יש בתעשייה בדיחה קבועה בקרב שחקניות בישראל שאם לא קיבלת את התפקיד, כנראה מי שלוהקה אליו זו ג'וי ריגר. אמנם מדובר כאמור בבדיחה, אבל עם לא מעט אמת מאחוריה – ריגר הפכה בשנים האחרונות לאחת השחקניות הכי עסוקות ומבוקשות בישראל. קצרה היריעה מלהכיל את פועלה, אבל כמה מהפרויקטים הגדולים שבהם השתתפה רק בשנים האחרונות כוללים את הסדרות "שעת נעילה" ו"מנגן ושר", הסרט "תמונת ניצחון" שביים אבי נשר – שיתוף פעולה שלישי רצוף של השניים, וההצגות "מחוברים לחיים" של הקאמרי, "הסוף" של צוותא וכמובן – "השחף" של תיאטרון גשר, שם היא מגלמת את נינה, תפקיד החלומות של כמעט כל שחקנית שמכבדת את עצמה. לשם חידוד – מדובר רק על תפקידיה מתחילת העשור הנוכחי וזה עוד לפני שדיברנו על הסדרה "אבירם כץ" (יום א', כאן 11) וסרט אימה צרפתי בהם היא משתתפת. "אני לא מרגישה שאני לוקחת את כל התפקידים, זו ממש לא המציאות שלי", היא אומרת במבוכה.
אבל את מרגישה שאת בליגה של הגדולים? שאת אחת השחקניות המובילות בישראל?
"אתה חושב? זה מקצוע מאוד דינמי ומאוד מפחיד. מצד אחד את יכולה להרגיש על גג העולם, כמו שהיה לי כשקיבלתי את התפקיד של נינה ב'השחף' ובמקביל יצא הסרט 'תמונת הניצחון'. ואז פתאום נוצר לך ריק ואת במעין בור שאת כל הזמן בחיפוש. בגלל זה אני כל הזמן מרגישה שאני חדשה במקצוע, או ישנה מדי או לא רלוונטית פתאום".
ג'וי ריגר על שער Pplus
(יוני פרוים)
קצת מוזר שאת חושבת שאת לא רלוונטית, בהתחשב בזה שאת לא מפסיקה לעבוד.
"אבל אני בגיל מאוד מתעתע. אני זוכרת שחברות שחקניות שהן בנות 40 היום, סיפרו לי שגיל 30 זה הגיל הכי קשה לשחקנית, כי מצד אחד את צעירה מדי לשחק אימהות, ומצד שני את מבוגרת מדי לשחק את הילדות המרדניות שיוצאות לבלות בתל אביב".
איך מתמודדים עם התחושות הללו?
"אני מחפשת להשתמש בזה בצורה יצירתית כמו לכתוב, או לעניין את עצמי במשהו חדש. עכשיו למשל התחלתי לעשות מוזיקה, שזה משהו שתמיד עניין אותי".
איזה שירים את כותבת?
"בעיקר על אהבה, הכי קלישאה. הכי לסבי שיש".
את שרה גם על האהבה האחרונה בחייך?
"בטח. יש לי מלא שירים על כרמל, היא גם מכירה הרבה מהם".
12 צפייה בגלריה
"מלחיץ אותי להיות עצובה, אז אני מנסה להימנע מזה. לדבר על הפרידה ועל כרמל, זה יכול להעציב אותי ופחדתי מזה"
(צילום: שי פרנקו)
כרמל היא השחקנית כרמל בין, כוכבת הסדרה "המפקדת" (כאן 11). הן הכירו על סט צילומי סרט משותף בו גילמו בנות זוג, והמציאות חיקתה את הדימיון – בשנת 2020 הן הפכו לזוג גם בחיים, והגיעו במהרה למעמד של פאוור קאפל בביצה. בין סיפרה בזמנו בריאיון ל"לאשה": "עד שהכרתי את ג'וי הייתי רק עם גברים, לא ידעתי שאני אוהבת נשים. אבל ג'וי כל כך יפה ומוכשרת, אי־אפשר שלא להתאהב בה".
למרבה הצער, הקשר שלהן הסתיים לאחרונה, ולקראת סוף שנת 2022 נודע שבין עזבה את דירתן המשותפת. ריגר מודה שהיא לא יודעת מה הסטטוס ביניהן כרגע. "זה מורכב ברמות", היא מוסיפה.
זה סיפור אהבה שהתחיל כנגד כל הסיכויים.
