"אני דוגמן ומאמן כושר", מצהיר אריאל בן עטר (27) כשאני שואל אותו איך הוא מגדיר את תחום העיסוק שלו. כבר עשר שנים שהוא דוגמן, אבל בניגוד לדוגמניות מצליחות שיכולות להתמקד בדוגמנות בתור העיסוק העיקרי שלהן, אצל הגברים זה קצת שונה. "אין מה לעשות, אנחנו חיים במדינה שבה זה לא מספיק רק לדגמן. זה אף פעם לא נגמר בדבר אחד".
אתה לא מצליח להתפרנס רק מזה?
"יש תקופות שאתה ממש יכול להתפרנס מזה ויש תקופות שיש בהן קצת דעיכה. אבל אחרי זה אבל אתה חוזר למעלה מאוד מהר".
צפו בכתבת השער:
הדוגמן אריאל בן עטר מככב על שער Pplus
(צילום: אוראל לוי)
אם אתם לא נמנים על המתאמנים של בן עטר, אולי תזהו אותו מהסדרה הדוקומנטרית "הדוגמנים" (yes) שבה הוא מככב, ואם לא משם, אז בהחלט ייתכן שראיתם אותו ב"נינג'ה ישראל" או באחד הקמפיינים שבהם לקח חלק, למותגים כמו רנואר, תמנון, אלדו מורו, וטוונטי פור סבן. גם לארה"ב הוא הגיע והצטלם לפני כמה חודשים לקמפיין למותג סרויה.
איך הכל התחיל?
"האמת שזה הגיע אליי. צלם גילה אותי והציע לי 'בוא נעשה שטויות, נצלם תמונות'. הוא שלח אותן לכל מיני סוכנויות וצלמים שאמרו לו 'שמע, יש עם מה לעבוד'. בגיל 17 התחלתי ללכת לאודישנים אבל רק שנה וחצי אחרי הגיוס קיבלתי את הקמפיין הראשון שלי. ראיתי את עצמי בענק בקניון באילת ושם נפל לי האסימון, 'זה אני!'. זה היה היי מטורף. ואז האינסטגרם התחיל ודבר הוביל לדבר".
הבנת אז שזו הקריירה שאתה רוצה?
"בהתחלה לא ממש בניתי על זה. זה נחמד, אתה בא, מציעים לך כל מיני דברים. אבל כשאתה נכנס ממש לעשייה, עובד כל חודש, מצטלם לקמפיינים וחי את השגרה הזו, אז אתה מבין שזהו, נפלת לזה".
איך מודדים הצלחה? מתי אתה יכול להגיד לעצמך שעשית את זה?
"אני חושב שזה תלוי בך. אתה מסתכל איפה היית בשנה שעברה ואיפה אתה נמצא השנה. אם קפצת ועשית את ההישג שלך, מבחינתי זו הצלחה. יש אחד שיגיד לך שמבחינתו הצלחה זה להרוויח 2 מיליון שקל, אחר יגיד לך שחצי מיליון שקל זו מבחינתו הצלחה. אני מסתכל על מה שאני מקבל ואומר ברוך השם על הכל, אני מצליח כל שנה".
נחזור לרגע לעניין הכספי. למה בעצם קיימים פערי השכר האלו בין דוגמנים ודוגמניות?
"כנראה שנשים מוכרות יותר. אצל הגברים הסכומים יותר נמוכים לצערי".
9 צפייה בגלריה
"לאישה לא יגידו 'איזה טוסיק יפה יש לך', לגבר יותר קל להגיד את זה. הוא יכול לבקש שיפסיקו, אבל אז גם יכולים להפסיק לו את העבודה"
(צילום: אור דנון)
כמה אפשר להרוויח במקסימום?
"אין מקסימום, תלוי מי אתה ומה אתה. היום זה גם תלוי מאוד במדיה החברתית, אם יש או אין לך עוקבים".
יש דוגמניות שעושות 300-500 אלף בעונה.
"כמו שחקן כדורגל. אצל הגברים לצערי זה לא ככה. אתה יכול להגיע ל-100-200 אלף בשנה, אבל לא כולם מרוויחים ככה. אתה יכול להרוויח 300 וגם 50. זו הבעיה, שאין עקביות מסוימת, זה לא שכל חודש אתה עובד, מרוויח הרבה כסף ויכול להתפרנס רק מזה. לצערי אין דוגמן בארץ שיכול להתפרנס רק מזה".
מה עם ברק שמיר לדוגמה? זאת המקצוע שלו.
