"אני חושב שיהיו הרבה אנשים שיראו את השער ולא בדיוק ידעו מי את. רוצה לנצל את ההזדמנות ולהציג את עצמך?" אני שואל את מיה דגן והיא לא מהססת: "כמובן. אני מיה, בת 27, יוצרת תוכן - במקור מהטיקטוק, היום גם באינסטגרם - יש לי פודקאסט שאני מאוד אוהבת, אני בעיקר מדברת, זה מה שאני עושה למחייתי. מדברת על נושאים שחשובים לי – פמיניזם, דימוי גוף, שומן, כסף, מיניות... כל מיני דברים שלפעמים מביכים אנשים אחרים, אבל אני אוהבת לגעת בנקודות כאלו שהן קצת טאבו".
את אומרת "פודקאסט שאני אוהבת", אבל יש הרבה שאוהבים אותו.
"כן, יש הרבה אנשים שאוהבים את הפודקאסט, אבל האמת שזה ממש חשוב לי שאני אהיה מרוצה ממה שאני עושה, כי לעשות הרבה זה קל, אבל לעשות הרבה שאני אוהבת, עומדת מאחורי וגאה בו - זה יותר מורכב".
יוצרת התוכן מיה דגן מדברת על משקל, משפיעניות, פוליטיקה וכל מה שביניהם. צפו
(צילום: אוראל לוי)
כך, במשפט אחד מדויק, מסכמת דגן (שימו לב - לא השחקנית), את פועלה בתקופה האחרונה. עם חשבון אינסטגרם שעומד על עשרות אלפי עוקבים וצומח במהירות, עמוד טיקטוק עם רבע מיליון נוספים, והפודקאסט "דגנים מלאים", יוצרת התוכן עשתה לעצמה שם של מישהי שאומרת את כל מה שהיא חושבת בפנים - אבל לא בהתרסה או בניסיון לפגוע באחר, אלא מתוך הבנה אמיתית של המורכבות הכללית, ורצון לפתח שיח בנושאים הכי בוערים. "אלו נושאים שהם חלק מהחיים שלנו ואני חושבת שאין שום סיבה לא לדבר על זה רגע בלי פאניקה, בלי מבוכה, פשוט לשים את הדברים על השולחן. זה ממש בסדר".
כשפנינו אלייך לגבי השער, אמרת לעצמך "רגע, מה קשור?" או שחשבת שזה בול הזמן?
"תמיד יש בי את הקול הקטן שאומר 'מה קשור?' כאילו, 'מה הם רוצים בכלל? שער איתי? למה אני?' ומצד שני גם אמרתי שזה מרגיש הזמן הנכון. אני מרגישה במקום ממש טוב ואני מרגישה שאני עושה מלא דברים שאני גאה בהם וזה ממש מגניב לחגוג את זה ככה".
האמנת שתגיעי מהטיקטוק לשער ב-Pplus?
"לא. כשהתחלתי באפליקציה, אני העברתי את הזמן. זה לא היה עם מטרה. הלוואי והייתי יכולה לבוא ולהגיד לך עכשיו שהייתה לי תוכנית אסטרטגית שבניתי וידעתי בדיוק איך ומה לעשות. זה נפל עליי - טוב, לא לגמרי כי אני גם באמת חושבת שאני מוכשרת ויש לי מה להגיד - אבל זה גם קצת נפל עליי".
9 צפייה בגלריה
"המראה שלי מדהים. זו אף פעם לא הייתה עבודה של לנרמל, אני פשוט קיימת"
(צילום: רותם לבל)
נזכיר שבתחילת החודש (פברואר), דורין אטיאס "נכנסה" במשפיעניות בפודקאסט "אש" מ"בית הפודיום", כשאמרה: "את קוראת לעצמך משפיענית? איפה אתן בזמן אמת חוץ מלז**ן לאנשים את הארנק?! רק קודי קופון בראש שלכן. אתן מוכרניות הכי זולות, אתן לא משפיעניות. להשפיע זה דבר גדול. אפס אחריות כלפי אנשים שחושבים שהם צריכים קרם לחור של התחת ב-700 שקל. העיקר הבאת להם קופסה".
