טיטי איינאו בריאיון לשער Pplus
(צילום: אוראל לוי)
"איך ישנתי בלילה זו שאלה שצריך להפסיק לשאול אימהות. אימהות לא ישנות בלילה, נקודה!" מצהירה טיטי איינאו (31), אמא טרייה בעצמה ומוסיפה: "לא משנה בן כמה הילד, אבל במיוחד כשהוא ממש קטן ואני צריכה לישון איתו כל לילה על המזרן. נשבר לי הגב, אני קמה 500 פעם בלילה". היא עוצרת לרגע וממהרת להבהיר בחיוך כובש: "אבל שלא יישמע כאילו אני מתלוננת. אני הכי מאושרת בעולם, זכיתי שיש לי ילד".
שישה חודשים חלפו מאז שהיא ובן זוגה צחי פרנקל (40) הפכו להורים לבנם הבכור דוריאן. "שמע אני כבר חצי שנה אמא, הגוף מתרגל לא לישון 6-7 שעות ברצף בלילה", היא אומרת. "הרבה אימהות אמרו לי 'בהתחלה את דואגת שהוא יאכל, אחרי זה את דואגת כשהוא מחוץ לבית, אחרי זה את דואגת כשהוא לא חזר הביתה'. ככה זה, זה חלק מהאימהות, זה מביא איתו הרבה דברים".
איזה אבא צחי?
"הוא אבא מדהים, הוא משחרר לעומתי, שאני יותר מודאגת. זה ילד ראשון ויש לי יועצים מכאן ועד להודעה חדשה, אז אני יותר קונטרול פריק והוא יותר משחרר. גם יש לו ניסיון, יש לו שני בנים מנישואים קודמים, אז הוא מגניב, הוא אחלה אבא".
מי נמצא איתו עכשיו?
"המטפלת. כשאני יוצאת מחוץ לבית, במיוחד בגלל שאני רוצה שהילד שלי יגדל לאמא שעובדת, לאמא עצמאית - אז יש מישהי שעוזרת".
9 צפייה בגלריה
"אני רוצה שהילד שלי יגדל ויראה את פרצופים דומים לשלו ויידע שהוא בסדר, שגם אותו מקבלים, שגם הוא רצוי"
(צילום: שי פרנקו)
איינאו ופרנקל עשו מסלול הפוך מרוב ההורים: הביאו ילד לעולם ורק אחר כך התחתנו - ליתר דיוק בדיוק לפני כחודש, אחרי שנתיים של זוגיות. "אני חושבת שהתחלתי פה משהו שאני ממליצה לכולם לאמץ - שהילד נמצא בחתונה. איזה מרגש זה! מעבר לזה, הלחץ של החתונה וכל מה שמסביב כל כך מתגמדים, כי זה קודם כל הילד. לדוגמה, לילה לפני החתונה ארזתי, ומי בכלל חשב עליי? עשיתי רשימה מכאן ועד הודעה חדשה שלא יחסר לו כלום, כי אנחנו לילה מחוץ לבית, עשיתי לו מזוודה ענקית. נשארו לי אולי חמש דקות לאסוף לעצמי דברים - ואני הכלה! זה הופך את הדברים ליותר פשוטים, אתה מתמקד בעיקר".
לא היה איזה רגע שחשבתם להתחתן לפני הלידה?
"קודם כל היום אין חוקים, שכל אחת תעשה מה שנכון לה. כשנכנסתי להיריון המחשבה המיידית הייתה להתחתן. אבל למה? למה אני צריכה להיות בהיריון ולהיות על עקבים ולהתאפר, כשאני בהיריון ורוצה להיות בפיג'מה?"
אז מה גרם לכם לחכות?
"האמת שהתמהמהתי עם ההחלטה, ואז בעלי אמר 'אני רוצה שתהני'. אני באמת רוצה להנות, זה היום שלי, אני רוצה להיות בשיא ולהרגיש טוב עם הגוף שלי, כי לא משנה אם עליתי 10 ק"ג או 20 או חמישה, אישה בהיריון עוברת המון שינויים בגוף שלה וזה לא באמת הזמן המושלם להציג את עצמי ככלה. רציתי להיות שלמה עם עצמי ביום שלי".