"אני לא יודע כמה הוא מרוויח, אבל בטוח שבעוד שנתיים-שלוש הוא ימצא לעצמו עוד משהו כי הוא לא יכול רק לדגמן. אם הוא פרזנטור הוא לא יכול לייצג עוד חברה במקביל. הוא לא יכול לעשות עוד דברים בו זמנית. מבחינת כמה הוא מרוויח בשנה, הוא לא יצליח להתפרנס אם יהיו לו משפחה וילדים".
קורה שדוגמנים משווים בין המשכורות שהם מקבלים על אותו יום צילום?
"היו מקרים ששאלו ביום צילום כמה אני מרוויח. אני מעדיף לא לדבר על זה כדי חלילה לא לגרום לאותו דוגמן להרגיש צער שהוא מרוויח פחות ממני. אם זה הפוך אני מפרגן לו באהבה, אבל לא יודע איך הצד השני יקבל את זה. בסופו של דבר אתה נכנס לתחום שאתה מוכר את עצמך, אין מה לעשות. אתה מוכר את הגוף שלך ואיך שאתה נראה וצריך לקחת את זה בחשבון - שלא כל דבר שאתה רוצה, אתה תקבל".
אז מה עושים בינתיים כדי להשלים הכנסה?
"כל אחד והתחביבים שלו. אני בתחום הכושר, פתחתי סטודיו בדימונה ואני יועץ לכושר ותזונה".
לא שומעים הרבה על הרבה אנשים מתעשיית הבידור שגרים בדרום.
"האמת שאף פעם לא חייתי את החיים במרכז. גרתי בתל אביב כמעט שנה וזה רעש, אתה לא מצליח להבין מה קורה מסביבך, אתה גרגר. תמיד אומרים 'תעבור לתל אביב, כל הצילומים פה'. דווקא כשעברתי לתל אביב הצילומים עברו להיות הרבה מחוץ לעיר".
9 צפייה בגלריה
"שי אביטל? אני חושב שהרבה ידעו בתעשייה. אם יש תגובות של הרבה דוגמניות, אז כן, ידעו וחיכו שמשהו יתפרץ"
(צילום: אור דנון)
עולם הדוגמנות יכול להיות שוק נורא קשוח. לוקחים אנשים צעירים ומנצלים אותם בעבודות בלי כסף או עם כל מיני הצעות לא ראויות.
"אני יכול להגיד לך שזה גם קורה היום ולא רק לדוגמנים מתחילים, זה יכול לקרות לכולם. אתה מקבל למשל הצעה ליום צילומים בשביל 800 שקל ברוטו. אז להרוויח 300-400 שקל בשביל יום צילום?"
יש עוד הבדלים בין נשים וגברים מעבר לשכר?
"עם נשים יש קו מאוד ברור יחסית שאין אצל הגברים. למשל לאישה אתה יכול להגיד 'תלבשי משהו פחות צנוע', ואז היא כנראה תתייעץ קודם עם הסוכנות שלה במידה והיא מרגישה לא בנוח. לגבר פשוט אומרים מה ללבוש, ואם יש בעיה אז אומרים 'מה יש להרגיש לא בנוח, זה כולה קצת טוסיק'. אני חושב שזה ההבדל היחידי".
כלומר התחושה היא שכגבר, יכולים לקבוע לך מה ללבוש ואתה חייב להסכים.
"אני יכול להגיד לך שיש יותר סיפורים על הטרדות עם גברים בתעשייה מאשר אצל נשים. גברים לא בהכרח יתלוננו".
איזה סוג של הטרדות אתם חווים כבנים?
"זה לא שיש מישהו שנוגע בנו. היו מקרים כאלו, אבל גם יכולים לזרוק מילים כמו 'וואו, איזה טוסיק' וכל מיני הערות כאלה. לאישה לא יגידו 'איזה טוסיק יפה יש לך', לגבר יותר קל להגיד את זה. הוא יכול לבקש שיפסיקו, אבל אז גם יכולים להפסיק לו את העבודה".
אתה אומר שעדיף לשתוק?
"זו הבעיה. אני ספציפית לא שותק, אני מעדיף לעבוד פחות מאשר שמישהו יפגע בי או שלא ארגיש בנוח ביום צילום. אבל אני מכיר אנשים שכן שתקו ופתאום אחרי שנה שנתיים זה קופץ להם והם מחליטים להתלונן על הטרדה".