עוד הוסיפה אטיאס: "הן גם מעזות לקרוא לעצמן בשמות כל-כך מפוצצים. איפה אתן כשצריך אתכן? זה ידוע שאנשים שיש אחריהן חצי מיליון עוקבים - אנשים רוצים לשמוע את דעתם. יש להן אחריות כלפי העתיד של הילדים שלנו". לסיכום, אמרה: "אם הן יגידו שהן לא רוצות להתערב פוליטית - אני אכבד את זה. אבל אל תקראי לעצמך משפיענית, נשמה. את מוכרת בשוק".
בין יוצרות התוכן שהגיבו ברשתות החברתיות לדברים הקשים שאמרה אטיאס - בין אם בעד או נגד - אי אפשר היה שלא לשים לב כי דגן עצמה בחרה ליישם ולפעול במיידית - כשקראה למשפיעניות להילחם למען הדמוקרטיה.
"אני אגיד לך מה קרה, ישבתי עם אחותי והיא אמרה לי 'מיה, חאלאס. את סותמת את הפה יותר מדי, את מפחדת יותר מדי. הגיע הזמן להגיד משהו. וחשבתי על זה הרבה, כי אין מה לעשות, כל התבטאות שאפילו נראית כפוליטית - מקבלת השלכות ומקבלת פידבק מאוד מאוד קשוח במיוחד באינטרנט. אבל מבחינתי - זה הרבה מעבר לפוליטיקה. זה באמת החיים של אחותי במדינה הזאת, העתיד שלה במדינה הזאת, העתיד שלי במדינה הזאת ומבחינתי הגיע הזמן להילחם למען הזכויות שלנו. והפחד הזה מזה שירדו עוקבים או מזה שאנשים יעליבו אותי ויכתבו דברים רעים הוא הרבה יותר קטן לעומת התועלת של רגע לשים זרקור על הדבר הזה שקורה במדינה שפשוט לא קיים באינסטגרם. אף אחד לא מדבר על זה למרות שהמדינה מתעסקת רק בזה".
את באמת חושבת שמשפיעניות צריכות לדבר על פוליטיקה? את רואה עכשיו את דנית גרינברג או דניאל עמית מדברות על פוליטיקה? לא יודע אם זה מרגיש לי טבעי.
"בעיניי, מי שרוצה לדבר על פוליטיקה, יכולה לדבר על פוליטיקה. זאת אומרת, אני לא מצפה מאף אחת שלא מתעניינת בזה, שלא אוהבת פוליטיקה, שלא אכפת לה, שלא רואה חדשות - אני לא מצפה שהיא תגיד משהו רק כי צריך להגיד את דעתך. אם את רוצה להגיד את דעתך תגידי על משהו שאכפת לך ממנו, שבאמת חשוב לך, שאת באמת מאמינה בו. אני לא חושבת שזה צריך להיות פוליטי בהכרח, אבל אני כן חושבת שיש משמעות לפלטפורמה הזאת. שיש המון כוח בידיים של כל אחת ואחת מהבנות האלה שיש להן עשרות ומאות אלפי עוקבים להשתמש בו.
"והפרנסה היא דבר חשוב ואני ממש דוגלת בזה שהן ירוויחו וירוויחו גם הרבה מאוד כסף, הכל טוב", היא מוסיפה מיד: "אבל בסוף, בנוסף לכסף הזה, יש פה הזדמנות אמיתית לייצר שינוי וכל אחת בתחום שחשוב לה. זה לא חייב להיות דווקא בפוליטיקה. לי חשוב לדבר, אני לא יכולה לשתוק. מי שרוצה להצטרף אליי - אני נותנת לך את הפתח ומזמינה אותך לקחת חלק ביחד איתי. אני ממש לא באתי ללחוץ על אף אחת".
