לפני חצי שנה ליקי רוזנברג-מיכאלי קיבלה רמז לעתיד דווקא מגל גדות. "הלכתי עם בעלי, הדר, ליום הולדת של אורי פפר. איך שנכנסנו ראינו את גל. לא יצא לנו להיפגש מאז השביעי באוקטובר אבל היא שלחה לי הודעות אחרי שעמרי, אח של הדר, נהרג. כשהיא ראתה אותי, העיניים שלה נצצו. היא הסתכלה עלי, חיבקה אותי ואת הדר ואמרה, 'אני כל כך מצטערת'. אין מה לעשות, יש באישה הזאת משהו עוצמתי. ואז היא אמרה לי, 'ליקי, תעשו עוד ילד', וזה ישב לי ממש בראש. אני יודעת כמה קשה היה לה לעשות עוד ילדה, והיא אמרה לי 'אל תוותרי, תעשי עוד ילד'".
עכשיו, שבוע לאחר שבישרה על היריון ברשתות החברתיות, רוזנברג-מיכאלי עדיין מקבלת תגובות מופתעות. "כולם יודעים שמבחינתי הבאסטה סגורה, אני לא מעוניינת, ממש כיף לי עם השני בנים שלי ובעלי, לחיות את החיים, אבל אחרי שגיסי נהרג, הולך איתי משפט שחמותי אמרה: 'ליקי, אל תשאירי אותם שניים, מה אם אחד ילך?'. זה משפט שרק אימא שכולה יכולה להגיד. זה חלחל לי. למרות זאת, חשבתי שבגיל 41 אין סיכוי".
הניצנים הראשונים שהובילו להריון השלישי של רוזנברג-מיכאלי התחילו עוד קודם, בתוך כאוס של השביעי באוקטובר. גיסה של רוזנברג-מיכאלי, רב סמל מתקדם עמרי מיכאלי, יצא בשבת השחורה להציל אנשים יחד עם חבריו יחידה. הוא לחם במחבלים במוקדים שונים בעוטף עזה, וכשהגיעו לשכונת הצעירים בכפר עזה, הוא נורה ונפצע בכל חלקי גופו ופונה לבית החולים, בפעם השלישית בקריירה הצבאית שלו. הפעם הוא לא הצליח להתאושש ומת מפצעיו בגיל 35. הוא הותיר אחריו הורים, רינה ומיקי, ושלושה אחים: הדר, תמיר ותום, אך לא הספיק בעצמו להביא ילדים לעולם. כמה שעות אחרי שעמרי נהרג, הדר יצא למסע נגד הזמן, להספיק לשמר ממנו חיים על ידי קצירת זרע.
רוזנברג-מיכאלי מספרת שאחד הקצינים שהודיעו למשפחה על מותו של עמרי באופן רשמי, זרק את הרעיון. "זה היה חסר סיכוי, כי זה להעביר את הגופה מבית החולים, להביא דוגם, להביא עורך דין, להביא שופט, וכל זה ב-24 שעות ב-7 באוקטובר. אין מי לדבר. אבל הדר היה מוכוון מטרה, יחד עם גיא גיאור, חבר טוב שלו ושל עמרי. הם התקשרו לעורך דין וממנו לאיזה מישהו אסף הרופא. הדר אמר לו 'סליחה שאני מתקשר אליך, אבל לא אכפת לי, אח שלי נהרג היום בבוקר ואמרו לי לדבר איתך כי יש לי 24 שעות לעשות את זה ורק אתה יכול לעזור לי'. ההוא אמר לו, 'אני רק חייב להגיד לך במה זה כרוך. אין כרגע חוק על זה', הדר אמר לו 'זה 50%, זה יותר מ-0, אני רוצה את זה'. הוא חזר באמצע הלילה הביתה, העיר אותו ועם עיניים דמעות אמר לי, 'הצלחתי'. זה היה לו כל כך חשוב, כי הוא הרגיש שהייתה לו אחריות לשמור על אחיו הקטן והוא לא הצליח לעמוד בה, אז לפחות זה".
