"יש משהו ביום הולדת עגול שהוא כמו לעמוד על קצה של תהום. או שאת צונחת למטה או שאת מחזיקה מעמד. ואני מחזיקה מעמד", מכריזה עינת שרוף בחיוך. בשבוע הבא היא תחגוג את יום הולדתה ה-60, והיא מתלוננת בחיוך שלא מפסיקים לשאול אותה את השאלה המתבקשת "איך ההרגשה להחליף קידומת".
נו, ואיך ההרגשה באמת?
"אם לא היו שואלים אותי כל כך הרבה פעמים בכלל לא הייתי שמה לב לזה".
לפי כמות האנרגיות שלך, את צעירה בכמה עשורים מהגיל האמיתי.
"אני עושה ספירת מלאי: יש לי חור בעור התוף שכבר ניתחתי, 25 פלאטינות ברגל ימין בעקבות תאונה שעברתי, צלוליטיס כי אני עצלנית לא עושה ספורט. אבל עכשיו זה העשור שאני הולכת לעשות בו כל כך הרבה ספורט, שאין מכון כושר שלא יראה אותי".
והחלמת גם מסרטן, תודה לאל.
"נכון, גם זה היה בעשור האחרון. כל עשור יש לו איזה עניין. בעשור אחד את מתחתנת, בשני את מתגרשת ובאחד יש לך סרטן".
שער Pplus: עינת שרוף חוגגת יום הולדת 60
(צילום: אוראל לוי)
עם כל הכבוד לזמרות המצליחות בתעשיית המוזיקה שלנו, עינת שרוף הפכה בשנים האחרונים לאחת הזמרות הגדולות והמוכרות במדינה. שירים משלה אין לה (חוץ מאחד שכתב לה חבר טוב בשם יאיר לפיד), אבל ההופעות שלה, כולן על טהרת הקאברים ללהיטים של אחרים, הן חגיגות גדולות שמבטיחות שהקהל לא יישאר לשבת בכיסא.
אמרת שיש משפט קבוע שאומרים לך תמיד לפני הופעה.
"כן, 'תעשי שמח'. הרבה פעמים כשמציגים אותי בהופעות אומרים שאני 'מלכת השמחה', וזה התואר שאני הכי גאה בו. נהג מונית פעם ביקש ממני ברמזור לפתוח את החלון כשהייתי ברכב לידו, ואני לא מבינה בכלל מה הוא רוצה ממני. והוא אומר לי 'כפרה עלייך, תעשי לי שמח'. אמרתי לו 'ברור שאני אעשה לך שמח'. אין אצלי דבר כזה לא לשמח, אני במעלית מוכנה לעשות שמח".
יש מצב שעינת שרוף לא מצליחה להרים את הקהל?
"היה מקרה כזה שאני זוכרת היטב. חברת היי-טק שהעובדים שלה הגיעו ב-8 בבוקר לגני התערוכה, וכל היום הם היו בסדנאות והרצאות. ב-8 בערב אומרים להם ועכשיו יש הופעה של עינת שרוף! בא להם לחנוק אותי, כי כל מה שהם רוצים זה ללכת הביתה. אני זוכרת בעיקר את ההופעות הלא טובות, אבל זה נדיר תודה לאל. יש אחת כזו פעם בכמה זמן".
ואין רגעים שלא בא לך לעשות שמח? שעבר עלייך יום קשה?
"אין דבר כזה. הנה טיפ ממני - כשאתה עושה שמח אתה יוצא מזה".
אבל את תמיד שמחה? אין רגעים של דאון?
"ברור שיש. כשגילו שיש לי סרטן, נכנסתי לחדר עבודה שלי ושמעתי בפול ווליום את 'כלניות' של שושנה דמארי. חשבתי שהיא מחכה לי בשמיים".
8 צפייה בגלריה
"יש משהו ביום הולדת עגול שהוא כמו לעמוד על קצה של תהום. או שאת צונחת למטה או שאת מחזיקה מעמד. ואני מחזיקה מעמד"
(צילום: זוהר שטרית)
נזכיר שבשנת 2017 בדיקת ממוגרפיה שגרתית שעברה שרוף גילתה שיש לה סרטן השד. היא עברה ניתוח שבמהלכו הגידול הוצא בהצלחה, ללא צורך בכריתה.
