בחודש פברואר, השחקנית והרקדנית רונה-לי שמעון בישרה לקהל שהיא מצפה לילד ראשון, בפוסט שבו כתבה: I Did It My Way - "עשיתי זאת בדרך שלי", כלומר לבד, ללא גבר בתמונה. בחודש יולי, היא הפכה לאמא לבנה, אולי יהונתן.
רגע אחרי חופשת הלידה, האמא הטרייה הגיעה להשקת חנות מותג בגדי הספורט Panta Rei בעופר הקניון הגדול פתח-תקווה, לריאיון ראשון על חיי האימהות. האם החיים כאמא הם כפי שציפתה, מה הקשיים בלגדל ילד לבד, האם היא מחפשת זוגיות - ואיך היה הביקור הראשון בטיפת חלב?
רונה לי שמעון
(צילום: בר זגה)
איך חוויית האימהות בינתיים?
"אושר, פשוט אושר. יש דברים שהם קשים ומורכבים, ונכון, זה קשה לא לישון, זה מאוד קשה. אבל אז אתה נזכר שזה זמני ושזה עובר, שום דבר לא לנצח. והוא מחייך אליי בבוקר, ואני מתמלאת בכוחות ומסוגלת לעשות כל מה שצריך בשביל שהחיוך הזה יישאר על הפנים שלו".
זה כמו שדמיינת, כמו שסיפרו לך?
"אוי, זה הרבה יותר טוב. לא האמנתי כמה זה טוב כשאחרים אמרו את זה, ופתאום זה פתח אצלי שערים של אושר שלא ידעתי שקיימים, ממש".
איך זה לעשות את זה לבד?
"קשה ומורכב ומהמם. זה קשה מבחינת ההבנה העמוקה שזה באמת עליי, אין לי עם מי לחלוק את הדבר הזה. זה גם טוב, כי אני מאוד סומכת על עצמי ואוהבת שדברים נעשים כמו שאני רוצה, אז באופן הזה זה טוב לי".
מה את ממליצה לנשים שמגיעות לגיל 40, ושוקלות לעשות את זה לבד?
"תעשו ילדים, תעשו! ובנימה יותר רצינית, אני חושבת שהדבר הכי חשוב זה ללכת אחרי עצמך ולהיות נאמנה לעצמך. אף פעם לא הרגשתי שאני חייבת בעל כדי להיות מאושרת. אני בן אדם מאושר, טוב לי לבד, אני טובה בזה, אני מורגלת לזה, זה לא מרתיע אותי בחוויית החיים שלי. אם אני יכולה להמליץ על משהו, זה פשוט להיות נאמנה לעצמך ולהאמין שהאושר מגיע בהמון צורות".
מה הקושי באימהות?
"אולי ניהול הזמן. פתאום נכנס אלמנט שדוחף את הכול הצידה וטורף את הקלפים".
יש מקום לזוגיות ולאהבה? את עוד רוצה, מחפשת?
"אני כל כך מרוכזת עכשיו בדבר הזה. העתיד יביא מה שהוא יביא, אבל כרגע אני פה. אני מרוכזת בלחזור ל'שיקגו' (המחזמר בכיכובה) ולגדל את הילד שלי ולתת לו את כל הזמן והתשומת לב שלי".
מה עושים כשיש צילומים ונסיעות? היית לאחרונה בפריז.
"לקחתי אותו איתי. הוא היה קטן, בן שלושה חודשים, אבל המחשבה של לעזוב אותו לבד בבית גמרה אותי, ואמרתי, 'לא מעניין אותי איך, אבל אני אעשה את זה'. ועשיתי את זה. אימא, בייביסיטר בפריז, שפשוט הלכה איתי ועזרה. מלא אומץ לדעת שכשהטיסה תיגמר, את תצליחי להחליף חיתול בכל מצב, בכל אזור, בכל אירוע, והכול מסתדר, באמת".
כשהתחלת את המסע הזה, חשבת לעצמך "אני אמיצה שאני עושה את זה"?
"כן, זה הרגיש לי אמיץ ובעיקר מעצים. הרגשתי המון עוצמה. אני כזה, 'וואו, אני עושה את זה, איזה מלכה שאני עושה את זה'".
מה הדבר הכי מוזר בשבילך בכל הדבר הזה?
"אולי הבדיקה הראשונה בטיפת חלב. זה היה כזה, 'או מיי גאד'. הלכתי לבד, והוא היה ממש פצפון, בן שבועיים, וזה היה כזה מלחיץ. מלא שאלות שלא הייתי בטוחה איך אני אמורה לעלות עליהן, הכול הרגיש לי כמו שאלה מכשילה ופשוט לא ידעתי כלום".
את חושבת שתרצי להביא עוד ילדים?
"בוודאי, מה זאת אומרת? ברור. אני לא יודעת באיזה תצורה זה יגיע, אבל גם אם זה יצטרך להיות ככה, ברור. חד משמעית יהיה לפחות עוד אחד".
