6 צפייה בגלריה
שמרה על ההיריון בסוד עד חודש שביעי. אלונה טל מדגמנת עבור אבישג ארבל
(צילום: מאיר שביט)
"בדיוק נכנסתי לחודש תשיעי, אני אמורה ללדת עוד כמה שבועות", אומרת השחקנית אלונה טל בשיחת זום מלוס אנג'לס ומוסיפה לעצמה בשקט: "אלא אם היא תחליט להגיע מוקדם יותר". הלידה מכוונת לסוף ספטמבר, וטל – שלא הייתם נותן לה יותר מחודש שביעי לפי רמת החיוניות – מבהירה כי היא מתכננת לעבור ניתוח. "לצערי זה מה יש ואני קצת בחרדה", היא מודה. "היה לי ניתוח גם בלידה הראשונה ולפני שנה ניתוח בגב, אז הרופאה אמרה שעדיף לא לקחת סיכונים".
איך את מרגישה? איך עבר ההיריון?
"אני לא יודעת אם זה בגלל שאני מבוגרת יותר ממה שהייתי בהיריון עם צ'רלי ואני גם רוצה להאשים את החום, הוא קשוח מאוד ובדרך כלל אין לי בעיה עם חום, אבל עכשיו זה פשוט בלתי נסבל. בין 37 ל-40 מעלות כמעט כל יום, והשבוע זה אמור להגיע ל-42. יש פה גם בצורת מזעזעת ואני נובחת על כל מי שמבזבז מים - אולי בגלל שגדלתי בארץ עם כל הפרסומים של חיסכון במים".
טל אכן גדלה בישראל, אך כבר כמעט 20 שנה שזהו לא ביתה. לפחות לא לפי משרד הפנים. היא עזבה ב-2003 לניו יורק ושנה אחרי עברה ללוס אנג'לס, שם היא גרה עד היום. מדי פעם היא קופצת לארץ לגיחות משפחתיות ומקצועיות, ומודה שהלב מתרחב ("אין פעם שאני לא חוזרת מהארץ ומרגישה שכל הבטריות שלי התמלאו. אני אוכלת כאן טוב, העור נראה טוב, אני שמחה ומרגישה טוב עם עצמי"), אך לא יכולה להגיד בפה מלא כי יגיע היום בו היא תעקור את המשפחה שלה מלה-לה-לנד כדי להשתקע פה. "אני כבר 17 שנה אומרת בראיונות שאולי זה יקרה כי זו שאלה שחוזרת על עצמה תמיד, ותמיד יש מחשבות, אבל אני לא יודעת אם זה יהיה קבוע. אני מאוד מושרשת בלוס אנג'לס מבחינת קריירה וזה קשור לאיפה אפשר להתפרנס בכבוד כדי שאוכל לגדל את שתי הילדות שלי. צריך פשוט לראות איפה זה יהיה יותר הגיוני".
כאמור, טל אמורה ללדת ממש בקרוב את בתה השניה, אחות קטנה לצ'רלי בת החמש. רגע לפני, היא הצטלמה לקמפיין קולקציית הסתיו של אבישג ארבל, שאף שלחה אליה את הבגדים ללוס אנג'לס. "אני חייבת להגיד שאני שונאת שנאה עזה את כל בגדי ההיריון שמדדתי עד כה, ברמה כזו שסירבתי ללבוש אותם וחיפשתי בגדים שהם לא ספציפית להיריוניות ובדקתי מה עולה עליי - עד שהגיע המשלוח", היא אומרת ומכחישה שזה רק מתוקף היותה פרזנטורית נאמנה. "הופתעתי ברמות. לא רק שהיה לי נוח, אני מאוד רגישה בהיריון ולא אוהבת שיש לי שום לחץ על הבטן, והכל ישב עליי בלי שהיה צריך לתקן כלום. הופתעתי לטובה כל כך שהלכתי לאירוע לפני יומיים עם משהו שלה וכולם שאלו אותי על הבגד - אפילו נשים שלא בהיריון".
את אוהבת את איך שאת נראית בהיריון?
"בתור אישה בהיריון אני מרגישה שאני צריכה לעבוד נורא קשה כדי להרים לעצמי ולהרגיש טוב עם עצמי, כי הגוף לא שלי כרגע. אבל זו אני. יש נשים שפורחות בתקופה הזאת ומרגישות שזה הייעוד שלהן, זה פשוט לא אני.
