"תמיד הרגשתי כמו שגרירת ישראל, תפקידים באים והולכים, קמפיינים, אבל אני לנצח אהיה ישראלית ואני גאה להיות ישראלית", אומרת השחקנית ענבר לביא בשיחת טלפון טרנס-אטלנטית מלוס אנג'לס, ואין בקולה אפילו גרם של ציניות, רק ציונות. "זה משהו שאני עושה באהבה גדולה, זו אחריות ושליחות מבחינתי. מתחילת המלחמה הרגשתי את הצורך בשיתוף מה שקורה בארץ והגנה על ישראל. זה קשה לראות מה מתחולל אצלכם ולא להיות שם".
לביא בת ה-37 חיה בארה"ב כבר עשור וחצי והיא אחת השחקניות הישראליות הפעילות בתעשייה. היא התארחה בסדרות כמו "הפמליה", הלוחשת לרוחות" ו"מחשבות פליליות" ולאורך העשור הקודם אף הובילה סדרות אמריקניות כמו "הג'וב הכי גרוע", "כנופיות אל איי", "מתחזים" (שם שיחקה לצד אומה ת'ורמן) ואת העונה החמישית של "נמלטים" לצד וונטוורת' מילר. תוסיפו לזה את התפקיד הראשי שעשתה בשתי העונות האחרונות של הסדרה המצליחה "לוציפר" וכמובן את העונה הרביעית של "פאודה", פלוס סרטים שייצאו בקרוב דוגמת "וורוניקה", "יהלום שחור" ו"אמן במלחמה", ותבינו שמדובר בכוכבת על אמת. ועדיין, למרות המעמד הגבוה לפי כל קני המידה, ב-7 באוקטובר, הכל השתנה – גם במרחק אלפי קילומטרים.
"מהרגע שפרצה המלחמה הארורה הזאת, כמו כולם גם אנחנו איבדנו יקרים לנו ונשאבנו לכאב אין סופי ככל שנגלו יותר ויותר סיפורי הזוועות. בגלל שפיזית לא הייתי בארץ, יצאתי להגנת ישראל ברשתות. העליתי תכנים, שיתוף של הזוועות, הסברה. הבנתי שיש דיסוננס בין מה שרואים ברשתות לבין מה שקורה בפועל והרגשתי אחריות לשתף את מה קורה באמת", היא מספרת, ולמרבה הצער – כמו לא מעט כוכבים פרו ישראלים אחרים - גם היא זכתה לריקושטים מהעוקבים.
"קיבלתי המון תגובות נאצה ואיומי מוות שהגיעו עד הסוכנות שלי, בעקבות זה הורידו לי את עמוד האינסטגרם לזמן מה, טענו שאני מעודדת שנאה ואיסלמופוביה. ביטלו את ההזמנה שלי לכנס מעריצים שהיה ל'לוציפר', לאחר שקיבלו איומי התנקשות ופחדו שיהיה פיגוע. כל הקאסט הגיע חוץ ממני".
איך באמת מתייחסים למצב בתעשייה ההוליוודית?
"מצד אחד אם אני מסתכלת על הקהילה היהודית שלנו בלוס אנג'לס, כולם מרגישים באופן קולקטיבי טראומה. כולם נאחזים בזהות היהודית שלהם היום יותר מאי פעם. יש צורך מאוד גדול להקיף את עצמך בקהילה יהודית וישראלית, להיאחז אחד בשני. מנגד, אתה רואה שיש המון קולגות שאין להם מושג מה קורה במזרח התיכון, הם מקבלים אינפורמציה ממקורות לא מדויקים ויש המון פרו פלסטינים, אנטי ישראלים וזה מרגיש כמו אגרוף בבטן.
"בכלל, יש אנטישמיות בכל פינה – ברחוב, בחדשות, ברשתות. אנשים מרגישים פחד. אני חושבת שבאוקטובר, כשהכל היה מאוד טרי וקיבלתי כל כך הרבה מכתבי איומים וההזמנה שלי בוטלה, הבנתי שאם אני טסה לאירוע ההתרמה ואני פנים מוכרות - אתה לא יכול לדעת מאיפה תבוא סכין. חשתי פחד".
