על הבמות היא שרה, רוקדת, צוחקת וכובשת את לב הילדים. שום דבר בדמותה האנרגטית ומלאת השמחה של נתי מדני או בשם הבמה שלה, "נתי הגעתי הופעתי", אינו רומז על הילדה שגדלה בצילו של הפחד לצד אבא אלים.
"עד שאבא יצא מהבית כשהייתי בת 15, תמיד היה פחד ואלימות כלפי אמא", היא מספרת בריאיון למגזין סוף השבוע של ynet, "זה הגיע כבר למצב שרצו להוציא אותנו מהבית. אמא הייתה לביאה ששמרה עלינו. היא הלכה לנקות חדרי מדרגות כדי שיהיה כסף ואני הייתי הולכת איתה. הדברים האלה משליכים לי היום, כשאני בהצגה, אני לא יכולה לעזוב את חדר ההלבשה אם לא ניקיתי אחרי, רק מהמחשבה שאני משאירה את זה למנקים".
מה את זוכרת מהאלימות בבית?
"הרבה דמעות, קושי, רצון תמידי שהוא לא יחזור הביתה. העדפתי שלא יהיה לי אבא. בגיל 15 נשמתי פעם ראשונה, אחרי שאמא העזה להתלונן והוא קיבל צו הרחקה. הוא עזב את הבית והיה לנו הרבה יותר קל. אני לא בקשר איתו היום למרות שהוא מנסה. הוא הפתיע אותי באיזו הצגה וביקשתי ממנו שיילך, אני לא רוצה להיות אתו בקשר. נשרטתי בגללו. הייתי צריכה אותך בילדות, עכשיו אתה בא? למה? החיים שלי נפלאים ואני לא רוצה להכניס אותו אליהם.
"היו הזדמנויות שאמא שלי נתנה לו לנסות לחזור לקשר. הוא היה בחתונה שלי. גם כשהוא היה בא, הוא היה נעלם לזמן רב. אני במקום אחר היום, רוצה לגונן על המשפחה שלי ומעדיפה שהוא לא יהיה בחיים שלי.
"חווית החיים שלי מורכבת. היה לי OCD חזק מאוד. קול פנימי שאומר לי לעשות דברים כדי שלא יקרה משהו, גם היום. כל פעם שקורה משהו כמו קורונה או מלחמה זה נוחת שוב, הכול מגיע משם. זה לא משהו שיכול לעבור באמת".
בכי בין ההצגות
גם אם החוויה הקשה נותרה צרובה בנשמתה, ברמה המקצועית מדני הצליחה לצמוח מתוך הפחד אל עבר קריירה מצליחה ככוכבת ילדים. מדני מופיעה בלי סוף - 110 הצגות בחודשיים, אם להיות מדויקים. היא לוקחת חלק בהפקת הילדים הפופולרית, "קסם של דינוזאורים" עם מיכל הקטנה, יהודה בוחבוט, מאיה בוסקילה ויוגב מלכה - וכל זאת בזמן שהיא מגדלת ארבעה ילדים ביניהם גם תינוק בן חצי שנה.
גם אמה של מדני הצליחה להשתחרר ממלתעותיו של האב האלים. מזה שנים שהיא עובדת אצל המסעדנית רותי ברודו. התחילה כמנקה בקופי בר, התקדמה לקונדיטוריה והיום עובדת באריזות. "רותי מלכה. אני חייבת לה המון", אומרת מדני, "היא התאהבה באמא מהרגע הראשון והעלתה לה את הביטחון. היא תמיד מחבקת אותה וקוראת לה 'ז'קלין שלי'. עזרתי כלכלית לאמא שלי מגיל 14, אבל היא לא אחת שאוהבת לבקש עזרה, היא מסתדרת היום בכוחות עצמה".
איך את מסתדרת בעבודה כזו תובענית עם תינוק?
"קשוח. גם הנקתי בלילות. לבן שלי בן ה-5 וחצי היה קשה רגשית, לפעמים הוא היה מגיע איתי להופעות. יש מטפלת קבועה שמגיעה לכאן כדי לשמור על שגרה ולעזור. ויש לי גם שני מתבגרים בני 12.5 ו-13.5. כשהופעתי בחנוכה היינו עוסקים פייסטיים בין ההצגות ומדליקים נרות".