"זה לא שאני לא אוהבת, אבל זה מרגיש זר, זה לא הגוף שלי. כל חלק בי מיועד כרגע לקיים את היצור הזה שרק מנסה לפרוץ לי מהפופיק כל הזמן".
כאמור, אם טל לא הייתה מבהירה כי היא בחודש תשיעי, אי אפשר היה לנחש זאת עליה - דבר שהיא גם "ניצלה" לטובתה, היות שהיא ובעלה מרקוס פרז שמרו על ההיריון בסוד עד לאחרונה. "הסתרתי עד חודש שביעי", היא מודה ומסבירה ש"פה במיוחד, אם יודעים שאישה בהיריון – לא יתנו לה עבודה. לא ייקחו אותי לתפקיד אם ידעו שאני בהיריון".
זה משפט קשה מאוד.
"זה קורה גם בעבודות שהן לא בתחום המשחק. זה קורה להרבה נשים שמשתפות שיש היריון ופתאום הבוסים מחליטים שלא מתאים להם. לכן יש את כל חוקי האפליה ודברים כאלה, אבל הם מוצאים סיבות אחרות. 'זה בגלל שהלכנו לכיוון אחר', למשל.
"אני יודעת מהניסיון שלי שזה אפשרי לצלם סביב היריון, פשוט מצריך יותר מאמץ הפקתי. אי אפשר לצלם מכל זווית שרוצים ולפעמים כשההיריון מתקדם צריך גם להשתמש באפקטים מיוחדים כדי להסתיר, אבל זה אפשרי".
אבל את עבדת בזמן הזה בכל זאת.
"כי אני כבר עבדתי, הם לא יחליפו אותי פתאום בסדרה וספציפית הבוס שלי כאן הוא גם חבר. אבל לעבודה אחרת? אם אני מגיעה לשלב באודישן שבו אני מתחרה על תפקיד מול מישהי ואומרת להם שאני בהיריון - הם חד משמעית ילכו עם השנייה. יש המון אפליה, מצד אחד אומרים לנשים 'תעשו, תעשו' תעשו", ומצד שני קבלו... (והיא מחווה אצבע משולשת)".
איך הסתרת את ההיריון עד חודש שביעי?
"הסתרתי ברמה של רשתות חברתיות בעיקר. לא שיתפתי, כדי שמי שעוקב אחריי מהתחום לא יראה. הסוכנת שלי מהארץ ידעה, אבל אפילו לסוכנים שלי פה לא אמרתי כי לא רציתי שישקרו בשבילי".
בזמן ההיריון טל צילמה את העונה השישית של הסדרה "אריות הים" בה היא משתתפת בתפקיד סטלה בקסטר כבר שנים. אמנם לא מדובר בדמות ראשית, אך כזו שיש לה נוכחות וטל אף שמחה לספר שהיא לקחה חלק בכל פרקי העונה החדשה. "שינו את החוזה של רוב השחקנים כך שכל אחד צריך להצטלם למינימום 10 פרקים".
זה משנה מבחינת המשכורת?
"משלמים לפי פרק אז זה לא ממש משנה. אני פרילנסרית וכך יש לי אפשרות לצלם במקביל דברים אחרים. זה לא נפוץ ויש לזה פלוסים ומינוסים, אבל אני בעיקר מקווה שבעונה הבאה אני גם אביים. זה השלב הבא והמרגש".
את רוצה לעבור לצד השני, זו המטרה?
"אני רוצה להרחיב את המנעד שלי. זה מרגש וזה מעניין וזה מפחיד. זה טוב! אני לא מרגישה פחד כזה כשאני הולכת לשחק על סט, אבל אם עכשיו יגידו לי לביים? אמא'לה.
"עשיתי התלמדות אצל במאים ב'אריות הים' ובעוד סדרה ובכל מיני סדנאות, מעבר לניסיון שיש לי מהצד השני, ואני מקווה שבעונה הבאה יתנו לי פרק. פה זה במאי שונה לכל פרק, אין במאי אחד לסדרה שלמה, זה המסלול. אתה משלם את החובות שלך - מראה להם שאתה לומד, שאתה נוכח, שיש לך ניסיון בסדרה. כל מה שצריך זה לפרוץ את הפעם הראשונה כדי לקבל קרדיט ולהיכנס לאיגוד".
אז ההזדמנות הראשונה מעבר לפינה עכשיו?