חזרת מהר יחסית לגזרה שהייתה לך לפני הלידה.
"זה אולי ישמע שטחי אבל כן חששתי, כמו שכולן חוששות, איך הגוף שלי יראה אחרי הלידה ואם אני אצליח לחזור לעצמי או שלא אצליח ואם יהיו סימני מתיחה. אבל זה זרם, ולהניק גם עוזר ועשיתי ספורט ואכלתי טוב. ובאמת שלא צריך לעשות יותר מדי ספורט".
הגעת לחתונה במצב שבו קיווית להגיע אליה?
"האמת שכן והופתעתי מזה. לא חשבתי יותר מדי, הייתי עסוקה בילד ולא באמת השקעתי מחשבה בהכול. יצא מושלם".
9 צפייה בגלריה
"בגלל שאני רוצה שהילד שלי יגדל לאמא שעובדת, לאמא עצמאית - יש מישהי שעוזרת לי"
(צילום: שי פרנקו)
איינאו עצמה גדלה ללא הוריה, הם הלכו לעולמם כשהייתה ילדה קטנה באתיופיה. אביה נהרג כשהייתה בת שנתיים ואמה נפטרה כשטיטי הייתה בת תשע בלבד, אחרי שנה של מחלה קשה. לפני כשלוש שנים איתרו מתנדבי זק"א את קברה של אמה והעלו לארץ את עצמותיה.
איבדת את ההורים בגיל צעיר. עכשיו כשאת בעצמך אמא, החוסר שלהם מתעצם?
"בהתחלה כן. כשדוריאן נולד הייתה חסרה אמא שתדריך ותהיה שם ושסתם תדע שיש לה נכד. אבל היום אני יותר חושבת על איך אמא שלי הרגישה כשהיא חלתה ולא יכלה לטפל בנו. עד היום חשבתי על זה מנקודת המבט שלי, איך אני חייתי בלי אמא וכמה קשה זה היה והיום אני דווקא חושבת על זה מנקודת המבט שלה, כאמא, כמה קשה לעזוב את הילדים שלך, לא לשלוט במה שקורה ולהבין שאת לא תהיי איתם. על זה אני חושבת, וכמובן הלוואי והיא הייתה רואה את דוריאן. אבל יש תמונה שלה בחדר שלו ואנחנו אומרים 'לילה טוב לסבתא' כל לילה, שיכיר ויידע. היא חסרה בהחלט, תמיד היא תהיה חסרה".
קשה לך שהוא לא יכיר את סבא וסבתא?
"אני חושבת דווקא על היום שהוא יקרא לי אמא, איך אני ארגיש, כי אני לא אמרתי את המילה הזו מגיל תשע. אבל אני חושבת עליה הרבה פעמים בהקשר של דוריאן, ואני מוודאת שהוא יזכור ויידע שהיא הייתה קיימת".
למה החלטתם לקרוא לו דוריאן? שם מיוחד.
"רציתי לקרוא לו דור, לא הסכמנו על השם הזה. רציתי רפאל, לא הסכמנו על השם הזה, אז חיפשתי משהו בסגנון ומצאתי את השם דוריאן שזה מתנה ביוונית, והוא המתנה הכי גדולה של החיים שלי. גם נכנסתי לניתוח הנומרולוגי שלו וראיתי שאלו דברים שאני אוהבת ורוצה. היום אני אומרת שרק יהיה בריא, אבל ממש התחברתי לשם".
9 צפייה בגלריה
"אני רוצה שהפרצוף שלי יהיה דוגמה לבנות שכמוני גדלו למציאות שאין להן הרבה ולא תמיד קיבלו כל מה שהן רצו"
(צילום: שי פרנקו)
איך הקשר שלך ושל דוריאן עם שני הבנים של צחי?