"הילדים כועסים, אבל הם מאוד מחוברים אליי. זה כעס מתוך אהבה. אני לא מפחדת שהם לא ירצו להיות איתי, אבל קשה לי שאני לא יכולה לתת להם את הזמן שהם צריכים, לפעמים אני רוצה להיות עם כל אחד בנפרד ואין לי את האפשרות"
"יש הרבה התפרקות ובכי בין ההצגות. מיכל, שגם היא אמא לילדים קטנים, חיבקה אותי ובכינו מאחורי הקלעים. אתה יום יום עם אותם האנשים מהבוקר ועד הלילה. יוצאים ב-7:00 בבוקר וחוזרים ב-23:00. לבן שלי בן ה-5 היו הרבה התפרצויות זעם בגלל שלא הייתי נוכחת. אני משתפת הרבה באינסטגרם על מה שאני עוברת, מספרת מה אני חווה ואיך אני מתמודדת ונותנת טיפים לעוקבים. הרבה פונים אליי לעצות בעקבות זה. המתבגרים שלי צריכים אותי לא פחות מהקטנים. הבת שלי בת 13, היא מגיל 3 איתי על הבמות. ויש כעס על זה שאין לי את הזמן. זו התמודדות יומיומית".
את מפחדת שהם יכעסו עליך כשהם יגדלו?
"כבר עכשיו הם כועסים, אבל הם מאוד מחוברים אליי. זה כעס מתוך אהבה. אני לא מפחדת שהם לא ירצו להיות איתי, אבל קשה לי שאני לא יכולה לתת להם את הזמן שהם צריכים, לפעמים אני רוצה להיות עם כל אחד בנפרד ואין לי את האפשרות. אני כן אמא שמאוד נוכחת בחיים שלהם. אני מאושרת מהקריירה הזאת, לא רואה את עצמי עושה את זה אחרת וכשאמא מאושרת הילדים מאושרים. אנחנו מקפידים על קידוש והדלקת נרות בשישי, לא מוותרים על זה ומדברים על השבוע שעבר.
"מישהי כתבה לי 'את לא מתביישת לצאת ולהשאיר בבית תינוק בן 7 חודשים?' תמיד לאנשים יהיה מה להגיד. זה צובט. רציתי לענות לה ואני עוד אענה לה. היד קלה על ההדק ואפשר להגיד מה שרוצים. אני נעה בין להגיב או לא להגיב. צריכים לחשוב לפני שכותבים דברים כאלה".
את מצליחה ללכת לימי הורים למשל?
"אתה לא יודע איזה ריצות אני דופקת לימי הורים. חשוב לי להיות שם, להיות מעורבת, גם אם אני מאחרת אני מבקשת מהורים שיקליטו לי. המורים מאוד מתחשבים ותמיד מעדכנים אותי במה שצריך. כשאני חוזרת הביתה, אני תמיד עם התינוק הוא כאילו מחכה לי ואני גם מניקה אותו בלילה. אני מנסה עם כל אחד להשלים את הזמן במקום הנכון. אני אמא לפני שאני כוכבת ילדים".
"יש כוכבים עם יותר עוקבים וכאלו שכותבים עליהם יותר. קנאה לא עושה טוב. אני רואה יותר שמקנאים בי מאשר שאני באחרים, אבל אני לא מתעסקת בזה. מעתיקים ממני לא מעט ואני מבחינתי כבר בדבר הבא. אני כן תחרותית, אבל לא במובן של להתחרות במישהו, אלא שתמיד רציתי להיות בשפיץ"
הילדים שלך רואים אותך נותנת תשומת לב לילדים אחרים. איך זה מרגיש להם?
"זה מאוד לא פשוט, בלשון המעטה. כל ילד כל חווה את זה אחרת כי יש לי מתבגרים, ואת גל בן ה-5.5 ואת התינוק. אחרי הופעות אני נשארת להצטלם עם הקהל לפעמים גם שעה, כדי לא לפספס אף אחד. הרבה פעמים גל מנסה להפריע או נכנס לפריים. הוא מנסה לעשות הכל כדי למשוך את תשומת הלב אליו. אני מנסה גם שם להתמודד ולתת לו להרגיש שהוא חלק ושהוא מצטלם איתנו גם, כדי שהוא ירגיש הכי טוב. בסוף, בחוץ אני מחלקת אהבה וחיבוקים ובבית יש לי ארבעה ילדים שצריכים אותי באמת, לא כדמות ולא כאייקון אלא כאמא. גל לא תמיד יכול להבין למה אמא שלו שייכת לעוד כל כך הרבה ילדים ולמה אני יוצאת כל יום להופיע. הוא לא מזמן שאל אותי: 'אמא, את באמת אמא שלי?' זה באמת מתסכל ואני מבינה אותו. יש ימים שאני נותנת כל כך הרבה אהבה בחוץ ואז חוזרת הביתה וצריכה להיות חזקה ולהמשיך להיות אמא נוכחת לילדים שצריכים אותי בבית. זה האתגר הכי גדול בחיים".