9 צפייה בגלריה
"אני באמת חושבת שאני נראית טוב, אני נשבעת. אני באמת מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאני רואה"
(צילום: רותם לבל)
תסבירי בבקשה מה העמדה שלך כדי שלא יהיה ספק.
"אני נגד הרפורמה המשפטית. אני מאמינה שבית המשפט צריך להיות בית משפט עצמאי וחזק, רשות שופטת שיכולה להגן על הזכויות שלנו. אני מאמינה שבג"ץ פועל למען כל האזרחים ולא רק עבור מהאוכלוסייה ולכן זה אינטרס של כולנו שבג"ץ יהיה ויהיה חזק. אני חושבת שהרפורמה הזאת מחלישה את בית המשפט בצורה מאוד משמעותית וזה משהו שיכול לפגוע בזכויות נשים, בזכויות להט"בים, בזכויות מיעוטים. ולכן אני מתנגדת".
דגן גם מספרת שהיא קיבלה לא מעט ביקורת על כך שהיא מדברת על נושא שהיא לכאורה "לא מבינה בו". "זה תירוץ טוב, כי בסוף, עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה ויש שם כאמור המון כוח, ואני מעדיפה שהוא יגיע ממקום מבוסס, ממקום מבין, ממקום שיודע לעמוד מאחורי העמדה שלו". עם זאת, היא מבהירה כי למרות הביקורת הקשה שחטפה, היא ממש לא מתכוונת להפסיק.
"להתעסק בפוליטיקה בארץ זה דבר מפחיד. בוא, אני קיבלתי ערימות של קללות בימים האלה, ערימות על ערימות - רק בגלל שאמרתי את דעתי, ששוב, לא חייבים להסכים איתי, אני רק אמרתי אותה".
ובאמת לא כולם מסכימים.
"לא כולם מסכימים. הרבה מאוד לא מסכימים, וזה בסדר. אני לא חושבת שכולם צריכים להסכים איתי. אני חושבת שהמון פעמים מנסים לפלג אותנו ולהפוך את זה למשהו של שמאל וימין. ובאמת בסיפור הזה, זה כל כך מעבר לזה. אני יודעת שכולם אומרים את זה - שזה לא עניין של שמאל וימין וזה עניין של דמוקרטיה. אבל זה באמת רגע עניין של דמוקרטיה. זה עניין של כל מדינה דמוקרטית, זכויות אזרח בסיסיות. זה דבר מאוד משמעותי. והפרדת רשויות זה חלק מהותי ממדינה דמוקרטית. זה לא קשור לשמאלנים, זה קשור לזכויות".
"כשהעליתי את הדבר הזה וכתבתי 'אין דמוקרטיה אין סטורי, משביתות', דברים כאלה, אז אפשר לזלזל בזה ולהגיד כאילו 'מה זה אומר להשבית את הסטורי, מה זה עוזר? מה זה משנה?' אז אני אומרת - זה גם רגע למשוך תשומת לב לדבר הזה באינסטגרם, אבל גם במציאות, לצאת ולהפגין ובאמת להילחם למען מה שאני מאמינה בו".
זה לא יכול לדפוק עבודה, קמפיינים ודברים כאלה?
"בסוף, חברות שעובדות איתי יודעת במי מדובר. הן יודעות את כל המכלול, את המקומות שבהם אני אומרת את דעתי, כי ככה נהייתי בכלל הדבר הזה. אני אומרת את דעתי על דברים שחשובים לי ובסוף המון חברות גם רוצות להיות מזוהות עם מסרים מסוימים, וזה לא רק דימוי עצמי חיובי ואהבה עצמית וביטחון עצמי. ואם אני אאבד עבודה בגלל זה, אז אאבד עבודה בגלל זה. אבל שוב, אני מאוד אוהבת כסף, אני מאוד אוהבת להרוויח כסף שלרגע לא יחשבו אחרת. אבל בסוף, זה באמת יותר חשוב".
את אומרת ערכים לפני הכל.
"לא לפני הכל, אבל לפני הרוב, כן".