"הילדים שלו מהממים והם הכי מהממים לדוריאן ואני מתה עליהם. חששתי שאולי תהיה קנאה ודברים כאלה, אבל הם הכי חמודים בעולם, מחבקים אותו וכל היום משחקים ביחד".
את מעלה תמונות שלו, אבל מסתירה את הפנים.
"קשה לי לשחרר אותו לעולם. אני גם לא חושבת שהוא היה רוצה שאני אחשוף אותו ככה. אני כאילו אומרת 'אז אל תעלי תמונות בכלל', אבל אני כן רוצה לשתף ולהראות אותו. אני יכולה לבחור איך שאני רוצה ולהראות את הילד שלי בדרך שמתאימה לי. אני אמא שלו, אני אגן עליו ואשמור עליו עד כמה שזה נראה לי".
למי הוא דומה?
"הוא דומה ממש לבעלי. זה פשוט הזוי, איך אני יכולה לסחוב ילד 9 חודשים, ללדת אותו ובסוף הוא יוצא קופי של בעלי. מזל שהוא חתיך, כן? הילד דומה לו 100 אחוז".
יוצא לך להיתקל באנשים שאת לא מכירה שחייבים לתת לך טיפים של הורות?
"קודם כל גיליתי שילד זה נושא שיחה מדהים. לא משנה איפה את הולכת, כולם עברו את זה, כל שלב. את לא מכירה את הבן אדם אבל את יכולה לדבר איתו שעה וחצי על פיפי, קקי, גרעפס, חיתול.
"אבל אני אגיד לך מה מעצבן, לקחתי יועצת שינה וכתבתי על זה, וקיבלתי כמה תגובות מאוד קשות. אני יכולה לקבל דעה של יועצת או אמא שחושבת שאני לא עושה משהו נכון או שבדרך פחות טובה, אין לי בעיה. אבל לבוא ולכתוב לאמא צעירה בכזו תוקפנות ושיפוטיות... למה שאמא תשפוט אמא אחרת? מישהי כתבה לי 'את עושה נזק תמידי לילד שלך, את הורסת את החיבור שלך ושלו, בשביל הנוחות שלך את מעבירה אותו סבל'. את לא מכירה את הילד שלי, את לא מכירה את הדרך שלי כאמא, את לא יכולה להתערב בצורה כזו. את יכולה להמליץ או לייעץ לי ואני תמיד אהיה פתוחה לזה, אבל לא בכזו תוקפנות".
איך הגבת?
"נכנסתי לסטרס, אמרתי 'וואו, מה אני עושה? מה עשיתי?', באמת. לפעמים כשאת אמא צעירה, יכולים לערער אותך. אז אני אומרת כאן לכל האימהות, אין בעיה עם עצות אבל תדעו לכתוב את זה בצורה נעימה. להיות אמא זה מספיק מאתגר, לא צריך גם את השיפוטיות הזו, את ההורדה למטה. ההפך, צריך להרים".
9 צפייה בגלריה
"למה אני צריכה להיות בהיריון ולהיות על עקבים ולהתאפר, כשאני בהיריון ורוצה להיות בפיג'מה?"
(צילום: שי פרנקו)
יש כבר מחשבות על להביא לו אח או אחות קטנים?
"עם יוקר המחייה, אני לא ארצה שמונה ילדים. אבל תן לי כמה, הלוואי. אני מתה על הילד שלי, אני מאוהבת בו ברמה קשה. בובה מטורפת שיש לי, הוא כזה חמוד".
את חוששת מהעתיד שלו כילד מעורב בישראל?
"תראה, אני כל הזמן אחשוש כי כמה שאני אומרת 'וואלה התקדמנו, אנחנו מדינה שוויונית, טובה, מכילה שמקבלת את כולם', אני מרגישה שהמדינה דווקא הולכת אחורה. אני כן אעשה כל שביכולתי לתת לו את הביטחון העצמי ולחנך אותו לקבל ולהכיל אחרים, ושהוא יקבל את עצמו כמו שהוא. מאוד חשוב לי לדבר על זה, להילחם בגזענות, מאוד חשוב לי להביא אותו לחברה שהיא באמת שוויונית, מכילה ומקבלת, שהוא לא יצטרך להתמודד עם דברים שאני והדור שלי מתמודדים איתם".