חשבת על המוות?
"ברור, אני חושבת עליו כל יום".
למה?
"כי אני אומרת לעצמי שזה הולך להיגמר ויש לי מלא דברים שאני רוצה לעשות. אני רוצה להספיק כמה שיותר. לשחק, לעשות אומנות – יש לי סטודיו בתל אביב שאני מוכרת בו אומנות פלסטית שאני עושה. יש לי גם גיטרה חשמלית ואני רוצה להתחיל לקחת שיעורי נגינה. אני הכל מהכל".
8 צפייה בגלריה
"הרבה פעמים כשמציגים אותי בהופעות אומרים שאני 'מלכת השמחה', וזה התואר שאני הכי גאה בו"
(צילום: זוהר שטרית)
להגיד עליה שהיא אשת אשכולות זו לא הגזמה, ובהחלט אפשר לכנות אותה מולטי-טאלנט: אחרי שבנתה לעצמה קריירת שירה, היא הפכה גם למגישת טלוויזיה (כמה מקטעי ההנחיה שלה בערוץ 24 הפכו ללהיטים ויראליים – חפשו ביוטיוב) וגם לשחקנית מוערכת, למרות שלקח זמן עד שראתה בעצמה אחת כזאת: "אני זוכרת שהתארחתי אצל 'גלית ואילנית' והציגו אותי כזמרת ושחקנית. גלית אמרה לי 'כן, את שחקנית' וזה נורא החמיא לי".
בין היתר היא כיכבה בסדרה "אבודים באסיה", בסרט המצליח "ישמח חתני" ובסדרת הטלוויזיה שהתבססה עליו, בסרטים "ואז היא הגיעה" ו"אל תחכי לי", וגם עשתה ריאליטי כמו "גולסטאריות" וכזה שמתבקש קצת יותר – כמו "הזמר במסכה", שבו עטתה על עצמה תחפושת של מלפפון חמוץ (והגיעה למקום החמישי). ולמרות הרזומה המרשים הזה, היא מוכרת בעיקר בזכות קריירת השירה שלה – שבשנה שעברה מלאו 20 שנה לתחילתה.
התפרסמת בגיל מאוחר יחסית.
"בגיל 20 כבר הייתי אמא, במאי התאומות שלי יחגגו 40. כשהן הלכו לכיתה א' התחלתי ללמוד ברימון, בגיל 27. בגנקי התחלתי בגיל 39".
זה באמת המקום שהכי מזוהה איתך. איך הגעת לשם?
"זה היה בשנת 2001", היא נזכרת. "באותה שנה עברתי תאונת דרכים קשה שהתרסקה לי בה כל רגל ימין וכתוצאה מזה יש לי עד היום 25 פלטינות ברגל. אבל כשאלוהים נותן לך מכה אחרי זה הוא גם נותן לך חיבוק, כי הוא נתן לי מה זה מכה כואבת, התרסקתי וכמעט שנה הייתי בבית עם קביים. באותה שנה הגעתי למועדון גנקי לחגוג יום הולדת ליאיר לפיד ועליתי לשיר. לימים חיפשו מישהי שתחליף את שרהל'ה שרון שהופיעה שם, ואני הגעתי והחזקתי שם מעמד במשך 18 שנה.
"אין מישהו שלא היה אצלי בגנקי, מפוליטיקאים ועד ספורטאים ושחקנים, כולם היו. כל הישראליות התערבבה שם. הגנקי היה המשפחה שלי והיה לי מאוד קשה כשהמקום נסגר".
הביחד הזה שאת זוכרת מהתקופה ההיא, הוא עוד קיים? מרגיש לי כמו חלום ישן.
"אני עדיין פוגשת אותה בכל מיני מקומות שאני מופיעה בהם. זה מזכיר לי שהוצאתי אלבום בהופעה, ויאיר לפיד כתב עליו 'ישראל של היום מחולקת ליהודים, ערבים, חרדים וחילונים, ובהופעות שלה, עינת שרוף יודעת ללכד את כולם'. זה מאוד ריגש אותי. לא מזמן הזכרתי לו את זה, אם תמצא את זה תראה כמה שהוא ידע את הדרך שלו כבר אז.