"הדר אמר לי שנעשה את זה רק אם לנו יהיה עוד ילד של התא המשפחתי שלנו. אמרתי לו, מה זה משנה? זה יהיה אותו דבר. בסוף זה ילד שייוולד, הוא יהיה שלי, עומרי קופי שלך, הילד הזה ייצא אח של דון ומורי. למה לא?"
בשלב הזה כבר חשבתם מה אתם הולכים לעשות?
"ידעתי מההתחלה שאני רוצה להיות בהיריון עם הילד של עמרי, גם נראה לי מאוד הגיוני. אני יודעת שזה נשמע הזוי לכולם. חמי וחמותי היו בהלם. הם לא האמינו שאני מוכנה לעשות את זה, אבל אני חושבת שמגיע להם שתהיה המשכיות לילד המטורף הזה. הדר אמר לי 'נעשה את זה רק אם לנו יהיה עוד ילד של התא המשפחתי שלנו'. אמרתי לו, 'מה זה משנה? זה יהיה אותו דבר. בסוף זה ילד שייוולד, הוא יהיה שלי, עומרי קופי שלך, הילד הזה ייצא אח של דון ומורי. למה לא?'. הוא אמר לי 'זה לא מוזר, אני פשוט רוצה עוד ילד שלנו'. החלטתי לשחרר את זה בינתיים ואמרתי 'טוב, מה שיקרה יקרה'".
אז יש מצב שיהיה אחרי זה עוד היריון?
"יש לנו עורכת דין מהממת שלקחה את כל הדברים שקשורים לעומרי פרו בונו. זה לא יהיה כזה פשוט, אבל אני לא אוותר. כנראה אני לא אוכל להיכנס להיריון מזה, אבל נוכל להביא פונדקאית ולאמץ את הילד. זה משהו שאני מאוד רוצה".
ואיך שום דילמה מוסרית? בכל זאת, זה להביא ילד שלא יזכה להכיר את אבא שלו.
"הילד ממש יכיר את אבא שלו, לא יסתירו ממנו כלום, כמו שאנחנו לא מסתירים מהילדים שלנו כלום. הוא יגדל על המורשת של אבא שלו, על סיפורי הגבורה, על הערכים שאבא שלו חונך עליהם והכי חשוב יגדל למשפחה שלו, לסבא וסבתא, לדודים שלו ולבני הדודים שלו".
"רק שבטעות אני לא אניק"
לפני ארבעה חודשים, ועם שני ילדים בחדר הסמוך, דון (8.5) ומורי (4.5), רוזנברג-מיכאלי ביצעה את הבדיקה וגילתה שהיא אכן בהיריון נוסף. "אני לא מאלה שמקבלות את ההודעה ואומרות, 'איך חיכיתי לזה'. אני גם לא מאלה שחושבות שהיריון זה כיף. ישבתי עם החברות שלי, שלומית (מלכה) ודר (זוזובסקי), ואמרתי להן 'אני באמת לא מבינה את הבנות שמבחינתן זו התקופה הכי יפה בחיים' - את מקיאה, את סובלת, הייתה לי מרירות בפה עם טעם של ברזל בערך חודשיים, הגוף משתנה, את עצבנית. אני באמת רוצה להבין מה כזה כיף בדבר הזה? ברור שאחרי זה כיף, אבל השינוי קשה לי. אני גם לא ילדה בת 30, אבל אני אתמודד".
"יש נשים שמראות לכולם כמה הן יפות ומאושרות אחרי לידה ויש כל כך הרבה נשים שסובלות. אני באה לנרמל גם את זה. כמובן שההתבטאות 'פרה חולבת' לא נכונה, אבל ככה הרגשתי כשישבתי בבית עם משאבה מחוברת לציצי"
עם רשימה של סלבס שמתאמנות אצלה קבוע ומכוני כושר מצליחים, רוזנברג-מיכאלי היא מהנשים שעובדות עד הרגע שבו הן נקראות ללדת. היא יולדת בניתוח קיסרי, כך שתאריך הלידה כתוב לה ביומן מראש, והיא גם מגיעה מוכנה, יפה ומאופרת והכי חשוב, עם כדור שמייבש את החלב, "שבטעות לא אניק. אני לא מתחברת לזה. גם הייתה לי בלידה הראשונה איזושהי טראומה. ילדתי בקיסרי חירום, הייתי סמרטוט, ורק אחרי 24 שעות ראיתי את דון. נכנסה אליי לחדר יועצת הנקה, בכיתי ואמרתי לה שאני לא רוצה. היא אמרה לי, 'את חייבת לנסות, זה חשוב'. אני ממש זוכרת שהיא יושבת לי על הציצי עם כפית מפלסטיק ושורטת לי את הציצי מהניסיון להוציא לי חלב, למרות שאמרתי לה שאני לא רוצה. ניסיתי בהמשך לשאוב והרגשתי שהרעש של המשאבה מכניס אותי לדיכאון, אמרתי 'די, זהו'. בלידה השנייה כבר באתי עם כדור מייבש חלב מראש. אני לא נגד הנקה, אני באמת מבינה שזה דבר מבורך ויש בנות שזה עושה להן את החיבור הכי מטורף. לי זה עשה דיכאון".