את לא חושבת שהדור הנוכחי יותר מקבל ומכיל?
"אני חושבת שהדור של היום הרבה יותר מכיל ומקבל מההורים שלנו למשל, אבל עדיין יש פה עבודה. למשל, עד כמה שאנחנו רוצים להגיד שעולם האופנה השתנה ושאנחנו מקבלים את דוגמניות הפלאס סייז ואת הדוגמניות כהות העור, אני עדיין לא רואה דוגמניות שחורות חוץ ממני שמובילות קמפיינים גדולים ומקבלות חשיפה. יש הרבה חברות שיש להן קבוצה גדולה של דוגמנים ודוגמניות, שלא כוללת דוגמניות שחורות".
9 צפייה בגלריה
"אני גרה ברמת אביב ואני האתיופית היחידה שמסתובבת שם. זו שכונה של לבנים, תסלחו לי"
(צילום: שי פרנקו)
הזוי שזה ככה.
"כן. זה בדיוק המקומות שאני רוצה להביא אליהם את השינוי. אני רוצה שהילד שלי יגדל ויראה את פרצופים דומים לשלו ויידע שהוא בסדר, שגם אותו מקבלים, שגם הוא רצוי ושגם לו יש סיי. בגלל זה אני תמיד אדבר על שוויון. תמיד אומרים לי 'את כבר לא חווה גזענות'. אני לא צריכה לחוות את זה אישית על מנת להבין שזה קיים. חברה שלי יכולה לחוות את זה, אחי יכול לחוות את זה, דודים שלי יכולים לחוות את זה, אנשים שאני מכירה. בגלל זה אני אומרת – לנו כחברה יש את המלחמה של החרדים ושל הרוסים ושל המרוקאים, בואו לא נתפצל, כולנו נעבוד ביחד כדי לבנות פה עתיד טוב לילדים שלנו, שיהיה פה מקום לכולם, כי בסופו של דבר אנחנו לא נלך מכאן, אף אחד מאיתנו. אז בואו נלמד לחיות בכיף ובאהבה".
רק לפני לפני כמה שבועות היה את הסיפור על המורות מנתיבות והתלמידות האתיופיות.
"אתה מבין? ב-2023 מורות שאמורות לחנך את דור העתיד עושות כזה דבר".
וגם בנות האולפנה והמרוקאים. יש הרגשה שלא חסים פה על אף אחד.
"לא חסים, יש אווירה לא נעימה בחוץ. כאילו שכחנו שכולנו פה אחים ואני לא אומרת את זה כסיסמה. בסופו של דבר כולנו כאן בשביל לחיות במדינת ישראל, ואנחנו מצדיעים לאותו הדגל ומשלמים מיסים למדינה ומשתמשים באותו כביש. בואו ננשום רגע ונאהב במקום לשנוא, זה המסר שלי. בואו נקבל ונכיל במקום להטיח אחד בשני כל כך הרבה שנאה וגועל".
מלכות יופי בדרך כלל רוצות לעשות שלום עולמי, את אומרת בואו נתחיל אצלנו.
"נתחיל מהבית, הכל מתחיל מהבית".
9 צפייה בגלריה
"מישהי כתבה לי 'את עושה נזק תמידי לילד שלך, את הורסת את החיבור שלך ושלו, בשביל הנוחות שלך את מעבירה אותו סבל'"
(צילום: שי פרנקו)
איינאו מככבת בימים אלו בהצגה "שוקו וניל", המספרת על בחורה ישראלית ממוצא אתיופי, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת ת"א, שמבקשת לשכור לעצמה דירה ברמת אביב ונתקלת בקשיים מצד תושבי הסביבה. את התפקיד היא חולקת עם טהוניה רובל.
