אברהם ארנסון על שער Pplus
(צילום: אוראל לוי, עריכת וידאו: בן חיים)
"לפעמים אני מרגיש שהדברים מתגלגלים מהר מדי, אני לא מספיק לקלוט", מודה אברהם ארנסון, שחקן בן 26 שהפך בתקופה האחרונה לאחד השמות הלוהטים ביותר על מרקע הטלוויזיה ואפשר לנבא בלב שלם שהיד עוד לגמרי נטויה.
הפריצה הגדולה שלו הייתה בסדרת הנוער "פלמ"ח" שעלתה לאוויר לפני שלוש שנים והציגה אותו לעולם. מאז הוא השתתף בסדרות כמו "האחיין שלי בנץ", "ספיידרז" ו"כל עוד בלבב", בסרט "פול ספיד", קיבל חותמת הכשר של כוכב נוער עם השתתפותו בפסטיגל בשנה שעברה וחותמת איכות מהתעשייה כשזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה בפרסי הטלוויזיה לילדים ונוער. בין לבין הוא גם עשה צעד אמיץ לעולם המבוגרים עם תפקיד כובש ומטלטל בהצגה "את שאהבה נפשי" בתיאטרון הבימה, ולא פחות חשוב (ויש שיגידו - אף יותר): הוא נכנס השנה לראשונה לרשימת "היפים והנכונים" של Pplus.
ולחשוב שכל זה כמעט לא קרה וארנסון היה צעד אחד מלהתגורר כעת הרחק מאיתנו, מעבר לים: "כל העניין של המשחק היה מן חלום, ואמרתי שאתן לעצמי צ'אנס במשך שנה. כמו למלא לוטו, אף אחד לא באמת מצליח בזה", הוא מספר, "ועוברת שנה של 'לא' ועוד 'לא'. היה תפקיד אחד ב'בית הכלבים', אבל חוץ מזה רק אודישנים ולא קורה כלום. ואמרתי 'טוב, נתתי צ'אנס, זהו. אני אלך להגשים את החלום להיות במאי ותסריטאי'. כבר נרשמתי ללימודים ב-AFI בלוס אנג'לס. פתאום הודיעו לי שהתקבלתי ל'פלמ"ח', שהיה האודישן האחרון שעשיתי באותה שנה".
וזו הייתה בשורה משמחת או שכבר היית מוכן לעזוב ללימודים?
"לא, מה זה, הייתי בהיי! אני לא אשכח את שיחת הטלפון הזאת בחיים. 'פלמ"ח' בשבילי באמת היה שינוי חיים".
10 צפייה בגלריה
"בלב שלי אני מאוד אנדרדוג, אז לפעמים יש אצלי ניגוד גדול מאוד בין איך שאני מרגיש לבין איך שהחברה תופסת אותי".
חולצה ומכנסיים לבנים - מירזה, חגורה - h&m, כפכפים - גריק סנדלס
(צילום: רותם לבל)
אז על רילוקיישן ללוס אנג'לס הוא וויתר – לפחות כרגע, כי אתם יודעים, הוליווד עדיין מחכה לו ("בוא נראה. עכשיו חתמנו באל.איי והחלום זה להתחיל לפתוח את הדלת הזאת ולראות לאן זה ימשיך", הוא אומר). בינתיים כאמור, הוא כובש את התעשייה המקומית.
עשית המון דברים בפרק זמן קצר יחסית.
"כן... אני צריך ללמוד לטפוח לעצמי על השכם יותר, אבל כן, לפעמים כשאני קצת בדאון אני מסתכל על הרשימה של הדברים שעשיתי וזה באמת נותן לי גאווה ומוטיבציה להמשיך".
אתה כבר מרגיש כוכב?
"אני לא קם בבוקר ואומר 'אוי, אני כוכב'. אין לי הרגשה כזאת. אני פשוט עושה את מה שאני אוהב".
אבל אני מניח שעוצרים אותך ברחוב לסלפי.
"כן, יש מעריצים ויש סלפי. ועדיין כל פעם מחדש זו סיטואציה הזויה מבחינתי, אבל אתה יודע, זה או שאתה נהנה מזה או שאתה סובל. אני בוחר ליהנות מזה. יש משהו נחמד בהכרה הזאת וזה כיף".
