"יש משהו יפה ביום כיפור, בשקט. אני לא מהאנשים שמפחדים ממנו, זה קסום בעיניי", אומר עברי לידר.
הוא כבר הופיע כמה וכמה פעמים על שערי מגזין "פנאי פלוס", ובאופן מעניין – כמה מהם היו שערים מיוחדים של יום כיפור, בדיוק כמו הנוכחי. "באמת? מעניין למה", הוא תוהה בחיוך.
עברי לידר בריאיון מיוחד ליום כיפור
(צילום: נדב אבס)
אתה צם?
"אני לא צם. אבל הכבישים הריקים והשקט, זה מכריח אותך לעצור. יש אנרגיה אחרת לסביבה".
זמן לחשבון נפש?
"חשבון נפש זה דבר שאני משתדל לעשות כל הזמן. אני לא מאמין בחשבונות נפש ביום מסוים. אני חושב שאנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, כל הזמן, יום-יום. ימים מסוימים בשביל זה - נראה לי מיותר".
וסליחה אתה יודע לבקש?
"סליחה אני יודע לבקש, ואני אפילו אוהב לבקש סליחה. יש בזה משהו יפה ומנקה ואנושי מאוד".
זה משהו שלמדת עם השנים או שזה היה טבוע בך?
"אני חושב שהשתפרתי בזה. כשהייתי צעיר הייתי גאוותן יותר".
ולסלוח?
"אני חושב שכן, אני מקווה שכן. זה מאוד חשוב. לכל דבר יש גבולות כמובן, אבל אני חושב שאני יכול ללכת רחוק עם זה".
יש דברים שלא תסלח עליהם?
"יש דברים שתאורטית, אני לא אסלח עליהם. אנשים שעשו לנו דברים רעים, לנסות להבין אותם, את המקום שהם היו בו...אם הם מראים באמת כוונה אמיתית של התקדמות מהמקום הזה, אני חושב שזה יפה לסלוח".
כשמנסים להתקיל את לידר עם השאלה האם היה סולח לחבר הכנסת יצחק פינדרוס ממפלגת יהדות התורה, שכידוע תקף בחודש יוני האחרון את הקהילה הלהט"בית במסגרת ריאיון לתוכנית "אנשים", שם אמר: "בתפיסה שלי הדבר הכי מסוכן למדינת ישראל, יותר מדאעש, חיזבאללה וחמאס זו הפריצות בעריות. כי זה מה שכתוב בתורה. זה יותר מסוכן מאשר בלי צה"ל. זה הדבר הכי מסוכן שיש במדינת ישראל. כי כתוב בתורה 'הארץ תקיא אתכם, יגרשו אתכם מפה'".
לידר הגיב לו אז באינסטגרם: "הפעם זו לא רק הנבערות, חוסר הידע, או הפחד שלך, הפעם זו הסתה קשה, יוקדת והרסנית... ככה נראה נבחר ציבור שמפלג ומסית. ככה בדיוק נראה מי שמתרגם את הכוח הפוליטי שלו למסרים רעילים ונפיצים, לנרטיב מרושע שאין לו מקום". כעת הוא מבהיר: "אם חבר הכנסת פינדרוס יבקש ממני סליחה, אני אסלח לו".
באמת תסלח לו?
"ברור. אם הוא יבין שהוא אמר דברים שהם כל כך קשים לבני אדם אחרים ויתחרט באמת, בוודאי שאסלח לו. אני אפילו אתן לו חיבוק טוב".
איך הרגשת כששמעת אותו, מישהו שיושב בממשלה, אומר את הדברים האלו?