בראיון לכבוד יום הולדת 40, סיפרת על הדיכאון שחווית לאחר הלידה הראשונה. אחת האמירות שלך, "כשבחורה יושבת בבית ומניקה כמו פרה חולבת", הצליחה לעצבן לא מעט אימהות.
"זה הפה שלי. אני פוגשת 100-200 נשים ביום, אנחנו מדברות על הכול, הן הכי פתוחות איתי, מספרות לי על הלידה, על האימהות. אני מרגישה הכי בנוח לדבר. זו תקופה מאוד קשה. יש נשים שמראות לכולם כמה הן יפות ומאושרות אחרי לידה ויש כל כך הרבה נשים שסובלות. אני באה לנרמל גם את זה. כמובן שההתבטאות 'פרה חולבת' לא נכונה, אבל ככה הרגשתי כשישבתי בבית עם משאבה מחוברת לציצי. החיים ממשיכים, בעלי יכול להמשיך את החיים שלו, לצאת לבלות עם חברים, גם העסק שלי ממשיך למרות שאני לא שם. תוסיף לזה את האינסטגרם, שבו אני רואה איך הכול קורה בחוץ בזמן שאני יושבת בבית עם פיג'מה מסריחה עם כתמים. ככה הרגשתי ואני חושבת שהרבה בנות מרגישות ככה".
"אף אחד לא בא ואמר לי 'יש לך דיכאון אחרי לידה'. השיא היה כשחזרתי יום אחד מהסטודיו על הקורקינט וראיתי את אמא שלי הולכת עם העגלה. אני קולטת את העגלה מרחוק, מסתובבת ונוסעת מסביב כדי לא לפגוש אותה. פה נפל האסימון שיש לי בעיה"
זה לא משהו שלוקחים בחשבון כשמביאים ילדים לעולם?
"אלו דברים שאת מבינה רק בהיריון שני או שלישי, כי בראשון את אומרת 'אני אנסה הכול, אני אנסה ללדת טבעי, אני אנסה להניק', ואז את מבינה שאת לא חייבת, ויש ילדים שגדלו מאוד יפה על בקבוקים. מה זה שווה את הסבל של האמא? בעסק שלי אני שומעת סיפורים איך הלחץ הסביבתי גורם לבנות לעשות דברים שהן לא רוצות. אז אני פה להגיד את זה: כן, פרה חולבת, זה מה שהן מרגישות. אני הפה שלהן".
הקושי סביב ההנקה היה חלק ממכלול התופעות ש רוזנברג-מיכאלי הרגישה כחלק מדיכאון אחרי לידה לאחר לידת בנה הבכור. היום היא משתפת שעדיין יש לה הרבה חורים שחורים מהתקופה הזו. "אני לא זוכרת חצי שנה מההתחלה של הבן שלי, ממש התכחשות. התעלמות מוחלטת ממנו. לא היה אכפת לי. מבחינתי תן לי להיות בחוץ כל היום, להמשיך את החיים שלי, חברות, בילויים, אימונים. כל יום חמישי הוא היה הולך לחמותי עד יום שבת, לא מעניין אותי אם יחזירו אותו, לא יחזירו אותו. הדר תפקד כאמא במשרה מלאה. הוא היה בחור צעיר ופתאום וואלה, אשתו מתעלמת מהילד שלהם, איזה סרט זה.