עם זאת, לביא מבהירה שהיא חזרה לעשתונותיה מהר מאוד. "חשבתי מה מרגישים החבר'ה באוניברסיטאות כאן, הם מפחדים להגיד את השם בקול רם, לדבר עברית בקמפוס, והפחד שלי התחלף בתחושת שליחות. הבנתי שיש לי הזדמנות להראות לקהילה היהודית בארץ ובגולה שהם לא לבד, שיש להם גב, שאנחנו תומכים בהם. יש הרבה יהודים טובים שרוצים לעזור, ומשם שאבתי את הכוח".
מתוך האינסטגרם של ענבר לביא
ומבחינת עבודה מה קורה?
המלחמה פרצה בזמן השביתה, אז לא הייתה עבודה גם ככה, הכל נעצר וזה פינה זמן להירתם למשימה. אמנם השביתה טכנית הסתיימה, אבל עכשיו יש את תקופת הכריסמס והשנה החדשה עוד רגע, אז עשו מעין גשר. אף אחד לא עובד. זה אפשר לי ולחברים טובים שלי להתנדב ולעזור.
"האירוע הראשון היה אירוע התרמה למלחמה באנטישמיות ולוחמה בטרור בקרב הקהילה היהודית של פאלם ביץ' בפלורידה, שזו קהילה אמידה מאוד והם הזמינו אותי ואת אבי יששכרוף להשתתף. הצלחנו לגייס מעל 200 מיליון דולר לטובת הנפגעים מטבח ה-7 באוקטובר.
"אחרי שחזרתי מפלורידה נחתתי באל.איי, הגעתי לערב התרמה מדהים למען שורדי הנובה, גיוס תרומות לשיקום מטראומה. חברתי לעמותה שנקראת 'עמותת ביחד', חברי הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס. אני הנחיתי, קייטלין רייטר שרה, ושורדים מהנובה סיפרו את הסיפור שלהם. הצלחנו לגייס מעל 100 אלף דולר לטיפול בטראומה. ויש אין ספור אירועי התרמה למשפחות החטופים והאזרחים המפונים. כל דולר עוזר, יש תחושה של סולידריות ורצון עמוק לעזור. זה המעט שאני יכולה לעשות כשאני לא שם".
היו תגובות של שחקנים או קולגות שאיכזבו אותך?
"כן, בוודאי. כשאתה צופה מהצד זה מרגיש שהם באמת רואים את התמונות של עזה כאפר ועפר וכל מה שקרה ב-7 באוקטובר בישראל - נמחק לגמרי מהזיכרון, כאילו זה לחץ להם על דליט (delete). זה כואב, זה מתסכל ואני חושבת שמשם מגיע הרצון להמשיך במסע ההסברה. לנסות לדבר ממקום של אמפתיה וחמלה כי הם באמת לא יודעים. כדי לשנות את התפיסה אנחנו חייבים לשתף, לדבר ממקום רגוע כדי שיקשיבו".
לביא אמנם לא מציינת שמות, אך לא מעט מהשחקנים ששיחקו לצידה לאורך השנים התבטאו נגד ישראל בתקופה האחרונה.
5 צפייה בגלריה
לא מצביעים על אף אחד אבל וונטוורת' מילר שיתף לינק לתרומות בעד עזה
(צילום: Ed Aqaquel, באדיבות yes)
פחדת שהקריירה שלך תפגע?
"אני נפגעת מזה, אני נפגעת מזה בגלל שאני יהודייה וישראלית וכולנו פגועים כחברה מהמתקפה הארורה הזאת. אנחנו נפגעים כל יום. וכן, בתור יהודייה, ישראלית שעובדת בהוליווד, יש לזה השלכות. זה בלתי נמנע - ככל שאתה מביע יותר תמיכה, כך הפגיעה תהיה יותר עמוקה".