"אבל זה מה שאני הכי אוהבת. אני רוצה לעשות את הקסם הכי גדול ולגבש ולשמח את כולם, ולא משנה מי אתה ומה אתה".
8 צפייה בגלריה
שגילו שיש לי סרטן, נכנסתי לחדר עבודה שלי ושמעתי בפול ווליום את 'כלניות' של שושנה דמארי. חשבתי שהיא מחכה לי בשמיים"
(צילום: זוהר שטרית)
לא תמיד נתנו לך את ההערכה שהגיעה לך. קראו לך "גימיק". נפגעת?
"אה, ככה אמרו עליי? לא ידעתי. הוכחתי שלעשות שמח זה לא גימיק. אני לא גימיק, עברו כבר 25 שנה מאז שהתחלתי את המסע שלי. בוא נגיד את האמת, אני לא בברנז'ה של ברי סחרוף ויהודית רביץ וקורין אלאל, שאני אוהבת ומעריצה אבל הם אנשים שיוצרים. ברור שאני מסתכלת עליהם ואומרת 'כל הכבוד', אני משתמשת בחומרים שלהם. אני באה ומלקטת שירים של האומנים. והשירים שאני בוחרת הם לא סתם, ההופעה שלי היא מסע, מההתחלה עד הסוף".
לא מתחשק לך לפעמים להקליט שירים משלך?
"הקלטתי שיר אחד שיאיר כתב לי, אבל מה, עכשיו אני אחכה שגלי צה"ל ישמיעו אותי? אני רוצה להיות בעשייה! יאיר כתב לי 30 שירים, יש לי קלסר שלם שלא נגעתי בו. אני של העם, אני רוצה לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה. בשבוע שעבר הייתה לי כל יום הופעה בעיר אחרת".
כמו לפיד במסע בחירות.
"נכון. אני עושה מסע של מוסיקה ישראלית".
חשבת פעם להיכנס לפוליטיקה בעצמך?
"אתה נורמלי? אני רוצה לעשות שמח. יום אחד כשזה יגמר, אני אקים מפלגת נשים חזקות עם כל החברות שאספתי בדרך, ונבוא לעשות פה שינוי".
אפרופו לפיד, יש את התמונה המאוד מפורסמת שלכם, שהראש שלו בתוך החזה שלך. מה היה שם באמת?
"בכל מערכת בחירות היא חוזרת. אני חושבת שזה היה במסיבת יום הולדת שלי, ונורא צחקנו והראש שלו פשוט זז. אפילו לא ידענו על התמונה הזו וכשהיא התפרסמה נורא רעדתי מהתגובה שלו. אבל הוא אמר לי שהוא מאוד גאה בצילום הזה. הוא חבר טוב שלי. תמיר (הרפז, בן זוגה; י.פ) והוא גדלו ביחד, והכרתי דרך תמיר אותו ואת אשתו ליהיא, הם חברים שלנו באש ובמים.
"אני כל כך מעריכה את זה שהשנים עוברות והמעגלים שלך מצטמצמים. אני לא ישנה לבד בלילה, אז אם תמיר לא בבית אני ישנה אצלם, ישנתי עם הילדים שלהם במיטות".
לא הרגשת לפעמים כמו הדוברת שלו?
"אין מה לעשות, אנחנו חברים של שנים שעוברים דרך ארוכה. היו גם רגעים עצובים לצד הרגעים השמחים ועמדנו בזה. אלו אנשים שהולכים איתך דרך. ברור שכשהוא נכנס לפוליטיקה וכששאלו עליו אז עניתי, אבל אני לא הדוברת שלו, יש לו דוברת מדהימה".
מה חשבת עליו בתור ראש ממשלה?
"מעולה! הוא עבד קשה והיה מדהים".
ואיך מנחמים אחרי הפסד בבחירות?
"אומרים לו 'כפרה עלייך, היית יופי, עשית את הכי טוב שאתה יכול לעשות ועכשיו תנוח קצת ובעזרת השם אלוהים גדול, מה שיהיה יהיה'".
הוא יחזור לראשות הממשלה?
"אני מאחלת לו. אבל קודם כל אני מאחלת לביבי בהצלחה, והלוואי שהוא יעשה את הכי טוב שהוא יכול. אני אוהבת את המדינה, את עם ישראל".
יש סיכוי שתופיעי במסיבת יום הולדת של ביבי או שרה?