נזכיר כי רק לפני כחודש חשף הדוגמן ברק שמיר שהיה קורבן להטרדה מינית מצד הבעלים של סוכנות הדוגמנים בפריז בה הוא מיוצג, שנעצר מאוחר יותר והואשם בהטרדה של דוגמנים נוספים. בן עטר מודה שזה לא הפעם הראשונה שהוא שומע על דברים כאלה. "זה לא נושא שיחה, אבל אם תשאל דוגמן הוא יגיד לך 'ההוא זרק לי מילה'. זה משהו שלפי דעתי מוטמע בתעשייה, משהו רגיל. אתה פשוט מקבל את זה".
נשמע נורא.
"זה לא נעים, אבל יגידו לך שאתה בחרת את העבודה הזו, אתה זה שבחר לבוא לפה".
בחודשים האחרונים התפוצצה סערת שי אביטל. איך חווית את זה מתוך התעשייה?
"אני אגיד משהו שלא אומרים ואני אהיה הכי ריאלי - אני חושב שהרבה ידעו בתעשייה. אני חושב שאם יש תגובות של הרבה דוגמניות, אז כן, ידעו וחיכו שמשהו יתפרץ. כשמישהי אחת מגישה תלונה אז הרבה באות. אתה יכול לעבור הטרדה, ופתאום אחרי שנתיים תיזכר בזה כי זה פתאום כואב או יושב עליך, או שאתה מבין שהמצב הנפשי שלך לא טוב ואתה מבין מה פגע בך".
קרה לך שהרגשת לא נוח בסיטואציה והעדפת לא להגיד כלום?
"מצער שאני אומר את זה, אבל התרגלתי לקבל הערות. הרבה פעמים אני אומר 'אני אשתוק, אולי זה יעצור', אבל אם אני מרגיש שההערה מאוד בוטה או שזה משהו שמפריע להעביר את היום צילום אז אני עונה. אומר לו 'די, זה פחות נעים', או 'אם אתה יכול בבקשה, קצת לא נעים לי', דברים כאלה. אבל לא עוצר את הצילומים".
אבל אולי צריך לשים איזה גבול.
"נכון. אני יכול להגיד לך שכשנכנסתי לתעשייה הזו, הצלם הראשון שצילם אותי אמר לי לנסות למצוא איזון, לא לפגוע בבן אדם שמולך אם הוא זרק לך הערה אבל גם לא לשתוק. צריך למצוא את האמצע וזה גבול מאוד דק. אחרת אתה עלול לבוא אליו באודישן הבא ולדעת שהוא ייתן בך מבט וישלח אותך הביתה".
ההערות האלו מגיעות בדרך כלל מגברים או נשים?
"זה מגיע מגברים. אני לא חושב שיש גבר בתעשייה שקיבל הטרדה מאישה".
אם אלו היו הערות מנשים, זה היה עובר יותר בקלות?
"לא יודע אם זה היה עובר אבל בתור גבר סטרייט, יותר קל לי לקבל הערה כזו מאישה מאשר מגבר".
היו מקרים ששאלו אותך לגבי הזהות המינית שלך?
"בדיוק בחודש שעבר שאלו אותי אם אני סטרייט או גיי. אין לי בעיה עם זה, התרגלתי. תמיד יהיו כאלו שיחשבו שאתה משהו או שיהיו שמועות. אני לא מתייחס לדברים כאלה, באתי לעבוד לא לדבר".
9 צפייה בגלריה
"קיבלתי הצעות למכור תמונות של כפות הרגליים שלי, לצאת עם מישהו לשייט תענוגות, מיליון דברים"
(צילום: אור דנון)
מי שצפה בו ב"הדוגמנים", ראה שבן עטר פחות מתלהב להשיל את בגדיו לטובת צילומים פרובוקטיביים. "לא אהבתי את זה, באתי מבית מסורתי. אתה לא יודע איך הסביבה תקבל את זה", הוא אומר. "לא בהכרח הרגשתי בנוח וכן היו לי את הקווים האדומים שלי שהצלחתי לשים. בהתחלה זה לא היה כזה ברור כי כשאתה יותר צעיר, אתה אומר 'אוקיי אני צריך לעשות את זה בשביל להגיע ל-א'-ב'-ג'', ואז כשבאמת עשיתי את זה, שאלתי 'זהו, לכאן הגעתי?'".
חוסר הרצון לעשות עירום פגע בך?
"אני לא חושב שזה פגע בי".
מה לגבי הקרבה לדת? יכול להיות שבאיזשהו מקום היא מנעה ממך להתקדם?