9 צפייה בגלריה
"הפחד מזה שירדו עוקבים או שאנשים יעליבו אותי ויכתבו דברים רעים הוא קטן לעומת התועלת של רגע לשים זרקור על מה שקורה במדינה, שפשוט לא קיים באינסטגרם"
(צילום: רותם לבל)
שיטוט בעמוד הטיקטוק או האינסטגרם של דגן יראה לכם כי היא בהחלט עומדת מאחורי ההחלטה לדבוק בערכים שחשובים לה - גם אם הם לא יורדים לכולם בקלות בגרון. אחד הבולטים בהקשר הזה הוא היחס הנונשלנטי שלה לגופה והרצון לנרמל מראה של נשים שמנות במתחם הווירטואלי. "מבחינתי שמנה זה ממש לא מעליב, זה כמו להגיד שאני נמוכה, ואני אכן נמוכה. שמנה מבחינתי זו מילת תיאור, כי אם מוציאים רגע את הקונוטציה שבנינו שנים על גבי שנים על המילה הזאת - זה לתאר גוף שיש עליו שומן, ועל הגוף שלי יש שומן. וזה ממש לא דבר מעליב מבחינתי, זה פשוט תיאור".
אז למה בעצם נלחמת?
"אני בעיקר מאוד רוצה מגוון, זה המלחמה המרכזית שלי. אני רוצה לפתוח טלוויזיה ולראות מלא סוגים של אנשים. אני רוצה לראות פרסומת ולראות מישהי שדומה לי. אני ממש זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי באסוס דוגמנית פלאס, זה היה כשהייתי בצבא ואני התרגשתי. קניתי כל דבר שהדוגמנית הזו פרסמה כי אמרתי 'הנה, עכשיו סוף-סוף יש משהו שיעלה עלי, שיראה עלי טוב'.
"אני חושבת שהעניין של ייצוג הוא נורא משמעותי. כשהדמות הראשית, שהיא מישהי שהיא לא תמיד הבחורה השמנה אלא היא החברה מצחיקה, הסייד-קיק לבחורה היפה והנחשקת. אבל אני שמנה ואני גם נחשקת ואני גם דמות ראשית ואני גם מעניינת וכריזמטית ואפשר גם להעריץ אותי למרות שאני שמנה".
בעצם הצלחת, במירכאות, לנרמל את המראה שלך?
"המראה שלי מדהים. זו אף פעם לא הייתה עבודה של לנרמל, אני פשוט קיימת".
9 צפייה בגלריה
"המסר שלי תמיד - את נראית מדהים בדיוק כמו שאת, אבל זה הדבר הכי פחות מעניין בך"
(צילום: רותם לבל)
העוקבים האדוקים של דגן יצאו איתה לאחרונה למסע אחר חיפוש ג'ינסים במידה 46 ברשתות האופנה המקומיות. בזמן שמותגים רבים בארץ מתגאים בכך שהם פונים לכל הנשים בכל המידות, המציאות מוכיחה אחרת. דגן הגיע לכמה מרשתות האופנה המובילות בארץ, חיפשה אם יש את המידה שלה, ולעיני המצלמה ומאות אלפי העוקבים, מדדה (אם הייתה את המידה), את הג'ינס. כולל להישאר בתחתונים ושלב ההידחסות לתוך המכנסיים הצמודים. החלטה לא קלה עבור כל אישה, ויש שיגידו, במיוחד עבור מישהי פלאס סייז.
"הרגע הזה של תא המדידה הוא רגע כל כך כואב עבור כל כך הרבה בנות, וגם עבורי. כשאת בתא המדידה ועוטפת אותך התחושה הזו של 'את לא בסדר', 'את אשמה', 'לא מגיע לך להתלבש יפה רק בגלל שאת שמנה'. אני פה כדי להגיד לא. זו אשמת החנות, לא אשמתך. את בסדר גמור".
מה את לובשת ביומיום שלך?
"אי מזמינה הרבה מאוד מחו"ל, לצערי הרב. הייתי מאוד שמחה לקנות יותר בארץ".