"אם תהיה הזמנה כזו לא תהיה שמחה ממני, בוודאי שאלך. המקצוע שלי זה לשמח את כולם, לא איכפת לי למי אתה מצביע. אני בעד עם ישראל, ושיהיו לנו חיים יותר טובים".
כיום שרוף נמצאת כאמור בזוגיות ארוכת שנים עם המוזיקאי תמיר הרפז, שניגן בתוכנית האירוח המיתולוגית של החבר הטוב לפיד, טרום ימי הפוליטיקה שלו. הרפז לא יהיה נוכח בחגיגות יום ההולדת של בת זוגו, אבל יש לו סיבה טובה: "הוא נסע לראות את המונדיאל בקטאר. הוא אפילו לא זכר את היום הולדת שלי. הזכרתי לו, 3 חודשים הוצאתי לו את המיץ. הוא אמר לי 'תגידי, אני אשם שהגמר הוא ב-18 והיום הולדת שלך ב-19? זה מלמעלה!'. אבל לא איכפת לי באמת".
הרפז הוא כנראה הסיבה העיקרית שלא תראו את שרוף חושפת יותר את חייה האישיים, למרות שהיא מצידה דווקא הייתה מעוניינת: "הוא לא מסכים להצטלם. רצו פעם שאני אעשה 'מחוברים' והוא לא הסכים לקחת חלק. הוא לא אוהב להיחשף ואם הייתי יכולה, הייתי עושה הרבה יותר דברים ממה שאני עושה היום".
היית מגדירה את עצמך כאישה עשירה? כמה כסף חשוב לך?
"הכסף חשוב כדי שאם תהיה חולה זה יעזור לך להבריא. אני חיה טוב ועובדת קשה מאוד. תשאל את החברים שלי וכולם יגידו שאני עובדת כמו חמור".
מאיפה זה נובע?
"הישרדות. אני כל הזמן מרגישה שאני על שעון חול ואוטוטו זה יגמר. אלוהים יודע מה יקרה לי מחר. אבא שלי לא הספיק להגיע לגיל 50, הוא נהרג בתאונת דרכים, וכשקורה לך דבר כזה זה מטלטל אותך. את אומרת שאם דבר כזה יכול לקרות, אז אני רוצה לחיות עכשיו וככה אני חיה את החיים שלי. אני בן אדם מהמר, אם מציעים לי לעשות פרויקט, אני אחשוב רוב הזמן שהוא לא ייצא לפועל אבל אם כן - איזה יופי. זו הדרך שלי לראות את הדברים בעולם הזה, ואם דברים לא קורים בסוף, אז אני אשב בבית ואחתוך בצל ואטגן כבד ואני איהנה מזה באותה מידה. הדברים הכי פשוטים משמחים אותי".
כמו מה למשל?
"שתצליח לי המטבוחה, אין מאושרת ממני. או לקפל כביסה לבנות שלי שיר וירדן. יש לי 5 נכדים ואני מאושרת, יש לי נחת מזה. שלא נדבר על חיבוקים ונשיקות מכולם".
אם אני אשאל את הבנות שלך איזו מן אמא את, מה הן יגידו?
"וואי, זה סיפור ארוך".
הן מספרות עלייך לפסיכולוג?
"כנראה. הן יספרו על אמא שכשהן היו בנות 16 ולמדו לבחינות המגן, אני בכלל לא זכרתי שיש דבר כזה, הייתי שמה מוסיקה בפול ווליום בבית והן היו מבקשות ממני להנמיך, כי הן לומדות. אבל היום השתפרתי מאוד, ואני סבתא מצוינת לחמישה נכדים".
את מפצה עם הנכדים?
"כן, אני דבק לנכדים: יובל, אדם, יעל, נועה ואיתן הקטן, ואני נדבקת אליהם שאתה לא מבין, אני יודעת עליהם הכל, אני לוקחת ומחזירה אותם מהחוגים".
וזה משהו שלא היה עם הבנות?
"פחות. עבדתי נורא קשה, לא היה לי גרוש על התחת, תקופה נורא קשה בחיים שלי מהמון בחינות, ואני פשוט שרדתי אותה. לאט לאט התחלתי להגשים את החלומות שלי".