"נכון, כי כרמל בעיקר אוהבת גברים. זה מורכב כי יש משהו במערכת יחסים בין שתי נשים שהן נהיות החברות הכי טובות, זה כמו להיות משפחה. קשה להסביר את זה, את מערכת היחסים שנוצרת בין שתי נשים, רק לסביות יכולות להבין על מה אני מדברת. אנחנו אף פעם לא באמת נפרדות".
אמרת שהיא אוהבת יותר גברים, אז אולי מלכתחילה הסיכויים היו נגדך?
"אני כל הזמן מתלבטת לגבי זה. אנשים תמיד שאלו אותי 'את לא מפחדת שהיא תתאהב בגבר?' אבל זה רלוונטי גם לזוגות סטרייטים בעיניי, אי אפשר לדעת כלום. הכל פרוץ והכל משתנה תוך דקה. החיים שלי הם רכבת הרים. יותר מהכול הייתי רוצה שהיא תהיה מאושרת, שיהיה לה טוב ושגם לי יהיה טוב. אני אוהבת אותה אהבת חיים וזה מורכב, החיים הם מורכבים".
12 צפייה בגלריה
"אולי בגלל שהקהל רואה אותי בעיקר בתפקידים שאני חמורת סבר בהם, אז לא יודעים שאני מאוד מצחיקה ושטותניקית באופן כללי"
(צילום: שי פרנקו)
אתן עדיין בקשר?
"אנחנו מדברות כל הזמן. אני לא בן אדם שמצליח להתנתק. אני תמיד נפרדת יפה ונשארת חברה, אין סיבה שלא. אם זה נגמר בטוב, היא הייתה חלק מהחיים שלי כל כך הרבה זמן, ובנינו בית יפה ביחד למה לא לפרק אותו באותו אופן? זה כואב וזה שורף אבל עדיף שזו תהיה פרידה עם תמיכה".
דיברתן על בית ומשפחה?
"כן, אני ממש שם. עוד מעט בת 30".
אפשר להגיד שהכרנו את כרמל בזכותך, הזוגיות שלכן קידמה אותה לפריים טיים.
"אני לא חושבת ששום דבר הגיע דרכי, כרמל היא בזכות עצמה. זו תעשייה מאוד קטנה, את יוצאת עם שחקנית, את יוצאת עם שחקן ובשנייה את הופכת לשם גדול, כי אין מה לעשות, רואים אותך עם אנשים. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד זה שאני צילמתי אותה לאודישן של 'המפקדת', זה הקרדיט היחיד שאני לוקחת לעצמי".
הייתן מדברות על המקצוע? אודישנים, תפקידים?
"בטח, כל הזמן. היינו מכינות אחת את השנייה לאודישנים".
הייתה תחרות?
"אני הבן אדם הכי לא תחרותי שיש. אני אומרת לעצמי שלכל אחת יש את התפקידים שהם חלק מהסיפור חיים שלה, יש כאלה שיותר מתאימים לכרמל, ויש כאלה שיותר מתאימים לי".
התמודדתן על אותו תפקיד?
"בטח, המון פעמים".
ומי לקחה?
"היו כמה פעמים... כשיש לי בת זוג שאני אוהבת, האושר שלה הוא זהה ואפילו יותר חשוב לי מהאושר שלי".
12 צפייה בגלריה
"אני כל הזמן מרגישה שאני חדשה במקצוע, או ישנה מדי או לא רלוונטית פתאום"
(צילום: שי פרנקו)
לפני שנפגשנו התקשרת אליי 5-6 פעמים, היית מאוד לחוצה מהריאיון. למה בעצם?
"הלחיץ אותי להיות עצובה, אני מנסה להימנע מזה. לדבר על הפרידה ועל כרמל, זה יכול להעציב אותי ופחדתי מזה".
יהיה בכי בריאיון?
"אתה רוצה שאני אבכה? אני יכולה לעשות את זה בכאילו". (הערת המחבר: היא אכן יודעת להזיל דמעות לפי תזמון; י.פ)
בכית הרבה לאחרונה?
"מלא! אני גם אוהבת לבכות. בוא, אני שחקנית. אני גם מסתכלת תוך כדי במראה ועושה סלפי".
הבכי על כרמל זה בגלל שזה משהו שנגמר?
"זה בכי שנובע מהתמודדות. קשה לחשוב שאתה מאבד בן אדם שהוא חלק מהחיים שלך. הבית שגרנו בו עם הריחות, הרהיטים. זה מאוד קשה. אתה גם יודע שהבן אדם נמצא איפשהוא בעולם, והחוסר ודאות הזה קשה מאוד".