זה מקצוע קשה ככל שמתבגרים. את חושבת על איזשהו גיל שתפרשי בו?
"אין סיכוי. אני אמשיך עם זה עד שאהיה סבתא נתי. זו ילדותי השנייה, זה מה שמוביל אותי. אני משחקת ילדה על הבמה וזה התיקון שלי. כילדה לא יכולתי לדבר בגלל חוסר הביטחון, רקדתי וניגנתי כי זה לא הצריך ממני לדבר. בגיל 12 הייתי בפעם הראשונה בבית מלון, ראיתי צוות בידור ואמרתי שזה מה אני רוצה. אחרי הצבא, באמת עשיתי את זה. ראיתי שאני טובה בזה, שימחתי ילדים והבנתי שזה הייעוד שלי. כשדורון כץ חזרה מהשבי עם שתי הבנות שלה, הן ביקשו לראות אותי. היא סיפרה שבשבי היא שרה להן את השירים שלי. זה היה מפגש מרגש מאוד.
"לא החלטתי יום אחד להיות כוכבת ילדים כדי להתפרסם, אני רוצה להקנות ערכים. אני חוויתי אלימות בילדות והיום אני מסבירה לילדים על קבלת האחר ושלא משיגים דברים בכוח".
מיליון שקל על שתי הצגות
מדני כאמור עסוקה מאוד. לצד ההצגות "זהבה ושלושת הדובים" ו"היפיפייה הנרדמת", היא תעלה בפסח הפקה גדולה של "פיטר פן" כשהיא בתפקיד טינקרבל. ומלבד ההצגות וההופעות, היא משקיעה רבות גם בתכנים מצולמים. עסק לא זול בכלל. "סרט שאני מפיקה יכול לעלות 50 אלף שקל סדרה כבר מגיעה ל-200-150 אלף. כל שקל שאני מרוויחה בהופעות אני משקיעה בתוכן ובסדרות. אני עדיין לא נהנית מהפירות, לא רוכשת בתים להשקעה, אבל כן נהנית מהתוכן שיצרתי והביא אותי למודעות. אתה לא יכול להיות קיים בעולם הילדים אם אתה לא משקיע בשני הרבדים - הופעות ותוכן. אתה צריך כל הזמן לחדש. ביוטיוב יש לי כבר מיליוני צפיות.
"רק בשנה האחרונה הוצאתי מיליון שקל על שתי הצגות: 'זהבה ושלושת הדובים' ו'היפהפייה הנרדמת'. אני לוקחת סיכון כי צריכים לשלם לשחקנים, לאולם, לעובדי במה. אם זה חוזר, אני מרוויחה ואם לא אני מפסידה. אני ובעלי השקענו בהצגות והן מאוד הצליחו, מילאנו אולמות. אחרי זה הציעו לנו את חנוכה".
כמה שנים לקח לך לעבור מהשלב שאת משקיעה לבד בהצגות ומממנת בעצמך, לשלב שלוקחים אותך כטאלנט ומשלמים לך כדי להיות חלק מהקאסט?
"עשר שנים. היו הרבה דלתות שנסגרו. זה לא מסלול קל, יש המון קנאה ולא כולם מפרגנים. באחד הסרטונים האחרונים באינסטגרם, אני לבושה במדים של צופים. ממש התפרקתי שם. הודיתי לקהל כי הדרך לא הייתה קלה. כתבו לי 'את מגשימה את החלום'. לא היה לי משרד מאחוריי, לא היה לי הרבה כסף. השקענו את כל מה שהיה לנו. כשהלכתי למשרדים גדולים והצעתי שייקחו אותי, הייתי מקבלת לא. אמרו לי 'את מוכשרת, אבל זה יהיה בית קברות בשבילך', כל הזמן אמנים או מפיקים מציבים אולטימטומים. אכלתי קש כדי להגיע למקומות האלה".
חשבת שזה לא יקרה כבר?