10 צפייה בגלריה
"אני לא מצליח להתגבר על התחושה הזאת של לעשות סלפי, זה תמיד מרגיש לי 'מה אתה מצלם את עצמך, יא חי בסרט'".
חליפה כחולה - COS, גופיה - h&m
(צילום: רותם לבל)
מעבר לכישרון המשחק שלו, יעיד כל אדם עם עיניים בראשו שארנסון הוא גבר נאה במיוחד (בלשון המעטה), אבל הוא מצטנע: "אף פעם לא הרגשתי ילד יפה, זה לא היה הקלף שלי. לא הייתי מלך הכיתה, ואף פעם לא הייתי איזה פריטי בוי. בלב שלי אני מאוד אנדרדוג, אז לפעמים יש אצלי ניגוד מאוד גדול בין איך שאני מרגיש לבין איך שהחברה תופסת אותי. אבל אני נהנה מהניגוד הזה".
מה היה הקלף שלך, אם לא זה של המראה?
"הייתי המצחיק, הייתי עושה סטנד אפ בתיכון, מערכונים. זה היה הקטע שלי. פחות 'יפה ונכון', מה שנקרא".
אתה מרגיש שבעבודה שלך מייחסים חשיבות לאיך שאנשים נראים?
"בטח שיש. בסופו של דבר רואים אותנו אז יש חשיבות, אבל זה לא הכל, זה חלק. אין מה לעשות, זה נותן איזשהו יתרון אני מניח לתפקידים מסוימים אבל בסופו של דבר, אם אין לך את המעבר - אז זה לא יחזיק. יופי זה לא מספיק".
זה לא שמישהו ראה אותך ואמר "הוא נראה טוב, בואו ניקח אותו"?
"לא, זה לא היה ככה. הייתה דרך, זו עדיין דרך".
10 צפייה בגלריה
"אני לא קם בבוקר ואומר 'אוי, אני כוכב'. אין לי הרגשה כזאת. אני פשוט עושה את מה שאני אוהב".
פולו רשת - h&m, מכנסיים - מירזה, כפכפים - גריק סנדלס
(צילום: רותם לבל)
בעוד שכוכבים אחרים מתחזקים עמודי אינסטגרם לתפארת שכוללים פוסטים וסטוריז יומיומיים עם המוני עוקבים, העמוד של ארנסון צנוע יחסית לכוכב נוער במעמדו: 27.4 אלף עוקבים "בלבד" ותמונה אחת או שתיים שעולות בממוצע פעם בכמה שבועות. "האינסטגרם זה לא צד חזק במיוחד אצלי", הוא מודה. "אני לא מצליח להתגבר על התחושה הזאת של לעשות סלפי, זה תמיד מרגיש לי 'מה אתה מצלם את עצמך, יא חי בסרט'. זה הניגוד שאני מדבר עליו. בפרויקטים אני מתעד קצת יותר".
קורה לא מעט שבוחרים לתפקידים שחקנים שיש להם הרבה עוקבים, מתוך מחשבה שהם יביאו איתם יותר קהל. יצא לך להיתקל בזה?
"אולי יותר בסדרות נוער. אבל זה באמת לא הכול. למשל בעונה השנייה של 'פלמ"ח', חיפשו לצוות לי מא' רומנטי. ובאמת, כל השחקניות בארץ נבחנו, מי שאתה לא רוצה, עם המון עוקבים, שחקניות וכוכבות מאוד גדולות. בסוף לקחו מישהי אנונימית, סאני שידלו. היא לא שיחקה בכלום לפני זה, ואתה יודע, נבחנתי באמת עם הכי גדולות. אז זה לא הכול".
אז לא היו תפקידים שלא התקבלת אליהם בגלל האינסטגרם?
"בגלל שאני לא אוהב לעשות סלפי? אולי, לא שאמרו לי. אני לא חושב. לא אמרו לי 'שמע, היית מעולה אבל אין מספיק עוקבים'. ואם כן, אז זה לא פרויקט שאני רוצה להיות בו".