הן מבינות את זה היום? שהיית צריכה להקריב כדי שתוכלו לשרוד כלכלית?
"כן, אני חושבת שהן מעריכות את זה. אבל אף פעם לא הייתי איתן בימי שישי, שלא לדבר על מסיבות סיום בבית ספר שלא הגעתי אליהן כי היו לי הופעות, ועד היום הן זוכרות לי את זה".
כשאת מסתכלת במראה, את אוהבת את מה שאת רואה?
"בסך הכל כן. יש הרבה מקום לשיפור כי אני לא עושה ספורט כבר שלוש שנים, זה רופס".
היום אפשר לעשות ניתוחים, לא צריך להתאמץ.
"אני אשים את התחת הטריפוליטאי שלי על שולחן המנתחים? לא יקרה. אני אעבוד עליו. אני פשוט צריכה לאכול פחות מפרום וקוסקוס".
מה לגבי בוטוקס? מתיחת פנים?
"אני בעד, אני עושה בוטוקוס. מתיחת עור עדיין לא, יש לי עור טוב של צפון אפריקאים, זו גנטיקה טובה. אבל לפעמים אני מסתכלת על עצמי במראה בבוקר ואני בהלם. אני סוטרת לעצמי ואומרת 'זו לא את!'. אבל כבר פחות אכפת לי איך אני נראית. פעם נורא שמרתי, הייתה לי משמעת של תזונה, הקפדתי לא להיות יותר מ-70 קילו. עכשיו אני לפעמים עולה ל-72 ומפנקת את עצמי, מזכירה לעצמי שאני לא יודעת מה יקרה. יש עוגיות שאני מאוד אוהבת והן החולשה שלי, אוכלת ב-1 בלילה ואין לי ייסורי מצפון, אני מבסוטית. אומרת 'תחיי טוב, תהני'".
יש לך מסר לבנות ה-60?
"אם אתן בימים של פחות אנרגיה ושמחה, יש לי את הטיפ הכי טוב. את נכנסת לחדר שלך על הבוקר, סוגרת את הדלת, שמה מוזיקה בפול ווליום, ופשוט רוקדת 20 דקות רצופות, רק בחזייה ובתחתונים ולא מפסיקה בשום מצב. אם תתחילי ככה כל יום - רק טוב יהיה לך. אני אומרת את זה מניסיון. לשיר, לאהוב, לרקוד, ולאכול כאילו אף אחד לא מסתכל".
אם מחר יפסקו ההופעות ויפסיקו לקרוא לך, איך תרגישי?
"אני לא מסוגלת לא לשיר. גם באירוע שאני יושבת בו בקהל, מגיע הרגע שאני לא מסוגלת, צריך לקשור אותי כי אני חייבת לעלות לבמה לשיר ולרקוד. אני אוהבת את הבלגן הזה".
את עדיין רוקדת על שולחנות?
"ברור! שולחנות, כסאות, ברים, תביא עכשיו, אני אעלה על השולחן הזה".
אז עד איזה גיל תשירי ותרקדי על שולחנות?
"גם בגיל 70 אני אהיה על שולחן, רק חשוב שהוא יהיה מספיק חזק ויציב".
8 צפייה בגלריה
"אם תהיה הזמנה מביבי או שרה בוודאי שאלך. המקצוע שלי זה לשמח את כולם, לא איכפת לי למי אתה מצביע"
(צילום: זוהר שטרית)
8 צפייה בגלריה
"כסף חשוב כדי שאם תהיה חולה זה יעזור לך להבריא. אני חיה טוב ועובדת קשה מאוד. תשאל את החברים שלי וכולם יגידו שאני עובדת כמו חמור"
(צילום: זוהר שטרית)
צילום: זוהר שטרית
סטיילינג: אורי לשם
איפור: אילנה פיצ'חזדה (לסוכנות "סולו")
שיער: יוקי שרוני
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אוראל לוי
קרדיטים לבוש:
לוק 1: מעיל עור שחור - GONG
לוק 2: אוברול לבן - אמריקן וינטג׳, כובע - H&M, עגיל - גלית ברנשטיין Fairy's Feathers
לוק 3: שמלה חומה - cos, תיק - במבי וינטג
לוק 4: מכנסיים לבנים - ריזרבד, חולצה לבנה - H&M, מעיל טרנץ' - קסטרו