"אני מקווה, הם מאוד פוליטיקלי קורקט. אף אחד לא אומר כרגע כן בוודאות, אבל לרוב אם הם נותנים את ההזדמנות לעקוב אחרי במאים, לעבוד איתם ולעשות התלמדות, אז השיח הוא שם. פשוט יש המון פוליטיקה ומחפשים כאן גיוון כל הזמן - בין אם זה צבע עור או מגדר, מחפשים שיהיה ייצוג של כולם בכל התפקידים. אז זה שאני אישה שרוצה לביים זה טוב, אבל זה שאני אישה לבנה, זה פחות טוב לי. זה הפך להיות קשה לקבל תפקידים, כי לא רוצים מישהי שנראית כמוני - אפילו שאני צריכה להזכיר להם שאני לא אמריקאית לבנה רגילה".
6 צפייה בגלריה
אם לא היית אומרת לנו, לא היינו יודעים שאת בתשיעי. אלונה טל לאבישג ארבל
(צילום: מאיר שביט)
טל מודה שגם כשאת אוחזת בוותק של כמעט עשרים שנה בתעשייה, זה אף פעם לא קל להשיג תפקידים. "אני עדיין צריכה להרוויח כל תפקיד", היא אומרת בפה מלא ומבהירה ש"מעט מאוד תפקידים 'הציעו' לי. אני עושה אודישנים ואין לי שום בעיה עם זה, בעיניי זה תהליך לגיטימי ליוצרים לראות עם מי הם עובדים ואיזה איכויות יש לשחקן לתפקיד מסויים. זה פאזל. ברור שיש גם שחקנים בדרג ממש גבוה... אי אפשר לגרום לפנלופה קרוז לעשות אודישן. אבל אני לא שם ואני מבינה את זה".
את עוד מחכה ל-תפקיד בהא הידיעה? חשוב לך להצליח בענק?
"אני חושבת שהתשובה המיידית היא ברור שכן, זה חלק מהחלום ואני חושבת שלא הפסקתי לחלום וזה טוב. מצד שני, זה לא מה שמניע אותי. מה שמניע אותי עכשיו זה להמשיך להתפרנס ממה שאני אוהבת ואני מקבלת את זה שאולי זה לא יהיה בתפקיד שיזכה בפרסים ויהפוך אותי לאיזה כוכבת, אבל זה טוב גם להכניס כסף ולהיות מסוגלת לשלם חס וחלילה על טיפול רפואי אם הילדה שלי חולה. אלו הדברים שאני חושבת עליהם, אני לא מחפשת להיות אמנית שגוועת ברעב, אין לי אשליות, אני רוצה לעבוד".
אז יש נוחות מסויימת בלרוץ עם תפקיד קטן אמנם, אבל לכמה שנים קדימה, משהו קבוע.
"לחלוטין. השחקנית אודליה הלוי למשל, היא עובדת כבר הרבה מאוד שנים ועושה אודישנים ותפקידים פה ותפקידים שם, ואז היא קיבלה תפקיד קבוע ב'חוק וסדר'. אמרתי לה שהיא זכתה בלוטו. זה מסוג העבודות שאולי לא תקבלי עליה פרס, אבל זה משהו שהיא יכולה לפרוש אם היא תעשה אפילו חמש שנים. זה מדהים והלוואי עליי".
יש דברים בהוליווד שלא היית עושה?
"ברור!"
מה למשל? זה ריאיון בעברית, את יכולה לספר לי, הם לא יקראו את זה.
"יש תפקידים שאמרתי להם לא אפילו עכשיו, בתקופה שאני צריכה לעבוד ואני מרגישה שאני לחוצה על כסף - סדרות כאלה שאת קוראת את החומר ואומרת: 'אני רוצה לעבוד אבל לכל אחד יש את ה-עד כאן שלו'. כי יש הרבה דברים שהם ממש פח, שאני יושבת ותוהה איך בשם האלוהים הם קיבלו כסף? ואז אני אומרת שאם שאלתי את השאלה הזו, כנראה שאני ממש לא רוצה לעשות את זה וזה לא שווה את הכסף".