"כל שנה הרגשתי שאני נשברת באיזשהו מקום, אבל מהר מאוד קמתי. יש מקומות שזה כמעט קרה, ואז בסוף לא. אמרתי 'הכל לטובה', ואז החלטתי לעשות את שתי ההצגות הגדולות. זה מה שפתח לי את הדלת ושם אותי על המפה. עכשיו אני סגורה כבר לפסח וחנוכה 2026".
זה חלום שהתגשם?
"כן. זה התגשם כי עבדתי קשה ועשיתי בזכות עצמי, בלי קיצורי דרך ובלי ריאליטי. הציעו לי לעשות 'האח הגדול ולא רציתי. עכשיו יכול להיות שאני אלך לריאליטי, אבל זה כבר משהו אחר. הרצון שלי זה 'רוקדים עם כוכבים'".
קינאת בכוכבים אחרים?
"אני מסתכלת על זה כאל השראה ולא כאל קנאה. גם היום יש כוכבים עם יותר עוקבים וכאלו שכותבים עליהם יותר. קנאה לא עושה טוב. אני רואה יותר שמקנאים בי מאשר שאני באחרים, אבל אני לא מתעסקת בזה. מעתיקים ממני לא מעט ואני מבחינתי כבר בדבר הבא. אני כן תחרותית, אבל לא במובן של להתחרות במישהו, אלא שתמיד רציתי להיות בשפיץ".
"הקשר שלי עם אייל היה כמו יציאה מהארון, החשיפה של הגיל שלו הייתה לי קשה. עד היום לפעמים לא מתגלגל לי על הלשון להגיד את הגיל שלו. אני מעדיפה להתעלם מזה ולהגיד שהוא נראה צעיר ומתפקד מדהים כאבא"
מדני נשואה לאייל מזה 15 שנים. בין השניים שהביאו יחד לעולם ארבעה ילדים, יש פער של יותר מ-25 שנים. אייל בן 67 ונתי בת 41. "אני, מיכל ומאיה עושות תחרות בהפקה של 'הדינוזאורים', אצלן הפער הוא הפוך. הן המבוגרות יותר. מיכל מאוד מפרגנת לאייל ורואה את האהבה שלו כלפיי. גם עם מאיה אני מדברת על הזוגיות והיא מאוד מאושרת", היא מספרת, "זו זוגיות לא קונבנציונלית. פעם הייתי מתרגשת ויכולה לבכות כשהיו מבקרים את הזוגיות שלי, היום זה כבר לא מזיז לי. מלבד ארבעת הילדים המשותפים שלנו, לאייל יש שני ילדים משלו. הם גדלו איתנו עוד לפני שהיו לי ילדים משלי.
"למשפחה היה קשה בהתחלה, היא לא קיבלה את זה. לא רציתי לצער אותם ונפרדתי ממנו אחרי שנה. הגורל החזיר בינינו שוב. אייל הוא אבא פעיל ובעל מפרגן. אנחנו עושים את כל הדרך הזו יחד, זה לא היה קורה בלי כל אחד מאיתנו. נתנו המון. אייל ניהל אותי עד שהגיע המנהל הנוכחי שלי אלעד. כל מה שהוא רוצה זה שאני אגשים את עצמי. לא ראינו כסף עד היום כי תמיד השקענו, אבל אני מקווה שעכשיו נתחיל לקצור. הוא לא הכיר אותי ככוכבת ילדים. למדתי אז מנהל עסקים וחינוך לגיל הרך עם התמחות בלשון ובמקביל עבדתי בחנות בגדים".
מה חשבת על הבאז התקשורתי סביב הזוגיות של מיכל ויהודה בוחבוט?
"אני חושבת שנתנו לזה מקום מוגזם בתקשורת. יש הרבה זוגות כאלה, מיכל פשוט מושכת אש. מהניסיון שלי, אהבה מנצחת הכול. אולי אני חיה באגדות, אבל אני מאמינה באהבה שנוצרת תוך כדי משהו, אני לא אומרת שאי אפשר להכיר גם בטינדר, אבל הנה כאן יש להם רומן על הבמה שהתפתח לחיים. הקשר שלי עם אייל היה כמו יציאה מהארון, החשיפה של הגיל שלו הייתה לי קשה. עד היום לפעמים לא מתגלגל לי על הלשון להגיד את הגיל שלו. אני מעדיפה להתעלם מזה ולהגיד שהוא נראה צעיר ומתפקד מדהים כאבא. אין חוקים בעניין הזה. החברות שלי התחתנו עם בני גילן ושתיים מהן התגרשו. אנחנו בנינו אימפריה ביחד".