"זה מפחיד אותי. אני מפחד על המשפחה שלי, על הילד שלי, עליי, על החברים שלי, על החברות שלי. אני רואה את עצמי אזרח ישראלי, חופשי במדינה מדהימה ליברלית ודמוקרטית שאני מאוד אוהב וגאה להיות חלק ממנה. כשזה בשוליים זה גם לא כיף, אבל ממשלה מבחינתי זה משהו מאוד חזק, אלו האנשים שמעצבים את החיים שלנו ומחליטים מה יהיה כתוב לנו בתעודת זהות ומה נוכל ולא נוכל לעשות ומה יהיו החוקים. יש את האנשים שאומרים לך 'עזוב, מה כבר יקרה? לא יקרה כלום', אבל כשיש אנשים עם דעות כאלה בשילוב של כוח כזה, זה נהיה מפחיד, זה נהיה מלחיץ."
9 צפייה בגלריה
"למדוד הצלחה רק בכסף או בכמה כרטיסים מכרת להופעה, בעיניי זו טעות גדולה"
(צילום: אור דנון)
הממשלה צריכה לבקש סליחה מהקהילה הגאה?
"כן! אני חושב שאנשים שאומרים דברים כאלה קיצוניים, זה לא עוד ויכוח תיאורטי, חתונה כן או לא, שגם זה מגעיל בעיניי. אבל כשעוברים לפסים שאומרים שההומואים יותר מסוכנים ממחבלים, זו הסתה לאלימות קשה וזה גם מוביל לאלימות, כפי שראינו השנה. וזה לא קורה רק בפריפריה כפי שאתה יודע, זה קורה גם בתל אביב. העלייה באלימות נגד הקהילה קיימת ואנחנו רואים אותה, ובהתחשב בדברים שנאמרים היא גם לא ממש מפתיעה".
מה התסריט הכי גרוע שאתה מתאר שיקרה?
"אם במדינה כמו איטליה הוציאו לנשים מתעודת הזהות את הסעיף של 'הורות משותפות...', להוציא הורים מסוימים מתעודת זהות של ילד זה סופר מפחיד. וזה ברור לך שהאנשים האלה מעוניינים לעשות את זה גם פה. הם לא שומרים את זה בסוד, וזה מפחיד".
לידר היה בין האומנים הראשונים שהופיעו במהלך ההפגנות – כבר בחודש ינואר, ממש בתחילת המחאה, הוא פתח את ההפגנה שאז עוד נערכה בכיכר הבימה, לפני שעברה לקפלן. "אני עולה לבמה הזו כאזרח מודאג. מודאג מאד" אמר שם. "חושש לזכויות שלנו, לשוויון ולערכים הליברלים מודרניים עליהם בנינו את המדינה היפה שלנו. זו הזכות שלנו לאהוב ואף אחד לא ייקח לנו אותה", אמר שם. בהמשך גם בקפלן הוא הופיע.
אתה חושב שניתן לאחות את הקרע בעם?
"אני בטוח שכן. אני לא חושב שזה הרוב, אני חושב שלמישהו טוב ונוח להפוך את זה לשמאל וימין ממניעים פוליטיים. יש הרבה אנשים שהם מצביעי ימין שהם ליברליים ופנטסטיים וערכיים. אני חושב שהמלחמה היא לא שמאל מול ימין אלא מלחמה ליברלית-דמוקרטית מול הלכתית-משיחית. בימין יש הרבה אנשים שרוצים לחיות במדינה דמוקרטית ליברלית".
את אמיר אוחנה יצא לך לפגוש?
"לא. אני לא מבין את זה כל כך, אולי אני צריך לשבת איתו כדי שיסביר לי איך זה עובד אצלו. מה הוא חושב שיקרה עם המשפחה שלו כש... אני באמת לא יודע. אני מסתכל על זה מהצד בפליאה".
9 צפייה בגלריה
"אני יודע לבקש סליחה ואני אפילו אוהב לבקש סליחה. יש בזה משהו יפה ומנקה ואנושי מאוד"
(צילום: אור דנון)
אתה מגיע להפגנות?
