טליה סול - וודאי השם יישמע מוכר לחלקכם. סול כיכבה בעונה הראשונה של תכנית המציאות "TLV - עושים את תל אביב", כשהייתה בת 24. הריאליטי בישראל עוד היה בחיתוליו, "האח הגדול", "הישרדות" ואפילו ה"מירוץ למיליון" היו בעונותיהן הראשונות וכל מי שיצא משם הפך לכוכב בן רגע. הקונספט של TLV היה לעקוב אחר חייהם של צעירים העוברים לעיר הגדולה, בניסיון להשתלב בתעשיית הבידור ולהגשים חלום של צעירים רבים.
למרות שסול כבר נגעה בתהילה - הופיעה בטלוויזיה, זכתה לכתבות שער והחלה להשתלב בעולם הבידור - היא בחרה לקחת צעד אחורה, והבינה שהעולם הזה ממש לא בשבילה. היום, כשהיא נושקת לגיל 40, טליה נזכרת באותה התקופה: "התפרסמתי בגיל 24, כתבות שער, עניינים. אבל אני לא מהמסתחבקות. אפילו ביקשתי מהחברת הפקה שעבדתי איתה להוציא מהחוזה את החובה להגיע להשקות. לא אהבתי את זה. הלכתי פעם אחת ומצאתי את עצמי מחזיקה כוס שמפניה ומדברת על שטויות. זה לא אני, לא התמנגלתי. יכולתי להצליח יותר, אבל זה לא עניין אותי. עניין אותי לעבוד קשה ולהצליח באמת בזכות עצמי".
עוד לפני התוכנית, בגיל 20, פתחה סול עסק של אופנה. "באתי מבית לא עשיר בכלל", היא מספרת בריאיון למגזין סופ"ש של ynet, אבל בין השורות מתכוונת לרקע כלכלי לא יציב. "למדתי בשנקר, הייתי מגיעה מראשון לציון באוטובוסים, קרעתי שם את התחת. את הבגד הראשון שלי מכרתי בגיל 15 וכבר אז יצרתי לעצמי קהל. בגיל 20 שכרתי דירה עם הדוגמנית והשחקנית אור גרוסמן, היינו שותפות שש שנים. לקחנו דופלקס בשכונת בבלי, ובחלקו העליון היה הבוטיק שלי. לפני זה עוד הייתי מסתובבת ברכב שכור בכל הארץ: צפת, באר שבע, עושה מכירות פעם בחודש ומתפרנסת מזה לא רע בכלל".
ולאן זה התגלגל משם?
"בשיא הפרסום שלי, היה לי בן זוג שגדול ממני, ומסתבר שהוא היה הטעות הכי גדולה. רציתי להיפרד ממנו והוא תבע אותי על מיליון שקל כשהייתי רק בת 24. מצאתי את עצמי עובדת בכמה עבודות: מזכירה במשרד עורכי דין, בייביסיטר. יש לי שער ב'לאשה' ובאותו הזמן אני עושה בייביסיטר. עשיתי הכל כדי לממן שכר טרחה לעורך דין. לא עשיתי שום דבר - רק רציתי להיפרד, והוא רצה להתחתן. זה נמשך שנה וחצי. עבדתי לחינם, כל הכסף שלי הלך על המשפט. זו הייתה תקופה חשוכה. הוא משך את התביעה בסוף. לא ערבתי את המשפחה שלי - אבא שלי היה מפרק אותו. התמודדתי עם הכל לבד".
תסבירי לבד.
"באותה תקופה, בבניין שבו גרתי עם אור גרוסמן, הייתה המון תנועה וזה הפריע לשכנים, אז נאלצתי לחפש מקום אחר. מתווך הציע לי חנות קרובה לים בהרצליה. היא הייתה מושלמת. לקחתי אותה. הבעלים היה מתנשא, השכירות הייתה ממש יקרה, אבל הבטחתי שאעמוד בה. הוא ממש לא האמין שאעמוד בזה. אני עובדת קשה מגיל 15, שמתי ערבות בנקאית, ונשארתי שם 15 שנה. הייתי השוכרת הכי טובה שלו. אבל בגלל שהשקעתי את כל הכסף בשכירות של החנות, לא נשאר לי כסף לשכר דירה. שמתי את הכל על העסק. מצאתי דירה ב-2,500 שקל לחודש, בלי מטבח, עם חלון אחד קטן. זה היה גראז' של רכב שסגרו עם ויטרינה. מדופלקס עברתי לגראז' של 25 מטר. גרתי צמוד למכונית שלי. בחורף הוויטרינה הייתה רועדת ונשברת מהרוח. אחרי שנה השתדרגתי ל-35 מטר, ושם כבר היה סבבה".
