלטו על אזור המסיבה, בן דוד ובן זוגה הסתתרו במכולה ביחד עם אנשים נוספים, אך לרוע המזל הטרוריסטים מצאו אותם שם. "חשוב לי שישמעו את הסיפור שלי. אני כל יום יושבת וחושבת למי בא לי לספר את הסיפור ולאן אני רוצה שזה יגיע. לא סתם איבדתי את הבן זוג שלי, הוא לא נרצח לחינם, אני אנציח אותו כמה שאני רק יכולה. זו שואה לכל דבר, מה שקרה שם היה טבח, להרוג אנשים בלי לראות בעיניים וגם בצורה של רוע, לא בא במטרה של לכבוש משהו, לא הייתה פואנטה, היינו בגן עדן ונכנס גהינום. הייתי שמחה לדעת שעוד אנשים שאיבדו את בני זוגם ומרגישים כמוני, סוג של אלמנים בלי טבעת, יוכרו על ידי המדינה וגופים טיפוליים".
יצא לך לפגוש ולדבר עם עוד אנשים שעברו את האירוע הנוראי ההוא?
"כל אחד מנסה להבין מה היה הרגע שבו הוא התחיל לברוח, מה קרה שם. יצא לי לדבר עם אנשים שהיו איתי במכולה, לנסות להבין מה בדיוק היה, לראות סרטונים כדי לקבל עוד נקודת מבט. אנחנו מדברים על הכאב, על ההמשך, אנחנו כאן אחד בשביל השני. מי שלא היה שם לא יכול להבין מה הסדר גודל של האירוע הזה, פשוט משוגע. אנחנו מנסים לדבר עם מי שהיה שם, כי רק אנחנו נבין מה זה באמת להילחם על החיים שלך. זו תחושה שרק אנחנו נוכל להבין".
את חושבת כבר על היום שאחרי?
"אני מפחדת מהיום שאחרי, אבל יש לי עמוק בתוך הלב את דוד. אני יודעת שהוא שם למעלה וגם פה לידי ובלב שלי, ואומר לי 'אל תוותרי, תמשיכי'. הוא היה רוצה לראות אותי טורפת את העולם. חשוב לי שישמעו את הסיפור שלי. לא סתם איבדתי את הבן זוג שלי, הוא לא נרצח לחינם, אני אנציח אותו כמה שאני רק יכולה. זו שואה לכל דבר, מה שקרה שם היה טבח, להרוג אנשים בלי לראות בעיניים ובצורה כזו של רוע. היינו בגן עדן ונכנס גהינום. הייתי שמחה לדעת שעוד בנות ובנים שנשארו סוג של אלמנים בלי טבעת. בשביל דוד ובשבילי אני רוצה להמשיך, להנציח אותו ולהפיק ממנו את המיטב".