"אני מגיע להפגנות ונמצא בקבוצות ומדבר עם אנשים. זה כל כך מרגש ויפה. אחת מהבעיות של המחנה הליברלי הוא האינדיבידואליזם. אנחנו נורא מתרכזים בעצמנו, שעד רמה מסוימת יש בזה דבר חיובי ויפה, הבעיה היא שזה גורם לנו להיות פחות קבוצה מלוכדת ומאוחדת מנגיד, קבוצות שהן יותר כת באופי שלהן, או שיש מישהו אחד שנותן הוראה ואז כולם עושים.
"הקבוצה האינדיבידואליסטית הרבה יותר מפוזרת בהקשר הזה ומדהים לראות שבכל זאת כל האנשים מתרכזים ביחד לכוח מאוד גדול ומשמעותי עם אש בעיניים, כדי להגן על מה שהם מאמינים בו, וזה לא דבר של מה בכך. אני חושב שזה מפתיע ומדהים כל פעם מחדש".
יש הרגשה שיותר ויותר אומנים מרשים לעצמם להביע עמדה פוליטית לאחרונה.
"מעטים. אני מרגיש שיש התעוררות בזמן האחרון וזה משמח אותי. אני חושב שצריך כמה שיותר, גם אנשים שחושבים הפוך. אם יש אומן כזה או אחר שחושב שאני מקשקש ושכל תפיסת עולמי לא נכונה, תגיד את זה. בוא נדבר על זה שנייה. אם אתה למשל חושב שאני לא צריך להיות אבא, שזה לא לגיטימי, שהמשפחה שלי לא מתאימה, אני מוכן לשמוע ולדבר על זה. אומנים צריכים להגיד את דעתם הפוליטית, אחרת המילה אומן נהיית ריקה מתוכן".
יצא לך לדבר עם כאלה שמעדיפים לא להביע דעה?
"זה לא תפקידי. אני רק יכול להמליץ לאנשים ואמרתי את זה גם כשיצאתי מהארון ב-2001 - למדוד הצלחה רק בכסף או בכמה כרטיסים מכרת להופעה, בעיניי זו טעות גדולה. בסוף, כשאתה מסתכל על מכלול חייך: מי אתה כבן אדם ומה עשית בשביל החברה והמדינה שאתה חי בה, זה הכי מגדיר את ההצלחה שלך ואת מי שאתה".
9 צפייה בגלריה
"בעד דמוקרטיה אני מוכן ללבוש גם שמלה. זה משהו שלא עשיתי אף פעם קודם"
(צילום: אור דנון)
בשנת 2019 הפכו לידר ובן זוגו יהונתן להורים לאלבי, אשר נולד בעזרת אם פונדקאית. לפני כשנתיים הם לקחו צעד קדימה גם במישור הזוגי – והתארסו.
מתי אתם מתחתנים?
"אני לא רשאי להתחתן במדינתי".
עד שזה לא יאושר בישראל לא תתחתן?
"אני לא יודע. אולי כן אבל זה עצוב. מה שקצת מבאס בלהתחתן לא בארץ זה הרעיון שאני לא יכול להתחתן בארץ. בסך הכול נראה לי שאני אזרח שתורם משהו ואסור לי".
אלבי תכף בן ארבע. איזה מין ילד הוא?
"הוא ילד מהמם ברמות. מאוד סקרן, שזה משמח אותי ממש".
הוא דומה לך בתור ילד?
"אני חושב שהוא יותר פתוח לעולם ממה שאני הייתי בדברים מסוימים. הוא יכול להיות מאוד ביישן לפעמים, שזה מאוד אני ומדהים איך שזה עובר בגנים הדבר הזה. בהתחלה הוא ביישן עם אנשים אבל אחר כך יש בו משהו יותר אנרגטי ממה שאני הייתי. אני חושב שהייתי ילד קצת יותר עדין ממנו".
מה עם אח או אחות לאלבי?