"לא הייתה אז את המודעות שיש היום. אף אחד לא בא ואמר לי 'יש לך דיכאון אחרי לידה', כולם היו שם, תמכו בי, אבל אף אחד ניער אותי. השיא היה כשחזרתי יום אחד מהסטודיו על הקורקינט וראיתי את אמא שלי הולכת עם העגלה. אני קולטת את העגלה מרחוק, מסתובבת ונוסעת מסביב כדי לא לפגוש אותה. פה נפל האסימון שיש לי בעיה. התקשרתי לשביט, אהבת חיי. אמרתי לה 'אני לא מרגישה טוב', בלי לשאול יותר מדי שאלות, היא פשוט באה, לקחה אותי לנוירולוג, קיבלתי כדורים ומאז אני הפנים של ציפרלקס. כולם חושבים שיש לי קוד קופון לצפרלקס. זה שינה לי את החיים, הייתי בתחתית".
"מעולם לא היה אצלנו שיח על מה אכלת, איך אכלת"
ליקי רוזנברג-מיכאלי ובעלה פתחו ב-2011 את 'ליקיס', סטודיו לאימוני כושר פונקציונאליים, כוח, פילאטיס ויוגה. עם השנים היא צברה לעצמה מוניטין כמו שכל מאמן כושר רק יכול לחלום עליו, עם מתאמנות כמו שלומית מלכה, חן אמסלם, נועה קירל, יעל שלביה, מאיה ורטהיימר, אגם בוחבוט, דר זוזובסקי ויעל גולדמן. לצד ההצלחה של המכונים, רוזנברג-מיכאלי רואה איך בשנים האחרונות הרשת מוצפת בלא מעט מאמנים ויועצי תזונה למיניהם, שמבטיחים דרך קצרה בהרבה כדי להגיע לתוצאות. אבל היא לא מרגישה מאוימת. "ספורט זה דבר שאתה צריך לעשות אותו בשביל הכיף, במקום שכיף לך להיות בו ועם אנשים שכיף לך להיות איתם, וברגע שתתחיל להכניס לזה יותר מדי התעסקויות, יותר מדי הגבלות, יותר מדי איסורים, זה לא יחזיק מעמד. מעולם לא היה אצלנו שיח על מה אכלת, איך אכלת. אני לא חיה בסרט שתזונה היא לא דבר חשוב, אבל אני ממש נמנעת מלהתעסק בזה. בדיוק אתמול קפץ לדון בטיקטוק סרטון ואני שומעת איזה מישהי אומרת 'כמה אכלת... את יודעת שאם תאכלי את זה, אז..'. אני לא יכולה לשמוע את זה. די, אנחנו לא שם. אנחנו ב-2026, החיים הם לא תפריט תזונה. זה לא מחזיק וגם לא כל העולם של זריקות ההרזיה".
"אין אצלי הפרדות. דר הגיעה לאימון עם החבר החדש שלה, סם קלאפלין והבנות אומרות לה 'תיזהרי לא לעשות טעויות', או בנות אומרות 'התאמנתי עם כוכב 'שודדי הקאריביים', אני לא מאמינה'. בן אדם מהוליווד מגיע להתאמן איתך, הוא מזיע כמוך, הוא מסריח כמוך, הוא מפליץ כמוך, הוא אותו בן אדם"
זה פגע לך בעבודה?
"זה לא פגע בי. הקהל שלי עובד קשה ומבין שכושר זה לא רק בשביל להראות טוב, זה כדי שהחיים יהיו טובים יותר ואתה תהיה יותר פרודוקטיבי בעבודה ותהיה בן אדם יותר טוב לעולם ובסוף זה גם תיראה טוב. לפני כמה זמן שמעתי ילדות בנות 14 שישבו במסעדה מתחת לבית שלי מדברות על זה. ילדות בנות 14 מדברות על זריקות! יש מקרים כל כך קשים ואנחנו לא יודעים עדיין לאן הדבר הזה הולך. אם רופא אומר לך שאתה צריך, מי אני? אבל יש כבר אנשים שמשיגים את זה בשוק השחור, בטלגרם. בנות קונות את זה, אמא מזריקה לבת, הבת מזריקה לאמא, תגידו אתם נורמליים? אנחנו עדיין לא יודעים מה ההשפעות של זה. אין קיצורי דרך, חברים. זה מאוד פשוט: צריך לסגל אורח חיים בריא, לא להיות פנאטים. הנה, לפני כמה ימים יצאתי עם חברות שלי למסעדה, פירקנו את המקום. המלצרית הייתה בהלם, היא עוד לא מספיקה לשים צלחת על השולחן, אני שלומית ודר כבר מפרקות".