את הולכת כאן ואין שום דבר שמתאים לך והוא גם יפה?
"יש פריטים בודדים בחנויות ספציפיות, יש רשתות מסוימות שהן כן מחזיקות, אבל בסוף יש איזו ציפייה שמה עולה עליי - אני צריכה לקנות אותו כי הוא עולה עליי, ואני לא רוצה. אני רוצה לקנות פריטים שאני חושבת שיפים לי, שמחמיאים לי ושגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. שלא מסתירים אותי. המון פעמים הבגדים האלה הם סוג של אוהל ואני רוצה להתלבש בהתאם למישהי בת 27 שרוצה להרגיש פצצה".
ולא נותנים את האפשרות הזאת בעצם.
"לא מספיק זה בטוח".
למה?
"אין לי מושג, שאל את הרשתות. באמת, אני לא יודעת".
את מרגישה שלא רואים אתכן?
"אני מרגישה שרואים אותנו יותר מדי. אני חושבת שכשאני נכנסת לחנות מסתכלים עליי ועושים לי מבט של 'מאמי, את לא תמצאי פה שום דבר'".
לא נעים.
"אני אשרוד. ברור שלא נעים, אבל סבבה, אז אני אקנה בחו"ל. אתם לא רוצים את הכסף שלי – אחלה. יש לי אחלה כסף שיכולתי לתת לכם".
9 צפייה בגלריה
"כולנו קצת סובלים משמנופוביה. כשאתה גדל לתוך עולם שמהלל רזון, אז הפחד הכי גדול של אישה זה להיות שמנה, ואני פה כדי להגיד שזה ממש בסדר"
(צילום: רותם לבל)
יש אנשים שלא מרגישים בנוח עם הגוף שלהם, מתביישים. את שמה זין?
"אני לא יודעת אם אני שמה זין, אני באמת חושבת שאני נראית טוב, באלוהים, אני נשבעת. אני יודעת שהמון פעמים חושבים כאילו 'לא, אבל סתם, את משקרת', אני באמת מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאני רואה. ומבחינתי כשאני הולכת לים אני אשים בגד ים כי אני הולכת לים, אני לא חושבת על איך אנשים אחרים יראו אותי. לא מעניין אותי איך אנשים אחרים יראו אותי. מעניין אותי איך אני רואה את עצמי ואם אני אוהבת את מה שאני רואה במראה".
איך התגובות?
"התגובות הטובות - אני חייבת להגיד שהן קצת מביכות אותי, כי יש בזה משהו... זה נורא כיף לקבל, זה ממש מחמם את הלב. זה גם מגילות - בנות שכותבות שזה גורם להן להרגיש טוב עם עצמן, שזה מבחינתי דבר מטורף שלא חשבתי שיש כוח בפשוט להיות, שגורם למישהו אחר להרגיש טוב עם עצמו. יש בזה משהו מרגש. אני בן אדם מאוד ציני ואני אוהבת לצחוק על דברים, אבל בסוף - אין מה לעשות, כשבנות כותבות לי שזה עזר להן לראות מישהי שהיא מידה 46 וזה גורם להן להרגיש טוב עם עצמן אז מבחינתי זה פרייסלס".
והתגובות הפחות טובות?
"זו חגיגה שלמה! יש באמת קשת מאוד רחבה לתגובות רעות - בעיקר דימויים על שומן: 'יא קבב', 'מי יגע בך', 'יא לוויתן', 'גועל נפש'. כל הספקטרום היפה הזה. יש כאלה שפשוט כותבים 'שמנה' - נו שיט, שרלוק, לא ידעתי, איזה מזל שאתה פה. אז תשמע, אני מרגישה שקשה לאנשים לראות מישהי שלא שונאת את עצמה. אני חושבת שהם מניחים באוטומטית שאת אמורה לשנוא את עצמך, שאת אמורה להתבייש בעצמך, להקטין את עצמך ולהרגיש רע עם עצם זה שאת קיימת, ואני פה להגיד - אני פשוט לא שונאת את עצמי. אני פשוט סבבה עם מי שאני ואנשים מתערערים. הם לא יודעים להתמודד עם זה".