10 צפייה בגלריה
"יש לי חברים מאוד קרובים מהתעשייה שהפכו לאחים, כי עוברים איתם הפקות, פסטיגל. זה ממש כמו טירונות של סלבס".
חליפה - מירזה, כפפכים - גריק סנדלס
(צילום: רותם לבל)
זה הזמן לעבור למה שמעניין באמת – הרומנטיקה בחייו. ארנסון רק בן 26, אבל כבר חמש שנים בזוגיות מאושרת (מינוס פרידה אחת של שנה באמצע) ומגורים משותפים ביפו עם הדר, מדריכת פילאטיס שעם כל האהבה – לא ריחמה עליו בשיעור היחיד שלקח אצלה: "היה נורא, אני לא יכול לעשות את זה", הוא צוחק וממהר להבהיר: "היא הכי טובה בארץ! פשוט לא בשבילי".
איך היא מתמודדת עם העולם שאתה נמצא בו?
"לפעמים זה לא קל להיות בת זוג של שחקן, אבל היא מאוד מכילה ומבינה אותי. היא באמת האור שלי, הסלע שלי, תמיד אני קורא לה ככה. אי של שפיות בעולם המטורף שהכנסתי את עצמי אליו".
מה קורה כשיש לך סצנות רומנטיות? איך זה מתקבל בבית?
"בהתחלה כשהיא ראתה אותי בסצנות של נשיקות, היה לה יותר קשה לפרגן וטוב שכך. אני אוהב שהיא קצת מקנאה, זה טוב, מוסיף קצת".
בהצגה "את שאהבה נפשי" יש לך נשיקה עם גבר.
"נכון, אבל דווקא עם גבר נראה לי שהיה לה יותר קל. עם הבנות... אתה יודע".
ואני מניח שאתה מקבל לא מעט הודעות ממעריצות ומחזרות.
"יש הודעות, כן. אני לא עונה, מה פתאום. אבל יש".
ואיך הדר מסתדרת עם זה?
"אתה חייב להיות בן אדם עם הרבה יציבות והיא לגמרי כזאת. יש לה המון ביטחון, רוגע, שלווה שהיא משרה".
10 צפייה בגלריה
"אתה מקבל הרבה 'לא' ואני חושב שהדרך להתמודד עם זה היא ליצור, לעשות משהו. לא לשבת ולחכות לתפקיד הבא".
אפודה - זארה, מכנסיים - h&m
(צילום: רותם לבל)
יותר קל לדעתך כשבת הזוג לא מהתעשייה?
"האמת שזו אחת הסיבות שאני מרגיש שכל כך טוב לי, שהיא לא בתחום וגם החברים שלה לא שחקנים".
יש בתעשייה את החבר'ה הצעירים שמסתובבים באותם מעגלים ופרויקטים, אתה, עומר חזן, נאיה בינשטוק, שחר טבוך. אתם חברים? יש לכם חבורה כזאת?
"עומר ונאיה הם אנשים שעבדתי איתם, אז הם לתמיד בלב שלי. אבל נראה לי שאין לי ממש חבורה. החברים הכי קרובים שלי זה חבר'ה מהתיכון ובת הזוג שלי".
יש כזה דבר, חברויות אמיתיות בתעשייה, עם כל התחרותיות והאינטרסים שמעורבים הרבה פעמים?
“אני חושב שיש, זה לא חייב להיות מאינטרסים. יש לי כמה חברים מאוד קרובים שהפכו לאחים, כי עוברים איתם הפקות, פסטיגל. זה ממש כמו טירונות של סלבס, ככה זה מרגיש. זה קשוח. אז הם נכנסים לך ללב".
יש גם קנאה? אם למשל מישהו קיבל תפקיד שמאוד רצית.
"יש קנאה חיובית, ככה אני קורא לה, שנותנת מוטיבציה. אם חבר מקבל תפקיד אני שמח בשבילו, זו נראה לי הדרך הכי טובה להתמודד עם המקצוע המאוד תחרותי הזה".
כמה תפקידים שממש רצית לא קיבלת?
"המון. הקטע הקשה הוא להגיע מאוד גבוה, כשזה אני או מישהו אחר, ואז קשה שלא לפתח ציפיות. וכשאתה לא מקבל את זה, זה עוד יותר כואב. מצד שני זה נותן המון תקווה, אז תלוי איך אתה מסתכל על זה".