"אני מקווה. זה במחשבות, וכבר מעבר למחשבות האמת. ניסיון ההורות הוא פנטסטי לי. אני מאוד נהנה מזה. ברור שמהרגעים הכיפיים, כשאתה מתעורר לידו והוא אומר לך דברים כמו 'אני הכי אוהב אתכם בעולם', אבל גם מהרגעים הקשים אני נהנה".
מתי הרגעים הקשים למשל?
"כשהילד שלך לא רוצה לעשות מה שאתה רוצה שהוא יעשה. אבל הוא מכריח אותך להיות הגרסה הכי טובה של עצמך, הוא מכריח אותך לבדוק את עצמך כל הזמן ולהשתפר, וזה דבר יפה וחשוב בעיניי. וזה ללמד בן אדם אחר דברים על העולם, על החיים".
אתה חושף אותו ברשתות?
"אני דווקא לא מאוד שומר עליו מהדבר הזה. החלטתי כבר מההתחלה לא לשים על זה גדר כי ככל שאני אתנהג עם זה יותר בקפדנות, אז אני אייצר תחושה שיש עם זה משהו לא בסדר, שצריך להסתיר. והוא ילד מהמם, יפה, כיפי, חכם. המשפחה שלנו יפה, היחסים שלנו יפים, אז למה אני צריך להסתיר את זה?"
הוא מבין מה אבא שלו עושה למחייתו?
"כן. אני לא יודע אם הוא מבין מה זה אומר כוכב, אבל הוא רגיל שאנשים באים להצטלם איתי, והוא מאוד מתבייש אז הוא מסתיר את הראש".
9 צפייה בגלריה
"אני מפחד על המשפחה שלי, על הילד שלי, עליי, על החברים שלי, על החברות שלי"
(צילום: אור דנון)
בשנה הבאה ימלאו 30 שנה לתחילת הקריירה המוזיקלית של לידר. בשנת 1994 הוא החל לכתוב מוזיקה עבור להקות מחול שונות, ביניהן של אוהד נהרין ולהקת בת שבע. "לאונרדו", הסינגל הראשון שלו כזמר, יצא בשנת 1997 ומשם הדרך לפסגה הייתה מהירה.
הרגשת פעם שאתה משלם מחיר על היותך מפורסם?
"אני לא אקרא לזה מחיר, זו מתנה גדולה. אנשים מכירים אותי בגלל מה שאני עושה, בגלל האומנות שלי וזה משהו שאני מאוד אוהב וגאה בו. אני מודע לזה שבזכותם אני יכול לעשות את זה כל השנים האלה ולחיות את החיים שאני חי. אני רק מוקיר להם תודה על זה".
אז לא מפריע לך שמעריצים ניגשים אליך ברחוב.
"הם רשאים להטריד אותי מתי שהם רוצים".
עד כמה אהבת הקהל היא צורך קיומי לאומן?
"אני אפריד בין שני דברים. יש את הדבר הפסיכולוגי של אהבת הקהל, אתה מקבל את זה בהופעות וגם אונליין וברחוב, ואני בטוח שהמוח מתמכר לדבר הזה וכשזה לא מגיע במשך הרבה זמן אתה תרגיש את זה".
כמו סוג של סם?
"כן. אבל אני רוצה להפריד את זה מהעניין של הכרת התודה. שאתה יודע שבזכות הדבר הזה אתה יכול לעשות את מה שאתה עושה וזו הבנה, זה לא תת מודע. ואז אני חושב שקל לייצר משהו מאוד חיובי סביב הדבר הזה. סך הכול זה פנטסטי".
איך נשארים שפויים אחרי כל כך הרבה שנים בתעשייה?
"מי נורמלי? קודם כל אני בטיפול פסיכולוגי הרבה שנים. אני חושב שזה חשוב ואני אומר את זה לכל אחד, כמו שאנחנו דואגים לגוף שלנו, אנחנו צריכים לדאוג גם לנפש וזה מאוד חשוב, לא משנה איזו עבודה אתה עושה. לכל שביל שאנחנו בוחרים בחיים יש את הקשיים שלו".