6 צפייה בגלריה
"בשיא הפרסום שלי, היה לי בן זוג שגדול ממני, ומסתבר שהוא היה טעות גדולה". סול
(צילום: עירד)
"התפרסמתי בגיל 24, כתבות שער, עניינים. אבל אני לא מהמסתחבקות. יכולתי להצליח יותר, אבל זה לא עניין אותי. עניין אותי לעבוד קשה ולהצליח באמת בזכות עצמי"
"אני נחשבת אמינה בשוק, לא אהרוס את השם שלי בשביל עוד 20-30 אלף שקל"
איך את מגדירה את עצמך היום?
"אני יזמית, בעלת עסק, אני עוסקת בייעוץ והכוונה לעסקים, יצרתי בושם משלי שהוא בסט סלר. לפני חודשיים השקתי מוצרי איפור שנחטפו, חזרו למלאי וגם עכשיו נמכרים מצויין. עוד לפני 'טרמינל' ו'פקטורי', היה לי אתר אופנה פעיל. בתקופת הקורונה, כשפתאום כולם עברו לאון ליין, אני כבר הייתי שם. אני לימדתי אנשים איך לקנות ברשת, הרווחתי יפה בתקופת הזו. כמי שגרה פעם בדירת 25 מטר, זה היה מתיימר לדמיין שיום אחד, בגיל 38, אקנה בית עם גינה. אבל עשיתי את זה בזכות עבודה קשה, דם יזע ודמעות. כל מי שעבד איתי יעיד - עבדתי מהזריחה עד השקיעה, ישנתי לפעמים בחנות. מנערה שהתחילה בלי כלום הגעתי - לבית בהרצליה פיתוח ולאימפריה משלי".
תלמדי אותי גם, איך קונים בית בהרצליה פיתוח?
"זה המון כסף ומשכנתא, כמובן. חצי חצי עם בן הזוג שלי, איש העסקים אייל חסיד, קנינו אותה יחד. זיהיתי את המגמה, בתקופת הקורונה נתתי בראש ממש. עבדתי מסביב לשעון, לא הייתה לי אפילו חופשת לידה. אני חיה ונושמת את זה. מגיל 15 עובדת וחוסכת. עשיתי בייביסיטר לכל הילדים בשכונה. תמיד ידעתי לייצר כסף".
את היית משפיענית עוד לפני שהיו "משפיעניות".
"בהתחלה זה היה ברמת הברטר. לפני חמש שנים בערך, בשיא הקורונה, כשהייתי בהיריון, עבדתי עם חברה מסוימת והיא הציעה לי: 'בואי נעשה עשרה אחוזים מהמכירות שלך'. מהר מאד הבנתי שאני מבלה שעות במענה להודעות באינסטגרם בשבילה, והתחלתי לבקש גם תשלום, מעבר לאחוזים. היום אני מרוויחה ממש יפה מההשפעה שלי. אני נחשבת אמינה בשוק, לא אהרוס את השם שלי בשביל עוד 20-30 אלף שקל. לא מוכרת את עצמי סתם. הרבה משפיעניות קמו ונפלו בשנים האלה, ראו כי טוב והתחילו לפרסם כל דבר. לתשיעים אחוז מהפניות שמציעות לי קמפיינים, אני אומרת 'לא'. אני מאמינה שאם תשאל מי הכי אמינה בעיניך, השם שלי יעלה לא מעט".
אבל לך אין את המוכרות שיש למשפיעניות הגדולות של היום.