אז למה לא להילחם על זה?
"יכול להיות שאני נלחמת".
12 צפייה בגלריה
"קשה להסביר את מערכת היחסים שנוצרת בין שתי נשים, רק לסביות יכולות להבין על מה אני מדברת. אנחנו אף פעם לא באמת נפרדות"
(צילום: שי פרנקו)
מה יהיה עבורך קשה יותר, לראות את כרמל במערכת יחסים עם גבר או אישה? זה משנה?
"זה לא משנה. אני אשמח שהבחירה שלה תהיה ממקום שיעשה אותה מאושרת, לא משנה איפה היא תבחר להיות".
זו לא הפרידה המתוקשרת הראשונה שלך. לפני כרמל היית במשך שלוש שנים עם השחקנית מורן רוזנבלט.
"כן, אבל הפעם זה בווליום יותר גבוה. לא יודעת למה".
מאיזו בחינה הווליום גבוה? תגובות של אנשים?
"וואו, איזה דברים כותבים לי. אני אפילו לא רוצה לחזור על זה מרוב שזה מבזה אותי. כתבו לי 'זה בכלל לא היה אמיתי', 'תחזרו להיות סטרייטיות'. מצד שני, אני מקבלת מלא הצעות מנשים שזה מאוד כיף, אפשר להמשיך לשלוח לי בדירקט דברים כאלה".
אנשים לא יודעים שאת מאוד מצחיקה.
"נכון, הרוב לא מכיר את הצד הזה אצלי. אולי בגלל שהקהל רואה אותי בעיקר בתפקידים שאני חמורת סבר בהם, אז לא יודעים שאני מאוד מצחיקה ושטותניקית באופן כללי".
מופתעים לראות בסטורי סרטונים שלך עושה צחוקים?
"עכשיו כבר לא, אבל פעם מאוד. 'לא ידעתי שאת מצחיקה, לא ידענו שיש לך הומור', כאלה תגובות. גם המוזיקה שלי התחילה בכלל בצחוק, זו הייתה מעין דמות שיצרתי לעצמי, של הזמרת העצובה".
לא מזמן הייתה לך הופעה מוזיקלית ולא רצית שהחברים הקרובים יגיעו לראות אותך.
"נכון, לא רציתי. זו הייתה הופעה ניסיונית בבר, הייתי חלק מערב של כמה זמרים וזה היה מאוד חשוף".
אמרה השחקנית שהופיעה בעירום מלא על הבמה מול אולמות מלאים ב"השחף"?
"זה משהו שאני רגילה אליו, זו כבר פעם שנייה שאני עושה את זה. כל אחת ומה שהיא מרגישה. לי למשל יש דברים שהם יותר קשים עבורי ומביכים אותי, כמו למשל ראיונות שאני צריכה להיות בהם אני, זה הרבה יותר מפחיד אותי.
"בתיאטרון יש מעין הסכם מבחינתי, שבהצגה הקהל מבין שאני נינה ושזה העולם שלה. אז אני מתפשטת, ונכון שזה הגוף שלי אבל זה בתוך סיפור. ובראיון, זו אני שמספרת על החיים האישיים שלי, וזה הרבה יותר חשוף לי מאשר להיות עירומה על הבמה".
12 צפייה בגלריה
"כל החיים אמרו לי שאני חייבת להיות שמחה כי השם שם הוא 'ג'וי' וכל הזמן צריך להיות בשמחה. אז אני אומרת לא! אפשר לאפשר גם להיות בעצב, וזה בסדר"
(צילום: שי פרנקו)
ייתכן וזו הסיבה העיקרית שבגללה ריגר, שכאמור היא אחת השחקניות העסוקות והמוערכות בתעשייה - מעולם לא הפכה לסלב של ממש. כל עוד היא בדמות, על הבמה או על המסך, היא מוכנה לחשוף הכל. אבל בכל הנוגע לחייה האישיים, לעולם האמיתי – קשה לה עם הפוקוס. ואכן, בהשקות כמעט ולא תמצאו אותה, היא לא עושה קמפיינים ומעבר לחדשות על עניין הזוגיות – גם לא ממש מככבת במדורי הרכילות.
מוזר שעדיין לא כיכבת בשום קמפיין גדול.
"נכון, לא יודעת למה. היו הצעות, זה משהו שאני תמיד מפלרטטת איתו, אבל יש לי סוג של חרדת ביצוע מדברים שאני לא יודעת מה לעשות בהם מבחינה אומנותית. אני מאוד רגילה להיות ג'וי שצריכה לשחק דמות בסיפור מסוים, ובקמפיינים קשה לי להיות ג'וי באמת ולא דמות".