ואם מדברים על תכנים שמושקע בהם הרבה מימון אבל הם לאו דווקא שומרים על אחידות ברמת האיכות, אי אפשר שלא לדבר על נטפליקס, ענקית התוכן המושמצת שפתחה דלת ליוצרים ולשחקנים מכל העולם בזכות הקורונה. גם טל, שבמשך שנים ניסתה להשריש את עצמה כאמריקאית לכל דבר - כולל אנגלית צחה ומבטא מושלם – יודעת שמדובר בעוד תחרות, אך מתייחסת לזה כאל עוד קלף שהיא יכולה לשלוף בעת הצורך. "בסוף, אני לא אמריקאית. אני גרה פה אמנם אבל בבסיס, בקישקעס, אני מהארץ. זו גם חלק מהסיבה שהם אוהבים אותי".
לפני חודש בערך היה מבצע בעזה. הרגשת את ההדים של זה עד אלייך?
"כן, זה מורגש כאן, במובן שלכל אחד יש דעה על משהו שאין לו מושג לגביו. הדעות על ישראל הן כמו חור תחת פה, לכל אחד יש אחד. לפעמים אני מהנהנת ואומרת: 'כן, נכון, זה נורא קשה ומסובך', כי לא בא לי להיכנס לשיחות בנושא. אבל כשאנשים יוצאים בהצהרות מטומטמות כמו: 'למה מספר הנפגעים בעזה הוא גדול יותר מאשר בישראל?' אז אני לא יכולה לסתום את הפה".
מה עושים במצב כזה? מה אומרים?
"אני אומרת 'פוס משחק, שמעתי מה שאמרת עכשיו', ואז אני מסבירה. מסבירה את כל העניין של כיפת ברזל, ואיפה משקיעים את הכסף ואיזה ערכים יש למנהיגים... אחד הכלים שהכי עוזרים לי כרגע הוא שאני פשוט מפנה לספר של נועה (תשבי, "ישראל: המדריך הפשוט למדינה הכי לא מובנת בעולם", ב"ז).
"אני לא נכנסת עכשיו לצעדים פוליטיים או למה הצבא עשה משהו - כי אין לי מושג ואני אומרת שאני לא יודעת. ואני לא יוצאת בהצהרות שישראל היא הדבר הכי טוב בעולם הזה. אבל אני מבקשת מאנשים, אתם חייבים להבין את ההיסטוריה בשביל להבין איפה כולם עומדים".
טל חושבת עוד רגע, בוררת מילים בזהירות כדי לא לפגוע - או להיפגע בעצמה מריקושטים – ומנסה לנסח את עצמה בצורה מיטבית. "איך אני אגיד את זה, אני לא תומכת של ישראל ברמה כזו שאומרת שאי אפשר להעביר ביקורת. להפך, תעבירו ביקורת, אבל אם אתם מעבירים ביקורת אתם חייבים לדעת קצת יותר. זה לא מספיק להגיד 'נראה לי שזה לא בסדר' על משהו שאין לכם מושג לגביו. אתם מביעים דעה שיש לה השלכות גדולות יותר ממה שאתם חושבים. לתחושתי, גל האנטישמיות שגואה בכל העולם עכשיו לא מנותק מהביקורת הקשה שמעבירים באופן גורף על ישראל".
ראית את הביקורת שגל גדות חטפה לאחרונה? את חושבת שלעמוד לצד ישראל יכול לפגוע לך בעבודה?
"אני חושבת שאנשים ממהרים לכעוס. תניחו לה. גל מדהימה ומהממת ועצם היותה כל כך מקסימה ודמות חיובית, שהפרסום עצמו הוא משהו שעוזר לנו. עם כל הכבוד, היא לא עובדת בשביל כל עם ישראל. היא נציגה בעל כורחה ואני יודעת שהיא גאה בעצם היותה ישראלית. לגבי פגיעה בפרנסה, אולי בדרג שלה זה משהו אחר, כי אני לא נמצאת במקום שהיא נמצאת בו ולא מתיימרת לדעת איך זה להיות במצבה.
"אני מתארת לעצמי שכל התערבות פוליטית של בן אדם שהוא לא בעולם הפוליטי במקצועו, עלול ליצור בעיות. אני לא חושבת שזה יגרום לי לאבד עבודה, אבל אני לא יודעת. שמעתי שאפילו בלה חדיד איבדה קמפיינים. לכל דבר יש השלכות. ואנשים כרגע קצת איבדו את הצפון וקצת לוקחים דברים קשה, ולפעמים זה גם מפחיד. התגובות לא רגועות, הן לא 'בואי נסכים שלא להסכים'. כולם חושבים שיש להם מונופול על הדעה של אנשים מפורסמים וזה לא נכון. אפשר לא להסכים ועדיין לכבד אחד את השנייה".