"נכון. אני לא הולכת לאירועי השקה, בניתי את עצמי אחרת. עברתי פאזה. יכולתי להרוויח יותר, חד משמעית, אבל אני הולכת לאיבוד במקומות האלה. אני מתכתבת עם מלא מפורסמות, אבל עדיין ב-70 אלף עוקבות ועוקבים, כי אני לא יודעת להוציא צהוב. מצד שני, הצהוב שיש לי הוא עמוק יותר וכל אחת יכולה להתחבר".
את מספרת שאת לא חיה את העולם הזה, איך הוא נראה לך מבחוץ?
"אני רואה שהן עובדות קשה. יובל כספית, בפעם הראשונה שפגשתי אותה, אמרה לי 'גדלתי עלייך'. הן מנצלות כל רגע, וזה מה שצריך לעשות, כי יש סיכוי שבעוד שנה-שנתיים כל העולם הזה פשוט ייגמר".
ואם העולם הזה באמת ייגמר, איפה את תהיי?
"בניתי את עצמי אחרת. עברתי דברים בחיים, והיום בא לי לתת קצת לנפש, אני מוציאה ריטריט עם חברות, לא בשביל כסף, אלא כדי להחזיר נשים לעצמן. אנחנו חיות חיים מאוד קשוחים בישראל, ואני רוצה לנשום מחדש. אני יודעת שאצליח גם אם כל עולם המשפיעניות יאבד גובה - יש לי את העסק שלי, שבניתי בעשר אצבעות. רוב הלקוחות שלי הן נשים, ואני גם עוזרת לעסקים בלי קשר לכסף".
"אני לא הולכת לאירועי השקה, בניתי את עצמי אחרת. עברתי פאזה. יכולתי להרוויח יותר, חד משמעית, אבל אני הולכת לאיבוד במקומות האלה"
אבל היום את רואה בנות מסתובבות עם מותגים, משוויצות ברשתות, מה דעתך?
"זה סבבה אם זה סייד ולא כל העולם שלהן. לא יכולה כבר לראות פיד שכולו מותגים. כל השיח סובב סביב התיק הבא או הטיסה הכי פוטוגנית. שלא תבין לא נכון - אני מתה על מותגים. חיה את עולם האופנה וגם לי יש לא מעט, אבל זה לא מנהל אותי. לא תמצא אותי עושה אנבוקסינג כל שני וחמישי. בעיניי זה לא קול".
אגב, את מעירה לבנות כאלה?
"זה החיים שלהן. אבל אם מישהי תשאל אותי 'למה לא פרגנת?', אגיד לה בדיוק למה. יש ערכים אחרים שאפשר להביא. אם יש לך כל כך הרבה עוקבים, תכווני אותם למקום אחר, שהבירקין יהיה הסייד שלך, לא המיין. אני בעצמי הייתי שם בגיל 24. הראשונה שהלכתי עם בירקין וקאלי בפריים טייים. הייתי ילדה מושפעת, וזה לא סבבה. היום מגניב אותי לראות מישהי שמגדלת ירקות אורגניים בבית, או אחת שמחזקת את הנפש או פעילה בתחום משמעותי שעושה לה טוב. יש דברים שפעם נראו לי מגניבים ועכשיו כבר לא. מרגיש לי שאנחנו הופכים לעדר של מטומטמים ואני תמיד נגד. אבל אלה בנות עם חצי מיליון עוקבים, שם הכוח".
"היו לי ביצים, לא פחדתי להתחייב לספקים במאות אלפי שקלים"
איך נראה היום שלך?
"היום שלי נראה ככה: או שאני גולשת או שהולכת לפילאטיס. לפני שנתיים פתחתי עוד חנות באזור התעשייה בהרצליה, והשקעתי בה חצי מיליון שקל. אני שם עד שלוש, סוגרת את הבסטה ועוברת לקליפס ומדי ב': אוספת את הילדים, מבשלת, ובערב מתפנה לענייני משפיענות - לינקים, מענה וכזה. במבט לאחור, אני מרשה לעצמי לטפוח על השכם, ולהגיד 'כל הכבוד'. לא פחדתי, היו לי ביצים. לא חששתי לשלם שכירות, לגור איפה שגרתי, להתחייב לספקים במאות אלפי שקלים. עולם האופנה זה שוק מאוד קשה. אני רואה משפיעניות מסתובבות עם תיק של הרמס אבל קונות בשיין, תחום קשוח".