"לא, אני מרגיש שהיום אני יודע איזה עבודות לבחור, מה מהן טובות לי לנשמה ומה לא. אם יגידו לי עכשיו להצטלם בתחתונים, סביר להניח שאני לא אצטלם. אבל שוב, זה תלוי. אני מגיע מתחום פיתוח הגוף, מורחים אותנו בלקה ואנחנו עולים לבמה עם בוקסר. אבל הכל תלוי באיזה אופי הצילומים. אם הצילומים ארוטיים ומבקשים ממני 'בוא תעלה עם בחורה', אני ארגיש לא בנוח. בעבר היה לי יותר קל, היום פחות".
אתה אומר שככל שאתה מתבגר זה נראה אחרת.
"כן. אני בן 27, בעזרת השם אני רוצה להביא ילדים. אתה לא רוצה שהילד שלך עוד 5-6 שנים יגיד 'זה אבא', זה פחות מרגש אותי".
אתה גם בזוגיות עכשיו. זה מפריע לעבודה? ב"הדוגמנים" ראו שזה עשה לך בעיות.
"זה משהו יחסית חדש, כמעט חצי שנה. הקונפליקט בתוכנית היה עם האקסית שלי, אבל היום אני לא שם לזה משקל. אני לא אשנה את החיים שלי בשביל לקבל משהו".
9 צפייה בגלריה
"אתה יכול לעבור הטרדה, ופתאום אחרי שנתיים תיזכר בזה כי זה כואב או יושב עליך, או שאתה מבין שהמצב הנפשי שלך לא טוב"
(צילום: אור דנון)
עם זאת, אי אפשר שלא לשים לב שהאינסטגרם של בן עטר, אחריו עוקבים 252 אלף גולשים, כולל לא מעט תמונות חשופות. בן עטר גם מודה שלמרות שבקמפיינים הוא כבר לא מרגיש בנח להתפשט, התמונות החשופות באינסטגרם שלו מביאות לו לא מעט עוקבים, שמספרם כבד עומד על 252 אלף גולשים: "הרבה מקהילת הגייז בעולם עוקבים אחרי, וככל שאתה חושף יותר, ככה אתה מקבל יותר אהדה מהצד השני".
מתחילים איתך באינסטגרם?
"כן, הרבה. קיבלתי הרבה דיק-פיקס שאני חוסם, הודעות, כל מיני דברים הזויים. 'תמכור לי תמונות של הכפות רגליים שלך', מיליון דברים כאלה. היו לי הצעות שאני יכול להגיד לך שאם הייתי לוקח, הייתי יכול לשבת רגל על רגל באיזה חוף ולשתות משקה עם קוקוס".
מה למשל?
"לצאת עם מישהו לשיט-תענוגות של שבועיים ולקבל 80 אלף דולר. אשכרה יש סוכנות של כל מיני שייחים סעודים שהם הומואים, ורוצים אותך ללילה ומשלמים על זה. אומרים לך 'בוא קבל מה שאתה רוצה, ובלילה תהיה איתי'".
כמו שאמרת, כשמציעים את זה לנשים זה פחות עובר, אבל כשזה אצל גברים אז לוקחים את זה יותר בקלות.
"אני חושב שיש נשים וגם גברים שמסכימים. תחשוב שיש היום יותר שוגר דדיז מאשר שוגר מאמאז. זה לא עובד בצד השני כל כך, לא שמעתי בארץ על נשים שמממנות גברים, בקטע של בוא תהיה איתי וקח את האשראי".
היו מקרים שממש התחילו איתך, לאו דווקא הצעות עסקיות?
"שמע אני מקבל 100-200 הודעות ביום, אני לא נכנס לכל אחת. אם זו הצעת עבודה אז סבבה, את כל השאר אני מדפדף. סליחה שאני אומר את זה אבל התרגלתי לזה".
איך יודעים להבדיל בין הצעת עבודה לגיטימית לסתם משהו?
"מישהו שיש לו 10 עוקבים ובלי תמונה, אתה מבין שלא תקבל ממנו עבודה".
מי מתחיל איתך יותר, גברים או נשים?
"שמע, יש לי מעל 80% גברים שעוקבים אחרי. אבל גם נשים מתחילות איתי, וזה יותר מחמיא. אין את זה הרבה היום".
9 צפייה בגלריה
"בחודש שעבר שאלו אותי אם אני סטרייט או גיי. אין לי בעיה עם זה, התרגלתי. תמיד יהיו כאלו שיחשבו שאתה משהו או שיהיו שמועות"
(צילום: אור דנון)
בן עטר מככב כאמור בסדרה הדוקומנטרית "דוגמנים", שעלתה לאחרונה ב-yes ועוקבת אחריו וארבעה דוגמנים נוספים במישור המקצועי והאישי.