התעשייה שאת חלק ממנה היא באמת 'סקס, סמים ורוקנרול'?
"נראה לך? איזה סקס, איזה סמים ואיזה רוקנרול? למי יש כסף לסמים בתעשייה הזו? תל אביב היא עיר יקרה בטירוף, זה מאוד קשה עם מה שאתה מרוויח בתעשייה".
את רוצה להגיד לי שבמשך כל השנים האלו שאת עובדת כשחקנית, את לא מצליחה להתפרנס בכבוד? לקנות דירה?
"אין לי דירה. זה קשה, כי אני עושה הרבה קולנוע ותיאטרון, אבל בטלוויזיה יש יותר כסף. אני עושה הרבה דברים שלא מכניסים כסף כמו שהייתי מרוויחה אם הייתי בטלוויזיה".
את עושה לאחרונה הרבה הצגות פרינג'.
"אני עושה המון. אם יציעו לי לעשות פרויקט שיכול להכניס לי הרבה כסף אבל הוא לא יעניין אותי, אז אני לא אהיה מסוגלת לעשות אותו, אני נכנסת לדיכאון מהדברים האלה. אני אעדיף לעשות הצגה בתיאטרון תמונע שאני לא מקבלת עליה שקל אבל הנפש שלי חיה, ואני עושה את מה שבא לי ואני עפה. כסף בא, כסף יבוא, כסף הולך".
12 צפייה בגלריה
"בראיון, זו אני שמספרת על החיים האישיים שלי, וזה הרבה יותר חשוף לי מאשר להיות עירומה על הבמה"
(צילום: שי פרנקו)
זו הגישה? אולי זה כי גדלת בבית עם כסף?
"גדלתי בבית עם כסף, ואז כבר לא היה לנו כסף. ולמדתי ב'תלמה ילין' ושם יש את כל סוגי האוכלוסיות, הכרתי מלא סוגים של בתים וחיים, ואף פעם לא הייתי תלויה בכסף, אבל היום כשאני צריכה לפרנס את עצמי זה כבר סיפור אחר".
מה המשפחה שלך אומרת על קריירת המשחק שלך?
"בהתחלה הם היו בשוק, זה היה מוזר להם. עכשיו לא איכפת להם, הם כבר לא מגיעים לפרמיירות שלי בכלל".
קודם דיברת על זה שבטוקבקים כתבו לך לחזור להיות סטרייטית.
"כן! אני יושבת בבית עם הגלידה, הכי גמורה מהפרידה וזה מרגיש כמו סכין בלב. היו דברים שהיה קשה לי לקרוא".
מי בכלל קורא טוקבקים?
"ג'וי קראה לאחרונה, אבל היא הפסיקה. התבאסתי. הייתי רוצה שאנשים ילמדו להיות יותר סובלניים אחד לשני, שתהיה יותר חמלה. גם ברשתות. לפעמים עצוב לי לראות דברים שקורים לנו במדינה".
מה למשל?
"אני מרגישה שרוצים שאגיד משהו בגלל שאני לסבית, אבל חוץ מזה שזו הנטייה המינית שלי, אין לי הצהרה. עצוב לי שאני לא שוות זכויות במדינה, זה קשה לי. אני עדיין לא הורה אבל זה עצוב וקשה. אני מתנדבת באיגי ועושה שיחות עם בני נוער, ובגלל ששיחקתי בסדרות נוער אז הרבה נערים כותבים לי לגבי היציאה שלהם מהארון, ועצוב לי שזה מה שקורה במדינה ושהם גדלים לדבר הזה".
מה את שומעת מאותם בני נוער?
"מצד אחד נטייה מינית זה משהו שנהיה יותר מקובל, ומצד שני זה הולך ונהיה לא מקובל, שזה מוזר. בעולם להיות הומו, לסבית, בי, זה משהו שמתקבל בהמון אהבה, ומבחינה פוליטית הדברים נהיים חשוכים. בעולם זה נהיה מקובל ופה זה נהיה קשה יותר".
מה דעתך על מפלגת נעם?