אתה תכף בן 50. מה אתה מאחל לעצמך לעשור החדש?
"יש עוד חמישה חודשים. המשפחה זה שינוי גדול, אני מקווה שיהיה עוד ילד".
התברגנת, בקיצור.
"אני חושב שהייתי בורגני גם קודם".
לא הייתה לך תקופה של סקס, סמים ורוקנרול?
"לא באופן הזה, לא התפרעתי. הייתי במועדונים אבל יחסית לאיך שאנשים מתפרעים אני מאוד לא פרוע".
אתה נראה מעולה אגב.
"תודה רבה. אני עושה הרבה ספורט, תמיד אהבתי. אם יש לי חודש של טירוף בעבודה ולא יוצא לי לעשות כמו שאני אוהב, אני מרגיש לא טוב. זה נותן לי פוקוס".
מה עם בוטוקוס, הזרקות?
"כן, אני בעד אבל לא מוגזם. הכול עניין של איזון".
9 צפייה בגלריה
"אני חושב שהמלחמה היא לא שמאל מול ימין אלא מלחמה ליברלית-דמוקרטית מול הלכתית-משיחית"
(צילום: אור דנון)
בשבוע האופנה בתל אביב שנערך בחודש מרץ האחרון, לידר הפתיע וגנב את ההצגה כשצעד על מסלול התצוגה בשמלה בעיצובו של אריק הרמן, אשר הייתה מעוטרת בסמלי המדינה וזכתה לשם "שמלת הדמוקרטיה".
"שאלו אותי אם אני רוצה להשתתף", מספר לידר, "הסבירו לי שזו תצוגה בנושא הדמוקרטיה ושאלו אם אני מוכן ללבוש את שמלת הדמוקרטיה, ואמרתי שכן. אני בעד דמוקרטיה ומוכן ללבוש גם שמלה. זה משהו שלא עשיתי אף פעם קודם".
יש הרגשה שבהחלט השתחררת בשנים האחרונות.
"בחיים שלי אני עובד בלהשתחרר".
שמעת פעם על עצמך שאתה סנוב? קפוץ?
"כן, בטח. שמעתי הכול, סנוב, מתנשא. כשהייתי ב'אקס פקטור' אמרו שאני שופט רשע".
יש דברים בגו?
"לא. דבר אחד שאני בטוח יודע על עצמי זה שאני לא רשע, להפך. אני לב של חמאה. כשזה מגיע לאומנות שלי אני כן אוהב רצינות, אני אוהב שדברים הם מקצועיים. כן יש לי סטנדרטים שאני אוהב לעמוד בהם ואני לא מרגיש טוב כשהם לא מתקיימים. אני מרגיש שזה מה שהקהל שלי מצפה ממני וזה מה שמגיע לו. ההופעות שלי הן תמיד מאוד מושקעות, בכל מקום שלא אופיע בו".
9 צפייה בגלריה
"אם יש אומן כזה או אחר שחושב שאני מקשקש ושכל תפיסת עולמי לא נכונה, תגיד את זה. בוא נדבר על זה שנייה"
(צילום: אור דנון)
בחודש הבא יופיע לידר בפסטיבל הפסנתר בהפקת עיריית תל אביב (24-30.10), אבל אם חשקה נפשכם בכרטיס ועדיין לא רכשתם, ובכן – מאוחר מדי, הכרטיסים אזלו תוך יממה אחת. "זה שימח אותי נורא", אומר לידר. "מאוד מרגש שכל הכרטיסים נמכרו תוך 24 שעות, זה לא מובן מאליו. זה נותן תחושה טובה".
אתה מרים לעצמך?