למה החלטת להשתתף בסדרה?
"המטרה שלי הייתה להראות את מי שאני. אנשים עוקבים אחרי, מבקשים להצטלם, אבל הם לא באמת מכירים אותי".
הצלחת להראות את עצמך כמו שרצית?
"אני לא חושב שהצלחתי. צילמו אותי למשל בשוט אווירה, אבל בתוכנית זה נראה שמדברים אליי ואני שותק. זה לא אני, אני בן אדם שאם יש לו משהו להגיד - אני אגיד במקום. יצאתי כמו מישהו שאומרים לו משהו ואני עונה 'כן, כן'. אני לא אוהב את איך שזה יצא".
מה קיווית שיקרה בעקבות התוכנית? שתקבל יותר הצעות?
"אני לא דוגמן במידות רגילות, אני לא אקסטרה אקסטרה לארג' ואני גם לא סמול או מדיום. אני מתאמן ומגיע מתחום הפיתוח גוף, כל מה שקשור לספורט זה אני. מאוד רציתי להכניס לארץ את תחום ה'דוגמן פיטנס', שזה משהו שאין בארץ. הקושי שלי הוא שהרבה פעמים קיבלתי 'לא' כי החולצה לא ישבה כמו שהמפיקים רצו. רציתי להראות איך אני מתמודד עם זה, ולא איך אני מתמודד עם עירום, זה לא האישיו שלי. קיוויתי שזה מה שייצא בתוכנית, להראות מי אני באמת ואת הדילמה והקושי שלי בתחום הזה. אבל זה לא עבר שם".
מה לגבי ריאליטי?
"בריאליטי שמים אותך במצבים לא נעימים ורוצים לראות איך תגיב. זה פחות אני. אני לא רוצה שיכירו אותי בתור אדם עצבני שמתנהג איכשהו בגלל שאין אוכל. רציתי לראות איך אני מתמודד בחיי היום-יום שלי בעבודה".
ובכל זאת, זה מביא הרבה חשיפה ויכול לפתוח דלתות.
"תמיד יש הצעות, אבל זה לוותר על משהו אחד בשביל משהו אחר. אם יהיה משהו שהוא באמת ריאלי, אני בעד".
זה תחום שהיית ממליץ לאנשים להיכנס אליו בגיל צעיר?
"הייתי אומר שקודם תכירו את עצמכם, תתבגרו ושמישהו ילווה אתכם, כי אתה מוצא את עצמך בסיטואציות מסויימות שלא היית בהם בחיים ולא בהכרח תדע איך להגיב. יכולים להגיד לך 'בוא תשן אצלי בלילה', ותחשוב שהבן אדם מנסה לעזור לך, ואתה לא יודע איפה זה ייגמר".
אתה מדבר מניסיון?
"לא, לא מניסיון. אבל היו הצעות".
מה, של תבוא לישון אצלי בלילה?
"כן, דברים כאלה. 'תבוא, אני אעזור לך'".
והיית מספיק חכם להגיד לא?
"ברור, אבל זה בגלל שגדלתי בסביבה שידעה להעמיד אותי במקום. ילד שלא גדל ככה ומאוד צריך עזרה, או רוצה לעזור כלכלית בבית, אתה לא יודע איפה הוא יסיים את הלילה שלו".
9 צפייה בגלריה
"ילד שלא גדל ככה ומאוד צריך עזרה, או רוצה לעזור כלכלית בבית, אתה לא יודע איפה הוא יסיים את הלילה שלו"
(צילום: אור דנון)
צילום: אור דנון
סטיילינג: זוהר מאירי
איפור, שיער: מורן ינקו (לסוכנות "סולו")
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אוראל לוי
ייצוג אריאל בן עטר: רונן צרפתי
קרדיטים לבוש:
לוק 1: מכנסי קורדרוי - Cos, חגורה - דיזל, תכשיטים - מיסטר סמית׳
לוק 2: חולצה מכופתרת כחולה - House of Jaffa, ג׳ינס - אתא, תכשיטים - מיסטר סמית׳
לוק 3: ווסט ירוק - Cos, מכנסיים כחולים - אתא, תכשיטים - מיסטר סמית', נעליים - פומה לפקטורי 54
לוק 4: חולצת גולף ומכנס - Cos, חגורה - דיזל, נעליים - פומה לפקטורי 54
לוק 5: ג׳קט פרינט כתום - House of Jaffa, ג׳ינס לבן - אתא, תכשיטים - מיסטר סמית'