עם זאת, לביא מוסיפה: "אבל זה לא מה שמטריד אותי. מה שמטריד אותי זה שאני דמות ציבורית ויש לי משפחה שאני אוהבת ואם חלילה הדברים שאני עושה פוגעים ביקרים לי מכל – שם הפחד שלי".
היו הרבה יהודים בהוליווד שהתעלמו מהמצב. מה חשבת על זה?
"אני מנסה לא לשפוט אנשים, אני חושבת שכולנו באופן קולקטיבי חווים טראומה עמוקה ואני לא חושבת שזה מגיע עם הוראות הפעלה. אני לא חושבת שכולם בנויים באותה צורה, אני חושבת שכל אחד יכול לעזור, להכיל ולהתמודד בדרך שלו. לכל אחד יש סיבות שאנחנו לא בהכרח יודעים, ובעיקר בתקופה כזו, שיש כל כך הרבה כאב ותסכול - צריך להיות שם אחד בשביל השני, לא להתרכז במה כל אחד עושה או לא עושה, זה לא עוזר לאף אחד. צריך להתרכז במה שאתה יכול לעשות".
5 צפייה בגלריה
"הורידו לי את עמוד האינסטגרם לזמן מה, טענו שאני מעודדת שנאה ואיסלמופוביה"
(צילום: שי תמיר)
את מתכוונת להגיע לישראל בקרוב?
"אני מאוד מקווה. אחי הקטן הולך להפוך לאבא בקרוב ואני אשמח לחבק את הרכש החדש. הארץ היא חלק ממני, חלק עצום ממני ואני ממש מתגעגעת יותר מתמיד. בוא נראה מתי זה יקרה. יש לנו הרבה בני משפחה שנמצאים עכשיו בעזה, איבדנו הרבה אהובים ויקרים לנו. זה קשה אבל מתמודדים. בעיקר אנחנו מתפללים לשובם של החטופים. אני חושבת שזה יושב לכולם יותר מהכל, זה כאב שאי אפשר לדמיין אותו - מה עובר עליהם שם. אנחנו מתרכזים בלהתפלל שיחזרו אלינו".
נושא החטופים נוכח בלוס אנג'לס? מדובר הרבה?
"אם אני משוטטת ברגיל בלוס אנג'לס – לא נתקלתי. אבל אני מאמינה שאם אתה תחפש את זה אתה תמצא. בקהילה הישראלית יש המון שיח בנושא, המון התרמות, מנסים לסייע למשפחות. אנו חיים בצל של זה, יש פה המון תחושה של אשמה, על זה שאנחנו לא שם, תסכול שאנחנו לא שם, רצון לעזור.
"לצד הכאב העמוק של החיים בארץ, מנחם לראות את העם המדהים שלנו נרתם לעזרה, לפעולה, להגנה על המולדת ואחד על השני. זה דבר מדהים להתבונן בו. איך מעם מפוצל, עם קרע כה עמוק, התאחדנו לחוליה אחת מלאת תושייה, כוח וסולידריות. זה מנחם ומעודד, וזה אור בקצה המנהרה. אנחנו נצא מזה חזקים ומאוחדים. עם ישראל חי".
סליחה על השאלה הקלישאתית לסוף הריאיון, אבל את מרגישה עכשיו שיותר מתאים לך לחזור לגור בישראל?
"תמיד הרגשתי שהכי מתאים לי ישראל. הגעתי לאל איי בעקבות הקריירה, לא בגלל שאני חובבת גדולה של התרבות האמריקאית. החלום שלי ושל בעלי הוא לבנות יום אחד בית חם בישראל, קרוב למשפחה ולחברים שיהיה מושתת על הערכים עליהם גדלנו והמסורת שזורמת לנו בדם. ישראל היא הלב הפועם שלנו. תמיד ולנצח, ישראל היא הבית".
5 צפייה בגלריה
"מעם מפוצל התאחדנו לחוליה אחת מלאת תושייה, כוח וסולידריות. זה מנחם ומעודד, וזה אור בקצה המנהרה"
(צילום: שי תמיר)