"מפחיד ועצוב מאוד. כילדה חייתי בתחושה שאני רוצה להיות סטרייטית. אני זוכרת שבגיל 15, כשאני והחברות שלי היינו יוצאות למסיבות הן היו אומרות לי 'תתנשקי עם הבחור הזה', ורציתי להיות כמו כולן! הרגשתי רע שהגוף מרגיש אחרת ושהלב שלי מרגיש אחרת. הייתי מבקשת מאלוהים שיעשה אותי סטרייטית כמו כל החברות, וזה לא קרה. היום אני יודעת להגיד שזה החוזק שלי, זה הדבר שאני אוהבת. אני לא חושבת שיש מישהו שבוחר לעבור ילדות שהיא שונה, ואני הרגשתי שונה. היום אני אומרת לעצמי שאני מדהימה ואני הכי עפה על עצמי. זו תחושה קשה שאף אחד לא היה בוחר להרגיש ככה, כמו שאני הרגשתי אז, וזה מוזר שמתייחסים לזה בזלזול ובחוסר כבוד ורצון לכלוא את זה".
מה היית מייעצת?
"קטונתי, אני באמת לא יודעת. אני חושבת שצריך שכמה שיותר אנשים ישתפו בסיפור האישי שלהם, דווקא ממקום של הזדהות, מהמקום האישי".
אומנים חייבים לצאת מהארון לדעתך?
"אני לא יכולה להחליט לאף אחד על החיים שלו. לקח לי מלא זמן לצאת מהארון, להיחשף מול המשפחה שלי, מול המצלמות. זה לקח לי הרבה זמן וזה מפחיד בטירוף!"
פחדת שזה יפגע לך בקריירה?
"פחדתי מהכול. גם היום עדיין מפחיד אותי להגיד שאני 'לסבית'. הגוף מגיב באותה צורה כמו פעם, שעדיין קשה לי להגיד את זה. אבל יש בזה המון עוצמה. יש הרבה דברים שמגדירים את מי שאני, וזו הנטייה המינית שלי, זה עוד חלק מהדבר".
ההבנה והקבלה העצמית שהגעת אליהן זה גם בזכות טיפול פסיכולוגי?
"הייתי מטופלת פסיכולוגית עד לפני שנתיים, עד שהכרתי את כרמל. כשהכרתי אותה הרגשתי שאני לא צריכה יותר טיפול, כי לכרמל ולי היו הרבה מאוד שיחות, אולי עכשיו אני אחזור לפסיכולוגית".
לסיום, את מאושרת?
"כן, אני מאושרת. גם כשאני עצובה אני מאושרת. אתה יודע למה קוראים לי ג'וי? כל החיים אמרו לי שאני חייבת להיות שמחה כי השם שם הוא 'ג'וי' וכל הזמן צריך להיות בשמחה. אז אני אומרת לא! אפשר לאפשר גם להיות בעצב, וזה בסדר. כשעצובים מעריכים את השמחה וכשכואבים מעריכים את האושר. ומותר להיות עצובים, חייבים להיות עצובים לפעמים".
מה נאחל לך להמשך?
"שנצא מלא ונבלה. ובמדינה אני מקווה שנהיה יותר סובלניים ונבין שזו מדינה מאוד מורכבת ושדווקא צריך להיות מלוכדים".
יש לנו עוד סיכוי?
"בטח! עוד לא אבדה תקוותנו".
12 צפייה בגלריה
"אין לי דירה. זה קשה, כי אני עושה הרבה קולנוע ותיאטרון, אבל בטלוויזיה יש יותר כסף. אני עושה הרבה דברים שלא מכניסים כסף"
(צילום: שי פרנקו)
12 צפייה בגלריה
"יש הרבה דברים שמגדירים את מי שאני, וזו הנטייה המינית שלי, זה עוד חלק מהדבר"
(צילום: שי פרנקו)
12 צפייה בגלריה
"כתבו לי בטוקבקים לחזור להיות סטרייטית, דברים שקשה לקרוא. זה כמו סכין בלב"
(צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו
סטיילינג: חומי פולק
איפור, שיער: אלכס סיבקוב
הפקה: ערן רחמני
ע. סטיילינג: רבקה פרונד
ע. צלם: גל בומנדיל
צילום וידאו: אסף מגל
ייצוג ג'וי ריגר: ייצוג 1 - אמנים ויוצרים
יחסי ציבור ודוברות: מוראל דבש
קרדיטים לבוש:
ג'קט ורוד - ganni לפקטורי 54, צעיף שחור - אומה, משקפיים - MIU MIU
גולף צבעוני - דיזל, מכנסיים לבנים - עמנואל
ג'קט שחור קטיפה - blamain לפקטורי 54, נעליים - אוסף פרטי
חליפה שחורה ysl ל-Volver, חולצה לבנה - סקוצ' אנד סודה לסטורי, טבעות - ה שטרן