10 צפייה בגלריה
"קיבלתי שנה רק 'לא'. אמרתי 'טוב, נתתי צ'אנס, זהו. אני אלך להגשים את החלום להיות במאי ותסריטאי'".
מכנסיים לבנים - מירזה
(צילום: רותם לבל)
לאיזה תפקידים לא התקבלת?
"נגיד 'המורדת' עם שירה האס, שהיה האודישן הראשון שלי פחות או יותר והגעתי והתקדמתי, עד שבסוף עשיתי איתה מאטצ' וזה היה ביני לבין עמית רהב (שקיבל את התפקיד בסופו של דבר; ב.ז). מצד שני, אם זה היה התפקיד הראשון שלי אי פעם, תפקיד בנטפליקס, זו אולי הייתה קפיצה גדולה מדי. צריך לעלות לאט-לאט".
ואחרי כל זה, חתמת לא מזמן בסוכנות של שירה ואתה ועמית חולקים תפקיד ב"את שאהבה נפשי".
"נכון, אתה רואה איך דברים מתגלגלים?"
ההצגה עשתה לך חשק לעשות עוד פרויקטים למבוגרים?
"בטח. בחיים לא עשיתי תיאטרון, לא הייתי על במה ולקבל ישר תפקיד ראשי ב'הבימה' במחזה המדהים הזה עם השחקנים המדהימים האלה... הקהל יוצא קבוע מרוסק מההצגות. ההודעות הכי מדהימות שאני מקבל הן בגלל הצגה הזאת. גיליתי שאני אוהב תיאטרון ומאוד אוהב את הדרמות, שאני מוכן לעולם של המבוגרים".
10 צפייה בגלריה
"אם היה התפקיד הראשון שלי אי פעם היה בנטפליקס, זו אולי קפיצה גדולה מדי. צריך לעלות לאט-לאט"
(צילום: רותם לבל)
למרות ההצלחה כשחקן, ארנסון לא ויתר על הרצון להיות גם מאחורי הקלעים – ואת הלימודים שתכנן לעשות בלוס אנג'לס הוא המיר ללימודי תסריטאות בסם שפיגל. "אני אוהב להיות חלק מהעשייה", הוא אומר. "להיות על סט, לפני ומאחורי המצלמה, ללמוד מאנשים מוכשרים ולעבוד איתם".
הוא מוסיף: "זה עולם קשוח, כל מי שנכנס לעולם הזה יודע, אתה מקבל הרבה 'לא' ואני חושב שהדרך להתמודד עם זה היא ליצור, לעשות משהו. לא לשבת ולחכות לתפקיד הבא. ליצור לעצמך את השגרה של היצירה שלך ולא רק לחכות לטלפון שיצלצל".
10 צפייה בגלריה
"לפעמים זה לא קל להיות בת זוג של שחקן, אבל היא מאוד מכילה ומבינה אותי".
גופית סבא ומכנסיים - זארה
(צילום: רותם לבל)
10 צפייה בגלריה
"לא אמרו לי 'שמע, היית מעולה אבל אין מספיק עוקבים'. ואם כן, אז זה לא פרויקט שאני רוצה להיות בו"
(צילום: רותם לבל)
צילום: רותם לבל
סטיילינג: זוהר מאירי
איפור, שיער: ענבל שומר (לסוכנות "Solo")
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אוראל לוי
ייצוג אברהם ארונסון: ייצוג 1 וטדי הפקות
יח״צ ודוברות ייצוג 1: מוראל דבש
קרדיטים לבוש:
לוק שער: גופית סבא ומכנסיים - זארה
לוק לבן: חולצה ומכנסיים לבנים - מירזה, חגורה - h&m, כפכפים - גריק סנדלס
לוק מסדרון: אפודה - זארה, מכנסיים - h&m
לוק חליפה שחורה: חליפה - מירזה, כפפכים - גריק סנדלס
לוק על הכסא: חליפה כחולה כהה - COS, גופיה - h&m
לוק מרפסת: פולו רשת - h&m, מכנסיים - מירזה, כפכפים - גריק סנדלס