ראית את מאמן הכושר שכתב על שלטי הקמפיין שלו 'להיות שמן זו בחירה'?
"להיות אידיוט זו בחירה. למה שאני אתן לו מקום? הוא כנראה קיבל את מה שהוא רוצה ועצוב שזו הדרך שלו להביא לקוחות. אני בהלם שהשיח הזה עדיין קיים. אני בהלם שעדיין בנות עם שכל באות ומשלמות כסף ממיטב כספן למאמנים כאלה. אלו בנות שלא יכולות להיות אצלי. בחורה שלא מספיק מעריכה את עצמה ואומרת 'אני אוהבת את זה שהמאמן צועק עליי ואומר לי שאני שמנה ושאני לא נראית טוב ואני גם משלמת לו על זה כסף, וזו הדרך שלי לרדת במשקל' – נשמה, לכי תטפלי בעצמך, יש לך בעיה. והמאמן כושר הזה לא יפתור לך אותה, אלא הוא יהפוך אותה ליותר חמורה".
5 צפייה בגלריה
חתומה על חסיון ריכילותי. מימין: שביט ויזל, לירן כוהנר, ליקי רוזנברג, שלומית מלכה ודר זוזובסקי
(צילום: מתוך אינסטגרם)
ה'ליקיס' זה מקום שמגיעים אליו הרבה אנשים. נוצרו שם חברויות, נחתמו עסקאות?
"נעשים שם הרבה חיבורים יפים, אין אצלי הפרדות ואני מתה על זה, כולם חברים של כולם. דר הגיעה לאימון עם החבר החדש שלה, סם קלאפלין, והבנות אומרות לה 'תיזהרי לא לעשות טעויות' – אלו דברים שאין להם מחיר. או בנות שבאות פתאום ואומרות 'התאמנתי עם כוכב 'שודדי הקאריביים', אני לא מאמינה'. בן אדם מהוליווד מגיע להתאמן איתך, הוא מזיע כמוך, הוא מסריח כמוך, הוא מפליץ כמוך, הוא אותו בן אדם. ואצל דר אין דבר כזה להתאמן לבד, היא רוצה לבוא כשכולם מתאמנים, רוצה שהוא ירגיש מה זה מה זו החוויה הישראלית. אסף זמיר, באימון היחידי שהוא עשה בחייו, הכיר את מאיה ורטהיימר. גם כשיעל התחילה לצאת עם עומר אדם היא נכנסה לאימון והסתכלתי עליה והיא הייתה כל כך זוהרת.
"אני יודעת הכול לפני כולם. אני יכולה להיות כתבת רכילות, אבל סומכים עליי מאוד, כי אני באמת אשת סוד. זה כמו להיות רופא, עם חסיון רכילותי שאני חתומה עליו".
גם החברות שלך עם לירן כוהנר בלטה. אבל הריחוק עוד יותר בלט.
"אני יודעת שזה מאוד מעניין את כולם, אבל אני ממש מעדיפה לשמור את הדבר הזה לנו. אם יהיה לי משהו להגיד ללירן, אז אני אדפוק לה בדלת ואגיד לה פנים מול פנים, בלי מצלמות, בלי סטורי. אבל הכול באמת סבבה, אנחנו במעגל חברים משותף, אנחנו עדיין נפגשות במסיבות, בעלה גיא והדר חברים מאוד טובים".
זה לא מפריע להם?
"יש המון חברויות שהבני זוג חברים והבנות לא חברות הכי טובות. הייתה מין שנייה של זעזוע במערכת וזהו. זה פשוט נגמר ואני רואה אותה ברחוב, אנחנו מדברות, הכול ממש סבבה, פשוט לא בעוצמות שהיינו".