דגן מוסיפה ואומרת: "אני חושבת שכולנו קצת סובלים משמנופוביה, אני חושבת שכולנו קצת מפחדים מלהיות שמנים. כשאתה גדל לתוך עולם שמהלל רזון, אז הפחד הכי גדול של אישה זה להיות שמנה, זה כאילו הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לה - או לפחות זה הדימוי במדיה. אני חושבת שכולנו שבויים קצת באיזה עולם שבו להיות שמנה זה דבר מפחיד. כולם מפחדים מהדבר הזה ואני פה כדי להגיד שזה ממש בסדר".
9 צפייה בגלריה
"הרגע הזה של תא המדידה הוא רגע כל כך כואב עבור כל כך הרבה בנות, ואני פה כדי להגיד לא. זו אשמת החנות, לא אשמתך. את בסדר גמור"
(צילום: רותם לבל)
אגב, מה בן הזוג שלך חושב על הסרטונים שלך מחליפה בגדים בתחתונים? לא לכל אחד זה יכול לבוא טוב.
"אז צריך להחליף בן זוג, מה הבעיה? כאילו בוא, תחתונים זה כמו בגד ים, לא קרה שום דבר, הכל בסדר. זה לא אומר עליי שום דבר חוץ מזה שאני מחפשת מכנסיים".
מה המסר שלך לאנשים שצופים בנו עכשיו?
"המסר שלי תמיד - את נראית מדהים בדיוק כמו שאת, אבל זה הדבר הכי פחות מעניין בך. כאילו לא משנה באיזה מידה, גודל, גובה, סוג שיער, צבע העור, זה לא מעניין כי בסוף זה כלי שמחזיק אותנו וזה כיף להיראות טוב וזה כיף להתאפר ולעשות שיער ובגדים. באמת, אני גם אוהבת ואני לא מתכחשת לזה שאנו חיים בעולם שהוא מאוד מבוסס על זה, אבל זה כל כך לא מעניין. כאילו, מי אני? האם אני חברה טובה, האם אני חכמה, האם אני מאתגרת את עצמי, האם אני לומדת כל יום דברים חדשים? זה כל כך יותר משמעותי מאם אני נראית טוב או לא, ואני נראית מדהים".
9 צפייה בגלריה
"אני לא מצפה מאף אחת שלא מתעניינת בפוליטיקה - שתגיד משהו רק כי צריך להגיד את דעתך. תגידי את דעתך על משהו שאכפת לך ממנו, שחשוב לך, שאת מאמינה בו"
(צילום: רותם לבל)
9 צפייה בגלריה
"אנשים מניחים באוטומטית שאת אמורה לשנוא את עצמך, להתבייש בעצמך, להקטין את עצמך ולהרגיש רע עם זה שאת קיימת. אני פה להגיד שאני פשוט סבבה עם מי שאני ואנשים מתערערים"
(צילום: רותם לבל)
צילום: רותם לבל
סטיילינג: מאור רבין
איפור, שיער: טל דברה (לסוכנות "סולו")
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אוראל לוי
ייצוג מיה דגן: BOLD
קרדיטים לבוש:
לוק שמלה: שמלה - דוד וקסלר, נעליים - אוסף פרטי
לוק מיטה: חולצה - MISHI MONO, מכנסיים - MISHI MONO, שרשראות - AVS, עגילים - VOLVER, נעליים - BIMBA Y LOLA
לוק ירוק: חצאית - OTOT, ג'קט - SHAYSHOP VINTAGE, שרשרת - VOLVER, נעליים - אוסף פרטי
לוק חום: מכנסיים - OTOT, חולצה - PALOMA WOOL, בלייזר - KENZO VINTAGE, תיק ונעליים ושרשרת - VOLVER
לוק ורוד משבצות: חולצה - שי גרינברג עבור המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, מכנסיים - Queen size