תגידי, מאיפה הגיעה הנחישות הזו?
"הגעתי ממקום בלי הרבה תמיכה ובלי גב כלכלי. ההורים שלי עשו הכל בשבילי, אבל גם להם לא היה קל. אני לא שופטת אותם, הם מדהימים כשלעצמם. בגיל צעיר העדפתי לעזוב את הבית ולעבור לדודה שלי. אבל תראה, בסוף הכל לטובה".
"פתאום מצאתי את עצמי עם פנים כמו פיצה, ציצי גדול, לא הבנתי מה קורה"
יש לך חברות מפורסמות מהתעשייה?
"אני מתכתבת על בסיס יומי עם לא מעט שמות מפוצצים. אבל החברות הקרובות שלי הן נשים חזקות ומצליחות – רובן לא חיות את האינסטגרם בכלל. טל נוי, שהייתה איתי בתוכנית, היא חברה טובה שלי עד היום. יכולתי לעשות הרבה יותר כסף ולהגיע להרבה יותר עוקבים, אבל זה פשוט לא בסיסטם שלי".
"הייתי בת 34, רווקה, עם משפחה מרוקאית שיושבת לי על הווריד"
מתי נכנסת לקשר רציני?
"בגיל 28 יצאתי עם עומר, גולש שהיה צעיר ממני בחמש שנים, ואהב לעשות עבודות בעץ. אני טיפוס בונה, אמרתי 'יאללה בוא נעשה עבודות בעץ'. פתאום אני מוצאת את עצמי איתו עד גיל 30, הוא גר אצלי וזה לא עבד. אחריו הגיע ה'פרינס צ'רמינג' - סטיבן ניומן, בלגי. לקוחה שלי הכירה בינינו, הוא היה מאוהב בי קשות. בדיוק צילמתי שמלה לבנה וגדולה, והוא הגיע לחנות בחליפה, נעמד בכניסה, הסתכל לי בעיניים ואמר: 'באתי להפתיע אותך, אני כאן בחופשה'. בלונדיני, עיניים כחולות, גבוה, יהלומן, כל מה שאמא יהודייה חולמת עליו. ואחרי כל מה שעברתי, הוא הרגיש כמו כפפה ליד. אבל אני טליה, חתולת רחוב מחוספסת, אכלתי אותו בלי מלח. הייתה חסרה לי אצלו הישראליות".
תמשיכי, אני במתח.
"אחרי שנה יחד, הוא הציע לי נישואים במיקונוס, פלוס טבעת של שניים וחצי קראט, אמרתי כן, או אולי לא, כבר לא זוכרת. אבל זה פשוט לא עבד. כל פעם דחיתי את זה, עד שזה התפוצץ בינינו ואמרתי לו שאני לא רוצה. הוא עשה עלייה כשהיינו יחד ואחרי שנפרדנו חזר לברלין. הייתי בת 34, רווקה, עם משפחה מרוקאית שיושבת לי על הווריד. לא ידעתי איך אני הולכת להכיר מישהו עכשיו, עוד רגע אני פג תוקף. דוד שלי, שהוא פרופסור בתחום הפוריות, שאל: 'מה קורה? את צריכה להתחיל', והציע לי לעשות הקפאת ביציות. נעלבתי. חייתי בסרט, מבחינתי הייתי בשיא – הבוטיק הצליח, הכל זרם".
אז מה עשית?
"הלכתי לרופאה, הייתי אחרי שתי הפלות, היא בדקה אותי, שאלה בת כמה אני, עניתי '34'. היא אמרה לי 'או.קיי, תתלבשי. אם את הבת שלי, הייתי אומרת לך להביא ילדים עכשיו. זה לא ילך באופן טבעי, את צריכה לדאוג לזה'. זה היה הרבה לפני שזה היה שיח מקובל, והתחושה שלי הייתה מאוד פולשנית. פתאום מצאתי את עצמי עם פנים כמו פיצה, ציצי גדול, לא הבנתי מה קורה. הרגשתי קצת גושים בחזה, חזרתי לרופאה, הראיתי לה והנחתי שזה מההורמונים. היא הסתכלה ואמרה לי מיד: 'את צריכה לקבוע תור לכירורג שד, מצאתי רופא באותו רגע, הייתי בטוחה שהוא ירגיע אותי".