יצא לך לחוות משהו דומה?
"באופן אישי לא, אבל בוא נגיד את האמת – אני טיטי, זה עוזר! סליחה, זה לא שאני משתמשת בזה יום-יום אבל אנשים רואים דמות מפורסמת... אם לא הייתי טיטי והייתי למשל רבקה, לא בטוח שהיו משכירים לי בכזו זריזות ונעימות. אני רוצה שנגיע למצב שרבקה מגיעה לרמת אביב והיא משכירה בכיף ובלי שאלות מיותרות.
"אני גרה ברמת אביב ואני האתיופית היחידה שמסתובבת שם. זו שכונה של לבנים, תסלחו לי. היה אפילו איזה מקרה שכמה חבר'ה אתיופים ישבו על ספסל ופתאום הגיעה ניידת משטרה, כי מה אתיופים עושים שם, מה להם ולאזור הזה? הם צריכים להישאר בפריפריות.
"אז באמת ההצגה מדברת על מישהי שעושים לה בעיות בבניין ולא רוצים שהיא תגור שם. זו הצגה ממש מצחיקה ואני מאמינה בלהעביר את הביקורת שיש לך דרך הומור. זה הרבה יותר כיף ויותר מתקבל בצד השני בצורה יותר מצחיקה ונעימה".
פעם ראשונה שאת עושה תיאטרון, זה משהו שמדבר אלייך?
"אני ממש שמחה להיות שם, זה ערוץ שלא הכרתי ואני ממש נהנית מזה, מהקהל, זה כיף".
מה התוכניות להמשך?
"בקרוב תעלה תוכנית על הורות שאני שמחה לקחת בה חלק, על חיי ההורות ועל איך שאני מגדלת את הילד שלי. יש כל כך הרבה שאלות ולבטים, ואני שמחה להנגיש לאימהות צעירות כמוני כל מיני דילמות שיש להן ואולי לעזור. האמת שאני די במקום שאם פעם הייתי לוקחת כל עבודה ורצה מאודישן לאודישן, היום אני רגע נושמת ובוחרת את הדברים שאני רוצה לעשות, איפה להיות".
יש עדיין חלומות על קמפיינים גדולים, להיות פרזנטורית של מותגים גדולים?
"תמיד יש את החלום הזה, אני תמיד רוצה לעבוד. וגם שהפרצוף שלי יהיה דוגמה לבנות שכמוני גדלו למציאות שאין להן כל כך הרבה ולא תמיד קיבלו כל מה שהן רצו. אני רוצה שהילדות הקטנות האלה שנמצאות שם בשכונות ירימו את הראש, שיהיה להן לאן לשאוף".
9 צפייה בגלריה
"היום אני חושבת על זה מנקודת המבט של אמא, כמה קשה לעזוב את הילדים שלך, לא לשלוט במה שקורה ולהבין שאת לא תהיי איתם"
(צילום: שי פרנקו)
9 צפייה בגלריה
"תמיד אומרים לי 'את כבר לא חווה גזענות'. אני לא צריכה לחוות את זה אישית על מנת להבין שזה קיים"
(צילום: שי פרנקו)
צילום: שי פרנקו
סטיילינג: בר פרידמן (לסוכנות "Solo")
איפור: מישל אדרי (לסוכנות "Solo")
שיער: לידור חדידה
ע.צילום: גל בומנדיל
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אוראל לוי
ייצוג טיטי איינאו: סוכנות "Yuli"
קרדיטים לבוש:
לוק שער: טופ פרח - עידן לרוס, חצאית שחורה מעטפת - acne studios ל-verner
לוק שמלה סגולה: ganni ל-verner
לוק פרפר: טופ - blumarine לפקטורי 54, חצאית - the attico לפקטורי 54, נעליים - Steve madden
לוק גופייה סגולה: - ganni ל-verner, מכנס ניילון שחור - קלווין קליין לפקטורי 54