"אני לא טוב בזה. המנהלת שלי תמיד צוחקת עלי, היא כותבת לי הודעה שנמכרו כל הכרטיסים ואני אומר לה 'יופי'. אצלי בלב זה 'יופי' גדול. לא נעים לי לעוף, אני צנוע. מה אתה עף על עצמך?"
השבוע גם נודע כי לידר יוציא בחודש הקרוב דואט עם טונה (איתי זבולון) שם "ילדים של עשירים".
את מי מהדור הצעיר במוסיקה אתה אוהב?
"אני אוהב את אודיה, שבשבילי היא לנה דל ריי הישראלית. זה מה שאני רואה בה. יש לה סטייל וואו, הגיעה מפריס והיא נראית כוכבת. יש משהו מתוחכם בטקסטים שלה. אני נורא אוהב דברים שהם לא רק דבר אחד, והיא יושבת על תפר של כמה דברים שהוא מאוד מעניין בעיניי ויש לה גם דרך מעניינת להגיד את זה".
ונועה קירל?
"אני מאוד מעריך אותה. בעיניי זה לא אותה דבר. אודיה היא אמנית, כותבת ויוצרת. יש הבדל בין אומן לבדרן. זה לא עניין של מה בכך, לעשות את מה שנועה עושה וברמה שהיא עושה ובאינטנסיביות שהיא עושה".
9 צפייה בגלריה
"דבר אחד שאני בטוח יודע על עצמי זה שאני לא רשע, להפך. אני לב של חמאה"
(צילום: אור דנון)
מה אלבי שומע?
"זה מנעד מאוד גדול. מצד אחד אתמול שמענו שלוש פעמים ברציפות את השיר אליפות של מכבי חיפה".
אז הילד סטרייט אני מבין.
"הילד סטרייט. אפרופו, הוא יכול לעשות את זה בזמן שהוא עם לק על הידיים ולובש חצאית. זה מה שכל כך יפה בילדים, הם מסבירים לך שעד שהעולם לא שם עליהם כבלים וחוקים ודעות, הם כמו פלסטלינה. זה לא קשור למיניות בכלל, זה פשוט חופש וזה כל כך יפה לראות את זה. אני מנסה לא להרוס את זה וזה מאוד קשה.
"מצד שני הוא חולה על אנה ואלזה ויודע את כל המילים של Let It Go, וזה הצגות ומחול. הוא גם שומע כל מיני דברים מוזרים בשוודית שיונתן שם לו".
לסיום, ממי אתה צריך לבקש סליחה? יש מישהו כזה?
"בטוח יש. אנשים שהבטחתי להם סרטונים או דברים שאמרתי שאני אעשה ולא הגעתי לזה, אז אני מצטער, תשלחו לי עוד פעם ואני אגיע לזה. אני באמת מנסה. אני רוצה לעשות לכולם, אז אם לא הספקתי ואמרתי שאשלח אני מצטער ואני אשמח לתקן את הטעות הזו".
9 צפייה בגלריה
"מי נורמלי? אני בטיפול פסיכולוגי הרבה שנים. אני חושב שזה חשוב ואני אומר את זה לכל אחד, כמו שאנחנו דואגים לגוף שלנו, אנחנו צריכים לדאוג גם לנפש"
(צילום: אור דנון)
צילום: אור דנון
סטיילינג: אייל חג'בי (לסוכנות סולו)
איפור: מיקה חן
שיער: בועז עוזרי
הפקה: ערן רחמני
ע. סטיילינג: יונתן דיילן
צילום וידאו: נדב אבס
עריכת וידאו: אורי סתו
ייצוג עברי לידר: ייצוג וניהול - רונית ארבל - ארבל תקשורת
קרדיטים לבוש:
לוק שער: טופ - COS, מכנסיים - הלגה עיצובים
לוק 2 - אוסף פרטי
לוק 3 - אוסף פרטי
לוק 4 - הלגה עיצובים
לוק 5 - פקטורי 54 טוטאל לוק