והוא הרגיע אותך?
"הוא שלח אותי לעשות סי.טי. אמר שזה בגלל ההורמונים. אמרתי לעצמי: 'את מפסיקה עם הטיפול. את רק בת 34, יש לך עתיד, את לא עם רגל בקבר'. חודשיים אחרי כל הדרמה, הכרתי את אייל. עשיתי צעד. אני כל היום עובדת, לא יוצאת, לא מבלה, לפחות אחליף את התמונה בפייסבוק. התעוררתי לבוקר עם מלא הודעות מגברים, ואחד מהם היה אייל חסיד. שלחתי לו:'מה שלומך?', אני לא ביישנית. הוא יגיד שהוא התחיל איתי, אני אגיד שהתחלתי איתו. נשאיר את זה ככה".
טוב. תמשיכי.
"אחרי חמישה חודשים ביחד נכנסתי להיריון ועברנו לגור ביחד. חמישה חודשים אחרי עוד היריון. ג'יה בת 4.5 וג'וני בן 3.5. אתה מבין כמה זה אופטימי? למישהי שאמרו לה בכלל שהיא לא תוכל להביא ילדים".
"אני לא ביישנית. הוא יגיד שאני התחלתי איתו, אני אגיד שהוא התחיל איתי. נשאיר את זה ככה"
"החלום: להקים מקום שבו כל מי שמגיע יקבל בגדים, אוכל, תספורת. מעין בית תמחוי"
תספרי לנו קצת על בן הזוג שלך, אייל?
"אייל לא אוהב חשיפה, לא מחפש את המצלמות. הוא מבוגר ממני ב-11 שנים, חתיך הורס וגבר שבגברים. הוא הפרטנר שלי. אנחנו שני טיפוסים דומיננטיים, מנהלים, אז קשה לנו לפעמים".
הגרושה שלו מוכרת, הילה נחשון.
"אני מגדלת את הילד שלהם מגיל שש, אין לי קשר עם האמא. אם זה היה תלוי בי, הייתי פועלת אחרת. מניחה שיש לה מטענים שלא קשורים אליי. אני אוהבת נשים, כולן עילוי בעייני. אם היא רק הייתה יוצרת קשר, אבל היא לא בעניין. אני חצי מהחיים של הבן שלה ושל אייל, בתפקיד הורי בכל דבר. עכשיו יש לו בר מצווה, אז ניפגש. הכרתי את אייל הרבה אחרי הגירושים שלהם. אין לי שום וויב רע עם אף אחד".
איך נראים החיים שלכם היום כמשפחה?
"כמו באגדות. בהתחלה שהגעתי עם ג'יה הביתה בפעם הראשונה, הוא אמר בצחוק: 'איזה מכוערת היא'. היום היא ואחיה ג'וני רצים אליו בצרחות כשהוא חוזר מהלימודים – הוא כמו עומר אדם במנורה מבחינתם. אני מקבלת לא מעט שאלות מעוקבות, כמו: 'אני לא יודעת אם הוא טוב לי, יש לו ילד, לא אהיה במקום הראשון', ואני עונה: 'אם את מרגישה בבטן שזה זה, שום דבר לא אמור למנוע'. אני מרגישה מספר 1 אצל אייל. אני הראש של הבית. חושבת שעזרתי לו המון, הוא היה לבד עם ילד בן שש והילד קיבל משפחה".
השנה החדשה בפתח, יש לך תוכניות קדימה?
"אני תמיד בפול גז, ככה אני חיה. אבל עכשיו אני גם לומדת להקשיב יותר לנפש. אני רואה כמעט כל דבר כהזדמנות עסקית. אבל החלום שלי, שמלווה אותי מגיל צעיר, הוא להקים מקום שבו כל מי שמגיע יקבל הכל - בגדים, אוכל, תספורת - תחת קורת גג אחת. מעין בית תמחוי. היו תקופות שחייתי על מנה חמה, מחשבת כל שקל כדי לקנות סחורה ובגדים. אני יודעת מה זה שאין, ויודעת כמה זה חשוב לעשות טוב למי שאין לו".
